לשון לימודים
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
 |
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
| |
הספר לשון לימודים (או לשון הלימודים) הוא ספר תרגום של המקרא לערבית יהודית. הוא הוא נכתב בידי ר' רפאל בירדוגו מהעיר מקנס שבמרוקו. הספר הוא חלק ממסורת ה"שרח",תרגום התורה לערבית יהודית. ר' רפאל בירדוגו הוציא לאור את "לשון לימודים" כספר עזר למלמדים בתלמודי התורה במרוקו. זוהי הסיבה לכך שתפוצתו של הספר בקהילות היהודיות במרוקו הייתה רחבה.פרופ' משה בר אשר מעריך כי קיימים כ16 כתבי יד של הספר לשון לימודים. בר אשר ריכז את כתבי היד מספריות ומאוספים פרטיים בארץ ובחוץ לארץ,ובהסתמך עליהם הוציא מהדורה מדעית -השוואתית של הספר. לדעתו,רוב כתבי היד הועתקו במאה ה19,ורק מיעוט קטן שלהם הועתק במהלך במאה העשרים.[1]
רפאל בירדוגו[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found. רבי רפאל בירדוגו,שכינויו היה גם "המלאך רפאל",היה מגדולי חכמי מרוקו. הוא היה פוסק,מקובל ודרשן. משפחתו,משפחת בירדוגו,ידועה במרוקו ובייחוד בעיר מקנס כמשפחת רבנים חשובה.החל מהמאה השבע עשרה החזיקה משפחה זו בתפקידי הנהגה בקהילה היהודית במקנס.[2] בשנות השלושים לחייו כיהן ר' רפאל כדיין בבית הדין של הקהילה היהודית במקנס,יחד עם אחיו רבי יקותיאל. ר' יקותיאל ששימש כאב בית הדין של בית הדין במקנס.במהלך חייו התקבל ר' רפאל בירדוגו בקהילות היהודיות במרוקו כולה כאחד מן הרבנים החשובים של דורו. לאחר שאחיו,רבי יקותיאל נפטר,שימש רבי רפאל כאב בית הדין. הוא תיקן תקנות הלכתיות במהלך כהונתו תפקיד זה. בנוסף,הוא חיבר ספרים במגוון תחומים: תנ"ך,תלמוד,הלכה,אגדה,מנהגים ושו"ת.
ר' רפאל בירדוגו נפטר בשנת ה'תקפ"ב, 1822 בליל הושענא רבה.פטירתו התרחשה עם סיום הקריאה באידרא זוטא מספר הזוהר. זוהי קריאה שהיא חלק מתיקון ליל הושענא רבה. הוא היה בן 75 שנה במותו.
מאפייניו של "לשון הלימודים"[עריכה]
לשון לימודים כולל בתוכו תרגום לערבית יהודית של חמשת חומשי תורה, מגילת רות,מגילת איכה,מגילת אסתר,נביאים ,והספרים תהילים,משלי ,איוב ,וספר דניאל.[3] הספר לשון לימודים בא להחליף את התרגומים לתורה בהם נעשה שימוש בתלמודי התורה במרוקו. רבי רפאל בירדוגו ביקש באמצעות התרגום החדש לתורה לתקן את "השיבושים שמשתבשים המלמדים בפירוש התורה כאשר פותרים לילדים הקטנים בלשון ערבי... להיות זה הספר מצוי בידי כל מלמד ולהציל עצמו ולילדים מכל פירוש עקוש נלוז ומוטעה".[4]
הצורך לכתוב תרגום חדש לתורה נבע מכך שנוסח השרח המסורתי לא היה מובן מבחינה לשונית גם לתלמידים וגם למורים בתלמודי התורה.בנוסף לכך,המצוקות הפיזיות שנבעו מהרדיפות שעברו על יהודי מרוקו גרמו לכך שמסורת השרח,שהועברה בעל פה,החלה להישכח. מצב זה הביא לכך שגם הרמה הלימודית של תלמודי התורה במרוקו החלה לרדת.[5]
התרגום עצמו הוא פירוש תמציתי בלשונו. התרגום מנסה ברוב ההמקרים לשקף ככל הניתן את פשט מקרא.[6] הספר כתוב בסגנון כתיבה של גלוסרים.[7]הוא מתרגם בדרך כלל מספר מילים בכל אחד מהפרקים שמתורגמים על ידו. רק לעיתים מתורגם במסגרת זו פסוק בשלמותו. בנוסף לכך,כאשר הספר בא לתרגם קטעים סיפוריים,הוא כמעט ואיננו מתרגם פסוקים שלמים. לעומת זאת,בחלקים שכוללים בתוכם קטעי שירה,מספר הפסוקים השלמים שמתורגמים רב יותר.דוגמא לקטעי שירה כאלו ניתן למצוא בברכות שנותן יעקב לבניו, או בפסוקים מן הספרים ישעיהו ואיוב.[8]
מבחינה מילולית קירב ר' רפאל בירדוגו את תרגומו אל המשלב הדיבורי של הערבית יהודית. הקירוב הזה עמד בניגוד לשפה הגבוהה שאפיינה את הנוסח הקדום יותר של השרח. רבי רפאל בירדוגו ביצע תיקונים רבים בשרח לא רק מן הבחינה הלשונית,אלא גם מבחינת תוכן השרח. הוא הוציא מהתרגום החדש מדרשים רבים שהיו חלק מנוסחי השרח היותר קדומים[9]. בנוסף לכך, הוא תיקן פירושים לא נכונים של מילים,שהופיעו בנוסח זה.תרגום המילים איננו תרגום מילולי בלבד, אלא הוא התחשב בקונטקסט הכללי במקרא,שבמסגרתו נכתב הפסוק.[10] יתר על כן, התרגום ב"לשון לימודים" התייחס להקשר הרחב של הסיפור המקרא,מתוך ניסיון להתאים את תרגום המילים אל הסיפור.[11] פרופ' בר אשר מכנה את דרך התרגום הזאת בשם "פעולה יוצרת".[12]
בחלק מן המקרים,ר' רפאל בירדוגו מלקט פירושים ממקורות שונים.הוא מתרגם חלק מן המילים על פי דרך הפירוש של רש"י ושל אונקלוס. לעיתים תרגום המילה הוא תרגום כפול:גם על פי רש"י,וגם על פי תרגום אונקלוס. בנוסף לכך,רבי רפאל בירדוגו מתרגם לעיתים נדירות מילים על פי פירושם של פרשנים אחרים. אחד מן הפרשנים הללו הוא רבי אברהם אבן עזרא.[13] בנוסף לכך, בר אשר מוכיח שבתרגום של מונחים ר' רפאל בירדוגו מתבסס על התפסיר של רס"ג.[14]
ברמה הכללית,ניתן לומר כי בניגוד לתרגום שרח המסורתי ,רבי רפאל בירדוגו מרבה להסתמך על מקורות מדרשיים.[15]
כתבי היד של הספר[עריכה]
במסגרת המחקר שכתב, ביקש פרופ' משה בר אשר ליצור מהדורה מדעית -השוואתית של הספר לשון לימודים. הוא התמקד בתרגום שהוצע ספר זה לתורה ולחמש המגילות.כדי ליצור את המהודרה הזו,אסף בר אשר כששה עשר כתבי יד[16] של לשון לימודים. בחלק מהקבצים,לשון לימודים הוא רק חיבור אחד מתוך מספר של חיבורים או כתבים. בחלק מן המקרים,רק חלקים מהספר מועתקים בכתב היד.[17]חלק מהקבצים חלקו על ידי בר אשר לתתי קבצים. בר אשר טוען בעקבות חלוקה זו, יש בידיו כשלושים ושלושה,או שלושים ושבעה כתבים. כתבי יד האלו מצביעים על כך שישנן העתקות רבות של הספר. ההעתקות הרבות מעידות על תפוצה רבה של הספר בקרב יהודי מרוקו בכלל, ובקהילה היהודית בעיר מקנס בפרט.[18]
רשימת כתבי היד הידועים של לשון לימודים[עריכה]
כתבי היד הידועים של הספר הם:1. כתב יד בן צבי 1303 שמכיל מאה ועשר דפים.[19] עשרת הדפים האחרונים בספר כוללים ליקוטי חידושי תורה פירוש על פרשיות בספר בראשית. כמו כן, כלולים בעשרת הדפים הללו אוסף של פתגמים ושל מאמרי חז"ל. 2. כתב יד Bible 693,שמצוי בספריית JTS[20]בניו יורק. כתב היד כולל כעשרה דפים.[21] 3.כתב יד 65 באוסף בן נאים בספריית JTS. כתב היד כולל מאה שמונים ושש עמודים ומתוכם מאה ששים ושש של לשון לימודים. שאר העמודים כוללים את הפיוט מי כמוך ואין כמוך של רבי יהודה הלוי,ותרגום וטקסט עברי של מגילת שיר השירים.התרגום הוא תרגום של שיר השירים ללאדינו.[22] 4.כתב יד 67 באוסף בן נאים בספריית JTS.כתב היד כולל חמישים וששה דפים של הספר לשון לימודים.[23] 5. אוסף אנדרי אלבז (אוטווה,קנדה) כתב יד מספר 9. כתב היד מכיל מאה חמישים ותשע דפים,שכוללים רק את הספר לשון לימודים.[24] 6. כתב יד צ 322 מאוספו הפרטי של פרופ' מאיר בניהו בירושלים.כתב היד כולל מאה שלושים ושמונה דפים של הספר לשון לימודים.[25] 7. כתב יד צ 323 מאוספו הפרטי של פרופ' מאיר בניהו בירושלים. כתב היד כולל בתוכו בין שבעים ושמונה לשמונים ושניים דפים של הספר לשון לימודים. כתב היד כולל תרגום שרח להפטרות שחובר על ידי ר' רפאל בירדוגו.[26] 9. כתב יד Ms. Heb. 28°2166. כתב היד שמור בספריה הלאומית בירושלים.מכיל חמישים ואחת דפים, מתוכם ארבעים ושניים דפים של הספר לשון לימודים. הדפים האחרים בכתב היד מכילים את ההקדמה והפרק הראשון של הספר "שושנת יעקב",ושני ציורים של כף יד פתוחה.[27] 10. כתב יד מאוספו הפרטי של ר' מסעוד אמסלם מאשדוד. כתב היד מכיל עשרים וחמישה עמודים.הוא כולל את התרגום של לשון לימודים לתורה ,ולשלוש מחמש המגילות:רות,אסתר ואיכה.11.כתב יד Ms. Heb.8 3438.כתב היד שמור בספרייה הלאומית.כתב היד כולל בתוכו מאתיים ושמונה דפים.מאה ארבעים וארבעה דפים מתוכם של הספר לשון לימודים.שלושה דפים נוספים הם דפים ריקים. עשרים ושמונה דפים מכילים את החיבור "שי למורא". ארבעה דפים מכילים תרופות למחלות,ושאר הדפים מכילים פיוטים ובקשות לשבת.[28] 12.כתב יד מס' 1329 בספריית יד יצחק בן צבי. בכתב היד ארבעים ושמונה דפים.ארבעים ושניים דפים מתוכם הם של הספר לשון לימודים. שאר הדפים בספר הם דפים שכוללים דינים ודרשות או דפים ריקים.[29]13. כתב יד מאוספו הפרטי של ד"ר גד עמאר ממילהוז שבצרפת.בכתב היד יש שמונים ותשע דפים. שלושים וחמישה דפים של כתב ביד הם של הספר לשון לימודים. שאר הדפים בספר כוללים דרשות. 14.כתב יד Ms. Heb. 8°4265. כתב היד שמור בספרייה הלאומית. הוא כולל מאתיים חמישים ושניים דפים,מתוכם מאה שמונים ואחת דפים,משמכילים שתי העתקות ושל הספר לשון לימודים.שאר הדפים בכתב היד כוללים תרגום שרח של מגילת שיר השירים,פיוטים וקינות,וחיבורים על מראה הקשת ,ועל עיבור השנים.[30]15. כתב יד מס' 2750 בספריית יד יצחק בן צבי. כולל בתוכו חמישים וחמישה דפים,שמכילים שתי העתקות של הספר לשון לימודים,דרשות פיוטים,הספדים,וחיבור בשם "מעשי ניסים".[31]16. כתב יד Ms. Heb. 8°2944. כתב היד שמור בספרייה הלאומית. מספר הדפים בכתב היד הוא שמונים. כתב היד כולל שבעים וששה דפים של הספר לשון לימודים,וארבעה דפים של דרשות וסיפורים.[32][33]
חשיבותו המחקרית של לשון לימודים[עריכה]
פרופ' בר אשר טוען כי לשון לימודים איננו טקסט מקורי. לדעתו,מדובר בטקסט שמבוסס בעיקר על מסורות פרשניות.מסורות אלו מעובדות למשלב הדיבורי של הערבית יהודית. יחד עם זאת, בר אשר טוען כי ישנה חשיבות מחקרית רבה לספר. בר אשר מונה שלוש סיבות או גורמים לחשיבותו של לשון לימודים:1החשיבות המחקרית של לשון לימודים קשורה לעובדה שניתן להבין באמצעותו את ההיסטוריה של החינוך היהודי במרוקו. העיסוק של רבי רפאל בירדוגו בתרגום המקרא מצביע על החשיבות הרבה שנתן הממסד הרבני ללימוד המקרא. בהמשך לכך,התרגום של התורה לערבית הוא עדות לרצונו של הממסד הרבני להרחיב את הלימודים הללו.[34] סיבה שנייה לחשיבות המחקרית של לשון לימודים קשורה למסורת השרח ,שמשתמרת באמצעות הספר. לשון הלימודים הוא טקסט שיכול לשקף את מסורת השרח שהתקיימה במרוקו במאות האחרונות. בנוסף לכך, יתכן שהספר משקף גם את מסורת השרח מהדורות האחרונים. בר אשר מניח כי מסורת זו התגבשה כבר בימיו של רבי רפאל בירדוגו.[35] סיבה שלישית לחשיבות המחקרית של לשון לימודים קשורה למרכיבים הלשוניים שלו. השפה של לשון הלימודים היא ערבית יהודית בניב מקנס. ניב הדיבור הזה שימש את היהודים יוצאי מקנס עד לסוף המאה העשרים. בנוסף לכך, ניב זה תועד באמצעות הקלטות, או באמצעות תיעוד אחר שעבר בעל פה. באמצעות הטקסט ניתן לערוך השוואה בין המשלב הדיבורי של יוצאי מקנס,לבין השפה שבה כתוב "לשון לימודים". באמצעות ההשוואה זו ניתן יהיה להבין לעומק את המרכיבים הלשוניים של ניב מקנס. כמן כן, ניתן יהיה לעקוב באמצעות בחינה זו אחר התפתחותו של הניב לאורך מאתיים השנים האחרונות. עיקר הלימוד ההשוואתי יתרכז בפן הפונטי -פונולוגי של לשון הספר.[36]
איזכורים של הספר במקורות רבניים ואקדמיים[עריכה]
לשון לימודים הוא ספר שנידון במחקר האקדמי החל מראשית המאה עשרים. הכותב הראשון שכתב על החיבור הוא הרב יעקב משה טולידאנו בספרו "נר המערב".[37]מחבר נוסף שכתב על הספר הוא רבי יוסף בן נאים,שכתב ספר על חכמי מרוקו בשנת תרצ"א. שמו של הספר הוא "מלכי רבנן.[38]
בשנת תשס"ב הוציא לאור פרופ' משה בר-אשר מהדורה מדעית חדשה של הספר. המהדורה הופיעה בשלושה כרכים (כ-1,400 עמודים).היא הוצאה לאור על ידי מוסד ביאליק והאוניברסיטה העברית .
הערות שוליים[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
- ↑ משה בר אשר "עיונים במסירות של השרח לשון לימודים בתוך:משה בר אשר. מסורות ולשונות של יהודי צפון אפריקהשגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.מסת"ב 9789653427006. (ירושלים:המרכז ללשונות היהודים וספרויותיהן - האוניברסיטה העברית בירושלים,1998).עמ' 75-76.
- ↑ ברדוגו, יוסף בן יהודה משה בן שלמה עמאר. ספר כתונת יוסף : לבירור הלכה ושאלות ותשובות בדיני ממונות ערוך בסדר א"ב של הנושאים. (לוד: אורות יהדות המגרב, 1991). עמ' 11-12
- ↑ משה בר אשר "לשון לימודים לרבי רפאל בירדוגו :דברי מבוא והטקסט לפרשת בראשית" בתוך:משה בר אשר. מסורות ולשונות של יהודי צפון אפריקה. (ירושלים:המרכז ללשונות היהודים וספרויותיהן - האוניברסיטה העברית בירושלים,1998). עמ' 61.
- ↑ בירדוגו, רפאל בן מרדכי, משה בר אשר.(עורך ) לשון לימודים.(ירושלים: המרכז ללשונות היהודים וספרויותיהם - האוניברסיטה העברית בירושלים, 2001). עמ' 5.
- ↑ משה בר אשר "לשון לימודים לרבי רפאל בירדוגו :דברי מבוא והטקסט לפרשת בראשית" בתוך:משה בר אשר. מסורות ולשונות של יהודי צפון אפריקה. (ירושלים :המרכז ללשונות היהודים וספרויותיהן - האוניברסיטה העברית בירושלים,1998.)עמ' 58
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.משה בר אשר, על יצירתו של ר' רפאל בירדוגו, פעמים, שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.באתר JSTOR.
- ↑ סוג של מילון מונחים
- ↑ בירדוגו, רפאל בן מרדכי, משה בר אשר(עורך).לשון לימודים .(ירושלים: המרכז ללשונות היהודים וספרויותיהם - האוניברסיטה העברית בירושלים, 2001).עמ' 8
- ↑ משה בר אשר על יצירתו של רבי רפאל בירדוגו בתוך : פעמים: רבעון לחקר קהילות ישראל במזרח, 2002 גיליון 91. עמ' 184.
- ↑ משה בר אשר "מקורתיו של לשון לימודים בתוך:משה בר אשר. מסורות ולשונות של יהודי צפון אפריקה. (ירושלים:המרכז ללשונות היהודים וספרויותיהן - האוניברסיטה העברית בירושלים,1998) .עמ' 99-100.
- ↑ משה בר אשר "מקורתיו של לשון לימודים בתוך:משה בר אשר. מסורות ולשונות של יהודי צפון אפריקה. (ירושלים:המרכז ללשונות היהודים וספרויותיהן - האוניברסיטה העברית בירושלים,1998) .עמ' 101.
- ↑ משה בר אשר "מקורתיו של לשון לימודים בתוך:משה בר אשר. מסורות ולשונות של יהודי צפון אפריקה. (ירושלים:המרכז ללשונות היהודים וספרויותיהן - האוניברסיטה העברית בירושלים,1998).עמ' 101.
- ↑ משה בר אשר "מקורתיו של לשון לימודים בתוך:משה בר אשר. מסורות ולשונות של יהודי צפון אפריקה. (ירושלים:המרכז ללשונות היהודים וספרויותיהן - האוניברסיטה העברית בירושלים,1998).עמ' 103 -104
- ↑ משה בר אשר "מקורתיו של לשון לימודים בתוך:משה בר אשר. מסורות ולשונות של יהודי צפון אפריקה. (ירושלים:המרכז ללשונות היהודים וספרויותיהן - האוניברסיטה העברית בירושלים,1998) עמ' 104-105.
- ↑ משה בר אשר "מקורתיו של לשון לימודים בתוך:משה בר אשר. מסורות ולשונות של יהודי צפון אפריקה. (ירושלים:המרכז ללשונות היהודים וספרויותיהן - האוניברסיטה העברית בירושלים,1998.) עמ' 104.
- ↑ או "קובצי כתבי יד" כלשונו
- ↑ מעובד על פי: משה בר אשר,לשון לימודים לרבי רפאל בירדוגו חלק א פרקי מבוא :"פרק ו: תיאור כתבי היד".(ירושלים :המרכז ללשונות היהודים וספרויותיהם מוסד ביאליק :2001 )עמ' 95-96 שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.מסת"ב 9789653428317
- ↑ מעובד על פי משה בר אשר,לשון לימודים לרבי רפאל בירדוגו חלק א פרקי מבוא ":פרק ו תיאור כתבי היד".(ירושלים :המרכז ללשונולת היהודים וספרויותיהם מוסד ביאליק :2001 ).עמ' 96-97.
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.רפאל בירדוגו, לשון לימודים כתב יד 1303, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית.
- ↑ Jewish Theological Seminary
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.ר' רפאל בירדוגו, לשון לימודים(Bible 693), בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.ר' רפאל בירדוגו, לשון לימודים (benaim65), בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.ר רפאל בירדוגו, לשון לימודים (benaim 67 ), בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.ר' רפאל בירדוגו, לשון לימודים(MS.9), בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.ר' רפאל בירדוגו, לשון לימודים (Ms.Na3220), בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
- ↑ .<rשגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.ר' רפאל בירדוגו, לשון לימודים(bible 692 או M826, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית.
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.ר' רפאל בירדוגו, לשון לימודים (Ms. Heb. 28°2166 ), בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.רפאל בירדוגו, לשון למודים(Ms. Heb. 8°3438), בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.ר' רפאל בירדוגו, לשון לימודים (כתב יד 1329), בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.ר' רפאל בירדוגו, לשון לימודים (Ms. Heb. 8°4265), בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.ר' רפאל בירדוגו, לשון לימודים (MS 2750 ), בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.ר' רפאל בירדוגו, לשון לימודים(Ms. Heb. 8°2944), בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
- ↑ תיאור כתבי היד מעובד על פי משה בר אשר,לשון לימודים לרבי רפאל בירדוגו חלק א פרקי מבוא:פרק ו תיאור כתבי היד.(ירושלים :המרכז ללשונות היהודים וספרויותיהם מוסד ביאליק :2001 ).עמ' 95-163
- ↑ משה בר אשר "לשון לימודים לרבי רפאל בירדוגו :דברי מבוא והטקסט לפרשת בראשית" בתוך:משה בר אשר, 'מסורות ולשונות של יהודי צפון אפריקה.' (ירושלים:המרכז ללשונות היהודים וספרויותיהן, האוניברסיטה העברית בירושלים,1998). עמ' 69
- ↑ משה בר אשר "לשון לימודים לרבי רפאל בירדוגו :דברי מבוא והטקסט לפרשת בראשית" בתוך:משה בר אשר, מסורות ולשונות של יהודי צפון אפריקה. (ירושלים:המרכז ללשונות היהודים וספרויותיהן - האוניברסיטה העברית בירושלים,1998). עמ' 69.
- ↑ משה בר אשר "לשון לימודים לרבי רפאל בירדוגו :דברי מבוא והטקסט לפרשת בראשית" בתוך:משה בר אשר. מסורות ולשונות של יהודי צפון אפריקה. (ירושלים:המרכז ללשונות היהודים וספרויותיהן , האוניברסיטה העברית בירושלים,1998). עמ' 69.
- ↑ בירדוגו, רפאל בן מרדכי,משה בר אשר.(עורך) לשון לימודים. (ירושלים: המרכז ללשונות היהודים וספרויותיהם האוניברסיטה העברית בירושלים, 2001). עמ' 6
- ↑ בירדוגו, רפאל בן מרדכי, משה בר אשר.(עורך) לשון לימודים. (ירושלים: המרכז ללשונות היהודים וספרויותיהם האוניברסיטה העברית בירושלים, 2001). עמ' 6
This article "לשון לימודים" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:לשון לימודים. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.
