אקטופלזמה (פאראנורמל)
אקטופלזמה (מ ektos היווני, כלומר "מחוץ", ו - פלזמה, כלומר "דבר נוצר או יצוק") הוא מונח מעולם הרוחניות המשמש לציון חומר או אנרגיה רוחנית שהוצאה מהגוף על ידי מדיומים. את המושג טבע בשנת 1894 החוקר הפסיכולוגי צ'ארלס ריכט. [1] למרות שהמונח נפוץ בתרבות הפופולרית,[2] קיומה הפיזי של אקטופלזמה אינו מקובל על המדע[3][4][5] ו"הוכחות" רבות אליו נחשפו בסופו של דבר כהונאות ומתיחות שנעשו על ידי שימוש בבד גבינה, בד גזה או חומרים טבעיים אחרים. [6][7]
תופעה[עריכה]
המאמינים בתופעה מסבירים כי אקטופלזמה נוצרת על ידי מדיומים כשהם נמצאים במצב טראנס. במהלך הטראנס מופרש חומר דמוי גזה מהפתחים בגוף המדיום וישויות רוחניות אמורות לעטוף את החומר על גופן הלא פיזי על מנת לתקשר. יש הטוענים כי אקטופלזם מתחיל בהיר וכמעט בלתי נראה, אך מתכהה והופך לגלוי יותר ויותר ככל שהאנרגיה הנפשית מתחזקת. אחרים מציינים כי במקרים קיצוניים האקטופלזמה תפתח ריח חזק. על פי מדיומים מסוימים, אקטופלזמה אינה יכולה להתרחש בתנאי אור מכיוון שהחומר האקטופלזמי יתפרק. [8]
החוקר הפסיכולוגי גוסטב ג'לי הגדיר את האקטופלזמה כ"משתנה מאוד למראה - לפעמים מופיעה כאדים, לפעמים כמשחת פלסטיק, לפעמים כצרור חוטים עדינים, גקרום עם נפיחות או שוליים, או כרקמה דקה כבד ". [9] ארתור קונאן דויל תיאר את האקטופלזמה כ"חומר צמיגי וג'לטיני שנראה היה שונה מכל צורה ידועה של חומר בכך שהוא יכול להתמצק ולשמש למטרות חומריות". [10]
קיומו הפיזי של אקטופלזמה לא הוכח מדעית, ודגימות שכביכול היו של אקטופלזמה נבדקו ונמצאו כחומרים שונים שאינם טבעיים.[4] [11] חוקרים אחרים ניסו ושיחזרו באמצעות אפקטים וחומרים את הצילומים שאמורים היו להוכיח את קיומה של האקטופלזמה. [12]
כוח אקטני[עריכה]
הרעיון של אקטופלזמה אוחד לרעיון של "כוח אקטני" על ידי כמה חוקרים פסיכולוגיים שחיפשו הסבר פיזי לדיווחים על פסיכוקינזה במהלך סיאנסים . [13] אגנור דה גספארין השתמש בקיומו של הכוח כדי להסביר את תופעות הסיבוב וההקלדה של השולחן במהלך סיאנסים. דה גספארין ערך עם עמיתים נוספים מספר ניסויים בכוח אקטני, אך עבודתו לא אומתה באופן עצמאי.[14][15]
חוקרים פסיכולוגיים אחרים שחקרו את הנושא שיערו כי בתוך גוף האדם קיים נוזל לא מזוהה המכונה "פסיכודה", "כוח נפשי" או " כוח אקטני " והוא מסוגל להשתחרר כדי להשפיע על חומר. [16] [17] זו הייתה גם תפיסתם של קמיל פלמריון [18] וויליאם קרוקס, אולם חוקר פסיכולוגי מאוחר יותר, הרוורד קרינגטון, ציין כי הנוזל הספציפי מעולם לא התגלה. [19]
החוקר הפסיכולוגי וו.ג'י. קרופורד (1881–1920) טען כי חומר נוזלי אחראי על ריחוף של חפצים לאחר שהיה עד לסיאנסים של המדיום קתלין גולייגר. קרופורד טען כי השיג תצלומים של החומר שבהמשך הוא תיאר כ"פלזמה". לטענתו, החומר אינו נראה לעין בלתי מזוינת אך כי ניתן לחוש בו על ידי הגוף. [20]
הפיזיקאי והחוקר הפסיכולוגי אדמונד אדוארד פורנייה ד'אלב חקר בהמשך את המדיום קתלין גולייגר והגיע למסקנות הפוכות מקרופורד. לפי ד'אלב תופעות על-טבעיות דוגמת ריחוף לא התרחשו אצל גולייגר, ולטענתו הוא מצא ראיות להונאה. ד'אלב טען כי החומר בצילומי קרופורד היה בד מוסלין רגיל, [21] [22] שהוא הבחין בו במהלך הסיאנסים בין רגליה של גולייגר. [23]
אקטופלזמה כהונאה[עריכה]
בהזדמנויות רבות הוכחה האקטופלזמה כמרמה. מדיומים רבים השתמשו בשיטות שונות כדי לבלוע ולייצר מחדש את בד הגבינה, לדוגמה דרך אכילת עמילן תפוחי אדמה, ובמקרים אחרים הייתה האקטופלזמה עשויה נייר, בד וחלבון ביצה או חמאה. [24]
האגודה למחקרים פסיכולוגיים שחקרה את נושא המדיומים חשפה מדיומים רמאים רבים. בשנת 1907 חשף קרינגטון את הטריקים של מדיומים רמאים כמו אלה המשמשים לכתיבת צפחה, הפיכת שולחן, מדיום חצוצרה, התממשות, קריאת אותיות אטומות וצילום רוח . [25]
במאה ה -20 אלברט פון שרנק-נוצינג חקר את המדיומית אווה קאריר וטען שהאקטופלזמה שלה לא הגיעה דרך רוחות אלא הייתה התוצאה של הליך בשם "ideoplasty" שבו המדיומית יכולה ליצור באמצעות המוח שלה תמונות על גבי האקטופלזמה.[26] שרנק-נוצינג פרסם את הספר Phenomena of Materialisation (1923) שכלל תצלומים של אקטופלזמה. המבקרים הצביעו על תצלומי האקטופלזמה שחשפו סימנים של מגזרות מגזינים, סיכות וחתיכת חוט.[27] שרנק-נוזינג הודה כי בכמה הזדמנויות הבריחה קאריר סיכות לחדר הסיאנס.[27] הקוסם קרלוס מריה דה הרדיה שיחזר את אקטופלזמה של קאריר באמצעות מסרק, גזה וממחטה.[27]
דונלד ווסט כתב שהאקטופלזמה של קרייר הייתה מזויפת והייתה עשויה פרצופים מנייר שהיו חתוכים מעיתונים ומגזינים, וכי לעיתים ניתן היה לראות עליהם סימני קיפול מהתצלומים. תצלום של קרייר שצולם מהחלק האחורי של פני האקטופלזמה גילה שהוא עשוי ממגזין חתוך עם האותיות "לה מירו". הפנים הדו-ממדיות נגזרו מהמגזין הצרפתי Le Mirror. [28] עיון בגליונות אחרים של המגזין מצא פרצופים שהתאימו לפנים נוספות שהופיעו באקטופלזמות של קרייר. [29] חלק מהפרצופים שבהם נעשה שימוש היו של וודרו וילסון, פרדיננד מלך בולגריה, נשיא צרפת ריימונד פואנקרה והשחקנית מונה דלזה.
התצלומים שצילם תומאס גלנדנינג המילטון מאקטופלזמה חושפים את החומר העשוי מנייר טישו ומגזרות מגזינים של אנשים. התצלום המפורסם שצילם המילטון של המדיומית מרי אן מרשל (1880–1963) מתאר נייר טישו עם חיתוך מראשו של ארתור קונאן דויל מעיתון. הספקנים חשדו שאולי המילטון עמד מאחורי המתיחה . [30] הונאה נוספת שנחשפה הייתה של המדיומים ריטה גולד ואלק האריס שהתחפשו בסיאנס שלהם לרוחות אקטופלזמה.
מכיוון שהאמינו כי אקטופלזמה נהרסת כשהיא נחשפת לאור, התקיימו סיאנסים ויקטוריאניים בחשיכה. בפועל תנאי התאורה הירודים הקלו על ההונאות ועל הזיופים. [31]
תרבות פופולרית[עריכה]
מאז יציאתו לאקרנים של הסרט "מכסחי השדים" ב 1984, מזוהים רוחות רפאים בתרבות הפופולרית התפיסה של כמצופים באקטופלזמה צמיגית (סליים) ולרוב ירקרקה.
הערות שוליים[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
- ↑ Blom, Jan Dirk. (2010). A Dictionary of Hallucinations. Springer. p. 168. שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.ISBN 978-1-4419-1222-0
- ↑ שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
- ↑ שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
- ↑ 4.0 4.1 שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
- ↑ שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
- ↑ שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
- ↑ שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
- ↑ שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
- ↑ שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
- ↑ שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
- ↑ שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
- ↑ שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
- ↑ שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
- ↑ Blavatsky H. P. "ISIS UNVEILED: A Master-Key to the Mysteries of Ancient and Modern Science and Theology", Theosophical University Press
- ↑ שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
- ↑ Hamlin Garland. (1936). Forty years of psychic research: a plain narrative of fact. pp. 127–128
- ↑ Lewis Spence. (2003). An Encyclopaedia of Occultism. p. 133
- ↑ H. F. Prevost Battersby. (1988). Psychic Certainties. Kessinger Reprint Edition. pp. 125-126
- ↑ Hereward Carrington. (2003). Eusapia Palladino and Her Phenomena. Kessinger Reprint Edition. p. 267
- ↑ Bernard M. L. Ernst, Hereward Carrington. (2003). Houdini and Conan Doyle: The Story of a Strange Friendship. Kessinger Reprint Edition. p. 67
- ↑ Julian Franklyn. (2005). A Survey of the Occult. p. 383
- ↑ Martyn Jolly. (2006). Faces of the Living Dead: The Belief in Spirit Photography. Miegunyah Press. pp. 84-86. שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.ISBN 978-0-7123-4899-7
- ↑ Edmund Edward Fournier d'Albe. (1922). The Goligher Circle. J. M. Watkins. p. 37
- ↑ Brad Clark. (2002). Spiritualism. In Michael Shermer. The Skeptic Encyclopedia of Pseudoscience. ABC-CLIO. pp. 220-226. שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.ISBN 1-57607-654-7
- ↑ Hereward Carrington. (1907). The Physical Phenomena of Spiritualism. Herbert B. Turner & Co.
- ↑ M. Brady Brower. (2010). Unruly Spirits: The Science of Psychic Phenomena in Modern France. University of Illinois Press. p. 120. שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.ISBN 978-0-252-07751-7
- ↑ 27.0 27.1 27.2 Carlos María de Heredia. (1922). Spiritism and Common Sense. P. J. Kenedy & Sons. pp. 186-198
- ↑ Donald West. (1954). Psychical Research Today. Chapter Séance-Room Phenomena. Duckworth. p. 49
- ↑ Georgess McHargue. (1972). Facts, Frauds, and Phantasms: A Survey of the Spiritualist Movement. Doubleday. p. 187
- ↑ שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
- ↑ John Ryan Haule. (2010). Jung in the 21st Century: Synchronicity and Science. Routledge. pp. 122-123. שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.מסת"ב 0-203-83360-0
This article "אקטופלזמה (פאראנורמל)" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:אקטופלזמה (פאראנורמל). Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.
