You can edit almost every page by Creating an account. Otherwise, see the FAQ.

דימויים של יהודים כבעלי חיים בשיח הפלסטיני

מתוך EverybodyWiki Bios & Wiki
קפיצה אל:ניווט, חיפוש

{{הצבעת מחיקה}}

קריקטורת התמנון בעיתון "פלסטין" משנת 1936 תחת הכיתוב: "פלסטין לכודה ע"י יהדות העולם"

דימויים של יהודים כבעלי חיים בשיח הפלסטיני, הוא תופעה שכיחה ביחס לאויבים. יחוס של מאפיינים של בעלי חיים לבני אדם (זואומורפיזם), הוא סוג של דה-הומניזציה נפוץ, הוא קיים בשני צידי הסכסוך הישראלי-פלסטיני, ואותם בעלי חיים משמשים לגנאי בשני הצדדים.[1][2]

בשיח הפלסטיני הדימויים משמשים לתיאור יהודים כבני סוגים שונים של מינים לא-אנושיים הנחשבים לשפלים או מתועבים. ויוצרים סטריאוטיפים על יהודים שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.(אנ'). לסגנון דימוי זה קיים עיגון בקוראן. התופעה נפוצה בשיח הפלסטיני ובתקשורת הפלסטינית החל מזמן העלייה השנייה.

רקע[עריכה]

אמירות הכוללות דה-הומניזציה של יהודים, התקיימו בקרב מוסלמים וערבים מאז ימי הביניים. ישנן דעות שונות לגבי תפוצתה של תופעה זו, אך מוסכם שהיא הייתה בדרך כלל פחות חמורה מאשר בעולם הנוצרי.[3] מתחילת המאה ה-20, גדל השימוש בדה-הומניזציה של יהודים מכמה סיבות: טינה על תקומת המפעל הציוני;[4] עליית הלאומיות הערבית;[4] תעמולה נאצית והיחסים בין גרמניה הנאצית לעולם הערבי;[5][6][4] ועליית האסלאמיזם הרדיקלי והג'יהאדיזם.[7]

הדה-הומניזציה של יהודים בשיח המוסלמי והערבי בכלל, ובשיח הפלסטיני בפרט, מתרחשת (בין היתר) על ידי הצגתם של היהודים כסוגים רבים ושונים של בעלי חיים הנחשבים לשפלים, דוחים, טמאים ולעיתים גם מזיקים או מסוכנים, כמו למשל: חזירים, קופים, חולדות, נחשים, ערפדים, תמנונים, תנינים ועוד.[8][9][10][7][11] שפה ודימויים דה-אנושיים אלה משמשים בכלל שכבות האוכלוסייה הפלסטינית: מנהיגים פוליטיים ודתיים, גופי תקשורת, ארגונים צבאיים, אנשים ברחוב ואפילו ילדים.

כמה חוקרים ופעילים, כמו רוברט ברנשטיין, מייסד שותף של Human Rights Watch, והפסיכולוג ניל קרסל מאוניברסיטת וויליאם פטרסון, הביעו את הדעה שהאו"ם וארגוני זכויות האדם נוטים להתעלם במידה רבה מדה-הומניזציה של יהודים כשהיא באה מפלסטינים או מקבוצות ערביות ומוסלמיות אחרות.[12][13][14][15][16][17][18]

דימויי בעלי חיים[עריכה]

קופים וחזירים[עריכה]

שלושה פסוקים בקוראן (2:65, 5:60, 7:166) הם מקור הכינויים המוסלמיים המקובלים ליהודים (כקופים) ולנוצרים (כחזירים).[19] אולם בקוראן פסוקים אלו הם מעט חידתיים, ונראה שבמקור הם כוונו רק לאותם יהודים שחוטאים לדתם שלהם, בפרט ליהודים שחיללו את השבת.[20] למרות זאת כיום מוסלמים רבים משתמשים ב"בני קופים וחזירים" כעלבון כלפי כל היהודים,[21][22] ובפרט יהודים ציונים וישראלים. הדבר מודגם בדבריהם של כמה סמכויות דתיות מוסלמיות חשובות. לדוגמה, מוחמד סעיד טנטאווי, בשנת 2002, בדרשה שנשא במצרים כשיח' אל-אזהר, אמר שהיהודים הם "אויבי אללה, צאצאי קופים וחזירים".[23] ובאותה שנה אמר עבדול-רחמן אל-סודאיס, האימאם הראשי של המסגד הגדול, מסג'יד אל-חראם במכה, בדרשה ששודרה בטלוויזיה הסעודית כי היהודים הם "העכברושים של העולם, [..] רוצחי נביאים, צאצאים של חזירים וקופים".[24]

בהקשר הפלסטיני, בשנות ה-80 התחיל הביטוי "בני קופים וחזירים" (בערבית: אבן אל-קירד ואל-ח'נזיר) להופיע ככינוי ליהודים בהודעות שפורסמו על ידי ארגוני הטרור חמאס, הג'יהאד האיסלאמי ופת"ח.[25][7][26] הם גם השתמשו במונח זה כדי לתאר את היהודים שנהרגו בהתקפותיהם, למשל כאשר חמאס לקח אחריות על פיגוע ההתאבדות בבית ליד ב-1995, הוא אמר שהוא הרג "20 חזירים" ופצע "60 קופים".[7] כמו כן, בחלק מההודעות המוקלטות שהעבירו מחבלים מתאבדים פלסטינים לפני פעולתם, הם כינו את קורבנותיהם העתידיים "קופים וחזירים".[27][28]

בשנת 1996 פרסם הירחון המזוהה עם ארגון הטרור חמאס, "פלסטין אל-מוסלמה", מאמר שטען כי המסורת המוסלמית בדבר הפיכתם של יהודים קדומים ל"קופים, חזירים, עכברים ולטאות"[29] "קרתה בפועל" והיא "השאירה סימן בנפשם של היהודים שבאו אחריהם".[30] עוד נטען שבגלל שהיהודים חשו בושה בהיותם צאצאים של קופים הם החליטו לשכנע את כל בני האדם שכולם התפתחו עם הזמן מקוף לצורת אדם, וזו הסיבה שתורת האבולוציה הומצאה על ידי "הקוף היהודי דרווין".[31][32][33]

הביטוי משמש גם מנהיגים ופקידים פלסטינים. ב-2001 אמר עבד אל-עזיז א-רנתיסי, דובר ארגון הטרור חמאס, ולימים ראש חמאס בעזה: "ההנהגה הפוליטית [חמאס] שחררה את יד החטיבות לעשות כל מה שהם רוצים נגד האחים של קופים וחזירים".[34][35] באותה שנה, נישאה דרשה בטלוויזיה של הרשות הפלסטינית בעזה, בה האימאם איברהים מאדהי כינה את היהודים "קופים וחזירים".[36][37][38]

ב-2008 אמר יו"ר ליגת המלומדים הפלסטינית, ומחוקק חמאס בעזה, מרואן אבו ראס, "אנחנו נצורים [...] על ידי האחים של הקופים והחזירים".[39]

תיאור זה של היהודים חוזר גם על ידי פקידים ואנשי דת של הרשות הפלסטינית באזור יהודה ושומרון. לדוגמה: בדרשה בשנת 1997 של עכרמה צברי, המופתי של ירושלים;[40][41] בדרשה בשנת 2002 של מוחמד מוסטפא נג'ם, לימים השר לענייני דת של הרשות הפלסטינית;[42] בשנת 2018, מאת שייח' אוסאמה אלטיבי בדרשה בטלוויזיה של הרשות הפלסטינית;[43][44] ובשנת 2022, מאת מחמוד אל-חבש, היועץ לענייני דת של נשיא הרשות, מחמוד עבאס, בדרשה בטלוויזיה של הרשות הפלסטינית.[45][46]

בשנת 2023 כתב העיתונאי הפלסטיני ד"ר ע'סאן מוסטפא אל-שאמי בעיתון הירדני "א-דוסתור" כי "היהודים הציונים" הם "צאצאים של קופי אדם וחזירים".[47][48]

ביטוי זה משמש גם בתוכניות חינוכיות המיועדות לילדים פלסטינים[49][8][50] וכן את הילדים עצמם. לדוגמה, בשנת 2001 אמר ילד בן 11 בבית ספר של ארגון הטרור חמאס בעזה בפני כיתתו: "אני אעשה מגופי פצצה שתפוצץ את בשרם של ציונים, בני חזירים וקופים".[36][51][52] בשנת 2013 נערה צעירה דיקלמה בטלוויזיה של הרשות הפלסטינית שיר עם השורות "הו בני ציון, הו הכי רע בין היצירות, הו קופים ברברים, חזירים עלובים".[53][49] וכך גם ב-2014 בערוץ אל-אקצא עם ילד שדקלם את אותו שיר.[54]

גם ציורים של ביטוי זה הופיעו. למשל בכרזות של ארגון הטרור חמאס,[55] ובקריקטורות בעיתונים פלסטיניים.[56][57]

כלבים[עריכה]

"פלסטין ארצנו והיהודים כלבינו"[עריכה]

הסיסמה "פלסטין היא אדמתנו והיהודים הם כלבינו" (בערבית זה חורז: فلسطين بلادنا واليهود كلابنا, בתעתיק: פַלַסְטִין בְּלַדְנָא, וְאֵל-יָהוּד כְּלָאבְנָא) הופיעה לראשונה בארץ ישראל בשנים 1918–1919.[58][59][60] (גרסאות נוספות: "הארץ היא ארצנו, והיהודים כלבינו" (בתעתיק: אל בלאד בלאדנא, ואל יאהוד כלאבנא)[61]; "הממשלה איתנו, והיהודים כלבינו" (אל דאולה מענא, ואל יאהוד כלאבנא)[62]). הפזמון הזה שימש בהפגנות הערבים בירושלים במרץ 1920 ו-1923.[63][64] הסיסמה נקראה גם באפריל 1920 על ידי ההמונים בהפגנה שהובילה אמין אל-חוסייני (שמונה כעבור שנה למופתי הגדול של ירושלים) ועל ידי עורך העיתון סוריא אל-ג'נוביה, עארף אל-עארף. מהפגנה זו התפתחו מאורעות תר"פ.[65]

קריאות סיסמה זו הפכו למאפיין קבוע בחגיגות נבי מוסא המוסלמי בירושלים בתקופת המנדט הבריטי.[66][67][68]

בתחילת שנות ה-30 בפגישה בין חאג' אמין אל-חוסייני לכמה מראשי שבטים בדואים בה ניסה לשכנע אותם לא למכור אדמות ליהודים הם ענו לו: "חאג' אמין אל תדאג! [...] הארץ היא אדמתנו והיהודים הם הכלבים שלנו".[69]

הסיסמה התפשטה מארץ ישראל למדינות השכנות. בסוריה ובלבנון, בשנת 1948, קראו המונים גם את הסיסמה "פלסטין היא ארצנו והיהודים הם הכלבים שלנו" לעבר היהודים שחיים שם, לפעמים הקריאה הייתה הקדמה לפרעות.[70][71][72][73]

בשנת 1987 נעשה שימוש בסלוגן בהפגנות ובהפרות סדר שבוצעו על ידי אזרחים ערבים ישראלים ביפו, בחיפה ובנצרת, כסולידריות עם מעשי הפלסטינים באינתיפאדה הראשונה.[74][75] אסירים פלסטינים בכלא קציעות בשנת 1991 נהגו לקרוא את הסיסמה הזו מדי פעם, כולל כאשר עיראק ירתה טילים על ישראל במהלך מלחמת המפרץ.[76][77][78] בשנת 2020 נחקר אזרח פלסטיני במשטרת ישראל לאחר שהעלה שידור חי בו הוא צועק את הסיסמה הזו לעבר קבוצת יהודים חרדים בעיר העתיקה בירושלים.[79]

במאה ה-21 הסיסמה התפשטה לצפון אמריקה. בשנת 2006, שם נקראה הסיסמה (בערבית) בהפגנות פלסטיניות בסן פרנסיסקו שאורגנו על ידי ארגון אל-עוודה.[80][81][82][83] בשנת 2009 נעשה שימוש בפזמון בהפגנה פרו-פלסטינית במונטריאול.[84] בשנת 2020 הפזמון (בערבית) צולם בווידאו בהפגנה פלסטינית באונטריו. המארגנים פרסמו התנצלות מאוחר יותר.[85][86]

גם ילדים פלסטינים משתמשים בפזמון הזה. כך למשל, דווח על תקרית ב-1936, שבה קראו ילדים את הסיסמה הזו לעבר נוסע יהודי ביפו, בעוד הפלסטינים המבוגרים שהתלוו אליהם לא מחו ולא השתיקו אותם.[87] הסיסמה הפכה לחלק מכמה גרסאות של שיר ילדים פלסטיני.[88][89][90][91] גרסה אחת היא: "פלסטין היא המדינה שלנו, היהודים הכלבים שלנו, שים ענף אחד על השני, שאללה ישבור את היהודים".[89] גרסאות נוספות לשיר הילדים: "פלסטין היא ארצנו והיהודים הם הכלבים שלנו. הם הגיעו לארצנו כמו קבצנים".[90] "הערבים הם החברים שלנו, היהודים הם הכלבים שלנו".[91]

שימושים אחרים של "כלבים"[עריכה]

יהודים נקראים כלבים גם ללא קשר ישיר לסיסמה. בשנת 1992, יאסר ערפאת, שהיה אז יושב ראש הארגון לשחרור פלסטין, הוקלט בשיחה עם נציג אש"ף בפריז, בו הוא מכנה את היהודים "הכלבים".[92][93]

בשנת 2015 אימאם פלסטיני-ישראלי כינה את ראש הממשלה בנימין נתניהו "כלב יהודי" במהלך דרשה.[94] אחד המשתתפים במתקפת חמאס על ישראל ב-7 באוקטובר 2023 תועד אומר על קורבנות התקיפה "כלבים יהודים".[95][96]

חולדות ועכברים[עריכה]

בחלק מהמסורות המוסלמיות כשהיהודים הקדמונים הפכו לחזירים ולקופים חלקם הפכו גם לחיות מזוהמות ומזיקות כמו חולדות ועכברים (וכן לטאות וטרמיטים).[97][98][99]

בשנת 2000 פרסם אל-חיאת אל-ג'דידה טור שאומר כי על המתנחלים להפוך ל"קבוצת חולדות המתאספת בביוב שלהן לפני שהם מגורשים לישראל".[100] בשנת 2014, במהלך חטיפת 3 בני נוער ישראלים על ידי ארגון הטרור חמאס, פרסם הפת"ח בעמוד הפייסבוק שלו קריקטורה שבה נראות שלוש חולדות המסומנות עם מגני דוד לבנים, שנתפסו על חוט דיג.[101][102] מאוחר יותר באותה שנה, בתקופה של מתיחות סביב הר הבית, פרסם אתר ועדת ההסברה והתרבות של פת"ח קריקטורה של מסגד אל-אקצא על ראש ההר שנאכל על ידי חבורת חולדות המסומנת במגן דוד.[102]

תמנונים[עריכה]

תמנונים הם אלמנט ספרותי אנטישמי ידוע.[103][104] הוא הופיע על הכריכה של כמה מהדורות של הפרוטוקולים של זקני ציון (כולל תרגום אחד בערבית).[105][106]

הוא משמש גם בתעמולה פלסטינית נגד הציונות וישראל.[7][107][108] לדוגמה, ב-1936 פרסם העיתון הפופולרי ביותר בשפה הערבית בארץ ישראל, "פלסטין", קריקטורה המציגה תמנון עם אף ארוך לוכד בזרועותיו אישה צעירה, עם הכיתוב "פלסטין לכודה בידי יהדות העולם".[10]

בשנת 2010, לאחר המשט לעזה, פרסם הקריקטוריסט הירדני-פלסטיני עמד חג'ג' קריקטורה של תמנון, עם מגן דוד, אוחז בסירה קטנה בצורת יונת שלום.[109] במאה ה-21 הופיעו כמה קריקטורות המתארות את ישראל כתמנון בעיתונים פלסטיניים כמו "אל-איאם",[110] "פלסטין",[111] "אל-קודס אל-ערבי",[56] ו"אל-חיאת אל-ג'דידה".[112]

נחשים[עריכה]

גם נחשים הם אלמנט ספרותי אנטישמי ידוע.[113][114][115][116][117] והם משמשים בתעמולה פלסטינית נגד ישראל.[8]

מייסד החמאס, השייח' אחמד יאסין טען כי "הפוליטיקה הישראלית" משקפת את "אופיים של היהודים": הרמאות והמרמה. מתקיימת בהם הסורה: "תדמה כי הם מאוחדים, אך לבותיהם נפרדים" וכי "זה מוכיח כי הם הם הנחשים"[118].

בשנת 2001, פרסם עמד חג'ג' קריקטורה בעיתון הירדני "א-דוסתור", שבה הוצגו אהוד ברק ואריאל שרון (שהתמודדו על ראשות הממשלה בבחירות 2001 בישראל) כשני ראשי נחש מסומנים במגני דוד.[119] בשנת 2014 קריקטורה שפורסמה בעיתון "אל-חיאת אל-ג'דידה", העיתון הרשמי של הרשות הפלסטינית, תיארה ישראלי דמוי נחש חובש כיפת נחש (הציור היה דומה לאביגדור ליברמן) שראשו נחתך בשתי אצבעות בשם "אחדות פלסטינית" המייצגות את הפיוס בין פת"ח לארגון הטרור חמאס.[120] מאוחר יותר באותה שנה, קריקטורה שפורסמה ב"עיר הבירה", עיתון דו-שבועי המופץ עם "אל-חיאת אל-ג'דידה", הציג את פעיל הימין הישראלי יהודה גליק (שהפך מאוחר יותר לחבר כנסת) מתואר כנחש.[121]

בשנים 2004–2010 הטלוויזיה של הרשות הפלסטינית שידרה שוב ושוב קליפ שמתאר את ישראל כ"נחש המתפתל סביב ארץ ישראל".[122]

תנינים[עריכה]

הקריקטורה "תנין ציוני" בעיתון "פלסטין" משנת 1936

ישראל והציונות מתוארות לעיתים במקורות הפלסטינים כתנינים.[10] ב-1936 פרסם העיתון בשפה הערבית הנפוצה ביותר בארץ ישראל, "פלסטין", קריקטורה המציגה את "התנין הציוני" אומר לערבים "אל תפחדו! אני אבלע אתכם בשלווה".[123][124] במאה ה-21 הופיעו כמה קריקטורות המתארות את ישראל כתנין המסומן במגן דוד בעיתונים פלסטיניים נוספים.[125][126][127]

חיות אחרות[עריכה]

ישראל והציונות מתוארות לפעמים במקורות פלסטינים כערפדים.[1] המוטיב הזה הועתק מהאנטישמיות האירופית הקלאסית.[128] לדוגמה: בשנת 2002 הפיץ האיגוד הכללי של סטודנטים פלסטינים באוניברסיטת מנצ'סטר חוברת שתיארה את היהודים כערפדים, המבוססת על המצאה פרו-נאצית של נאום שיוחס באופן כוזב לבנג'מין פרנקלין.[129][130][131][132] בשנת 2003 הופיעה באל-חיאת אל-ג'דידה קריקטורה של שאול מופז, שהיה אז שר הביטחון הישראלי, עם ניבים של ערפדים נוטפי דם.[128] בשנת 2018 פרסם אותו עיתון מאמר שבו נאמר כי "אויבי עזה ושודדי הארץ והמולדת הם ערפדים".[133] בשנת 2015 מנאל תמימי, פעילה פלסטינית שנכללה בזמנו ברשימת מגיני זכויות האדם של האו"ם, פרסמה בחשבון הטוויטר שלה: "הערפדים הציונים חוגגים את יום הכבורה שלהם [כנראה יום כיפור] בשתיית דם פלסטיני".[134][135]

קרלוס לטוף מדמה את ישראל לכריש שמלתעותיו נוטפות דם

קריקטורה של תולעים עם מגן דוד הופיעה ב"אל-קודס".[125][136] קריקטורה של עכביש בצורת חנוכייה הופיעה בעיתון "אל-קודס אל-ערבי".[110]

דוגמאות לצורות ביולוגיות אחרות[עריכה]

חיידקים[עריכה]

בשנת 1910 ביקשו בכירים ערבים מקומיים בשכם מהממשלה העות'מאנית שלא להסתפח למחוז המנהלי של ירושלים "כדי לא להידבק בחיידק הציוני".[137][138]

במהלך מלחמת העולם השנייה, השווה לפעמים חאג' אמין אל-חוסייני, שהיה אז בגלות בגרמניה, יהדות למחלות זיהומיות ויהודים לחיידקים, בשידורי התעמולה שלו לעולם הערבי ברדיו הנאצי.[139]

בשנת 1985, ג'ורג' חבש, מייסד החזית העממית לשחרור פלסטין, אמר כי "לא נוכל להבטיח את עתיד הדורות שלנו אם החיידק הציוני ימשיך להתקיים על אדמת ערב".[140]

בשנת 2010 אמר עבדאללה ג'רבו, סגן שר ההקדשים הדתיים של ארגון הטרור חמאס, בראיון לטלוויזיה של חמאס אל-אקצא, כי היהודים הם "חיידק שאין שני לו בעולם [...] הם לא בני אדם".[141]

בתחילת המאה ה-21 נכתב בספרי לימוד פלסטיניים המיועד לילדים כי על הערבים "להכחיד את החיידק הציוני".[142]

וירוסים[עריכה]

בשנת 2005 אמר האימאם איברהים מודאיריס בדרשה ששודרה בטלוויזיה של הרשות הפלסטינית: "עם הקמת מדינת ישראל, כל האומה האסלאמית אבדה, כי ישראל היא סרטן המתפשט בגוף האומה האסלאמית, ובגלל שהיהודים הם נגיף הדומה לאיידס, ממנו כל העולם סובל".[143][144]

מחלת הסרטן[עריכה]

בשנת 2006 כינה ראש הלשכה המדינית של חמאס, ח'אלד משעל, את ישראל "סרטן שיש לעקור אותו משורשיו".[145] בשנת 2007, ממלא מקום יו"ר המועצה המחוקקת הפלסטינית, אחמד בחר, אמר בדרשה בטלוויזיה של הרשות הפלסטינית: "העם שלנו סבל מהגוש הסרטני, כלומר היהודים, בלב האומה הערבית".[146][147] בשנת 2018 פתחי חמאד, חבר הלשכה המדינית של ארגון הטרור חמאס ושר הפנים לשעבר של רצועת עזה, קרא להקמת ח'ליפות אסלאמית "ברגע שהאומה תירפא מהסרטן שלה - היהודים".[148]

ראו גם[עריכה]

הערות שוליים[עריכה]

שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.

  1. 1.0 1.1 Gerteiny, Alfred G. (2007). The Terrorist Conjunction: The United States, the Israeli-Palestinian Conflict, and al-Qa'ida. Bloomsbury Publishing USA. p. 93. ISBN 978-0-275-99644-4. Mutual dehumanization is common between Palestinians and Israelis – the former call the latter pigs, dogs, infidels, and bloodsucking vampires, while the latter refer to the former as savage animals, primitives, and uncivilized or repugnant critters.
  2. Bruneau, Emile; Kteily, Nour (2017-07-26). "The enemy as animal: Symmetric dehumanization during asymmetric warfare". PLOS ONE. 12 (7): e0181422. Bibcode:2017PLoSO..1281422B. doi:10.1371/journal.pone.0181422. ISSN 1932-6203.
  3. שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
  4. 4.0 4.1 4.2 שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
  5. שגיאת תסריט: היחידה "Citation/CS1" אינה קיימת.
  6. שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
  7. 7.0 7.1 7.2 7.3 7.4 שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
  8. 8.0 8.1 8.2 שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
  9. שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
  10. 10.0 10.1 10.2 שגיאת תסריט: היחידה "Citation/CS1" אינה קיימת.
  11. שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
  12. שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
  13. שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
  14. שגיאת תסריט: היחידה "Citation/CS1" אינה קיימת.
  15. שגיאת תסריט: היחידה "Citation/CS1" אינה קיימת.
  16. שגיאת תסריט: היחידה "Citation/CS1" אינה קיימת.
  17. שגיאת תסריט: היחידה "Citation/CS1" אינה קיימת.
  18. שגיאת תסריט: היחידה "Citation/CS1" אינה קיימת.
  19. Lewis, Bernard (2014). The Jews of Islam: Updated Edition. Princeton University Press. pp. 33, 198. ISBN 978-0-691-16087-0.
  20. Krämer, Gudrun (2006). "Anti-Semitism in the Muslim World. A Critical Review". Die Welt des Islams. 46 (3): 243–276. doi:10.1163/157006006778942035. ISSN 0043-2539. JSTOR 20140738.
  21. Bar-Sher, Meir (2024). Jews and the Qur'an. Translated by Ethan Rundell. Princeton University Press. pp. 54–55. ISBN 978-0-691-26479-0.
  22. Kressel, Neil J. (2012). The Sons of Pigs and Apes: Muslim Antisemitism and the Conspiracy of Silence. Potomac Books. pp. 26–33. ISBN 978-1-59797-811-8.
  23. "Sheikh Mohamed Sayyid Tantawi: Controversial Imam who preached tolerance". The Independent. 2010-03-19. Retrieved 2024-04-30.
  24. "A question of Leadership". Panorama, BBC News. 2005-08-21. Retrieved 2024-05-05.
  25. שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
  26. שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
  27. שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
  28. שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
  29. See Rats and Mice section below
  30. שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
  31. Küster, Volker; Speelman, G. M.; Mintjes, H. (2010). Islam in the Netherlands: Between Religious Studies and Interreligious Dialogue: in Honour of Harry Mintjes. LIT Verlag. p. 224. שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.ISBN 978-3-8258-0707-8. (Based on: Ibrahim Al-Ali, Falastin Al-Muslima, London, September 1996, pp. 54-55),
  32. שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
  33. In fact Darwin was not Jewish.
  34. שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.תבנית:למנויים Inigo Gilmore, ‏Eight Palestinians die in Israeli raid, The Telegraph, 1 August 2001
  35. שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
  36. 36.0 36.1 שגיאת תסריט: היחידה "Citation/CS1" אינה קיימת.
  37. שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
  38. שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
  39. שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
  40. שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
  41. שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
  42. שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
  43. שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
  44. שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
  45. שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
  46. שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
  47. שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
  48. שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
  49. 49.0 49.1 שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
  50. שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
  51. שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
  52. שגיאת תסריט: היחידה "Citation/CS1" אינה קיימת.
  53. שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
  54. שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
  55. שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
  56. 56.0 56.1 Anti Defamation League (2013), Middle East Press Review, January-June 2013, p. 10 (sons of apes), p. 19 (snake), p. 34 (octopus).
  57. שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
  58. Another version of the chant is "The land is our land, and the Jews are our dogs". See The Quarterly Review, Vol 260-261 (1933), p. 118.
  59. שגיאת תסריט: היחידה "Citation/CS1" אינה קיימת.
  60. שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
  61. Peled, Kobi (2022-06-08). Words Like Daggers: The Political Poetry of the Negev Bedouin (באנגלית). Brill. p. 109. ISBN 978-90-04-50182-9.
  62. "דאר היום", 22 באוגוסט 1930. מתוך אתר "עיתונות יהודית היסטורית"
  63. שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
  64. שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
  65. שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
  66. שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
  67. "Al Yahud Klabna", The Palestine Bulletin, 1930-04-09, p. 3
  68. שגיאת תסריט: היחידה "Citation/CS1" אינה קיימת.
  69. שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
  70. שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
  71. שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
  72. שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
  73. שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
  74. שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
  75. שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
  76. שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
  77. שגיאת תסריט: היחידה "Citation/CS1" אינה קיימת.
  78. שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
  79. שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
  80. שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
  81. שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
  82. שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
  83. שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
  84. שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
  85. שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
  86. US State Department (2020–2021), International Religious Freedom Report-Custom Report - ec4b0a8091
  87. שגיאת תסריט: היחידה "Citation/CS1" אינה קיימת.
  88. שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
  89. 89.0 89.1 שגיאת תסריט: היחידה "Citation/CS1" אינה קיימת.
  90. 90.0 90.1 שגיאת תסריט: היחידה "Citation/CS1" אינה קיימת.
  91. 91.0 91.1 שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
  92. שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
  93. שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
  94. שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
  95. שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
  96. שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
  97. שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
  98. שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
  99. שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
  100. שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
  101. Winer Stuart (2014-06-15), PA, Fatah cartoons gloat over teens' kidnappings, Times of Israel. Retrieved 2024-04-28
  102. 102.0 102.1 שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
  103. שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
  104. שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
  105. שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
  106. שגיאת תסריט: היחידה "Citation/CS1" אינה קיימת.
  107. שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
  108. שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
  109. Michel Kichka (2012). "Cartooning the conflict". Bulletin du Centre de recherche français à Jérusalem 23. Retrieved 2024-05-06.
  110. 110.0 110.1 Anti Defamation League (2014), Middle East Press Review, July-December 2013, p. 20 (octopus), p. 32 (spider).
  111. Anti Defamation League (2015), Middle East Press Review, January-June 2015, p. 7 (octopus) p. 8 (snake).
  112. Anti Defamation League (2014), Middle East Press Review, January-June 2014, p. 17.
  113. שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
  114. שגיאת תסריט: היחידה "Citation/CS1" אינה קיימת.
  115. שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
  116. שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
  117. שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
  118. אל-צנארה, 18.8.2000.
  119. שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
  120. שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
  121. שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
  122. שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
  123. שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
  124. שגיאת תסריט: היחידה "Citation/CS1" אינה קיימת.
  125. 125.0 125.1 Anti Defamation League (2013), Middle East Press Review, July-December 2012, p. 19 (worms), p. 37 (crocodile).
  126. Anti Defamation League (2015), Middle East Press Review, July-December 2014, p. 8.
  127. Anti Defamation League (2016), Middle East Press Review, July-December 2015, p. 18.
  128. 128.0 128.1 Kotek, Joël (2009). Cartoons and Extremism: Israel and the Jews in Arab and Western Media. Vallentine Mitchell. p. 61: "The Arab cartoonists revive the antisemyth [sic] of the Jew as a vampire in a heightened form. [..] This image, legacy of another age, is central to contemporary Arab-Muslim cartoons." p. 62 shows a cartoon of a vampire by Palestinian cartoonist Omayya Joha that appeared on 9 March 2003 in the Palestinian Authority newspaper Al-Hayat AL-Jadida. p. 14-19 mention the antisemitic European origins of the motive of the Jew as a vampire.
  129. שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
  130. שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
  131. שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
  132. שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
  133. שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
  134. שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
  135. שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
  136. שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
  137. שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
  138. שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
  139. שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
  140. שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
  141. שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
  142. שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
  143. שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
  144. שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
  145. שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
  146. שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
  147. שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
  148. שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.

קטגוריה:אנטישמיות קטגוריה:הרשות הפלסטינית קטגוריה:חמאס: תקשורת


This article "דימויים של יהודים כבעלי חיים בשיח הפלסטיני" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:דימויים של יהודים כבעלי חיים בשיח הפלסטיני. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.



Read or create/edit this page in another language[עריכה]