הסימפוניה השביעית של מאהלר
הסימפוניה השביעית מאת גוסטב מאהלר נכתבה בשנים 1904–1905, עם תיקונים חוזרים ונשנים של הפרטיטורה. לעיתים מתייחסים אליה בכינוי שיר הלילה ( German: </link> ), אם כי מאהלר מעולם לא הכיר כינוי זה. למרות שהסימפוניה מתוארת לעיתים קרובות ככתובה בסולם מי מינור, המבנה הטונלי שלה מורכב יותר. הפרק הראשון של הסימפוניה עובר מסי מינור (מבוא) למי מינור, והיצירה מסתיימת בסיום רונדו בדו מז'ור.[1] לפיכך, כפי שציינה דיקה ניולין, "בסימפוניה זו חוזר מאהלר לאידיאל של 'טונאליות מתקדמת' שאותו נטש בשישית ". [2] המורכבות של הסכימה הטונאלית של היצירה נותחה במונחים של "מבנים שלובים" על ידי גרהם ג'ורג' .
רקע[עריכה]
בשנת 1904 זכה מאהלר להצלחה בינלאומית גדולה כמנצח, אך הוא גם החל סוף סוף ליהנות מהצלחה בינלאומית כמלחין. בתו השנייה נולדה באותו יוני, ובמהלך חופשת הקיץ המקובלת שלו, הרחק מווינה, על שפת האגם במאיירניג שבהרי הקרינתיים, הוא סיים את כתיבת הסימפוניה השישית שלו וכתב את הסקיצה לפרקים השני והרביעי (שני פרקי ה-Nachtmusik) לסימפוניה השביעית, תוך מיפוי חלקים גדולים מיתר היצירה. את המשך הכתיבה הוא עשה באינטנסיביות בקיץ שלאחר מכן. בעוד מאהלר טען מאוחר יותר שלקחו לו ארבעה שבועות בלבד להשלים את הפרקים הראשון, השלישי והחמישי של הסימפוניה, חוקרים טוענים שמסגרת זמן של שישה עד שבעה שבועות היא סבירה יותר.[3] [4]
השלמת כתיבת הפרטיטורה המלאה מתוארכת ל-15 באוגוסט 1905, והתזמור הסתיים ב-1906; הוא הניח את השביעית בצד, כדי לבצע שינויים קטנים בתזמור של הסימפוניה השישית, תוך כדי חזרות לבכורה שלה במאי 1906. הופעת הבכורה של השביעית נערכה ב-19 בספטמבר 1908, בפראג עם הפילהרמונית הצ'כית, בפסטיבל לציון יובל היהלומים של הקיסר פרנץ יוזף .
בשלוש השנים שחלפו בין השלמת הפרטיטורה לבכורה של הסימפוניה השביעית חלו שינויים דרמטיים בחייו ובקריירה של מאהלר. במרץ 1907 הוא התפטר ממשרתו כמנצח באופרה הממלכתית של וינה, כאשר הקהילה המוזיקלית בווינה פנתה נגדו (לכן הוא בחר בפראג להופעת הבכורה של היצירה);[5] בהמשך אותה שנה, ב-12 ביולי, מתה בתו הראשונה ממחלת השנית. כאשר בתו שכבה על ערש דווי, נודע למאהלר שהוא סובל ממחלת לב חשוכת מרפא. מוזיקולוגים </link> משערים שזאת הסיבה שהאופטימיות והעליזות של הסימפוניה התמתנו, בעקבות תיקונים קטנים אך משמעותיים שעשה מאהלר בשנים שקדמו לבכורתה.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.[דרוש מקור]</link>
הסימפוניה פורסמה לראשונה ב-1909 על ידי המשרד Bote & Bock. ב-1960 הופיעה מהדורה מחודשת של הסימפוניה בעריכת ארווין רץ, בה תוקנו כ-800 שגיאות הדפסה.[3][6] שנתיים לאחר מכן פורסמה מהדורת הסימפוניה של הנס רדליך ללא שום תיקונים של מאהלר שנעשו לאחר פרסום, בניגוד למהדורה של רץ.[3][6] בשנת 2012 יצאה לאור מהדורה חדשה שהוכנה על ידי ריינהולד קוביק .[3]
תִזמוּר[עריכה]
הסימפוניה כתובה עבור תזמורת גדולה. כמו בכמה מהסימפוניות האחרות שלו (במיוחד בחמישית והשישית שלו), השימוש של מאהלר בכלים לא שגרתיים בא לידי ביטוי בשביעית עם כתיבה לקרן טנור, פעמוני פרות, גיטרה ומנדולינה. התזמורת מורכבת מהתזמורות הבאות:
|
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
מִבְנֶה[עריכה]
משך הסימפוניה כ-80 דקות. עם זאת, ישנה הקלטה ארוכה במיוחד של אוטו קלמפרר, שאורכה 100 דקות. מנגד, ישנה הקלטה של הרמן שרכן עם התזמורת הסימפונית של טורונטו, שאורכה 68 דקות.
היצירה כתובה בחמישה פרקים:
I. Langsam – Allegro risoluto, ma non troppo[עריכה]
( מי מינור, התחלה סי מינור )
הפרק כתוב בצורת סונטה. הוא מתחיל בהקדמה איטית בסי מינור, ופותח במנגינה אפלה המנוגנת על ידי קרן טנור שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.[[|]] (שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.<s') .
- <score sound="1"> \relative c' { \clef treble \key b \minor \numericTimeSignature \time 4/4 \tempo "" 4 = 40 \partial 16*9 fis16\f fis8.( d16) gis,4~ | gis8.[ r32 b64 d] fis8..-> eis64 fis gis8..-> fis64 e ais,4~ | ais4. } </score>
על קצב הליווי
- <score sound="1"> \relative c { \clef bass \key b \minor \numericTimeSignature \time 4/4 b8.-- b32-. b-. b8.-- b32-. b b2 } </score>
נאמר שעלה במוחו של מאהלר בזמן חתירה על האגם במאיירניג, לאחר תקופת הלחנה לא פורייה. הנושא העיקרי, המוצג על ידי קרנות יער המנגנות באוניסון במי מינור, מלווה באופן דומה, אם כי הרבה יותר מהר וברגיסטר גבוה יותר.
- <score sound="1"> \relative c' { \clef treble \time 2/2 \key e \minor \tempo "Allegro con fuoco" \tempo 4 = 152 e2-> b-> | r4 r8 b g'4. fis8 | e2-> a,-> | r4 r8 a c4. e8 | a4 r8 g f2 } </score>
הנושא השני מוצג לאחר מכן על ידי כינורות, בליווי ארפגיו צ'לו סוחפים.
- <score sound="1"> \relative c' { \clef treble \numericTimeSignature \time 4/4 \key c \major r4 g4.\pp\fermata( e8\< f fis | g aes\!) \slashedGrace { a,!( } e2\sf\fermata\>)( cis8\! d\pp) | \slashedGrace { d,( } d')->( c fis, g) \slashedGrace { b,( } b')->( a cis, d) | f( e16) r e4. } </score>
נושא זה מאופיין על ידי רצפים כרומטיים. בשלב מסוים הכינורות מגיעים ל-F♯7 (ה-♯F הגבוה ביותר בפסנתר).[7] האקספוזיציה מסתיימת בנושא במקצב מארש מתוך ההקדמה, ולאחריו חוזר הנושא המרכזי.
קטע זה מוביל היישר אל הפיתוח, שנמשך זמן מה עד שלפתע מפסיקות אותו תרועות חצוצרה בפיאניסימו וכורל איטי המבוסס על נושא המארש מההקדמה.
This article "הסימפוניה השביעית של מאהלר" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:הסימפוניה השביעית של מאהלר. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.
- ↑ "Gustav Mahler (Works)", in New Grove, Macmillan, 1980
- ↑ Dika Newlin: Bruckner, Mahler, Schoenberg (New York, 1947), p. 186
- ↑ 3.0 3.1 3.2 3.3 שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת. שגיאת ציטוט: תג
<ref>בלתי־תקין; השם "stoll-knecht" הוגדר כמה פעמים עם תוכן שונה - ↑ שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
- ↑ שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
- ↑ 6.0 6.1 שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
- ↑ Mahler, G. (1992). Symphony no. 7 New York: Dover שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.מסת"ב 0-486-27339-3
