Jewish medicine
רפואה יהודית היא עיסוק ברפואה בקרב בני העם היהודי. נחשבת כענף של רפואה אלטרנטיבית (רפואה משלימה). כמו תורות רפואה עממיות אחרות, גם הרפואה היהודית משלבת יחסי גוף ונפש, ושיטות הריפוי משלבות תזונה בריאה, צמחי מרפא ורוחניות ("עבודת המידות").[1] עיסוק זה כלל כתיבה בשפות העברית והערבית כאחד. עד היום, 28% מזוכי פרס נובל לרפואה היו יהודים, למרות שהיהודים מהווים פחות מ-0.2% מאוכלוסיית העולם. [2]
הִיסטוֹרִיָה[עריכה]
העת העתיקה[עריכה]
אין בידינו, נכון להיום, כתבי יד בנושאי רפואה מהעברים הקדומים. מקורות המידע היחידים שלנו הם המקורות של ספרות הקודש: התנ"ך, התלמוד, והקבלה. [3] רפואה יהודית כרפואה מובהקת לא היתה קיימת, ובמקום זאת רופאים יהודים אימצו את הידע היווני, ומאוחר יותר את הידע היווני-רומי כפרקטיקה, בשילוב פרקטיקות מתחום האמונות היהודיות. [4]
"ספר התרופות" מתועד בתלמוד הבבלי פעמיים, ובברייתא, [5] [6] הטקסט מתוארך ככל הנראה לתקופת מלכותו של חזקיהו. כמו כן, ידוע טקסט נוסף, המכונה "ספר רפואות", שפירושו "ספר תרופות", אשר תוארך לתקופת האימפריה הביזנטית ככל הנראה סביב סדר גודל של 1000 ל-1700 שנים לאחר תקופת חזקיהו.
ימי הביניים[עריכה]
מידע נוסף: רפואת ימי הביניים של מערב אירופה
"ספר התרופות", הטקסט הרפואי הקדום ביותר המוכר לנו כיום שנכתב בעברית, מיוחס לשלמה המלך[7] ומתוארך למאה השביעית או השמינית לספירה. הטקסט מורכב מארבעה חלקים: סיפור על העברת הרפואה מאלוהים לאנושות, סקירה רפואית, חקר תרופות (Materia Medica) ורשימת פרשיות רפואיות. אין כיום מידע על הכותב עצמו או היכן נכתב הטקסט, אך הוא הופץ בקהילות יהודיות בתקופת ימי הביניים, וניתן לשער כי הייתה לו השפעה רבה על רופאים יהודים רבים בתקופה זו. [8]
למרות ההתקדמות בתחום הגינקולוגיה במהלך ימי הביניים, הטקסטים על גינקולוגיה נכתבו בעברית בלשון זכר, דבר שמצביע על כך, שטקסטים גינקולוגיים הופנו לרופאים (שהיו ברובם גברים), ולא למיילדות. נראה, כי האזכור היחיד של מיילדות בטקסטים אלה הוא כאשר יש צורך במגע ישיר עם איברי המין של האישה; רק אז טקסטים מזכירים במפורש את הנשים המעורבות בהליך. באחד המקרים, הטקסט ייעץ לרופא "להורות למיילדת לעסות את פתח הרחם שלה" עם צמחי המרפא שהוזכרו. [8]
נשים כרופאות מקצועיות תרמו באופן משמעותי - הן לעיסוק ברפואה בתוך ומחוץ לקהילות היהודיות, והן לגוף הידע הרפואי בקהילה היהודית ומחוצה לה. מהטקסטים ששרדו, נראה שהשכיחות הגדולה ביותר של נשים במקצוע הרפואה היה במהלך המאות ה-14 וה-15. בעוד נשים תרמו לקידום הרפואה היהודית בתקופה זו, עדיין היו מספר מגבלות שהציבה עליהן החברה. יהודים לא הורשו ללמוד באוניברסיטה נוצרית. יחד עם זאת, ניתן היה לעקוף זאת על ידי ביצוע בחינה ורכישת licentia curandi et practicandi, רישיון לעסוק ברפואה. [8] לפחות במקרה אחד, בדיקה זו הופנתה במיוחד כלפי יהודים שהיו אמורים לעבוד עם חולים נוצרים.[9]
כתוצאה מכך, השכלתן הרפואית של הנשים היתה ברובה תלויה בקרוביהן הגברים. חוה (הידועה גם בשם חנה), אישה מחבל מאנוסק שבצרפת המוזכרת בשל "יכולתה הרפואית" במסמך מתוארך לתחילת שנות ה-20, ו- וירדימורה, אישה סיציליאנית שקיבלה את רישיון הרפואה שלה ב-1376,היו מטפלות יהודיות. שקרוביהם הישירים - בעלה ובניה של חוה, בעלה של ווירדימורה - היו גם הם מטפלים. [10] רופאים יהודים התחנכו לעתים קרובות בשפות יוונית, לטינית, ערבית ועברית, דבר שנתן להם גישה לטקסטים רפואיים שלעתים קרובות לא היו נגישים לעמיתיהם הנוצרים. [11] נשים יהודיות, שעבדו כרופאות, מנתחות ומיילדות, התקבלו, בין השאר, כמומחיות רפואיות בפריז, פירנצה, נאפולי וסיציליה. שרה מסנט ז'יל, למשל, הייתה רופאה יהודיה שהכשירה סטודנט נוצרי, סלבטוס דה בורגונובו, בצרפת במאה הארבע-עשרה. שצמילר סבור שזו ראיה מספקת כדי להצביע על כך ששרה לימדה והכשירה גם סטודנטיות. מאיירונה, אישה יהודייה ממאנוסק, צרפת, מופיעה ביותר מארבעים מסמכים משנת 1342 כרופאה פיזית או רופאה בעלת הרשאה. בעיירה הצרפתית מרסיי בין 1390 ל-1415, ידועים 24 רופאים יהודים.[10]
רפאים יהודים השתתפו בחילופי הידע בין סופרים ומטפלים נוצרים ומוסלמים. מידת עיסוקן של נשים יהודיות במיילדות בימי הביניים הייתה תלויה במידה רבה באזורים שבהם התגוררו. באיבריה, למשל, היהודים היו רגילים היטב לשילוב של תרבות מוסלמית, נוצרית ותרבות יהודית משלהם. יחד עם זה היתה גם הבנה משותפת של הרפואה; יהודים המתגוררים באזור זה אף כתבו טקסטים רפואיים בערבית-יהודית (ערבית כתובה באותיות עבריות) ולא בעברית תקנית או בשפה המקומית [8] כאן, מקובל היה כי מיילדות יהודיות עבדו לצד נשים נוצריות ומוסלמיות.עם זאת, נשים יהודיות עדיין התמודדו עם מצוקה ואפליה, הן על רקע מינן והן על בסיס דתם. נושא זה בא לידי ביטוי בצורה ברורה יותר במרכז אירופה, שם קשה לקבוע אם היה מקובל שמיילדות יהודיות עבדו עבור חולים לא יהודים. ב-1403 הובאה לבית המשפט פלורטה ד'אייס, מיילדת יהודייה ממרסיי, באשמת רשלנות. זהו המקרה הידוע הראשון שהובא נגד מיילדת, ולפי מוניקה גרין, מקרה חריג של רגש אנטי-יהודי בעיירה סובלנית יחסית. אמנם התוצאה הסופית של המשפט אינה ידועה, אך ברור שמעמדה הלא-נוצרי של פלורטה שיחק חלק באישומים שהוטלו נגדה.[12]
ראו גם[עריכה]
הערות שוליים[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.רפואה יהודית – ויקישיבה, www.yeshiva.org.il
- ↑ שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
- ↑ H Friedenwald - The Bibliography of Ancient Hebrew Medicine - ncbi.nlm.nih.gov, Bull Med Libr Assoc, v. 23(3); Jan 1935.
- ↑ GB Ferngren - Medicine and Health Care in Early Christianity, JHU Press, 2009 שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.ISBN 0801891426
- ↑ DJ Halperin - The Jewish Quarterly Review New Series, Vol. 72, No. 4 (Apr., 1982), pp. 269-292 The "Book of Remedies," the Canonization of the Solomonic Writings, and the Riddle of Pseudo-Eusebius. Retrieved 2012-12-20
- ↑ definotion of baraita - jewishencyclopedia.com and mishnah - jewishencyclopedia.com. Retrieved 2012-12-20
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.David J. Halperin, The "Book of Remedies," the Canonization of the Solomonic Writings, and the Riddle of Pseudo-Eusebius, The Jewish Quarterly Review 72, 1982, עמ' 269–292 doi: 10.2307/1454182
- ↑ 8.0 8.1 8.2 8.3 שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת. שגיאת ציטוט: תג
<ref>בלתי־תקין; השם ":0" הוגדר כמה פעמים עם תוכן שונה שגיאת ציטוט: תג<ref>בלתי־תקין; השם ":0" הוגדר כמה פעמים עם תוכן שונה - ↑ שגיאת תסריט: היחידה "Citation/CS1" אינה קיימת.
- ↑ 10.0 10.1 שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
- ↑ שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
- ↑ שגיאת תסריט: היחידה "Citation/CS1" אינה קיימת.
קישורים חיצוניים[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה יחידה:בקרת_זהויות בשורה 1016: attempt to index field 'wikibase' (a nil value).
This article "Jewish medicine" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:Jewish medicine. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.
