פרשת מותו של אייזיק רוזנבוים ואלמוני
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
 |
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
| |
אייזיק רוזנבוים (14) ואלמוני (כבן 30) נהרגו בג' בכסלו תש"ז על סיפונה של אוניית המעפילים כנסת ישראל במהלך מאבק בין נוסעי האונייה לחיילים בריטיים.
רקע[עריכה]
ערכים מורחבים – ההעפלה, כנסת ישראל.
אייזיק רוזנבוים[עריכה]
יצחק יהודה יחיאל אייזיק (אייזיק'ל) נולד בי"ג באלול תרצ"ב בסירט, רומניה לסימא רייזל ולרבי חיים מרדכי רוזנבוים, לימים האדמו"ר מנדבורנה. רבי שלמה יוסף פייג מסיגט נשכר כמלמד לו ולאחיו בער'ל, הוא התפרסם כנער מוכשר ושקדן ונקבע לו לימוד בחברותא עם רבי מרדכי שיבר, מרבניה ודייניה של סירט, רבי משה הגר העיד כי בני העיר היו מבקשים ממנו ברכות. בקיץ 1946 עלה אחיו יעקב ישכר בער לארץ ישראל כדי ללמוד בישיבתו של רבי יוסף צבי דושינסקי בירושלים, כשהחלו להגיע מכתבי אחיו לביתם שברומניה ובהם תיאר את ישיבת הרב דושינסקי ואת התמדתו בתורה, ביקש אייזיק להצטרף לאחיו ולעלות לארץ ישראל כדי ללמוד בישיבת הרב דושינסקי בירושלים. באסרו חג סוכות תש"ז, יצא לדרך בליווי אמו שנסעה עמו ברכבת עד בוקרשט, משם המשיך לטימישוארה וקיבל אשרת כניסה ליוגוסלביה, ביוגוסלביה המתין בזאגרב עד 7 בנובמבר אז עלה על סיפונה של כנסת ישראל. במהלך ההפלגה דאג אייזיק לעצמו ולנוסעים נוספים לאוכל כשר ולמים לנטילת ידיים.
מותו[עריכה]
כשהייתה כנסת ישראל במרחק 25 מיל מערבית לחיפה, הקיפו את האונייה שלוש משחתות בריטיות, התנהל דו-שיח בין המפקד הבריטי למעפילים, שהתנגדו לכל הצעה. בהגיע האונייה לנמל חיפה הוסכם לאפשר לבריטים לעלות על הספינה. הבריטים עלו ותפסו עמדות אסטרטגיות. המעפילים, שהיו מאורגנים עם אמצעי הגנה כמו מקלות וקופסאות שימורים, הסתירו אותם בינתיים. ב־26 בנובמבר 1946 הוגשה בקשה לבית המשפט לעכב את גירוש המעפילים והוצא צו על תנאי המעכב את הגירוש עד לדיון. בינתיים ניסו הבריטים להעביר בכוח את המעפילים לשלוש אוניות גירוש, פרץ מאבק אלים, שבמהלכו נהרגו אייזיק ונוסע אלמוני נוסף. לפנות בוקר הורדו הגופות לנמל חיפה ובעזרת הרב יעקב כץ הועברו לבית החולים הממשלתי בחיפה, כדי למנוע מהומות הורו הבריטים לקיים את ההלוויות עוד באותו לילה, תחת עוצר שהוטל על חיפה. אייזיק וההרוג הנוסף לא זוהו, אולם אנשי החברה קדישא הכירו על פי לבושו כי מדובר בבן אדמו"רים והקצו לו מקום מכובד בבית הקברות.
אחרית דבר[עריכה]
למחרת פטירתו הופצו בארץ מודעות אבל לזכרו, תנועת אגודת ישראל קראה לעליה המונית לקברו, רבים בראשות גיסו רבי צבי הירש רוזנבוים עלו לקברו שם נאמרו פרקי תהילים ונישאו הספדים. במוצאי שבת שלאחר פטירתו התקיימה אזכרה בפתח תקווה, שם נשאו דברים הרב שלמה קרובקה, מרבני ישיבת אור ישראל, והרב ישראל אידלמן[1]. (אולי להוסיף פסקה על כך שהוריו לא ידעו והשתלשלות הדברים עד שהודיעו להם)
ביקורת על התנהלות הבריטים[עריכה]
אייזיק לא היה חמוש[2] ובכל זאת נורה בראשו, לטענת חלק מהמעפילים הדבר נבע ממניעים אנטישמיים שכן אייזיק בלט ב"מראה יהודי" עם לבוש חסידי ופאות ארוכות[3]. הבריטים מנעו גם קיום הלוויה מכובדת ודחקו לקברו עוד באותו לילה, כמו כן, מחשש ללחץ בינלאומי ומתגובות הקהל בבריטניה ובעולם, פרסמו הבריטים כי גילו של ההרוג עמד על 17[4].
הנצחה[עריכה]
מחנה 63 אליו הופנו מעפילי כנסת ישראל נקרא על ידי הגולים "זכרון יצחק" על שמו. לקראת חתונת אחותו עם רבי דוד משה מקרעטשניף הלחין אייזיק ניגון למילים "והוא כחתן יוצא מחופתו", ניגון זה מושר עד היום בחופות של חצרות בית נדבורנה וקרעטשניף[5]. אביו הקים קרן גמ"ח בשם "יסוד יצחק" לזכרו. בי"ח בטבת תשכ"ט התקיימה הכנסת ספר תורה שנכתב לזכרו. אביו, ולאחר מכן אחיו הקפידו לפקוד את קברו מדי שנה בג' בכסלו, כיום ממשיכים במנהג זה אחייניו[6][7][8][9].
במסורת החסידית[עריכה]
ביומו השני של ראש השנה תש"ז, עלה אייזיק לתורה בבית המדרש של אביו לקריאת פרשת עקדת יצחק, לאחר מכן אמר אביו כי היה בזה רמז לבאות. אייזיק נקרא על שמו המלא של רבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל מקומרנה, במסורת החסידית נטען כי שמו המלא "גבוה" מאוד וכי סכנה לקרוא על שמו, והקרויים על שמו אל להם לבקר בארץ ישראל[10].
לקריאה נוספת[עריכה]
- שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.מרדכי גרליץ, עקידת יצחק, באתר אוצר החכמה
קישורים חיצוניים[עריכה]
- שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.סיפורי ארץ-ישראל - מצבות מדברות 1950 – 1850, יום חמישי, 27 במאי 2010
הערות שוליים[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
- ↑ מקור
- ↑ שערים, זה מספיק?
- ↑ מקור
- ↑ מקורות לרוב בכל עיתוני התקופה
- ↑ אביהם של ישראל
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.זאב בלוי, האדמו"ר מנדבורנה עלה לקבר דודו הי"ד בביה"ח הישן בחיפה, באתר JDN, 11 בנובמבר 2021
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שימי שפר, הרבי מנדבורנה-אלעד עלה לציון דודו שנרצח בצעירותו, באתר כיכר השבת, 19 בנובמבר 2020
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.יעקב אבוביץ, חיפה: האדמו"ר מנדבורנה התפלל בקבר דודו הבחור הק' הי"ד, באתר JDN, 11 בנובמבר 2013
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.משה ויסברג, האדמו"ר מנדבורנה התפלל בקבר דודו הבחור הקדוש הי"ד, באתר בחדרי חרדים, 1 בדצמבר 2019
- ↑ אביהם של ישראל. ושם, כי גם בנו של רבי אברהם אבא לייפר שנקרא בשם זה נהרג בתאונת דרכים עם הגיעו לארץ ישראל.
This article "פרשת מותו של אייזיק רוזנבוים ואלמוני" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:פרשת מותו של אייזיק רוזנבוים ואלמוני. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.
