חסידות נדבורנה
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
 |
ערך זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך. הערך פתוח לעריכה.
| |
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 581: attempt to index field 'wikibase' (a nil value). חסידות נדבורנה היא הענף המרכזי בשושלת נדבורנה, האדמו"ר הראשון בחסידות הוא רבי חיים מרדכי רוזנבוים מנדבורנה.
שושלת החסידות[עריכה]
- רבי מאיר הגדול מפרמישלאן.
- רבי אהרן אריה לייב מפרמישלאן.
- רבי יצחק מקאליש.
- רבי בערצ'ה מנדבורנה.
- רבי מרדכי מנדבורנה.
- רבי מאיר מקרעטשניף.
- רבי איתמר מנדבורנה.
- רבי חיים מרדכי רוזנבוים.
- רבי יעקב ישכר בער רוזנבוים.
ארבעה מבניו מכהנים כאדמו"רים:
- רבי אליעזר זאב.
- רבי מאיר יצחק אייזיק, מנדבורנה ירושלים.
- רבי אשר ישעי', מנדבורנה ביתר.
- רבי יוסף נפתלי, מנדבורנה אלעד.
אדמו"רי החסידות[עריכה]
- רבי איתמר רוזנבוים (תרמ"ו, 1886 - ה'תשל"ג, 1973) מנדבורנה בנו של רבי מאיר מקרעטשניף, נולד בה' בתמוז ה'תרמ"ו. בגיל 15 החל לכהן בצ'רנוביץ. במלחמת העולם הראשונה עבר לווינה ולאחר מכן לקרטשניף. לפני מלחמת העולם השנייה חזר שוב לצ'רנוביץ. אחרי המלחמה עבר לארצות הברית ובשנת תשכ"ח עלה לישראל והתיישב בתל אביב בשכונת יד אליהו. נפטר בכ"ב בסיוון תשל"ג ונקבר בהר הזיתים.
- רבי חיים מרדכי (תרס"ג, 1903 - ה'תשל"ח, 1978), בנו של רבי איתמר, כיהן כאדמו"ר בחיי אביו ולאחר פטירת אביו מילא את מקומו. היה חתנו של דודו רבי אליעזר זאב מקרעטשניף. החל לשמש באדמו"רות בשנת תרפ"ג. התגורר בסיגט ואחר כך בסערט. עלה לארץ ישראל בשנת תש"ז והתיישב בירושלים במעברת בית מזמיל. במלחמת העצמאות עבר ליפו. בשנת תש"כ עבר לשכונת גבעת רוקח בבני ברק.
- רבי יעקב ישכר בער ( נפטר בז' באדר תשע"ב, 1 במרץ 2012) בנו של רבי חיים מרדכי, מילא את מקומו.
- רבי אליעזר זאב, הוכתר כממלא מקום אביו. בחיי אביו כיהן כרב הקהילה[1].
- רבי מאיר יצחק אייזיק, הוכתר כממלא מקום אביו בירושלים, קודם לכן היה רב הקהילה בעיר[2].
- רבי אשר ישעיה, האדמו"ר בביתר עילית, קודם לכן היה רב הקהילה בעיר[3].
- רבי יוסף נפתלי, האדמו"ר מנדבורנה אלעד[4].
חסידות נדבורנה בישראל[עריכה]
לאחר השואה, בחג הסוכות ה'תש"ח עלה רבי חיים מרדכי לישראל. תחילה התגורר בירושלים אך בעקבות ההפצצות בראשית מלחמת השחרור עבר ליפו והקים בה את חצירו. בשנת ה'תש"י הקים את ישיבת "מאמר מרדכי" על שם זקנו רבי מרדכי מנדבורנה, שהייתה התשתית הראשונית לחצר בישראל. בשנת ה'תש"ך עבר לבני ברק ופתח בית כנסת בשכונת גבעת רוקח במערב העיר. כמה מתלמידי ישיבת סלבודקה הסמוכה, וכן אברכים ירושלמים היו לחסידיו. בימיו החסידות מנתה עשרות משפחות.
בשנת ה'תשכ"ח לאחר מלחמת ששת הימים עלה אביו רבי איתמר לישראל, רבי חיים מרדכי היה נוסע אליו עם חסידיו שלו. רבי איתמר נפטר בכ"ב בסיון ה'תשל"ג.
בנו רבי יעקב ישכר בער תחילה הנהיג בבית מדרשו של אביו. בשנת ה'תשנ"ב חנך את "קריית נדבורנה" ובית הכנסת הגדול של החסידות, שהוקם בסמוך לשיכון ויז'ניץ בעיר ("היכלי רוזנטל"). החסידות בראשותו מנתה כשבע מאות משפחות.
לאחר פטירתו מונו ארבעה מבניו לאדמו"רים. בנו הגדול רבי אליעזר זאב ממלא את מקומו בבני ברק ומרבית החסידים פנו אליו. החסידים מירושלים פנו לרבי מאיר, האדמו"ר מנדבורנה ירושלים. רבי אשר ישעיהו הוא האדמו"ר מנדבורנה ביתר ורבי יוסף נפתלי הוא האדמו"ר מנדבורנה אלעד.
מנהגי וניגוני נדבורנה[עריכה]
בחצר נדבורנה בבני ברק הולחנו ניגונים רבים על ידי מלחיני החצר, הרב מנחם קליין ("קה זכות אבות" ו"ימים על ימי מלך"), מנחם אלבום ("ותן בנו", "וימלא משאלותינו") ואהרון יוסף זופניק ("והערב נא", "ויקבלו כולם"). החצר הוציאה ששה תקליטים של ניגוניה.
לקריאה נוספת[עריכה]
הערות שוליים[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
- ↑ חתנו של הרב אהרן צבי וויצנר אב"ד פשמישל
- ↑ חתנו של הרב זאב טברסקי
- ↑ חתנו של הרב יהושע רוזנברגר הרב של קריית רמ"א בבית שמש וחבר בבד"ץ העדה החרדית
- ↑ בזיווג ראשון היה חתנו של הרב משה אליקים בריעה כהנא, האדמו"ר מספינקא (יהושע) בני ברק. בזיווג שני הוא חתנו של הרב יעקב שמשון טירנואר מחוסט וויליאמסבורג
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
This article "חסידות נדבורנה" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:חסידות נדבורנה. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.
|
This page exists already on Wikipedia. |
