מסילת הרכבת קהיר-קייפטאון
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
 |
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
| |
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found. שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 581: attempt to index field 'wikibase' (a nil value).
מסילת הרכבת קהיר-קייפטאון היא פרוייקט שיזמה האימפריה הבריטית לסלילת מסילת רכבת מקהיר, בצפון, לקייפטאון, בדרום, דרך הטריטוריות שבשליטת הבריטים וזאת כדי לחזק את אחיזתה באותן קולוניות. הפרוייקט החל במאה ה-19 ועד הפסקתו נסללו חלקים ממנו אולם הפרוייקט בכללותו לא הסתיים.
רקע[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found. במהלך המאה ה-19 ערכו המעצמות האירופאיות (בעיקר בריטניה, צרפת, ספרד, איטליה, גרמניה ופורטוגל) מירוץ לחלוקת אפריקה ביניהן וסיפוח שטחים ומדינות. האימפריה הבריטית, שהייתה המעצמה המובילה בקולוניאליזציה של אפריקה, שלטה על הקולוניות הבאות (שרובן היו במזרח אפריקה):
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
פיזור זה של הקולוניות העמיד בפני שלטונות בריטניה אתגר שליטה אמיתי. בין הפתרונות שהוצעו לשפר את הקשר בין המדינות שתחת שלטון בריטניה היו הקמת כבישים, סלילת מסילות רכבת במרכזה ומזרחה של אפריקה והנחת קווי תקשורת טלגרף.
תכנון המסילה[עריכה]
הרעיון לבניית מסילה באפריקה הועלה, לראשונה, ב-1875 על ידי כתב הדיילי טלגרף אדווין ארנולד שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.(אנ') שהשתתף במשלחת המחקר של הנרי מורטון סטנלי לגילוי מקורותיו של נהר הקונגו. ארנולד הציע לבנות מסילת רכבת בין קונגו הבלגית לסודאן.
במקביל התווה מנהיג דרום אפריקה, ססיל רודס, תוכנית לסלילת מסילה שתעבור בין מדינות החסות של בריטניה בדרום היבשת. רודס, שהיה תומך נלהב של האימפריה הבריטית, ראה בעיני רוחו מסילה שתאפשר, מצד אחד, הובלה מהירה של הצבא הבריטי בין נקודות התלקחות ברחבי היבשת ומצד שני תשפר את המסחר בתוך ומחוץ לאפריקה.
עימותים עם המעצמות האחרות[עריכה]
הגבולות של הקולוניות הבריטיות באפריקה עם הקולוניות של המעצמות האירופאיות האחרות היוו מקור לעימותים בין המעצמות לאחר שלאותן מעצמות היו גם תוכניות לבניית מסילות רכבת חוצות מדינות:
- באזור דרום סודאן ואתיופיה הסתכסכה בריטניה עם צרפת ששאפה לחבר בין הקולוניות שלה בצפון ובמרכז אפריקה. סכסוך זה גרם לתקרית פשודה ובסופו של דבר לנסיגת הצרפתים מאזור הסכסוך.
- עימות נוסף התחולל מול פורטוגל, במרכז היבשת, בעקבות נסיונה של פורטוגל לחבר את אנגולה הפורטוגזית (במזרח אפריקה) עם מוזמביק הפורטוגזית (במזרח אפריקה).
- הקולוניות של גרמניה באזור אגם טנגניקה (מזרח אפריקה הגרמנית) שברו את רצף הטריטוריות הבריטיות ומנעו סלילה באזור זה. במסגרת החתימה על חוזה ורסאי, לאחר מלחמת העולם הראשונה, הועברו חלק מהטריטוריות הגרמניות לידי בריטניה דבר שאיפשר רצף יבשתי בריטי בין קהיר לקייפטאון.
- מלחמות הבורים, בדרום אפריקה, ערערו גם הן על ההגמוניה הבריטית בדרום היבשת ועל יכולתה להוציא לפועל את תוכנית הרכבת.
הסביבה[עריכה]
בנוסף להתמודדות עם המעצמות האירופאיות האחרות נאלצו מתכנני המסילה הבריטים להתמודד עם פני השטח בנתיב המסילה. אתגרים אלו כללו אזורים מדבריים במצרים וסודאן, נהרות רחבים שחצו את מסלול הרכבת (הנילוס והנחלים באגן הניקוז שלו וכן נהר זמבזי) והרים וג'ונגלים במרכז היבשת.
בניית המסילה[עריכה]
העבודות לסלילת המסילה החלו במספר אתרים לאורך המסלול המתוכנן של 10,500 הקילומטרים.
החלק הצפוני[עריכה]
בחלקה הצפוני של אפריקה (מצרים וסודאן) התבססה המסילה על תשתית שהייתה קיימת כבר במצרים וחיברה את פורט סעיד-אלכסנדריה-קהיר וכעת הוארכה עד אסואן. מסילה זו נבנתה ברוחב הסטנדרטי הבריטי של 1.44 מטר. המשך המסילה בסודאן נבנה ברוחב של 1.07 מטר כשהמעבר בין שתי המסילות היה על גבי מעבורת שחצתה את הנילוס. מטרתו העיקרית של המקטע הסודאני נועד לשרת את הכוחות הבריטים, בפיקודו של הורשיו קיצ'נר, במהלך המלחמה המהדית.
החלק המרכזי[עריכה]
בחלקה המרכזי של אפריקה נתקלו הבריטים בתנאי שטח מאתגרים של הרים וג'ונגלים מצד אחד והטריטוריה של מזרח אפריקה הגרמנית שחסמה את דרכה של המסילה. רק לאחר מלחמת העולם הראשונה, במסגרת הסכם ורסאי, השיגו הבריטים רצף טריטוריאלי במרכז אפריקה שאיפשר להם לחדש את עבודות המסילה.
החלק הדרומי[עריכה]
בחלקה הדרומי של היבשת נסללה המסילה ברוחב של 1.07 מטר ועד 1905 הצליחו הבריטים לסלול כ-2,300 ק"מ בין קייפטאון למפלי ויקטוריה (שעל גבול זמביה וזימבבואה) שם השלימו הבריטים ב-1905 את הקמת גשר מפל ויקטוריה על נהר זמבזי.
האטת הפיתוח[עריכה]
בשנות ה-30 של המאה ה-20 הואטו עבודות הפיתוח של הקו בעקבות המשבר הכלכלי העולמי שהביא לשפל הגדול ולעצירת ההשקעות. גם במהלך מלחמת העולם השנייה לא חלה התקדמות רבה בסלילה וזאת לאחר שמשאביה של בריטניה הופנו לטובת המאמץ המלחמתי על חשבון המשך ההשקעה במסילה.
הפסקת העבודות[עריכה]
לאחר מלחמת העולם השנייה החל תהליך הדה-קולוניזציה של אפריקה שהביא להקמת מדינות עצמאיות ויציאתה הדרגתית של בריטניה מאפריקה דבר שביטל כמעט לחלוטין את הסיבה המרכזית בגלל נבנתה המסילה. בסך הכל נסללו כ-5,600 ק"מ מסילה מתוך 10,500 הקילומטרים המתוכננים.
סכסוכי גבול בין חלק מהמדינות שהוקמו גרמו, במקרים מסויימים, לסגירת הגבול ולמניעת מעבר רכבות בין אותן מדינות.
מצב המסילה במאה ה-21[עריכה]
נכון למאה ה-21 להלן מצב המקטעים השונים של המסילה:
| אזור ביבשת | מקטע | מסלול | סטטוס | הערה |
|---|---|---|---|---|
| דרום היבשת | מערבי | • דרום אפריקה: קייפטאון, קימברלי, מייפקינג • בוטסואנה: גאבורון, פרנסיסטאון • זימבבואה: בולאוואיו |
מסילה פעילה | |
| מזרחי | • דרום אפריקה: פורט אליזבת, בלומפונטיין, יוהנסבורג, פרטוריה, מוסינה שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.(אנ') • זימבבואה: בולאוואיו |
מסילה פעילה | בבולאוואיו התמזגה המסילה המזרחית עם המערבית | |
| מרכזי | • זימבבואה: בולאוואיו, מפלי ויקטוריה • זמביה: ליווינגסטון, לוסקה ונדולה • הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו: סקניה שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.(אנ'), לובומבאשי, טנקה שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.(אנ'), בוקמה, קמינה שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.(אנ'), קבלו שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.(אנ'), וקינדו שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.(אנ') |
מסילה פעילה | ||
| צפוני | • הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו: קינדו שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.(אנ'), יובירה שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.(אנ') • בורונדי: בוג'ומבורה, קיינזה שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.(אנ') • רואנדה: בוטרה שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.(אנ'), קיגאלי • אוגנדה: קמפלה |
מסילה לא פעילה | הסלילה לא הושלמה | |
| מרכז היבשת | דרומי | • אוגנדה: קמפלה, נג'רו שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.(אנ'), בוסמבטיה שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.(אנ'), טורורו שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.(אנ'), גולו | מסילה פעילה | |
| מרכזי | • אוגנדה: גולו • דרום סודאן: ג'ובה, ואו |
מסילה לא פעילה | הסלילה לא הושלמה | |
| צפוני | • דרום סודאן: ואו • סודאן: בבנוסה שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.(אנ') |
מסילה לא פעילה | הסלילה הושלמה אולם הגבול נסגר בגלל סכסוך פוליטי | |
| צפון היבשת | סודאן | • סודאן: בבנוסה שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.(אנ'), סנאר שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.(אנ'), ח'רטום, ואדי חלפא | מסילה פעילה | |
| גבול סודאן / מצרים | • סודאן: ואדי חלפא • מצרים: אסואן |
מסילה לא פעילה | הסלילה לא הושלמה | |
| מצרים | • מצרים: אסואן, לוקסור, אסיוט, קהיר, בנהא, אלכסנדריה, דמיאט, פורט סעיד | מסילה פעילה |
שלוחות[עריכה]
מסילת קהיר-קייפטאון, שכיוונה העיקר היה צפון-דרום, שימשה כציר תחבורה מרכזי אליו התחברו שלוחות ממערב וממזרח:
- שלוחת אוגנדה - קניה שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.(אנ') חיברה את נמל הים מומבסה, קניה לקמפלה (אוגנדה). המסילה שנבנתה ברוחב פסים של 100 ס"מ שודרגה ב-2016 לרוחב סטנדרטי שאיפשר חיבורה בקמפלה למסילת קהיר-קייפטאון.
- שלוחת טנזניה - זמביה שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.(אנ') חיברה את נמל הים דאר א-סלאם, טנזניה למערב טנזניה ולזמביה. המסילה הזו הושלמה ב-1975 וחוברה למסילת קהיר-קייפטאון.
- שלוחת הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו - אנגולה שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.(אנ') חיברה את נמל הים פורט לוביטו שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.(אנ'), אנגולה לטנקה בשגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.(אנ'), הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו שם חוברה למסילת קהיר-קייפטאון.
- שלוחות הרכבות של מוזמביק שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.(אנ') חיברה את נמלי הים של מוזמביק (ביירה, מפוטו ונקאלה) למרכז היבשת שם חוברו למסילת קהיר-קייפטאון.
לקריאה נוספת[עריכה]
- שם סופר, שם ספר, שם הוצאה, תאריך הוצאה
קישורים חיצוניים[עריכה]
- התוכן בקישור, באתר (שם האתר)
הערות שוליים[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
This article "מסילת הרכבת קהיר-קייפטאון" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:מסילת הרכבת קהיר-קייפטאון. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.
|
This page exists already on Wikipedia. |
