ימי הודאה
שימו לב: בערך אין מקורות כלל.
ימי הודאה הם ימים מיוחדים בלוח השנה העברי, שנקבעו כדי להודות לאלוהים על הנסים שעשה לעם ישראל, על פי השקפת היהדות שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.[דרושה הבהרה].
למעשה, שם זה כולל את חנוכה ואת פורים, שמהווים ימי הודאה מוסכמים לכל הדעות, ואת יום העצמאות ואת יום ירושלים, לדעות מסוימות.
שוני מהחגים[עריכה]
כדי להעניק לימי ההודאה את מעמדם הנכון, יש להבחין ביניהם לבין החגים. ישנן דעות על-פיהן בחנוכה ובפורים אין זה נכון לאחל "חג שמח", אלא "חנוכה שמח" ו"פורים שמח", אולם דעה זו אינה מקובלת על כל הרבנים.[1] הברכה היידית "א ליכטיגע חנוכה" תתורגם לעברית כ"חנוכה מאיר" או "חנוכה מלא אור". הבחנה זו אינה מקובלת בציבור כיום.
שוני מהותי[עריכה]
ימי ההודאה שונים במהותם מהחגים. עם זאת שהתורה נותנת לחלקם טעם של זכירת יציאת מצרים, לחגים שציוויָם מן התורה שבכתב ישנה משמעות מכוננת כמעצבי יסוד של הדת היהודית; אולם ימי ההודאה הם בעלי אופי מכוון, משום שהתייסדו כהתייחסות לאירוע שאירע לאחר מתן תורה.
הוספת מועדי שמחה בתקופת בית שני[עריכה]
במגילת תענית שחוברה בסוף ימי בית שני, מצוינים מועדי שמחה רבים שנקבעו לציון מאורעות חשובים בימי בית שני. עם החורבן בטל ציונם של ימים אלו למעט חג החנוכה.
תקנת ימי הודאה חדשים[עריכה]
ריכוז עם ישראל, או התשועה שנוצרה למכלול עם ישראל בעקבות מלחמת העצמאות עוררה פולמוס. כך, דעות מסוימות שאפו לקבוע את יום ה' באייר (יום העצמאות) ליום הודאה כללי הנחגג על ידי מכלול עם ישראל; בהמשך לכך תמכו בקביעת יום כ"ח באייר (יום ירושלים) כיום הודאה כלל יהודי. היו שהתנגדו לקביעות אלו, מטעמים הלכתיים והשקפתיים, והוויכוח במישור ההלכתי וההשקפתי מתקיים אף כיום. תרחישים שונים הובילו לשינוי השקפתי ובעקבותיו לפסילת חלק מימי ההודאה החדשים; כך בעקבות ביצוע תוכנית ההתנתקות והאכזבה מהמדינה, חלקים מן הציבור החרד"לי הצהירו כי לא יקיימו יותר את יום העצמאות כיום הלל והודאה.
ימי הודאה פרטיים[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found. במשך שנות הגלות צויינו ימי הודאה שונים על ידי קהילות שונות ואנשים פרטיים, לזכר נס שנעשה לאותה קהילה או לאותו אדם. כך לדוגמה הרמב"ם קבע את יום הצלתו כיום הודאה לו ולצאצאיו. בחלק ניכר מהימים תיקנו, או שאפו לתקן, אישים אלו שאותם ימי הודאה פרטיים ימשיכו להיזכר אף על ידי צאצאיהם. עם זאת מאחר ואירוע שנעשה ליחיד למשפחה או לקהילה הם ענין פרטי ולא מאורע שהתרחש עבור כלל עם ישראל, לא ניתן לקבוע בלוח העברי יום זה עבור כל האומה לדורות. יתר על כן, אותם יחידים או קהילות המציינים לעצמם את אותו יום, אינם רשאים לומר בו הלל[2]. ורק אותם יחידים שהנס נעשה לאבותיהם יכולים לומר באותו יום "ברכת שעשה ניסים לאבותינו" אך אחרים לא. שכאמור זהו עניינם האישי.
הוספות בתפילה[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found. מהותם של ימי ההודאה השונה משל החגים באה לידי ביטוי גם במיקום ההוספה המיוחדת לאירוע, בתפילה ובברכת המזון. בראש חודש ובחגים מוסיפים את תפילת יעלה ויבוא, ובחנוכה ופורים את תפילת על הנסים (מעטים הנוהגים להוסיפה גם ביום העצמאות). בחנוכה ובפורים קוראים בתורה, וקריאת ההלל נהוגה בחנוכה, ולדעות מסוימות גם בימי הודאה אחרים.
ראו גם[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "Sister project links" אינה קיימת.
- מאמר על אמירת הלל בליל יום העצמאות כיום הודאה, מאת הרב זכריה זרמתי באתר תורת אמ"ת
הערות שוליים[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
- ↑ שאל את הרב - חג שמח בחנוכה ופורים, באתר "כיפה".
- ↑ החיד"א, שו"ת חיים שאל ח"ב סי' יא.
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.
קטגוריה:חגי ישראל ומועדיו קטגוריה:חנוכה קטגוריה:פורים קטגוריה:יום העצמאות
This article "ימי הודאה" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:ימי הודאה. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.
