הודאה לבורא
הודאה לבורא שתרגומה ופירושה הכרת הטוב לבורא היא הערך העליון ביותר ביהדות ובתורת משה והיא מידה טובה ויקרה, כל המצוות וההלכות הרבות ביהדות טעמם כדי להכיר טובה ולהודות לבורא כפי שכותב הרמב"ן בפירושו לתורה (שמות יג, טז); "ולפיכך אמרו (אבות פ"ב מ"א) הוי זהיר במצוה קלה כבחמורה - שכולן חמודות וחביבות מאד שבכל שעה אדם מודה בהן לאלהיו וכוונת כל המצות שנאמין באלהינו ונודה אליו שהוא בראנו והיא כוונת היצירה שאין לנו טעם אחר ביצירה הראשונה ואין אל עליון חפץ בתחתונים מלבד שידע האדם ויודה לאלהיו שבראו וכוונת רוממות הקול בתפלות וכוונת בתי הכנסיות וזכות תפלת הרבים זהו שיהיה לבני אדם מקום יתקבצו ויודו לאל שבראם והמציאם ויפרסמו זה ויאמרו לפניו בריותיך אנחנו".
מקורות[עריכה]
מידת הכרת הטוב היא אחת מהערכים החשובים בתורה. התורה מחנכת להכיר טובה אפילו לדומם ולצומח וק"ו לאדם חי[1], המסגל לעצמו מידה זו של הכרת הטוב במה שמקבל מחברו, יודע גם להכיר בטובות הבורא[2].
חז"ל ראו בהודאה לבורא חיוב מצד הסברה, של הכרת הטוב, כיוון שנהנה צריך להודות למי שבראם[3]. גם הפסוק בתהילים קורא להודות לבורא[4] שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found."הוֹדוּ לַייָ קִרְאוּ בִשְׁמוֹ, הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ"[5]
מעלת ההודאה[עריכה]
רש"י על הפסוק[6] כֹּל פָּעַל יְיָ לַמַּעֲנֵהוּ. מסביר שמטרת הבריאה כדי להודות ולשבח לבורא, והמילה 'ענו' משמעותה הודאה בקול, כמו ענו לה' בתודה (תהלים קמז). כדבריו משמע במדרש האומר: "אמר הקדוש ברוך הוא, אפתח לשון פה של כל בני בשר ודם, כדי שיהיו מקלסין לפני בכל יום וממליכין אותי בארבע רוחות העולם, שאלמלא שירה וזמרה שהם אומרים לפני בכל יום לא בראתי את עולמי[7].
דעת הרמב"ם על ההודאה[עריכה]
מעלת ההודיה מוזכרת על ידי הרמב"ם[8] שכתב: שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found."כללו של דבר, לעולם יצעק אדם על העתיד לבא ויבקש רחמים, ויתן הודאה על מה שעבר, ויודה וישבח כפי כוחו, וכל המרבה להודות את ה' ולשבחו תמיד הרי זה משובח". מבואר בדבריו שאף על פי שחז"ל תקנו ברכות, המוסיף מעצמו הודאה על כל דבר ודבר שמקבל מהקב"ה הרי הוא משובח.
מצוות שטעמם הודאה[עריכה]
בתורה[עריכה]
מצוות רבות בתורה מטרתם היא ההודאה לבורא. ביניהם: ברכת המזון, כיבוד הורים, ביכורים, קרבן יולדת[9] ברכות התורה[10].
בפירוש הספורנו על התורה[11]. כתוב שגם שלושת הרגלים הם שלשה זמני הודאה. פסח נועד להודיה על החירות ועל האביב שבועות להודיה על הקציר וסוכות להודיה על האסיף בסוכות כי ממנו הכל.
הרמב"ן בפירושו לתורה העמיד את ההודיה כתכלית כל המצוות. כך הוא כותב:שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found."וכוונת כל המצוות שנאמין באלוקינו ונודה אליו שהוא בראנו, והיא כוונת היצירה, שאין לנו טעם אחר ביצירה ראשונה, ואין לעליון חפץ בתחתונים מלבד שידע האדם ויודה לאלוקיו שבראו"[12]
בחז"ל[עריכה]
חכמים תקנו מצוות רבות שמטרתם היא ההודאה לבורא עד שההודאה מלווה את היהודי במשך כל מהלך היום. בקומו בבוקר דבר ראשון שאומר זה 'מודה אני' על החזרת הנשמה. לאחר מכן פותח בסדרה של ברכות השחר – ברכות הודאה על כל דבר טוב שיש לנו.
בתפילת שחרית תקנו חכמים לומר פסוקי דזמרה – פסוקי הודאה ושבח לבורא, הפותחים בפתיחה: 'הריני מזמן את פי להודות ולהלל ולשבח את בוראי'. ומסיימים באמירת שירת הים להודות לה' על נס יציאת מצרים וקריעת הים.
בתפילת שמונה עשרה תקנו חז"ל את ברכת מודים - בספר תורת חיים כתב שהסיבה שתיקנו את הברכה היא: שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found."לפי שהוא מן הנמנע שהאדם ישבח ויודה לבורא יתברך מבוקר ועד ערב, לכן תקנו חז"ל את ברכת ההודאה בתפילת ערב בוקר וצהרים, שבה כוללים כל הטובות שעושה עמנו הקב"ה."[13] עם סיום התפילה מודה היהודי על הזכות להתפלל בתפילת עלינו לשבח.
במהלך היום ישנם מאה תזכורות של הודאה, מאה ברכות – להודות לה'. תקנה זו מיוחסת לדוד המלך מחמת מעשה שהיה בימיו, שהיו מתים כל יום מאה נפשות מישראל, ולא היה ידוע למה. וחקר דוד ברוח הקודש הסיבה ונתברר לו כיון שלא משבחים ומודים כראוי. לכן תיקן לומר מאה ברכות ביום, ומאז פסקו למות[14].
ימי הודאה[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found. ימים מיוחדים בלוח השנה העברי, נקבעו כדי להודות לאלוקים על הניסים שעשה לעם ישראל. למעשה, שם זה כולל את חנוכה ואת פורים, שמהווים ימי הודאה מוסכמים לכל הדעות, ואת יום העצמאות ואת יום ירושלים, לדעות מסוימות.
הנהגות טובות[עריכה]
ה'חפץ חיים' כתב, חובה על כל יהודי בכל יום לקיים מצות אהבת ה' מתוקף הציווי "ואהבת את ה' אלוקיך", על כן פעם אחת ביום יקיים דברי 'חובת הלבבות' להתבונן בהתמדת טובותיו של הבורא מיום היותו על הארץ ומתוך כך תתחדד בלבו אהבת ה'[15].
יש מייעצים דרך לפַתֵּחַ את ההודיה וההלל לה', לקבוע לעצמו זמן מיוחד מדי יום להודיה לה' על כל החסדים שהוא נותן[16]
תפילה היא זמן של הודאה, הגרש"ז אויערבך המליץ לעבור על כמה חסדים לפני התפילה, ובברכת מודים להיזכר בדברים הטובים ולהודות עליהם[17].
שבת קודש הוא זמן מומלץ על ידי חז"ל כיום בו "טוב להודות לה'"[18], יש ממליצים לעבור על החסדים שהיו במשך השבוע. למנות אחד לאחד את חסדי ה' משבת שעברה ועד ליום השבת הזה ולהודות עליהם[19]
בראש חודש נתקן לומר את פרקי ההלל, יש ממליצים לפני אמירת ההלל, לעבור על כל הדברים הטובים שהיו החודש, ואז לומר את ההלל ברגשי שמחה ואהבה[20].
מזמור לתודה[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found. מזמור לתודה הוא מזמור מיוחד, שנכתב בתהילים כדי לתת לאדם את המילים המתאימות כדי להודות לבורא. מזמור זה היה נאמר על ידי המקריב קרבן תודה בבית המקדש. בזמן הראשונים תקנו לאמרו בתפילת שחרית כדי להודות לבורא על החסדים, שקוראים לאדם במשך היום[21].
אמירת המזמור צריכה להיות בצורה של הודאה, כמובא בשולחן ערוך[22] שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found."מזמור לתודה יש לאומרה בנגינה, שכל השירות עתידות ליבטל חוץ ממזמור לתודה", המקור לכך הוא מהפסוק (תהלים קמ"ז) "ענו לה׳ בתודה", כאשר המילה "ענו" הוא אמירה בניגון[23]. מזמור זה יש נוהגים לאומרו בכל עת בו הם מרגישים צורך להודות לבורא[24].
בגאולה[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found. אחד מהמאפיינים בנביא של זמן הגאולה היא ההודיה לבורא, באותה תקופה תרבה ההודאה לבורא על כל הניסים שעשה לעם ישראל. כנאמר בפסוקי הנחמה בישעיה (נ"א, ג'): "כִּי נִחַם ה' צִיּוֹן נִחַם כָּל חָרְבֹתֶיהָ וַיָּשֶׂם מִדְבָּרָהּ כְּעֵדֶן וְעַרְבָתָהּ כְּגַן ה' שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יִמָּצֵא בָהּ תּוֹדָה וְקוֹל זִמְרָה".
כך גם נאמר בנבואת ירמיה[25] שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found."כֹּה אָמַר יְיָ עוֹד יִשָּׁמַע בַּמָּקוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר אַתֶּם אֹמְרִים חָרֵב הוּא מֵאֵין אָדָם וּמֵאֵין בְּהֵמָה בְּעָרֵי יְהוּדָה וּבְחֻצוֹת יְרוּשָׁלִַם הַנְשַׁמּוֹת מֵאֵין אָדָם וּמֵאֵין יוֹשֵׁב וּמֵאֵין בְּהֵמָה: קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה קוֹל אֹמְרִים הוֹדוּ אֶת יְיָ צְבָאוֹת כִּי טוֹב יְיָ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ מְבִאִים תּוֹדָה בֵּית יְיָ כִּי אָשִׁיב אֶת שְׁבוּת הָאָרֶץ כְּבָרִאשֹׁנָה אָמַר יְיָ". מפסוק זה למדו חז"ל, שבתקופה מסוימת בגאולה, יתבטלו כל התפילות והבקשות, ורק ההודאה לבורא תישאר[26].
ראו גם[עריכה]
לקריאה נוספת[עריכה]
- שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.סופר, אברהם אליעזר בן יעקב חיים, פרקי שירה - זה בינת השיר, ירושלים 5775, באתר HebrewBooks, ר' אברהם אליעזר סופר.
- ספר שמחה והודאה, הרב יצחק יהודה יעקובוביץ.
- ספר השמחה וההודיה, הרב יהודה טאוב.
- ספר טוב להודות, הרב יהודה סמט.
- ספר חי בתודה, הרב יעקב לוגסי.
- ספר שערי הודאה, הרב דוד שטיינהויז.
הערות שוליים[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
- ↑ ראה רש"י שמות ז, יט, ושם ח, יב
- ↑ משנת ר' אליעזר פרק ז
- ↑ (
- הפניה תב:בבלי) סברא הוא: אסור לו לאדם שיהנה מן העולם הזה בלא ברכה
- ↑ תהלים פרק קה, א. קו, א
- ↑ ספר עבד המלך, לרבי שמואל הומינר, תהילים שם
- ↑ (שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "ספרי קודש" אינה קיימת.ספר משלי, פרק ט"ז, פסוק ד'
- ↑ מדרש אותיות ר' עקיבא אות ת'
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "ספרי קודש" אינה קיימת.משנה תורה לרמב"ם, ספר אהבה, הלכות ברכות, פרק י', הלכה כ"ו
- ↑ ראה בחינוך מצוות ת"ל, ל"ג, תר"ו, צ"א, קס"ח
- ↑ מצוה טו במניין המצוות לרמב"ן
- ↑ ספורנו שמות פרק כג פסוק יז
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.רמב"ן על שמות פרק יג פסוק טז
- ↑ תורת חיים על מסכת בבא קמא דף טז ע"א
- ↑ במדבר רבה פרשה יח סימן כא
- ↑ הכהן, ר' ישראל מאיר מראדין חתימת ס' שמירת הלשון פ"ב
- ↑ שעריהודיה,עמ' ע"ב
- ↑ מובא בהקדמה לפנקס ההודיה הוצאת ארגון לעולם אודך
- ↑ תהילים צ"ב ובתפילת שחרית של שבת
- ↑ ספר חי בתודה
- ↑ מתוך ההקדמה לפנקס ההודיה בהוצאת לעולם אודך, אדר תשע"ט
- ↑ טוב להודות על מזמור לתודה
- ↑ הלכות פסוקי דזמרא (או"ח נ"א, ט')
- ↑ ספר "אורחות חיים" לר' אהרון הכהן מלוניל
- ↑ חוברת טוב להודות על מזמור לתודה
- ↑ ירמיהו פרק לג, י-יא
- ↑ מדרש ויקרא רבה פרשת צו פרשה ט
This article "הודאה לבורא" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:הודאה לבורא. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.
