טיוטה2
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 581: attempt to index field 'wikibase' (a nil value).שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found. בית עיריית רמת גן הוא מקום מושבה הקבוע של עיריית רמת גן, הממוקם בכיכר רמב"ם (רחוב ביאליק 35).
היסטוריה[עריכה]
מבנים קודמים[עריכה]
עיריית רמת גן עברה מספר מקומות לאורך השנים הראשונות להקמת היישוב. בתחילה, שכנה העירייה בצריף באזור צומת עלית. לאחר מכן, עברה העירייה לאזור גן יהודה, למבנה שכלל גם בית כנסת וכיתות לימוד. מבנה זה חרב בחורף של שנת 1924, והעירייה הועתקה לבית ברחוב לאן. בשנת 1926, לאחר בחירתו של קרינצי לראשות המועצה, עברה המועצה לבית ברחוב ביאליק 55. בשנת 1935, התמקמה העירייה בביתו של ד"ר כהן, רופא היישוב, בכתובת ביאליק 51. בתקופה זו הוקצה תקציב לתכנון והקמת מושב קבע למשרדי העירייה, וזה הוקם לבסוף בשנת 1942, בכתובתו הנוכחית[1].
מבנה המרפאה[עריכה]
מבנה המרפאה הוא מבנה נוסף השוכן בירכתי המגרש של בית העירייה. מבנה זה הוקם בשנת 1932, בסגנון הבינלאומי, ושימש כמרפאה של המועצה, בתמיכת ארגון "הדסה". המבנה הוסב לשימוש העירייה, והורחב בשנת 1987 בתכנון האדריכל משה סלטון. המבנה מאכלס כיום את מחלקת המחשוב של העירייה.
המבנה הנוכחי[עריכה]
בית העירייה תוכנן והוקם על ידי האדריכל רפאל מגידו, בכהונתו כמהנדס העיר רמת גן, בתקופת המנדט הבריטי. המבנה המקורי תוכנן בסגנון הבינלאומי, כמבנה בצורת ר', בעל 2 קומות. מבנה זה היה קטן מדי עבור צורכיה של העיר המתפתחת במהירות, ונבנו לו תוספות רבות לאורך השנים.
כיום, המבנה מאכלס מספר מצומצם בלבד של מחלקות העירייה, הפרוסות במבנים שונים במרכז רמת-גן.
אדריכלות[עריכה]
המבנה[עריכה]
המבנה המקורי נבנה כמבנה בן 2 קומות, המתוכנן בצורת ר', ומורכב משני אגפים המאונכים זה לזה, בגבהים שונים.
סגנון[עריכה]
המבנה תוכנן בסגנון הכולל מאפיינים של הסגנון הבינלאומי המוקדם והמאוחר כאחד, כפי שהוגדרו על ידי תוכניות השימור של עיריית תל אביב[2]. סגנון זה כולל מאפיינים ייחודיים הנובעים מהפגשתם של מאפייני הזרם המודרניסטי עם הצרכים הייחודיים העולים בתכנון בארץ-ישראל[3]. מאפייני סגנון זה כוללים שימוש במסה פיסולית, גג שטוח, מרפסות זיזיות, שימוש נרחב בטיח, נטייה לאופקיות, ומנגד שימוש במסות מלבניות. סגנונות אלו מושפעים מעבודתיהם של האדריכלים לה קורבוזייה, אריך מנדלסון, ואחרים[4].
תוספות מאוחרות[עריכה]
המבנה במצבו הנוכחי עבר שינויים רבים מאז הקמתו, שנועדו לענות על צורכיה של העיר המתפתחת. למבנה נוספו אגף ושתי קומות, ובנוסף, גג רעפים, בסדרה של תוספות שראשיתן בשנת 1943. כיום, למבנה תוכנית בצורת T והוא מתפרס על שטח של 480 מ"ר.
האדריכל[עריכה]
המתכנן, רפאל מגידו, הוא אדריכל יליד אודסה, ובנו של מתכנן העיר והאדריכל הידוע יהודה מגידוביץ'. האדריכל קיבל מאביו נחלה בעיר, והשתקע בה בתפקיד מתכנן העיר, בו כיהן בשנים 1937–1950. כחלק מתפקידו כאדריכל ומתכנן העיר, תכנן מגידו את בית העירייה[5].
פיתוח השטח[עריכה]
פיתוח השטח בו ניצב המבנה כולל גן פסלים, ושעון פרחים גדול, שהפך לאחד מסימני ההיכר של המבנה. המבנה ניצב על מגרש משופע, בעל הפרשי גובה משמעותיים. שיפוע המגרש יורד לכיוון "העמק" - סביבת הרחובות ביאליק והרצל.
סביבת המבנה[עריכה]
שכונת החשמונאים[עריכה]
שכונת החשמונאים היא שכונה ותיקה ברמת גן, הממוקמת באזור לב העיר. השכונה מופיעה בתוכניתו המקורית של ריכרד קאופמן, תוכנית בניין "עיר גנים" (שמה המקורי של רמת גן)[6]. היא ממוקמת על הגבעה המערבית של העיר, הר שאול, ונקראת על שם רחוב החשמונאים החוצה אותה. השכונה תחומה ברחובות ביאליק, ז'בוטינסקי, לאן, וגובלת בעיר גבעתיים.
כיכר רמב"ם[עריכה]
כיכר רמב"ם, הידועה גם בכינוי כיכר "אורדע", היא הכיכר הממלכתית של העיר רמת גן. הכיכר מופיעה בתכנון העירוני של ריכרד קאופמן ל"עיר גנים", ומהווה את הצומת המרכזית של לב רמת גן, בו נפגשים הרחובות ביאליק, הרצל, והרא"ה. כיכר רמב"ם היא אזור הכולל מספר גדול של מבני ציבור ותיקים, בהם בית הכנסת, בית האזרח, קולנוע אורדע (אינו פעיל), ובית העירייה.
גלריה[עריכה]
ראו גם[עריכה]
לקריאה נוספת[עריכה]
- ספר ראשוני רמת גן, ד"ר ישראל אלדד ויוסף פפר
הערות שוליים[עריכה]
This article "טיוטה2" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:טיוטה2. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.
- ↑ בית קריניצי
- ↑ עיריית תל אביב, 2018. הנחיות עיצוב מבנים באזור ההכרזה. פרק ב, עמ' 10-17
- ↑ סמוק-מצגר ניצה, 1994. בתים מן החול, אדריכלות הסגנון הבינלאומי 1931-1948, תל אביב: משרד הביטחון, ההוצאה לאור
- ↑ קונדה ברכה, המועצה לשימור מבנים ואתרי התיישבות (1994). אדריכלות הסגנון הבינלאומי. תל-אביב: [חמו"ל]
- ↑ ד"ר ישראל אלדד ויוסף פפר, 1965. ספר ראשוני רמת גן, רמת גן: דפוס פלאי, הוצאה לאור
- ↑ ארכיון ציוני מרכזי ירושלים, תכנית ריכרד קאופמן 1921
