בנייה לגובה בתל אביב
בנייה לגובה בתל אביב היא אחד מסמלי ההיכר של העיר תל אביב, העיר השנייה בגודלה במדינת ישראל ובה מתגוררים קרוב לחצי מיליון תושבים. כמה מהבניינים הגבוהים בישראל ממוקמים בתל אביב ובערים שכנות בגוש דן. תל אביב ידועה בפיתוחה כמרכז בניית רבי קומות, גורדי השחקים שבה הפכו לאחד מסמליה הבולטים של העיר, כמעט כל המגדלים מעל 120 מטר נבנו בשני העשורים האחרונים.
היסטוריה[עריכה]
תל אביב הוקמה ב-11 באפריל 1909, וכבר כעבור מספר שנים הפכה לעיר גדולה ומשמעותית בארץ ישראל ובשנות השלושים העיר מנתה מעל 100,000 תושבים והייתה לעיר היהודית היחידה בארץ ישראל עם למעלה מ-100,000 תושבים גם לאחר הכרזת העצמאות ב-1948 שהקתיימה בתל אביב, ידעה העיר שינויים רבים בהתפתחותה. מפריחה וגדילה מואצת בשנות ה-50, דרך עזיבת העסקים והסטת מוקד המגורים אל הפרברים משנות השישים עד לשלהי שנות השמונים, ומשנות ה-90 פריחה מחודשת, שגרמה לבנייה לגובה.
בשנת 1963 נבנה בעיר בית אל על שהתנשא לגובה של 53 מטרים, מגדל זה לא היה נחשב לגורד שחקים אך היה הבניין הגבוה בישראל והכיל 13 קומות, מה שנחשב לחריג באותה תקופה, שנתיים לאחר מכן הגיעה פריצת הדרך ונבנה גורד השחקים הראשון בעיר ובישראל כולה על חורבותיה של הגימנסיה הרצליה. מגדל שלום מאיר בגובה 120 מטרים (כיום 127.4 מטרים), היה הבניין הגבוה ביותר במדינה ואף בכלל יבשת אסיה. כבר עם בנייתו הפך לסמל של העיר למרות ההתנגדויות והביקורות השליליות הרבות נגדו, למעט בית אל על ומגדל שלום, נבנו בעיר בשנות השישים עוד רבי קומות ביניהם מצודת זאב, בית אמות משפט, בית הסנה ובית עיריית תל אביב, בניית בניינים אלו כבר אז הפכו את הבנייה לגובה לאחד מסמלי העיר הידועים ביותר.
בשנות ה-70 החלו להיבנות בעיר עוד ועוד רבי קומות לגבהים של מעל 70 מטרים, כגון מגדל אמות השקעות, מגדלי דוד - מגדלי המגורים הראשונים בישראל, ועוד מלונות רבי קומות על קו החוף של העיר כגון דן פנורמה, מלון הילטון תל אביב, מלון שרתון תל אביב.
בשנות ה-80 החלו להיבנות לראשונה עוד מגדלים גבוהים מ-80 מטרים ואף 100 מטרים, ביניהם גן העיר, מגדל דניאל פריש, מגדל דיזנגוף סנטר, מגדלי בית הטקסטיל ומגדל שלום נהפך למגדל השני בגובהו במדינה לאחר שנבנה מגדל מרגנית בגובה 138 מטרים.
בשנות ה-90 התגברה משמעותית תנופת הבנייה לגובה בתל אביב, שיאה היה בניית מגדלי עזריאלי שהם אחד הסמלים הבולטים של העיר והיו הגבוהים בישראל, יחד איתם נבנו מגדל ישרוטל, בית רובינשטיין, מגדל קניון רמת אביב, מגדל לוינשטיין, מגדל אלרוב, מגדל ציון ומגדלי המגורים הגבוהים בישראל דאז - מגדלי תל אביב לאחר בנייתם החלה תנופת בנייה לגובה ואף בניית מתחמים שונים לגורדי שחקים כגון פארק צמרת, מתחם חסן ערפה ומתחם מידטאון.
בעשור הראשון של המאה ה-21 החלו להיבנות בעיר גם גורדי שחקים המשמשים למגורים בלבד כגון שכונת פארק צמרת, מגדלי אקירוב, מגדל נווה צדק שהיה מגדל המגורים הגבוה בישראל עד 2013, בעשור זה נבנו כמה מגורדי השחקים הגבוהים בישראל ביניהם מגדל היובל, מגדל עזריאלי המרובע, מגדל הבינלאומי ועוד.
בעשור השני של המאה ה-21, נבנו בעיר מעל 10 גורדי שחקים שגובהם עולה על 150 מטרים, ביניהם מגדל אלקטרה, מגדלי אלון, מגדל עתידים, מגדלי הארבעה, מגדלי מידטאון והמגדל הגבוה בישראל - מגדל עזריאלי שרונה בגובה 238.5 מטרים שעקף את מגדל משה אביב ברמת גן ב-2017, באותו עשור החלה בנייה דרמטית לגובה של מגדלי מגורים כגון מגדל מאייר ברוטשילד, מגדלי הצעירים, מגדל מידטאון מגורים, פארק בבלי, מגדלי גינדי ועוד.
בשנות ה-20 של המאה ה-21 החלה בנייתו של מגדל עזריאלי ספירלה בגובה 320 מטרים, מגדל תוה"א 2 בגובה 295 מטרים, מגדלי DUO, מגדלי LandMark והחלה בניית המלון הגבוה בישראל מלון שרונה ובניית מגדלי מגורים רבים נוספים מעל 40 קומות.
נכון לאוקטובר 2022 בתל אביב לבדה יש מעל 47 גורדי שחקים שגובהם עולה על 120 מטרים, לעומת זאת בשנת 2012, מספר גורדי השחקים מעל גובה זה היה 18 בלבד.
רשימת הבניינים הכי גבוהים[עריכה]
מעל 150 מטרים[עריכה]
רשימה זו מדרגת גורדי שחקים בתל אביב שגובהם 150 מטר ומעלה, הרשימה מבוססת על מדידת גובה סטנדרטית. גובה זה כולל צריחים ופרטים אדריכליים אך לא כולל תרני אנטנות. סימן שוויון (=) אחרי דרגה מציין את אותו הגובה בין שני בניינים או יותר; רשומים לפי סדר ספירת הקומות, ולאחר מכן בסדר אלפביתי. העמודה שנה מציינת את השנה שבה הושלמה בניית הבניין.
| מספר | שם | תמונה | גובה (במטרים) |
קומות | שנת בנייה | הערה |
|---|---|---|---|---|---|---|
| 1 | מגדל עזריאלי שרונה |  |
238.38 | 57 | 2017 | גורד השחקים הגבוה בישראל מאז שנת 2016 |
| 2 | מגדל מידטאון משרדים |  |
197.2[1] | 51 | 2017 | משמש למשרדים בלבד |
| 3 | מגדל עזריאלי העגול |  |
186.2 | 49 | 1999 | היה גורד השחקים הגבוה בישראל - 1999–2001 |
| 4 | מגדל מידטאון מגורים | |
183 | 51 | 2018 | היה מגדל המגורים הגבוה בישראל עד 2022 |
| 5 | עזריאלי טאון משרדים | 175 | 50 | 2020 | ||
| 6 | מגדל רום |  |
173.1[2] | 51 | 2022 | מגדל המגורים הגבוה ביותר בפארק צמרת. |
| 7 | מגדל עזריאלי טאון מגורים |  |
170.1[3] | 48 | 2022 | |
| 8 | מגדל הצעירים המערבי |  |
170[4] | 49 | 2020 | אוכלס נובמבר 2021 |
| 9 | מגדל עזריאלי המשולש | |
169.45 | 46 | 1999 | |
| 10 | מגדל אלקטרה |  |
168.95[5] | 45 | 2011 | משמש למשרדים, נקרא גם מגדל אמפא |
| 11 | מגדלי אלון (צפוני + דרומי) |  |
162.75[6] | 45 | 2017 | מגדלי תאומי מראה |
| 12= | מגדלי השוק הסיטונאי | 160 | 48 | 2020 | מוכרים כמגדלי גינדי | |
| 12= | מגדלי השוק הסיטונאי | 160 | 48 | 2020 | מוכרים כמגדלי גינדי | |
| 14 | מגדל הארבעה הדרומי |  |
159.9[7] | 41 | 2017 | |
| 15 | מגדל היובל |  |
158 | 42 | 2005 | היה המגדל הרביעי בגובהו בישראל בעת בנייתו. |
| 16 | מגדל W |  |
156.4 | 46 | 2010 | היה מגדל המגורים הגבוה בישראל בעת בנייתו ב-2010 |
| 17 | מגדל מאייר ברוטשילד |  |
155.4 | 40 | 2015 | המגדל הגבוה ביותר בשדרות רוטשילד. |
| 18 | מגדלי עזריאלי המרובע | |
154 | 42 | 2007 | היה המגדל החמישי בגובהו בישראל, בנייתי נעצרה לעשור ב-1996 והושלמה ב-2007. |
| 19 | H רסיטל | 153 | 34 | 2019 | ||
| 20 | מגדל הצעירים המזרחי |
|
150 | 41 | 2020 | |
| 21= | מגדל הארבעה הצפוני |
|
150 | 34 | 2017 | |
| 21= | מגדל בראשית פארק בבלי | 
|
150 | 44 | 2018 | |
| 21= | W-Prime | 150 | 44 | 2016 |
מגדלים בגובה 120–150 מטרים[עריכה]
| מספר | שם | תמונה | גובה (במטרים) |
קומות | שנת בנייה | הערה |
|---|---|---|---|---|---|---|
| 24 | מגדל עתידים |  |
149.8 | 36 | 2012 | המגדל הגבוה ביותר בשכונות עבר הירקון. |
| 25 | מגדל אדגר 360 | 
|
147.7 | 35 | 2015 | למגדל נוספו 20 קומות ב-2015. |
| 26 | מגדל נווה צדק | 
|
147 | 44 | 2007 | היה מגדל המגורים הגבוה בישראל עד 2011, |
| 27 | מגדל דלק מוטורס | 146 | 36 | 2020 | ||
| 28= | מגדל אקרו | 145 | 31 | 2021 | חלק ממתחם חסן ערפה | |
| 28= | תאומי רובינשטיין | 
|
145 | 33 | 2021 | חלק ממתחם חסן ערפה |
| 28= | תאומי רובינשטיין |
|
145 | 33 | 2021 | חלק ממתחם חסן ערפה |
| 28= | מגדל Sky tower | 145 | 30 | 2022 | חלק ממתחם חסן ערפה | |
| 32 | מגדל YOO המערבי | 142 | 42 | 2007 | היה המגדל הכי גבוה בפארק צמרת עד 2010 | |
| 33= | מגדל מנהטן |  |
140 | 41 | 2009 | |
| 33= | מגדל TOU 1 |
|
140 | 36 | 2022 | |
| 33= | מגדל TUO 2 |
|
140 | 36 | 2021 | |
| 36 | מגדל העיר הלבנה | 139 | 33 | 2015 | ||
| 37 | מגדל מרגנית | 
|
138 | 18 | 1987 | היה המגדל הגבוה בישראל עד בניית מגדלי עזריאלי ב-1999. |
| 38 | מגדל הבינלאומי |  |
132 | 32 | 2009 | |
| 39 | מגדל YOO 2 | 128 | 39 | 2007 | ||
| 40 | מגדל שלום מאיר |  |
127.4 | 30 | 1965 | היה המגדל הגבוה ביותר בישראל במשך 22 שנים, והיה הגבוה ביותר באסיה למספר שנים, המגדל הראשון בישראל מעל 100 מטרים. |
| 41 | מגדל לוינשטיין |  |
126.25 | 33 | 2005 | תוכנן להיות המגדל הגבוה בישראל אך הונמך ל-33 קומות, בעת חנוכתו היה השביעי בגובהו בישראל. |
| 42 | מגדל תוצרת הארץ 1 | 
|
125 | 30 | 2019 | לידו נבנה מגדל בן 77 קומות בגובה 285 מטרים |
| 43= | מגדלי אקירוב |  |
123 | 34 | 2006 | היו שלושת מגדלי המגורים הגבוהים בישראל במשך שנה. |
| 43= | מגדלי אקירוב | |
123 | 34 | 2006 | היו שלושת מגדלי המגורים הגבוהים בישראל במשך שנה. |
| 43= | מגדלי אקירוב | |
123 | 34 | 2006 | היו שלושת מגדלי המגורים הגבוהים בישראל במשך שנה. |
| 46 | מגדל רוטשילד 1 | 120.3 | 32 | 2011 | ||
| 47 | מגדל רמז | 120 | 31 | 2012 | ||
| 48 | מגדל בנק דיסקונט | 
|
120 | 30 | 2006 |
הגבוה ביותר בבנייה או מוצע[עריכה]
רשימה זו מפרטת מבנים שנמצאים בבנייה בתל אביב ומתוכננים לעלות לפחות 120 מטר.
בתהליך בנייה
| שֵׁם | גוֹבַה במטרים | קומות | שָׁנָה | הערות |
|---|---|---|---|---|
| מגדל ספירלה של עזריאלי | 323 | 91 | 2025 | הבנייה החלה בשנת 2019, המגדל הגבוה ביותר בישראל שבבנייה. |
| מגדל תוה"א 2 | 285 | 80 | 2024 | הבנייה החלה בשנת 2020 |
| מגדל לנדמרק 2 | 205 | 55 | 2025 | |
| מגדלי DUO | 200 | 53 | 2024 | |
| מגדל דואו תל אביב 1 | 194 | 54 | 2024 | |
| דואו מגדל תל אביב 2 | 194 | 54 | 2024 | |
| מגדל בית מעריב (מגדל נמרודי) | 180 | 45 | 2022 | הבנייה החלה בשנת 2018 |
| עזריאלי טאון 2 | 175 | 50 | 2021 | |
| מגדל לקסוס | 170 | 48 | 2024 | |
| H Infinity Tower 1 | 170 | 53 | 2023 | הבנייה החלה בשנת 2017 |
| מגדל לנדמרק 1 | 165 | 55 | 2023 | |
| מתחם סוללים + משרדים 1 | 164 | 40 | 2024 | |
| מלון שרונה | 162 | 47 | 2023 | הבנייה החלה בשנת 2017, צפוי להיות המלון הגבוה בישראל. |
| מגדל שוק סיטונאי 3 | 160 | 48 | 2022 | המגדל קרוב לסיום בנייתו |
| מגדל שוק סיטונאי 4 | 160 | 48 | 2023 | בניית המגדל הופסקה ב-2020 ולא נמשכה מאז. |
| מגדל בבלי בראשית | 158 | 45 | 2022 | |
| מגדל כיכר המדינה 1 | 156 | 42 | 2023 | שוכן בלב כיכר המדינה |
| מגדל כיכר המדינה 2 | 156 | 42 | 2023 | שוכן בלב כיכר המדינה |
| מגדל כיכר המדינה 3 | 156 | 42 | 2023 | שוכן בלב כיכר המדינה |
| איסט אנד | 153 | 36 | 2023 | |
| פארק בבלי 2 | 150 | 44 | 2021 | |
| עזריאלי טאון C | 150 | 40 | 2023 |
בתכנון
| שֵׁם | גוֹבַה (מטרים) |
קומות | שָׁנָה | הערות |
|---|---|---|---|---|
| מגדל בין ערים | 400 | 100 | — | [8] [9] |
| מגדל משרדים קרן הקריה 1 | 340 | 80 | — | |
| מתחם בלו WIX | 310 | 80 | — | |
| דופן הקריה | 280 | 57 | — | |
| מתחם טרה 1 | 260 | 62 | — | |
| מתחם טרה 4 | 255 | 65 | — | |
| מגדל מגורים קרן הקריה א | 250 | 51 | — | |
| מתחם טרה 3 | 215 | 50 | — | |
| מתחם טרה 2 | 175 | 40 | — |
ציר זמן של הבניינים הגבוהים ביותר[עריכה]
זוהי רשימת מבנים שהחזיקו בעבר בתואר הבניין הגבוה בתל אביב.
| שֵׁם | שנים הכי גבוה | גוֹבַה m / ft |
קומות | הערות |
|---|---|---|---|---|
| מגדל שלום מאיר | 1965–1987 | 142 / 466 | 36 | [10] |
| מגדל מרגנית | 1987-1999 | 138 / 453 | 18 | |
| מגדל מעגלי מרכז עזריאלי | 1999–2017 | 187 / 614 | 49 | [11] |
| מגדל עזריאלי שרונה | 2017-הווה | 238 / 781 | 53 | [12] |
פרויקטים עתידיים נוספים[עריכה]
ב-2019 נסגר שדה דב ועליו החלו להיבנות ב-2022 גורדי שחקים שיינשאו לגובה 40 קומות, עיריית תל אביב מקדמת בנייה מואצת לגובה מחשש לצפיפות המתגברת בשנים הקרובות וניסיון להתמודד עם מחירי הדיור.
ראו גם[עריכה]
הערות שוליים[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.מגדלי מידטאון, עיריית ת"א - ארכיון הנדסי, על פי היתר בנייה חתום בארכיון ההנדסי של עריית תל אביב מתאריך 24.5.2017
- ↑ על פי תוכנית מתוקנת מתאריך 17.5.22 המופיעה בארכיון ההנדסי של עריית תל אביב.
- ↑ על פי תוכנית מתוקנת מתאריך 27.2.22 המופיעה בארכיון ההנדסי של עריית תל אביב.
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.מגדלי הצעירים, עיריית ת"א - ארכיון הנדסי, על פי היתר בנייה חתום ועדכני מתאריך 7.7.2022 בארכיון ההנדסי של עיריית תל אביב
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.עיריית ת"א - ארכיון הנדסי, עיריית ת"א - ארכיון הנדסי, על פי היתר בנייה חתום מ- 30.11.2008 מהארכיון ההנדסי של עיריית תל אביב גובה המגדל 168.95 מטרים מעל מפלס הרחוב
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.מגדלי אלון, עיריית ת"א - ארכיון הנדסי, על פי היתר בניה חתום ועדכני מתאריך 3.1.2018 המופיע בארכיון ההנדסי של עיריית תל אביב
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.מגדלי הארבעה, עיריית ת"א - ארכיון הנדסי, על פי תוכנית היתר חתומה מתאריך 15.3.2017 מהארכיון ההנדסי של עיריית תל אביב
- ↑ שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
- ↑ שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
- ↑ שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
- ↑ שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
- ↑ שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
This article "בנייה לגובה בתל אביב" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:בנייה לגובה בתל אביב. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.
