חתונה בירושלים
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found. שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 554: attempt to index field 'wikibase' (a nil value). חתונה בירושלים הוא סרט קולנוע ישראלי תיעודי קצר בבימויו של רנן שור משנת 1985.
לאחר שנבחר לפתוח את פסטיבל הסרטים הבינלאומי חיפה ב־1985, החליט מפיץ הסרטים אלי גלפנד לרכוש את הסרט להקרנתו בארבעה בתי קולנוע מסחריים ברחבי הארץ בפורמט 35 מ"מ. הסרט הוקרן באותה השנה לפני סרטם של האחים כהן "רציחות פשוטות". הסרט הוקרן פעמים רבות בהערוץ הראשון ומאות פעמים בפורמט 16 מ"מ במועדוני "צוותא" ובקיבוצים שונים.
בשנת 2015 החליטה נועה רגב, מנהלת פסטיבל הקולנוע ירושלים וארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים לערוך לסרט רסטורציה לצורך פתיחת הפסטיבל לקולנוע יהודי - ירושלים לשנת 2015. [1]
בשנת 2022, לאחר מותם של אריק איינשטיין ואורי זוהר, ערך רנן שור רסטורציה מחודשת המוקדשת לזכרם. הרסטורציה תוקרן לראשונה בפסטיבל הסרטים הבינלאומי חיפה באוקטובר 2022.
תקציר הסרט[עריכה]
במרץ 1985 נישאו בחתונה חרדית אפרים, בנו הבכור של אורי זוהר לבחירת ליבו שירי, בתו של אריק איינשטיין, חברו הקרוב מלהקת הנח"ל ושותפו הקולנועי למציצים, עיניים גדולות, לסדרה הטלוויזיונית "לול", ועוד. המפגש בין המחותנים החדשים בחתונה המערבבת חוזרים בתשובה ובוהמה תל אביבית חושף מראה לשברו של החלום הישראלי, דרך שניים ממיצגיו הבולטים של הצבר (סלנג).
הפקה[עריכה]
מתוך כתבה על הסרט הסרט וראיון עם במאי הסרט רנן שור ב"במחנה נח"ל" (פברואר 1986):[2][2]
תוך עשרים שעות מרגע ההחלטה לתעד את החתונה, היו בידיו הציוד הדרוש וחומרי הגלם. במקביל ארגן קבוצת תלמידים שלו מבית צבי והזעיק צלם מקצועי, שמואל קלדרון. מברק בהול נשלח לאולם החתונות, שבו בישר שור לזוהר על הכוונה ללוות את החתונה במצלמות. למעשה, מודה שור, "האישור לצלם התקבל רק תוך כדי הצילומים. המברק, ספק רב אם הגיע לידי מישהו".
החתונה נמשכה אל תוך הלילה. שור: "זו בעיני הייתה מצד אחד חתונה חרדית רגילה, שמחה מאוד, קצת היסטרית (3000 איש), ומצד שני גם משונה מאוד, בעיקר המטען האישי שלי לגבי מה שהתרחש שם. מרבית החוגגים היו חרדים. רק קומץ חילונים, בעיקר חברים ישנים של אריק איינשטיין, הגיעו לשמחה. "הקומבינציה, בהיקף שלה, הייתה מוזרה. אנשים כמעט ולא דיברו אחד עם השני, והברירה, למי שהעולם החרדי רחוק ממנו, הייתה די מצומצמת – או שלקחת חלק ואז רקדת ופיזזת ושרת – או שהיית מחוץ לכל זה, זר ומנוכר."
לאחר שהשלים את עריכת החומר המצולם, כולל תמונות סטילס נדירות מעברם המשותף של זוהר-איינשטיין, ביקש שור מאריק איינשטיין את הזכויות כדי להשמיע בסרט את שירו המפורסם "הוא חזר בתשובה". איינשטיין סירב[3], ושור פנה לשם טוב לוי, מלחין השיר, לכתוב ישירות לסרט את המלודיה.
"אני שר דרך אריק איינשטיין" אומר רנן שור, "כי אורי, לגבי, הוא לא עוד חבר שחזר בתשובה". אורי זוהר, לפי תפיסתו, הוא מראה – גדולה מהחיים – לדמות הצבר. לראות את האדם הזה, שהיה סמל החלום הישראלי, סיפור הצלחה מובהק, משתתף קבוע בהפגנות של השמאל, מגויס מבחינה ציבורית, הקים את את"ר – אזרחים תומכי יצחק רבין, סמל בכוח הביטוי שלו, בהופעה בסנדלים ובמכנס הקצר, אבל גם בעשייה, בהיותו פורץ דרכים בתחום הקולנוע, בסרטים ה"ים-תיכוניים" שלו, כך הוא נהג להגדיר אותם- סרטים שהם הישראליים ביותר מכל הסרטים הישראליים שנעשו בארץ – לכל אלה הוא הפנה עורף, ולקח ערוץ, שלא מדבר באותה שפה. המעבר החד הזה העסיק, בזמנו, את המדינה כולה. אני הייתי מרחיק לכת ואומר, שמבחינת המשמעות של המעשה, ניתן להשוותו להסתגרות הפתאומית של מנחם בגין, שגם היא אמירה בפני עצמה, או להצטרפות של אודי אדיב לרשת שפעלה בשרות המודיעין הסורי. תפניות קיצוניות כאלה מעידות על שבר עמוק.""
מן הביקורת[עריכה]
"...משהו מהנשמה הכואבת או מהתדהמה שלא חולפת או מההשפלה החילונית או מהאכזבה המקצועית. בכל אופן סרט מבפנים... זהו סרט עצוב. מתחיל כסרט חתונה ונגמר כסרט אשכבה. החתונה ההיא עוד לא נתפסה אצלנו מבחינת הכוח שלה וכל הדברים המסתתרים מאחוריה. זוהר הוא כמו חפרפרת שישבה שנים בצמרת הביון החילוני. כשעברה, לקחה את כל הידע שלה לאויב. פה ושם, בתוך העשר דקות של הסרט, יש צילומי סטילס של אורי ואריק בימים הטובים. אלוהים להצחיק בחרתנו"
יגאל סרנה, חדשות (עיתון) 23.9.85
"...לא סרט על חתונה אלא סיכומה של תקופה. סוף תקופת הנעורים. סוף-פסוק להתלבטויות, לחברויות. מכאן העצבות החמה שהסרט משרה עלינו, המתבטאת כל כך יפה בשירו של אריק איינשטיין "הלכת לי חבר", המלווה את הסרט. בעזרת תמונות סטילס בשחור לבן מסכם רנן שור לא רק את המהפך שעבר על אורי זוהר, אלא גם את משקל המהפך הזה על כולנו, חברים, עדי ראייה, בני אותה תרבות... סרט אנושי, פולקלוריסטי, מרגש. לא להחמיץ".
חתונה בירושלים: עם מותו של אריק איינשטיין, נחמן אינגבר, ידיעות אחרונות, 25.10.85
חתונה בירושלים 2[עריכה]
באפריל 1989 נישאו בירושלים בן נוסף של אורי זוהר ובת נוספת של אריק איינשטיין מנישואיו לאלונה איינשטיין שהתחרדה.
בהסכמתו של אורי זוהר צילם שור את החתונה הנוספת לצד צלמי חדשות טלוויזיה מהערוצים השונים שהגיעו לאירוע. בחודשים שלאחר מכן לא הגיע שור לעריכת החתונה השנייה כסרט קצר נוסף.
קישורים חיצוניים[עריכה]
- צפו: "חתונה בירושלים" של רנן שור, עם אורי זהר ואריק איינשטיין, יאיר רוה, באתר סינמסקופ, 26 ביוני 2013
- "חתונה בירושלים" באתר אידיבי, סקירה מלאה על סרט התעודה
- חתונה בירושלים סרטו המיתולוגי של רנן שור: החתונה של אריק איינשטיין ואורי זוהר, פורום רוטר, 27.11.13
- "חתונה בירושלים": עם מותו של אריק איינשטיין, דוד אסף, אתר עונג שבת, 27 בנובמבר 2013
- "חתונה בירושלים" באתר אריק איינשטיין
- הוא חזר בתשובה - חתונה מיוחדת במינה, בא-במייל תרבות ואומנות, 10 בדצמ׳ 2013
- רטרוספקטיבה לסרטי אורי זוהר בשדרות, נירית אנדרמן, הארץ, 28 בינואר 2013
- יצירות מופת, להיטים וסרטים שנשכחו: פועלו הקולנועי של אורי זוהר, מעריב און ליין, אורן שטרנברג, 03.06.22
- אורי זוהר היה הרבה יותר מ"מציצים" ו"לול" | מבקר הקולנוע של ynet נפרד, Ynet, שמוליק דובדבני, 02.06.22
לצפייה נוספת[עריכה]
- רנן שור מדבר על "חתונה בירושלים", מאגר העדויות של הקולנוע הישראלי, יוצרים מרט פרמחובסקי ואביטל בקרמן, דקות: יעודכן
לקריאה נוספת[עריכה]
- "חתונת השנה", במחנה, רותי לויאב, 4.9.85, עמ' 30-35
- "קצרים אבל גדולים", נחמן אינגבר, ידיעות אחרונות, 25.10.1985
הערות שוליים[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
- ↑ פסטיבל הקולנוע היהודי בסינמטק ירושלים יוצא לדרך, גלובס, מתן שירם, 3.12.2015
- ↑ 2.0 2.1 רחל פרץ, "במחנה נח"ל", פברואר 1986
- ↑ "אריק איינשטיין לא אישר הקרנת 'חתונה בירושלים'", עירית שמגר, מעריב, 22.9.85
קטגוריה:סרטים תיעודיים ישראליים קטגוריה:סרטים ישראליים קצרים קטגוריה:סרטי 1985 קטגוריה:סרטים בעברית
This article "חתונה בירושלים" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:חתונה בירושלים. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.