הטמפלרים בעמק בית שאן
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
 |
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
| |
התיישבות הטמפלרים בעמק בית שאן נמשכה משלהי המאה ה-19 ועד 1938 כשבמהלך שנים אלו התיישבו מספר משפחות מתנועת הטמפלרים בעמק בית שאן. שרידי בתיהם של חלק מאותן משפחות עדיין קיים בעמק.
רקע[עריכה]
באמצע המאה ה-19 הקימו כריסטוף הופמן וגיאורג דוד הרדג תנועה חדשה בוירטמברג, גרמניה בשם, "טמפלרים", שדגלה ברעיון ש"קירוב הגאולה יכול היה להתבצע רק באמצעות מגורים ועבודה קשה בארץ הקודש". בהתאם לרעיון זה נוסדה ב-1868 המושבה הראשונה בחיפה כששנה לאחר מכן נוסדה ההמושבה ביפו ובהמשך נוסדו שרונה (1871) והמושבה בירושלים (1873).
לאחר הקמת ארבעת המושבות הטמפלריות הגדולות החלו הטמפלרים להקים שורה של מושבות קטנות יותר כמו כרמלהיים (1887), וילהלמה (1902), בתלהם (1906) וולדהיים (1907) ובין השאר התיישבו בעמק בית שאן.
ההתיישבות בעמק בית שאן[עריכה]
בתחילת שנות ה-30 של המאה ה-20 רכשו מספר משפחות טמפלריות קרקעות בעמק בית שאן. בתקופה זו היה העמק מאוכלס בעיקר בישובים ערבים מאחר שהישובים היהודים (כמו טירת צבי, שדה אליהו, כפר רופין ועין הנצי"ב) הוקמו רק בשלהי שנות ה-40. כמו חבריהם במושבות הוותיקות הביאו איתם המתיישבים הטמפלרים ידע חקלאי, מיכון וטכנולוגיה שעזרו להם לבסס את המשקים שלהם. טכנולוגיה זו סייעה בהמשך גם להתיישבות היהודית.
ב-1938 החלו הטמפלרים למכור את הבתים והאחוזות שלהם לתושבי הישובים היהודים באזור. ישנן מספר השערות לנטישת הטמפלרים את עמק בית שאן בהן ניתן למנות את קשיי מזג האוויר ואת עויינות שלטונות המנדט הבריטי לטמפלרים בגלל תמיכתם, הלא מוסתרת, בשלטון הנאצי בגרמניה שבאה לידי ביטוי בתליית דגלי צלבי קרס ואף בהתגייסות לצבא גרמניה[1].
המשפחות המתיישבות[עריכה]
בין המשפחות המתיישבות ניתן למנות את:
משפחת וילנד[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found. רודולף וילנד, בנו של הוגו וילנד, רכש ב-1922 קרקע בעמק בית שאן ובנה שם את ביתו. הבית היה בן שתי קומות ונבנה מאסן אדומה וכונה "הבית האדום". את הבית הקיפו עמודי עץ שהחזיקו "גג צף" שנבנה מעל הבית ונועד להצל על הבית וסביבתו ולאפשר זרימת אוויר בין הבית והגג ובכך לסייע בקירורו. רודולף ומשפחתו פיתחו משק חקלאי ובנו תעלות השקייה שניזונו מהמעיין הסמוך "עין חשק".
ב-1938 מכר רודולף את המשק והבית לקיבוץ טירת צבי ולאחר עזיבת הבית השתמשו חברי הקיבוץ ברעפים עבור הגגות בקיבוץ[2]. ב-1939 נמכר הבית לקק"ל ולאחר מספר שנים נהרס מחשש שישמש להסתתרות של חוליות מחבלים.
משפחת קופ[עריכה]
שרידי ההתיישבות כיום[עריכה]
- השריד הבולט ביותר לטמפלרים שחיו בעמק בית שאן זו שדרת דקלי הוושינגטוניות שנמתחת מהאזור בו ניצב בעבר "הבית האדום" דרומה לכוון טירת צבי.
- במקום בו עמד "הבית האדום" נותר רק בסיס הבטון ולידו חורשת עצי פיקוס ששתלו בני משפחת וילנד ותחתם מספר שלטים המנציחים את הבית. כמו כן נותרו מספר תעלות בטון שעדיין זורמים בהם מים.
- מבית קופ
ראו גם[עריכה]
לקריאה נוספת[עריכה]
- שם סופר, שם ספר, שם הוצאה, תאריך הוצאה
קישורים חיצוניים[עריכה]
- התוכן בקישור, באתר (שם האתר)
הערות שוליים[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
- ↑ בסופו של דבר, עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, הוכרזו הטמפלרים, על ידי הבריטים, כאזרחי מדינת אוייב, הושמו במחנות מעצר ובסופו ושל דבר גורשו מארץ ישראל
- ↑ כנראה שהרעפים יוצרו בבית החרושת של האב הוגו וילנד ביפו
This article "הטמפלרים בעמק בית שאן" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:הטמפלרים בעמק בית שאן. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.
