גיאורג דוד הרדג
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
 |
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
| |
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "תבנית מידע/אישיות" אינה קיימת.
גיאורג דוד הרדג (בגרמנית: Georg David Hardegg; 2 באפריל 1812 - 11 ביולי 1879) הוא
ביוגרפיה[עריכה]
נעורים[עריכה]
גיאורג דוד הרדג נולד בעיר לודוויגסבורג, מחוז אגולסהיים שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.(גר') (גרמניה) כבנם השני של יוהאן פרידריך הארדג ואשתו סבין לבית אייזלן (Eiselen). הרדג נולד למשפחה פרוטסטנטית, למד בבית ספר יסודי ותיכון בעיר הולדתו וב-1830 נסע ללמוד מסחר באמסטרדם ואנטוורפן. ב-1832 נסע לפריז שם קיבל החלטה לשנות כוון מקצועי וללמוד רפואה.
המרד נגד וילהלם הראשון[עריכה]
בתקופות ששהה מחוץ לגרמניה נפגש עם גרמנים המתנגדים לשלטון הקונפדרציה הגרמנית והפך לתומך באופוזיציה לשלטון זה. בשלהי 1831 חזר הרדג לגרמניה מתוך כוונה להתחיל ללמוד בבית הספר לרפואה בטיבינגן. במקביל ללימודיו הצטרף הרדג לאנשי האופוזיציה שנהרו לעיר החופשית פרנקפורט שם לא היו כפופים לשלטון וטוו תוכנית להפיכה נגד יורש העצר מווירטמברג וילהלם הראשון. הרדג עסק בחלוקת עלונים מטעם האופוזיציה ולאחר שנכנס לרשימה השחורה של השלטונות נאלץ להסגיר עצמו בתחילת 1933 ונדון ב-1839 ל-14 שנות מאסר באשמת בגידה. הרדג עירער על העונש שקוצר לתשע שנים ובפועל שוחרר ב-1940 בתנאי שייגלה ממדינת וירטמברג והוא עבר לשפהאוזן. ב-1846 הסכים וילהלם לחון את הרדג[1] וזה חזר ללודוויגסבורג שם פתח חנות למוצרי עור.
תנועת המקדש[עריכה]
במהלך מאסרו נטה הרדג לדת וב-1848, לאחר צאתו לחופשי, פגש את כריסטוף הופמן והתוודע לתנועת המקדש שלו. הרדג הזדהה עם רעיונותיו של הופמן אבל הבין שלא ניתן לממש את הרעיונות בגרמניה והחל לטוות תוכנית הגירה מגרמניה. ב-1854 החל להכין רשימת מועמדים להצטרף להגירה וב-24 באוגוסט אותה שנה קיים כנס מצטרפים בלודוויגסבורג בה הכריז הופמן על ייסוד "החברה לכינוס עם האלוהים בירושלים" (Gesellschaft für Sammlung des Volkes Gottes in Jerusalem). בכנס הכינו הופמן והרדג עתירה לבונדסטאג בפרנקפורט לאשר את בקשת ההגירה של הקבוצה וכן לקבל סיוע אצל הסולטאן הטורקי אבדילמג'יט הראשון.
ההתיישבות בארץ ישראל[עריכה]
ב-1858 הפליגו הרדג והופמן לארץ ישראל לחפש מקום להתיישבות ולאחר שסיירו בארץ חזרו לגרמניה והמשיכו להוביל את קהילת הטמפלרים במדינת וירטמברג. באוגוסט 1868 חזרו הרדג והופמן עם משפחותיהם לארץ ישראל, ירדו בנמל חיפה ובאביב 1869 ייסד הרדג את הישוב בחיפה כשבמקביל הנהיג הופמן את הקמת המושבות הטמפלריות ביפו, שרונה וירושלים.
על אף שהופמן והרדג קיבלו אחריות על מושבות שונות הייתה עליהם האחריות לנהל את כלל הקהילה אך הם לא הצליחו להגיע להסכמות על אופן ניהול הקהילה ובסופו של דבר נבחר הופמן ב-1874 להנהיג אותה כמנהיג יחיד. בעקבות ההדחה פרש הרדג מהתנועה הטמפלרית, יחד עם כשליש מהקהילה, וחיפש לו בית אמוני אחר אך פניותיו לכנסייה השוודית והאנגליקנית נענו בדחייה. ב-1878 הקימו הרדג ובני הקהילה הפורשים את "אגודת המקדש". ב-1879 נפטר הרדג והאגודה התפרקה ואנשיה חזרו לקהילה.
הרדג הובא למנוחות בבית הקברות הטמפלרי בעיר התחתית בחיפה.
לאחר מות[עריכה]
ב-1885 החל נוצרי בשם קרל שליכט (Carl Schlicht), שהיה מטיף אוונגליסטי בירושלים שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.(גר'), לאסוף סביבו את פורשי הקהילה הטמפלרית והקים בחיפה קהילה פרוטסטנטית-אוונגליסטית.
משפחתו[עריכה]
הרדג נישא ב-10 במאי 1840 (לאחר שיחרורו מהכלא) לסבין דורותי הרטמן (Sabine Dorothee Hartmann 1885-1814). לזוג נולדו בן ושתי בנות:
- קלרה הרדג נישאה ב-1874 לאדריכל הטמפלרי תיאודור זנדל
- סופי הרדג נישאה לדנן פיטר יוליוס לויטבד (Dänen Peter Julius Löytved)[2]
- ארנסט הרדג שירת כסגן הקונסול של ארצות הברית ביפו (1909-1871) וכן ניהל את מלון ירושלים במושבה ביפו[3]
ראו גם[עריכה]
לקריאה נוספת[עריכה]
- שם סופר, שם ספר, שם הוצאה, תאריך הוצאה
קישורים חיצוניים[עריכה]
- התוכן בקישור, באתר (שם האתר)
הערות שוליים[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
This article "גיאורג דוד הרדג" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:גיאורג דוד הרדג. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.
