Suicide
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "תבנית מידע/אישיות" אינה קיימת.
Suicide (בעברית: התאבדות) היו צמד מוזיקלי אמריקאי שהורכב מהסולן אלן וגה (Alan Vega) והמוזיקאי מרטין רב (Martin Rev). הצמד היה פעיל לסירוגין בין השנים 1970 ל-2016. המוזיקה החלוצית של הלהקה השתמשה בכלים אלקטרוניים מינימליסטיים, בין השאר סינתיסייזרים ומכונות תופים פרימיטיביות, והופעותיהם המוקדמות היו פרובוקטיביות ולעיתים קרובות הסתיימו באלימות.[1]
הם היו בין האמנים הראשונים שהשתמשו במונח "מוזיקת פאנק" במודעה לקידום הופעה בשנת 1970 – בתקופה הקצרה שבה פעלו כשלישייה יחד עם פול ליבגוט (Paul Liebegott).[2]
למרות שהצמד מעולם לא זכה לפופולריות רחבה בקרב הציבור הרחב, סואסייד זכו להכרה כאחד מההרכבים המשפיעים ביותר של תקופתם. אלבום הבכורה שלהם, Suicide, משנת 1977, תואר על ידי ניק רומנו מהאנטרטיינמנט ויקלי כאבן דרך במוזיקה האלקטרונית, והת'ר פיירס מ־AllMusic כתבה כי האלבום "הניח את היסודות לפוסט-פאנק, סינת'פופ ורוק תעשייתי."[3]
היסטוריה[עריכה]
שנות השבעים: הקמה ואלבומים ראשונים[עריכה]
בשנת 1969, אלן ברמוביץ' (Alan Bermowitz) החל להיות מעורב בפרויקט MUSEUM: A Project of Living Artists – גלריה רב-תחומית שפעלה 24 שעות ביממה ונוהלה על ידי אמנים, במימון ציבורי, שמוקמה בברודוויי 729 במנהטן. ברמוביץ', שיצר אמנות חזותית תחת השם Alan Suicide, עבר מציור לפיסול באור, כשרבים מהפסלים שלו נבנו מפסולת אלקטרונית. הוא זכה במעמד של אמן בית בגלריה OK Harris ברובע סוהו, שם המשיך להציג את עבודותיו עד שנת 1975. ברברה גלאדסטון המשיכה להציג את עבודותיו גם בשנות ה-80.
באותה שנה, ברמוביץ' ראה את הופעתה של להקת הסטוג'ס ב-New York State Pavilion; חוויה שנתנה לו השראה. הוא אמר לאחר מכן: "זה הראה לי שאתה לא חייב ליצור אמנות סטטית, אתה יכול ליצור סיטואציות, לעשות משהו סביבתי. זה מה שגרם לי להתקדם יותר בכיוון של יצירת מוזיקה. בהשוואה לאיגי פופ, כל מה שעשיתי כאמן הרגיש חסר משמעות."
לאחר מכן, בשנת 1970, אלן וגה (Alan Vega) ומרטין "רב" ריברבי (Martin "Rev" Reverby) נפגשו דרך ארגון Art Workers' Coalition. יחד עם רב, ברמוביץ' החל להתנסות במוזיקה אלקטרונית והקים את להקת Suicide, יחד עם הגיטריסט פול ליבגוט. לפי ראיון עם אלן וגה משנת 2002, שם הלהקה הושפע מכותר של חוברת קומיקס של גוסט ריידר בשם "Satan Suicide"[4]. הוא הסביר: "דיברנו על ההתאבדות של החברה, במיוחד החברה האמריקאית. העיר ניו יורק קרסה. מלחמת וייטנאם הייתה בעיצומה. השם Suicide אמר הכל."[5] למרות מה שאמר אלן וגה, לא ידוע על חוברת קומיקס בשם זה. [6]
הופעתם הראשונה הייתה ב-19 ביוני 1970 ב-Project of Living Artists במנהטן תחתית. הם החלו להציג את עבודתם כ"מוזיקת פאנק". ליבגוט עזב בסוף 1971, והם המשיכו כצמד. בשלב זה, וגה כבר לא ניגן על שום כלי והתמקד רק בשירה. רב הפסיק לנגן על תופים ולנגן בחלילית עד תחילת 1975. Suicide צמחו לצד סצנת הגלאם פאנק המוקדמת בניו יורק, והופיעו עם להקות כמו הניו יורק דולס ו-The Fast. הם החלו לפתח מוניטין של הופעות פרובוקטיביות בהשראת איגי פופ. רבים מהופעותיהם המוקדמות היו במרכז מרסר לאמנות, לצד להקות כמו ניו יורק דולס ו-Eric Emerson and the Magic Tramps. במהלך אחת ההופעות המוקדמות במרכז, דייוויד ג'והנסן ניגן במפוחית עם Suicide. וגה ורב התלבשו כמו "בריוניי רחוב אמנותיים", וגה היה ידוע בכך שנהג להניף שרשרת אופנוע על הבמה. וגה אמר פעם: "התחילו לבוז לנו ברגע שעלינו לבמה. רק מהמראה שלנו, הם כבר התחילו להציק לנו."
לאחר קריסת מרכז מרסר לאמנות בשנת 1973, Suicide הופיעו ב-שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Max's Kansas City וב-CBGB (לפני שהורחקו משם), ולעיתים קרובות חלקו את הבמה עם להקות פאנק צעירות. אלבומם הראשון יצא מחדש עם חומרים בונוס, כולל "23 Minutes Over Brussels", הקלטה של הופעה של Suicide שהסתיימה במהומה.
הפרסום הראשון שלהם הייתה השיר "Rocket U.S.A", שנכלל באוסף Max's Kansas City משנת 1976. שנה לאחר מכן, הם הקליטו והוציאו באופן עצמאי את אלבום הבכורה שלהם, Suicide, בחברת התקליטים Red Star Records. למרות שביקורות העיתונות הראשונות היו חלוקות (הרולינג סטון פרסם על האלבום ביקורת קוטלת), ההכרה התקשורתית השתנתה עם השנים. ניק הורנבי כתב: "'Che', 'Ghost Rider' – ההמנונים המוזרים, העמידים והפרוטו-פאנקיים האלה הם בין הניסויים המלודיים והחזוניים ביותר שיצרה המוזיקה הרוקית." בולט במיוחד השיר בן עשר הדקות "Frankie Teardrop", שמספר את סיפורו של פועל עני בן 20 שרוצח את משפחתו ומתאבד. המבקר אמרסון דמרון כתב שהשיר הוא "אחד הדברים המפחידים, מרתקים ואבסורדיים ששמעתי מעודי."[7] הורנבי, בספרו 31 Songs, מתאר את השיר כ"דבר שתרצה לשמוע רק פעם אחת."
ב-1978 הם הופיעו לראשונה מחוץ לארצות הברית, כשחיממו את אלביס קוסטלו ואת הקלאש בבריטניה ובמערב אירופה. לאחר סיבוב הופעות עם The Cars, אלן וגה קיבל שיחה ממייקל זילחה מחברת התקליטים Ze Records, ששאל אם יוכל להחתים את Suicide בחברת התקליטים שלו. לאחר מכן הם הקליטו את אלבומם השני, Suicide: Alan Vega and Martin Rev, באולפני Power Station. בעוד שהאלבום זכה להצלחה ביקורתית, הוא לא הצליח מסחרית. וגה הרגיש ש"שום דבר גדול לא קרה לנו" לאחר צאת האלבום השני, בהשוואה לאלבום הראשון.
שנות השמונים ואילך[עריכה]
לאחר צאת האלבום השני, סואסייד הוציאו מדי פעם מוזיקה חדשה, שלרוב זכו לתגובות מעורבות מבחינה ביקורתית ומסחרית את אלבומם האחרון, American Supreme, הם הוציאו בשנת 2002. במהלך תקופה זו, שני חברי הלהקה החלו לעסוק בפרויקטים אישיים. בשנת 1986, אלן וגה שיתף פעולה עם אנדרו אלדריץ' מלהקת The Sisters of Mercy באלבום Gift של להקת The Sisterhood. בשנת 1996, וגה שיתף פעולה עם אלכס צ'ילטון ובן וון באלבום Cubist Blues. וגה ורב הוציאו שניהם אלבומי סולו.
בשנת 2005, הוציאה הוצאת SAF Publishing את הספר Suicide No Compromise, "ביוגרפיה דוקומנטרית" מאת דייוויד נובאכט, שכללה ראיונות נרחבים עם וגה ורב, כמו גם עם רבים מעמיתיהם וממעריציהם.
בשנת 2008, חברת התקליטים Blast First Petite הוציאה את הסדרה Alan Vega 70th Birthday Limited Edition EP Series – סדרה חודשית של מיני-אלבומים (EPs) בהוצאה מוגבלת על גבי תקליטי ויניל בגודל 10 אינץ' והורדות דיגיטליות, לכבוד יום הולדתו ה-70 של אלן וגה. בין האמנים שהשתתפו במחווה היו ברוס ספרינגסטין, Primal Scream, Peaches, Grinderman, Spiritualized, The Horrors, +Pansonic, ג'וליאן קופ, לידיה לאנץ', וינסנט גאלו, LIARS ו-The Klaxons. החברה הוציאה באותה שנה גם את Suicide: 1977–1978, אוסף של 6 תקליטורים.
בספטמבר 2009, הלהקה ביצעה את אלבום הבכורה שלה במלואו, כחלק מסדרת Don't Look Back של פסטיבל All Tomorrow's Parties.
במאי 2010, הלהקה ביצעה את כל האלבום הראשון בהופעה חיה בשני קונצרטים בלונדון, בשיתוף עם איגי והסטוג'ס שביצעו את האלבום Raw Power. הלהקה הופיעה בפעם האחרונה במרכז האמנויות ברביקן בלונדון ב-9 ביולי 2015. המופע, שנקרא 'A Punk Mass', כלל הופעות סולו של רב ווגה לפני הופעתה המרכזית של Suicide. הנרי רולינס, בובי גילספי (סולן פריימל סקרים) וג'ני בת הופיעו כמופעי אורח. המופע זכה לביקורות חיוביות.
ההופעות האחרונות של הלהקה התקיימו בשנת 2015, אך עקב הידרדרות במצבו הבריאותי של וגה ההופעות שתוכננו לשנה לאחר מכן בוטלו.
אלן וגה, הסולן של הלהקה, נפטר ב-16 ביולי 2016 בגיל 78 ולכן הלהקה חדלה מלהתקיים.[8]
סגנון מוזיקלי והשפעה[עריכה]
המוזיקה של Suicide שילבה אלמנטים של סינת'פופ, מוזיקה אלקטרונית, פאנק ונויז. הם נחשבים לחלוצים של סגנונות כמו סינת'פופ, אינדסטריאל ופוסט-פאנק. אמנים רבים, ביניהם ג'וי דיוויז'ן, ניו אורדר, דפש מוד וגם להקות רוק אלטרנטיבי כמו רדיוהד, הושפעו מהם.
דיסקוגרפיה[עריכה]
אלבומי אולפן[עריכה]
- 1977 – Suicide
- 1980 – Suicide: Alan Vega and Martin Rev
- 1988 – A Way of Life
- 1992 – Why Be Blue
- 2002 – American Supreme
- Initial CD copies included a live bonus disc recorded in 1998.
אלבומי לייב[עריכה]
- 1978 – 21½ Minutes in Berlin/23 Minutes in Brussels
- 1981 – Half Alive (a collection of live and demo material recorded from 1975–1979; originally released by ROIR on cassette only, with liner notes by Lester Bangs)
- 1986 – Ghost Riders (a live concert from 1981 – originally released on cassette only)
- 1997 – Zero Hour (הקלטות חיות מסוף שנות השבעים)
- 2004 – Attempted: Live at Max's Kansas City 1980 (soundboard recordings from a New York City rock club performance; with liner notes by Marty Thau)
- 2008 – Live 1977–1978 (a six-CD box set containing 13 complete Suicide live performances from September 1977 to August 1978 plus bonus material)
מיני אלבומים[עריכה]
- 1978 – 23 Minutes Over Brussels
- 1998 – 22/1/98 – Reinventing America (הוקלט לייב במרכז ברביקן במסיבת ההשקה "Inventing America")
סינגלים[עריכה]
- "Johnny" (1977)
- "Cheree" / "I Remember" (1978)
- "Dream Baby Dream" / "Radiation" (1979)
- "Surrender" (1988)
קישורים חיצוניים[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
הערות שוליים[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Simon & Schuster, Suicide Biography, The Rolling Stone Encyclopedia of Rock & Roll (Simon & Schuster, 2001)., 2001
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Suicide - Chronology, from the archives
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.{{#property:P1730}}שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.{{#property:P1729}}שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.https://www.allmusic.com/album/suicide-first-album-mw0000690243 Suicide, באתר AllMusic
- ↑ בריאיון אחר הוא הזכיר חוברת בשם ("Saint Suicide" שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Alan Vega - purple MAGAZINE, Purple, 20 ביולי 2017)
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Simon Reynolds, Infinity Punk: A Career-Spanning Interview With Suicide’s Alan Vega, Pitchfork, 19 ביולי 2016
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.SunshineSatan666, Question about Alan Vega/Suicide/Ghost Rider, r/LPOTL, 2020-02-25
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Dusted Features [ Ghost Songs - Our Favorite Halloween Tunes ], dustedmagazine.com
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.דפנה ארד, מת אלן וגה, סולן להקת "סואיסייד", באתר הארץ, 17 ביולי 2016
- ↑ שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
קטגוריה:להקות פאנק (Punk) קטגוריה:צמדים מוזיקליים אמריקאייםקטגוריה:מוזיקה אלקטרונית קטגוריה:להקות שהוקמו בשנת 1970קטגוריה:מוזיקה של המאה ה-20 קטגוריה:להקות שהתפרקו בשנת 2016
This article "Suicide" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:Suicide. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.
