Septett (Beethoven)
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
 |
ערך זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך. הערך פתוח לעריכה.
| |
השביעיה במי במול מז'ור אופוס 20 מאת לודוויג ואן בטהובן נכתבה בשנת 1799 ובאותה שנה התקיימה נגינת הבכורה שלה. המהדורה הראשונה, שפורסמה בשנת 1802, מוקדשת לקיסרית מריה תרזיה .
כלי נגינה[עריכה]
היצירה כתובה לכלי הנגינה הבאים: קלרינט, קרן צרפתית, בסון, כינור, ויולה, צ'לו וקונטרבס .
פרקי היצירה[עריכה]
- אדג'יו - אלגרו קון בריו
- אדג'יו קנטבילה
- טמפו די מינואטו
- נושא עם וריאציות. אנדנטה
- סקרצו. אלגרו מולטו ויוצ'ה
- אנדנטה קון מוטו א לה מרצ'ה - פרסטו
רקע כללי[עריכה]
הביצוע הראשון של היצירה התקיים ב-20 דצמבר 1799 בקונצרט שערך הכנר איגנץ שופנזיג שהיה ידידו של בטהובן. ידידתו של בטהובן, הרוזנת ג'וזפין ברונסוויק מזכירה את הקונצרט הזה במכתב ומציינת שאחיה פרנץ היה "נרגש", "במיוחד מהשביעייה המצוינת שהלחין האדון בטהובן, הן מבחינת הביצוע והן מבחינת ההלחנה. ' [1]
ידיד אחר של בטהובן, עמנואל דולזלק (1780–1858) סיפר שבטהובן אמר בהקשר של מורו יוזף היידן : "זוהי בריאת העולם שלי. ' [2]
ביצוע נוסף של היצירה היה בקונצרט הפרטי הראשון של בטהובן, ב-2 בנובמבר. 1800 בבורגתיאטר.
עד מהרה הפכה השביעייה לאחת מיצירותיו הפופולריות ביותר של בטהובן, והיא אף זכתה למספר עיבודים. בטהובן עצמו עיבד את היצירה לשלישייה לקלרינט (או כינור), צ'לו ופסנתר ופרסם גרסה זו בשנת 1805 כאופוס 38.
השפעה[עריכה]
- פרנץ שוברט הלחין את השמינייה שלו בשנת 1824 עבור נגן הקלרינט פרדיננד טרוייר שביקש יצירה דומה לשביעית של בטהובן, והיצירות בהתאם לכך דומות זו לזו במובנים רבים.
בשנת 1840 עיבד פרנץ ליסט את שמיעת בטהובן לפסנתר, תחילה לשתי ידיים (S.465) ולאחר מכן לארבע ידיים (S.634).[2] פורסמו עוד כמה עיבודים לפסנתר, מאת דמויות כמו קרל צ'רני, ארנסט פאואר, אדולף רותארדט והוגו אולריך.[3] פיטר שיקל עשה פרודיה על השביעית עם P.D.Q. השלפטת של באך בדי מז'ור, S.0, אך מחליפה את הקלרינט והקונטרבס בחליל ובאבוב. המלחין הבריטי פיטר פריבינס הלחין שמיעה (בכותרת המשנה "פרשת זונג") לאותו נגינה כמו של בטהובן, אך לקח את השפעתו יותר מציור של ג'יי.מ.וו. טרנר כינה "ספינת העבדים".[4]
הערות שוליים[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
- ↑ Klaus Martin Kopitz, Rainer Cadenbach (Hrsg.) u. a.: Beethoven aus der Sicht seiner Zeitgenossen in Tagebüchern, Briefen, Gedichten und Erinnerungen. Band 1: Adamberger – Kuffner. Hrsg. von der Beethoven-Forschungsstelle an der Universität der Künste Berlin. Henle, München 2009, שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.ISBN 978-3-87328-120-2, S. 139 f.
- ↑ Klaus Martin Kopitz, Rainer Cadenbach (Hrsg.) u. a.: Beethoven aus der Sicht seiner Zeitgenossen in Tagebüchern, Briefen, Gedichten und Erinnerungen. Band 1: Adamberger – Kuffner. Hrsg. von der Beethoven-Forschungsstelle an der Universität der Künste Berlin. Henle, München 2009, שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.ISBN 978-3-87328-120-2, S. 258.
קטגוריה:יצירות קאמריות קטגוריה:יצירות מאת בטהובן
This article "Septett (Beethoven)" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:Septett (Beethoven). Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.
