Laggards
Laggards על פי מילון מורפיקס- אדם המשתהה מאחור; מישהו איטי, עָצֵל, זַחְלָן.
אולם בהקשר הטכנולוגי של המילה, הכוונה לסקטור החמישי ב"מודל אימוץ החדשנות" Diffusion of innovation של החוקר אברט רוג'רס (Everett Rogers) משנת 1962.
רוג'רס פרסם בספרו מחקר ובו הציג לראשונה תאוריה שמלווה את עולם הניהול עד היום.
בתאוריה זו מוצג גרף של התפלגות נורמלית המחולק לחמישה שטחים שונים. כל שטח מסמל קהל אחר באוכלוסייה הנבדלים זה מזה ביחסם לחדשנות,
אלו שמחבקים ומחפשים טכנולוגיות חדשות (Innovators) ממוקמים בקצה השמאלי ביותר של הגרף והם אלה שיעקבו אחר חידושים טכנולוגיים וימהרו לרכוש כל מה שחדש וחדשני. המחדשים מהווים כ־2.5% מהאוכלוסייה.
בצד הימני ביותר של הגרף, יהיו המשתהים באימוץ הטכנולוגיה, ה-Laggards -האנשים הללו יבטלו את הטכנולוגיה החדשה, גם אם היא נתפסת כמוצלחת על ידי הרוב, וינסו לעצור בעדה מלהתקדם על ידי מתן ביקורת שלילית ו/או ניסיונות להימנע ממנה.
לפי רוג’רס, ה- Laggards מהווים כ־16% מאוכלוסייה.
תמורות במודל רוג'רס[עריכה]
היום, כ־60 שנים לאחר פרסום המודל של רוג'רס, ועם המהפכות הטכנולוגיות שחלו בעשורים האחרונים, ההסתכלות נראית מעט שונה. הדרך שבה מוצרים ושירותים חדשניים פוקדים את עולמנו, בין אם מדובר ברשת חברתית מכות גלים, ובין אם במכשירים חכמים, מצביעה לפחות לכאורה על אחוז גבוה יותר של “מחדשים”. ניתן להבחין בכך שלוקח הרבה פחות זמן עד שמוצרים חדשים נקלטים בשוק והופכים ל"הדבר".
ניתן להניח כי המודל עצמו עדיין תקף, אך האינטרוולים של הזמן התקצרו משמעותית. הצלחה של מוצר או שירות אורכת הרבה פחות מפעם, תחת המודל הקיים, כך שההתפלגות נשארה בעינה והיא רק מתייחסת לזמני אימוץ חדשנות קצרים יותר..
עם זאת, התאוריה עומדת מול קושי אמיתי ומהותי, שבו הטיעון על התקצרות הזמנים לא פועל. סיבות מגוונות, פסיכולוגיות, חברתיות ומעשיות פוקדות את הצרכנים היום יומיים וכמעט “מכריחות” אותם להשתמש או לרכוש את הדבר החדש בשוק. בדומה לאייטמים ויראליים, נוצרת תחרות לא פורמלית על ההכרזה של הדבר הבא שישנה את העולם, ורוב האנשים ששומעים על כך ניגשים במהרה לרכוש על מנת להיות "עכשוויים".
נגישות הטכנולוגיה[עריכה]
האינטרנט מנגיש ידע ומידע במהירויות שיא. ההבנה על מוצרים חדשים, כמו גם האימוץ שלהם מתרחשת לרוב במוצרים תלויי אינטרנט או טכנולוגיה מורכבת. כמו כן, רוב המוצרים הופכים להיות זולים יותר או לפחות נגישים יותר, ולעיתים כל מה שדרוש כדי לאמץ טכנולוגיה הוא להוריד אפליקציה או לעדכן תוכנה. המכשירים הסלולריים החכמים מהווה דוגמת מפתח לכך שאנשים משני מעמדות שונים בתכלית מחזיקים באותו המכשיר בדיוק.
כל הגורמים הללו מהווים סיבות מחזקות למה המודל של רוג’רס, שהוא חכם ומבריק בזמנו, פחות מדויק בימינו שלנו. לא רק התנאים הסביבתיים הם אלו שמשנים אותו, אלא גם הסובייקטים המשתנים בעקבותיהם/
פלטפורמות ההמונים[עריכה]
דוגמה בולטת לאימוץ החדשנות הוא אתר ,Kickstarter האתר פועל ב-15 קטגוריות שונות וביניהם גם טכנולוגיה, מציע לכל משתמש פוטנציאלי לרכוש מוצרים טכנולוגיים חדישים, עוד לפני שהם נוסו ויצאו אל השוק הרחב. עד כה גויסו מעל ל-1.2 מיליארד דולר, וכמות של 6.5 מיליון אנשים שרכשו דברים עוד בטרם הם קיבלו עליהם ביקורת מקדימה או ראו אותם אצל חבריהם. המגמה הזו, שהולכת ומתגברת מדי שנה בצעדי ענק, מרמזת על כך שאחוז ה”חדשנים” גדול יותר ממה שנהוג היה לחשוב לפנים.
כדוגמה נוספת אפשר לראות את ההתנסות של צרכנים עם מוצרים יוצאי דופן כמו רשתות חברתיות חדישות לחלוטין שצוברות לעצמן עשרות מיליוני צופים כמו אפליקציית המסרים הנעלמים סנאפצ'ט (Snapchat), או עם פלטפורמת המסרים האנונימיים סיקרט. הפלטפורמות החדשות הללו שחיות באופן כמעט בלעדי במובייל, מסמנות על נכונות לאמץ באופן מהיר יותר, לפעמים מתוך עקרון שבו מאמצים קודם כל ורק אז חושבים אם רוצים להמשיך להשתמש במוצר או בשירות.
במצב הזה ניתן לראות מעבר מהשאלה שהייתה “טורדת” מנוחתם של מעכבי החדשנות – “האם לאמץ או לא לאמץ את החדשנות” – לשאלה שונה במהותה: “מה דעתי על החדשנות שזה עתה אימצתי?”. במילים אחרות, הבחירה מצטמצמת במרוצת השנים, והשאלה אם לאמץ או לא לאמץ מתייתרת בעיני רבים. פעמים רבות אנו מורידים אפליקציה, בוחנים אותה קלות וממליצים עליה לחברים, לפני שגיבשנו עליה דעה מושכלת.
הכנסת משתנה חדש - "קדמה"[עריכה]
מאחר שהתפלגות נורמלית מכילה בתוכה 100% בלבד, צמיחה בקטגוריה אחת מחייבת באופן הכרחי ירידה בקטגוריה אחרת.
ההנחה היא שהיא באה על חשבונם של מעקבי החדשנות, ה-Laggards.
לפיכך, ייתכן שהמודל של רוג’רס עדיין תקף רק בשינוי קטן: ככל שהטכנולוגיה מתקדמת מהר יותר, כך מזיזים את העקומה שמאלה אחוז ה "מעכבים" קטן.
ההזזה שמאלה, על ידי כוחות בלתי-נראים של קדמה וחדשנות, יכולה להציג את המודל של רוג’רס גם בשנים הבאות כמודל רלוונטי ושריר.
ההתפלגות משתנה מאחר שהביטוי בקצה השמאלי, שאמור לייצג רק אחוזים בודדים וזעומים באוכלוסייה מתחלף בכמות גדולה יותר, אך כזו שמייצגת נכוחה את המציאות היום-יומית.
כך, על-אף שלא ידוע האחוז כיום, ניתן להניח מעין “הכחדה” של מעכבי הטכנולוגיה, שיחליטו לאמץ לאו דווקא מתוך בחירה, אלא מתוך כורח לא להישאר מאחור.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
להשקיע ב- Laggards[עריכה]
מעכבי הטכנולוגיה אינם ממהרים לאמץ חידושים טכנולוגיים אבל, כאשר הם כן מאמצים, אזי הם עושים זאת עם רמת שכנוע עצמי גבוהה מאד, בדרך כלל השדרוג שלהם יהיה בקפיצה של כמה דורות קדימה עד לדור הכי עכשווי בשוק. היתרון שלהם בהיבטי שיווק שהם נתפשים אמינים ומהימנים ומה שהם מפיצים מפה לאוזן יש לו השפעה רבה על האוכלוסייה בדומה לרמת המחדשים Innovators ואף יותר . ה- Laggards של הטכנולוגיה של אתמול יכולים להפוך ל- Innovators של הטכנולוגיה של המחר .
This article "Laggards" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:Laggards. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.
