Gilbuzaglo/ הבניין החדש של הספרייה הלאומית
הבנין החדש של הספרייה הלאומית שוכן בקריית הלאום שבירושלים ברחוב קפלן 1. את הבניין תיכנן משרד האדריכלים השוויצרי הרצוג ודה מרון. הבניין נפתח לציבור הרחב ולקוראים ב29 באוקטובר 2023.
תיאור מבנה בניין הספרייה החדש:[עריכה]
הקמפוס של הספרייה הלאומית החדשה ממוקם בצמוד לשני מוסדות חשובים ומרכזיים בירושלים: ממול למשכן כנסת ישראל, ובצמוד למוזיאון ישראל.בנוסף לכך,מבנה הספרייה החדש שוכן בקרבת משרדי הממשלה ששוכנים בקרית הלאום,ובסמוך לבית המשפט העליון.המבנה משתרע על פני כ–46,000 מ"ר. המבנה עצמו הוא בעל אחת עשרה קומות. שש קומות הן קומות שמצוית מעל הקרקע ,וחמש קומות נוספות הן קומות תת קרקעיות.[1]
בניית המבנה ואדריכלות[עריכה]
ההגדרות התכנוניות של התוכנית,והדרישות שהוצבו במסגרת תחרות האדריכלים לתכנון מבנה הספריה קבעו כי על המבנה להיות מותאים למשכן הכנסת ולמוזיאון ישראל,ולא להאפיל עליהם. בצד הרצון של האדריכלים להתאים את בניין הספרייה לסביבתו,הבנייה של בניין הספרייה החדש,שונה במקצת מהבניייה האופיינית לירושלים.המבנים בירושלים מחויבים,מאז ימי המנדט הבריטי,בכך שהקיר החיצוני של המבנה יהיה מחופה באבן מסותת. האבן המסותת הזו מכונה או מוכרת בשם אבן ירושלמית .ברוב חלקי העיר ירושלים יש דרישה שהבנייה בלפחות חמישים אחוז מחזית הבניין תהיה בנייה באבן ירושלמית.ישנם חלקים אחרים בירושלים שדורשים שהבניה בחזית הבניינים תהיה גבוהה יותר (עד שבעים אחוז בנייה באבן ירושלמית). הבניין החדש של ספרייה הלאומית, חורג במקצת מהתקנות הללו. גוף המבנה של הספרייה עשוי מבטון ומתרכובת מינרלית. הבטון הוא בטון יצוק ומעובד. יחד עם זאת, הבטון אינננו החומר היחיד ממנו בנוי הבניין. האבן הירושלמית נכללת גם היא בחומרים שהם עשוי בניין הספרייה. האבן הירושלמית נטחנה ונוספה אל הבטון.לאחר היציקה של האבן הירושלמית לבטון, החיפוי עבר סיתות עד שההתקבל מראה אחיד שמחבר בין הבטון לאבן הירושלמית. כך נוצר צבע אבן שדומה לצבע של האבן הירושלמית.[2]
אדריכלי הבניין טענו שהם הושפעו ממבנים שונים בארץ ישראל כשתכננו את המבנה. הם מביאים כדוגמא למבנים כאלו מבנים בעלי קשתות בעיר העתיקה בירושלים.בנוסף לכך האדריכלים תכננו את המבנה בהתאם למאפיינים התרבותיים והגיאורפיים של ישראל בכלל, ושל ירושלים בפרט. זאת מתוך מטרה ליצור מבנה שמתכתב גם עם המאפיינים התרבותיים של ירושלים,וגם עם מגמות עכשוויות באדריכלות [3][4].מבנה הספרייה בנוי בצורה של טרפז שנמתח לשני קצוות מתחם הספריה.פינות המבנה הוגבהו כך שהחלקים העליונים של חזית המבנה נתחממים באמצעות קווים קשתיים.[1] גג בניין הספרייה החדש הוא גג קעור,שמקביל בגובהו לגובה של החלק הנמוך של הכנסת. באופן הזה,הבניין החדש של הספרייה הלאומית לא מאפיל על בניין הכנסת.
מוטיב אדריכלי נוסף שנכלל בבניין הספרייה החדש הוא החרוט שעובר לכל אורכה של הספרייה. החרוט משתרע מגג הספרייה,ומגיע עד לקומות התת קרקעיות שלה. החרוט יוצר בתקרת הספריה חלון אליפטי גדול, שגורם לאור הטבעי להכנס לבניין.החרוט יורד אל אולמות הקריאה,ושם הוא יוצר מעין חור, שהופך לחלל פתוח. בתוך החלל הפתוח נמצאת חצר פנימית אליפטית שמוקפת בספרים.[5]
בנוסף לכך בין קירות נמצאים חרכים קטנים שמכניסים אל הספרייה את האור החיצוני אל הספרייה. בניין הספרייה ממוקם מתחת לבניין הכנסת ולא מעליו.האבנים שמהם בנוי הבניין הם אבנים שמחצבו במיוחד במצפה רמון. האבנים סותתו בצורה מנסה לחקות את צורתה של האבן הירושלמית,ובמובן ספציפי יותר, את המבנה של אבני הכותל. בכניסה לבניין הספרייה מוצבים שני עמודי אבן ,שנקראים בשם"אריות". אריה הוא סמלה של העיר ירושלים. בנוסף לכך,פסלי האריות היו חלק מהכניסה לארמונות במזרח הקדום ובארץ כנען. דוגמאות לפסלי אריות כאלו ניתן למצוא בארמונות בחתושש בירת החיתים, ובנינוה ובכלח ,ערים אשוריות שמצויות בתחומה של עיראק של ימינו. בנוסף לכך, גם בספר מלכים וגם במדרשי חז"ל ישנו תיאור של כסא שלמה המלך,כאשר משני צדדיו ניצבים אריות.[6][4]הרצוג ודה מרון, האדריכלים של הבניין החדש ניסו לבנות בניין שחלק ממנו אטום כלפי הסביבה החיצונית,וחלק שקוף כלפיה. בכניסה לבניין הספרייה מרחוב רופין, לדוגמא, חזית הבניין בנויה משלוש שכבות: השכבה העליונה והתחתונה של החזית הן שכבות אטומות. לעומת זאת, באמצע החזית מצויים חרכים קטנים שמאפשרים לאור היום להכנס אל הבניין. בנוסף לכך,אור היום חודר אל הבניין באמצעות פתח מרכזי, שנמצא בגג המבנה .פתח שמכניס אור חיצוני אל המבנה מצוי גם ביצירות אחרות שלל הרצוג ודה מרון, וגם במבחר מבנים של כנסיות ומבני ציבור. בנוסף לכך, הצוהר שמכניס אור למבנה מתכת גם לצוהר החיצוני שנמצא בראשו של היכל הספר שבמוזיאון ישראל.
המרחבים שנכללים בבניין הספרייה החדש[עריכה]
קמפוס הספרייה מוקף בגנים המעוצבים, ובכיכרות. הפארק שיקיף את בניין הספרייה יקרא "פארק עידן ובתיה עופר[7][8]כמו כן,והמרחבים החיצוניים שמסביב לספרייה כוללים גם אמפיתיאטרון,ואת הפסל "אותיות של אור".הפסל הוא מיצב אמנות סביבתי ייחודי שעיצב הפסל הישראלי מיכה אולמן. אולמן נחשב לאחד האמנים הישראלים הידועים בעולם. בניין הספרייה תוכנן להיות בניין פתוח ושקוף,בעל נגישות מרבית לקהל הרחב.בניין הספריה החדש הוא הבניין היחיד בקריית הלאום שאיננו מוקף בחומה או בגדר.[5]
אולמות הקריאה
בהתאם לדרך עיצוב של כמה מספריות גדולות בעולם,גם בבניין הספרייה החדש אולם הקראה יעמוד במרכזה של הספרייה. השטח של אולם הקריאה המרכזי,הוא כ-4,700 מטר מרובע.האולם מחולק לשלושה מפלסים ומכיל ספרים שקשורים לאוספי הליבה של הספרייה הלאומית:יהדות,ישראל,איסלאם והמזרח התיכון,ומדעי הרוח.אחד מן הדימויים בהם ניתן להשתמש בתיאור אולם הקריאה הוא "ים הספרים" או "באר הספרים"."באר הספרים" יורד מהמקומות העליונות של הספרייה עד ל"מטמון הספרים האוטומטי". מבחינה ארכיטקטונית,המטמון הוא האבן השואבת במבנה הספרייה. כל מרחבי הספרייה מתרכזים אל המטמון, בתנועה שכיוונה הוא מן החוץ אל הפנים. יחד עם זאת,לא מדובר בתנועה חד כיוונית. מצד אחד, המטמון מזין את מרחבי הספרייה באמצעות הספרים שאגורים בתוכו. מן הצד שני, כל המרחבים בספריה פונים אל המטמון ,ומבקשים לינוק מהספרים והמקורות שנמצאים בו.מבנה ה"באר" מתבטא בצורה המעגלית של אולם הקריאה, ושל חלק ממדפי הספרים. את המדפים העגולים ניתן לדמות לאדוות של מים,שנוצרות בעקבות הטלה של עצם אל תוך באר. אולם הקריאה בנוי באופן שמאפשר זרימה חופשית של תנועה ומעבר שלושת המפלסים.בין שלושת המפלסים,ובין תחומי הליבה לא מתקיימת הפרדה פיזית כלשהי.צורת עיצוב האולמות באופן הזה עומד בניגוד לאופן בו עוצבו אולמות הקריאה בבניין הספרייה הישן בגבעת רם. בבניין הספרייה הישן בגבעת רם התקיימה הפרדה מלאה בין אולם קריאה הכללי, שכלל אוספים במדעי הרוח,לבין אולם קריאה יהדות,שכלל את האוספים בנושאי יהדות,ישראל ואיסלאם ומזרח התיכון.בדומה לחלוקה בבניין הספרייה הישן, גם בבניין הספריה החדש,אוסף גרשם שלום ישכון באולם קריאה נפרד בתוך האזור שמוקדש לאוסף היהדות.אולמות הקריאה מכילים כשש מאות עמדות קריאה.
חללים ופונקציות נוספות בבניין.[עריכה]
מכיל בניין הספרייה כעשרים ואחד חדרי לימוד והרצאות.בנוסף לאולמות הקריאה,כולל מבנה הספריה החדש גם שני חללים להצגת תערוכות. חלל אחד הוא גלריית ויליאם דוידסון לתצוגת קבע.[3] בחלל זה שוכנת תצוגת הקבע של הספריה הלאומית. בחלל זה תוצג תצוגת הקבע של הספרייה הלאומית "אוצר מילים". בתצוגת הקבע מוצגים פריטים נדירים ובעלי חשיבות היסטורית מאוספי הספרייה הלאומית. בנוסף,תכלול תצוגת הקבע גם מיצג איטראקטיבי בשם "חוויית הספריה". המיצג יוצג על מסך ענק באורך עשרים מטרים.הוא יעסוק בחווית הקריאה ובדרך בה תורמים הספרים לתרבות האנושית. בנוסף, המיצג יעסוק בספרים וטקסטים שמייצגים מגזרים ותרבויות שונות בחברה ההישראלית.החלל השני הוא גלריית משפחת הלן דילר לתערוכות מתחלפות.[9]בנוסף לכך,במסגרת השטחים הציבוריים של בניין הספרייה החדש יכלל גם מרכז חוויתי על שם יונאס וסוריה נזאריאן,שבו יוצג המיצג האינטראקטיבי.[2]
בקומת הכניסה ימוקם המרכז החינוכי על שם סטפן שוורצמן,והאודיטוריום על שם דיוויד גפן.[10][5]האודיטוריום יכיל כ-480 מושבים. האודיטוריום,חללי התצוגות והמרכז החוויתי- חינוכי יהוו את "מרכז חווית המבקר" של הספרייה הלאומית.הקומות התחתונות של בניין הספרייה יאוכלסו בשטחים ציבוריים נוספים,בית הכנסת על שם ווהאל,[11]חדר תפילה (או "בית תפילה לכל העמים")על שם אן גרמאנקוס[12],אולם הקריאה לאוספים מיוחדים על שם הוגו לוואי. באולם זה ניתן יהיה לצפות בכתבי יד ובפרטי ארכיון נדירים . בנוסף לכך ,באולם זה תשכון ספריית קרן ולמדונה ,שנרכשה על ידי הספרייה הלאומית ב2017 .[13] וגלריית הרוטונדה על שם קרן דוד ברג.[14]גלריית הרוטונדה צופה אל מחסן הספרים האוטומטי של הספריה."מטמון הספרים",(או מחסן הספרים)מכיל בתוכו כארבעה מיליון ספרים.גובהו של המחסן הוא כחמש קומות.מי שאחראי על הבאת הספרים אל הקוראים הם ארבעה רובוטים,או עגורנים שניגשים אל המדפים במחסן ומביאים את הספר המבוקש.כמות החמצן באוויר במחסן עומדת על ארבע עשר אחוזים לעומת עשרים ואחת אחוזי חמצן באוויר רגיל.המטרה בדילול האוויר מחמצן היא למנוע כל פוטנציאל של בעירה.כמות החמצן הנמוכה במחסן לא מאפשרת כניסה חופשית אליו.כניסה אל המחסן מותרת רק למי שההצטייד במכשיר אוקסימטר(או מד סטורציה).[15]שטחים ציבוריים נוספים בספרייה כוללים גם מסעדה,ובית קפה.בית הקפה הוא החלק הפנימי של שתיים מחזיתות הבניין. את שתי החזיתות מעטרת יצירת טקסטיל של המעצבת גלי כנעני,שמדמה את מדפי הספרים שמהם בנויה הספריה. יצירתה של כנעני נקראת "קיר הכריות".[16] מרחבים נוספים בספרייה כוללים מחסנים,עמדות לקליטת ספרים וחיטויים ,מעבדת שימור ,ומרחבים מיוחדים לאחסון של ספרים נדירים. בנוסף לכך, הבניין החדש של הספרייה הלאומית כולל בתוכו גם משרדים לשימוש העובדים ,מרחבי עבודה משותפים ועמדות עבודה.
בנייה ירוקה בבניין החדש של הספרייה הלאומית[עריכה]
הבניין החדש של הספרייה הלאומית נבנה על פי סטנדרטים של אדריכלות סביבתית.הבניין זכה בתו התקן LEED בדרגת פלטינום.מדובר בתו תקן שנחשב לאחד מהסיווגים הגבוהים בעולם למבנים ירוקים. בניין הספריה החדש נבנה באופן שמאפשר את קיומם של פתרונות אקולוגיים,ושל שימור אנרגיה.שימור האנרגיה מתממש באמצעות כמאתיים חמישים אלף אבנים שנמצאות בקומת החנייה של הבניין החדש.
במהלך כחצי שנה הוכנסו בתהליך איטי 250 אלף אבנים לתוך כלובי ברזל שנמצאים בחדר מלבני.מערכת המיזוג של הבניין הספרייה החדש אמורה להיעזר באבנים כדי שניתן יהיה לקרר את האוויר בבניין.קירור האוויר בעזרת האבנים אמור להתבצע לא עזרה של חשמל.התהליך יתבצע באופן הבא: בלילות יחדור אוויר קר אל גל האבנים.האוויר יגיע מתוך פיר גדול,תוך סיוע של מפוחים שאמורים להעביר את האוויר בין האבנים. מעבר האוויר אמור לגרום לקירור של האבנים.בבוקר,כאשר מזג האוויר יתחמם,האוויר שאמור להיכנס אל מערכת מיזוג האוויר של הספרייה יעבור דרך גל האבנים.גל האבנים יבצע קירור של האוויר הזה.רמת הקירור תהיה בין שתי מעלות לשש מעלות.באופן הזה,האוויר שנכנס אל מערכות האוורור של הספרייה ייכנס כשהוא מקורר יותר.כניסת האוויר בצורה הזו אמורה לחסוך בין עשרים לשלושים אחוזים באנרגיה שמיועדת לקירור הבניין.מערך הקירור האקולוגי השל בניין הספרייה החדש הוא אחד מארבעה המערכים אקולוגיים שקיימים בעולם.שני מערכים כאלו נמצאים בבריטניה,ומערך נוסף אחד נמצא בדרום אפריקה.[17]
יצירות אומנות בבניין הספרייה החדש[עריכה]
זמן שבור" /מיכל רובנר
שברי אוניות" / יחיאל שמי
תהילים/ אדמונד דה ואל 2019
סוכה/ אדמונד דה ואל
אותיות של אור/מיכה אולמן
גלריית תמונות[עריכה]
-
היצירה זמן שבור של האומנית מיכל רובנר בבניין החדש של הספרייה הלאומית
-
![|הפסל שברי אוניות של הפסל יחיאל שמי בבניין החדש של הספריה הלאומית]](https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/4/48/Shevryoniot.jpg/90px-Shevryoniot.jpg)
|הפסל שברי אוניות של הפסל יחיאל שמי בבניין החדש של הספריה הלאומית]
![|הפסל שברי אוניות של הפסל יחיאל שמי בבניין החדש של הספריה הלאומית]](/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Shevryoniot.jpg)
הערות שוליים[עריכה]
This article "Gilbuzaglo/ הבניין החדש של הספרייה הלאומית" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:Gilbuzaglo/ הבניין החדש של הספרייה הלאומית. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.
- ↑ 1.0 1.1 שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.נעמה ריבה, הספרייה הלאומית החדשה היא מבנה הציבור המוקפד שנבנה אי פעם בישראל, באתר הארץ, 7 בספטמבר 2023
- ↑ 2.0 2.1 Younes and Soraya Nazarian Experiential Center
- ↑ 3.0 3.1 William Davidson Permanent Exhibition Gallery
- ↑ 4.0 4.1 מלכים א פרק י פסוקים יח- כ
- ↑ 5.0 5.1 5.2 שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.David Geffen funds auditorium on new National Library campus, באתר גלובס
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.יהודה דוד אייזנשטיין, אוצר מדרשים, טקסט דיגיטלי באתר ספריא
- ↑ Idaand Batia Ofer Park
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.מיכל גלנטי, מי המילארדר הישראלי שתרם 15 מיליון דולר להקמת פארק מול הכנסת?, באתר וואלה! NEWS, 19 באפריל 2021
- ↑ Helen Diller Family Rotating Exhibitions Gallery
- ↑ David Geffen Auditorium
- ↑ Wohl Synagogue
- ↑ Anne Germanacos Prayer Room
- ↑ Hugo Lowy Reading Halls, Special Collections Reading
- ↑ David Berg Foundation Rotunda Gallery
- ↑ יגאל מוסקו במשכן החדש של הספרייה הלאומית 17.09.23דקה ראשונה.
- ↑ הסבר על יצירתה של גלי כנעני באתר מרכז שנקר לחקר העיצוב בישראל
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.אביב לביא, המזגן הגדול בישראל, באתר זמן ישראל
