Gilbuzaglo/אותיות של אור
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found. שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 581: attempt to index field 'wikibase' (a nil value).שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
"אותיות של אור" הוא יצירת פיסול של הפַּסָּל מיכה אולמן המוצבת בגן בניין הספרייה הלאומית החדש שבקריית הלאום בירושלים.
מיכה אולמן[עריכה]
אולמן הוא חתן פרס ישראל לפיסול לשנת 2009, ואחד מן האומנים הישראלים המוכרים בעולם.עבודותיו העוסקות בזיכרון ובהיסטוריה האנושית וכן ביחס בין האדם לטבע, משתמשות בתצורות אמנותיות שונות מתחומי הפיסול.
אולמן יוצר בעיקר פסלי חוצות, וידוע בעיקר בזכות סדרת פסלי "האדמה". רבות מיצירותיו כוללות חפירה באדמה, התעסקות עם אדמה וחול,אך גם עם יציקות בטון ופלדה. הוא עיצב פסלים ואנדרטאות בארצות רבות ובכללן ישראל בגרמניה, צרפת, פולין, יפן, איטליה, ופינלנד.
תיאור היצירה[עריכה]
הפסל הוא יצירה סביבתית המבוססת על האלפבית העברי. היצירה כוללת בתוכה שני אלמנטים מרכזיים: מעגל רחב ידיים של 18 7אותיות עבריות,(בקוטר של עשרים ושתיים מטר) שעומדות באופן עצמאי ומפוסלות באבן.האבנים נחצבו ועוצבו במצפה רמון.אולמן מתאר את המעגל כמעין "שעון שמש" של אותיות,שמסתתרות בין האבנים".[1]האותיות יכולות להיות מזוהות רק באמצעות הצל שהאבן מטילה על הרצפה. האותיות נכתבות באמצעות הצל.אותיות האבן נראות מרחוק כעמודי אבן דוממים,שזהים בצורתם.המוטיב המרכזי במעגל הוא המוטיב שאולמן רואה כ"רואים את הקולות".[1]אולמן מעוניין להציג ביצירה הזו את הקולות שניתן להפיק מהאותיות. האותיות שמופיעות במעגל האבנים הן האותיות :ב,ו,מ,פ,שמייצגות את אותיות שנהגות בשפתיים. האותיות: ג,י,כ,ק,שמייצגות את האותיות שנהגות באמצעות החיך.האותיות ד,ט,ל,נ,ת, שמייצגות את האותיות שנהגות באמצעות הלשון. האותיות ז, ס, שׁ, צ, מייצגות את האותיות שנהגות באמצעות השיניים.[1]
האלמנט השני של הפסל הוא חדר תת קרקעי שממוקם מתחת למעגל האותיות,ובמרכזו . אל החדר מוביל שביל מקורה,שהוא מעין מנהרה על קירות המנהרה חקוקות האותיות שמבוטאות באמצעות הגרון(האותיות הגרוניות):ח,ע,ה. המנהרה, והאותיות שחקוקות בה, היא מעין "גרון" שמוביל אל הפה.[2] אולמן מדמה את החדר אליו מוביל השביל המקורה לפֶּה האנושי.לחדר יש מספר עם פתחים בתקרה שלו.אור השמש חודר דרך תקרת החדר אל החדר.אור השמש מקרין על רצפת החדר את האותיות הראשונות של האלפבית העברי, הלטיני והערבי:האות א' בעברית האות הלטינית A והאות הערבית אליף(ا).האות A פונה אל המערב, האות אליף פונה אל המזרח ,ואילו האות אלף עמדת במרכז הרחבה. שלוש האותיות האלו,עומדות במרכזו של מעגל האותיות,והן מכוסות בחלונות זכוכית.זהו רמז לחלון הזכוכית, דרכו ניתן לראות הספריה הריקה,יצירה נוספת של אולמן,שמוצגת בככר בבל בברלין.
הצללים של האותיות משנים את תנועתם בתוך החדר,בהתאם לשעות היום,ובהתאם לעונות השנה.השתקפות של ההצללים ביום הארוך ביותר בשנה תהיה שונה מההשתקפות ביום הקצר ביותר. ניתן לדמות את התנועה של הצללים בתוך החדר לסוג של של ריקוד. בנוסף לכך,ניתן להבחין בתוך היחסים בין האבן לבין הצל בצירופים וצורות שונות של אותיות .
מקורות ההשראה לפסל[עריכה]
מקור ההשראה ליצירה הוא ספר יצירה.ספר יצירה הוא טקסט מיסטי יהודי עתיק, שפרופ' יוסף דן טוען שהוא נכתב המאה ההשלישית,או הרביעית לספירה.[3]אולמן התבסס בעיקר על המשנה השישית בפרק השני של ספר יצירה :"כ"ב אותיות יסוד, חקוקות בקול,חצובות ברוח,קבועות בפה בחמש מקומות :1.חה"ע[4] 2.בומ"ף [5]3.דטלנ"ת[6]4. זסשר"ץ[7] 5.גיכ"ק".[8] [9]
ההשראה למעגל האבנים יכולה לבוא ממספר מבנים או יצירות אחרות. מעגל האבנים האבנים יכול לרמוז למעגל האבנים שקיים בסטונג' באנגליה. זהו קישור שאולמן עצמו עורך בהרצאה שנתן. הוא טוען שבדומה לסטונהנג', גם ב"אותיות של אור " המסר שעולה מן האבנים הוא מסר שקשה לפענך במבט ראשון. יחד עם זאת, לדעתו של אולמן שני האתרים הם אתרים בעלי משמעות,גם אם יש בה חלקים לא מובנים. [10][11][12]
גדעון עפרת טוען שמיכה אולמן מנסה ליצוק תוכן חדש אל תוך מעגל האבנים חסר המשמעות של סטונג' .אולמן, לדעת עופרת, מתרגם את מעגל האבנים של סטונהנג' ל"לאמירה רוחנית-יהודית נשגבת, אשר "מתיכה" את האבנים הכבדות לאותיות, לשערים, לחלונות ולקירות "חדרים", ואלה מזמינים את צופיו לתנועה רב-כיוונית ביניהם, תנועה של רוח חופשית, יוצרת, בוראת, בין היש לבין האין".[12]
החדר התת קרקעי מתכתב עם הכתובות שהתגלו במקדש סרביט אל חדאם,שנמצא בחצי האי סיני. במקדש זה התגלו כתובות בכתב פרוטו-סינאי. זאת העדות המוקדמת ביותר של התפתחות של כתב ההירוגליפים המצרי,שכלל מאות ולפעמים גם אלפי סימנים,לכתב אלפבית פרוטו-כנעני, שכולל מספר מצומצם יותר של אותיות או סימנים. מן הכתב הזה החל להתפתח האלפבית הבסיסי.אלפבית הזה הוא המרכיב הבסיסי של שפות רבות .בין השפות האלו ניתן למנות את השפות שעושות שימוש באלפבית הלטיני ,העברית, והערבית.מטרת הפסל היא לאפשר למבקר להסתובב בין האותיות המפוסלות,ולהבחין בכך שהן יוצרות עולם מוחשי שניתן לבקר בו.[13] באמצעות משחקי האור והצל של האותיות, המבקר בפסל יכול ליצור בעצמו מילים ומשפטים .
המשמעות של הצבת התנועה א' בשלוש השפות, וההשתקפות שלה בחדר התת-קרקעי יכולה להפרש בכמה צורות. האות אלף ,על פי הקבלה, מסמלת את ספירת כתר. ספירת כתר היא הספירה העליונה באילן הספירות. מדובר בספירה הקרובה ביותר על פי המסורת הקבלית אל האינסוף. מכיוון שהאינסוף איננו יכול להיות מושג על ידי בני האדם, הקדוש ברוך הוא מנסה לתרגם את האינסוף לשפה אנושית.התרגום נעשה באמצעות שלושה אמצעים: צמצום,אותיות ומילים. הרצון הראשוני שברא את העולם מיוצג על ידי ספירת הכתר והאות א'.הרצון הראשוני הזה יצר את הבחנה והעצמיות של המציאות ושל בני האדם.[14]ספירת כתר היא הבסיס לכלל המציאות, והיא נמצאת במובן מסוים מעליה. זהו אחד מן הפירושים באמצעותם ניתן להבין מדוע הוצבה האות א' במרכזו של מעגל האותיות.[12] גדעון עופרת מוסיף מקור נוסף שיכול לדעתו לשמש השראה להצבת האות אלף במרכזו של מעגל האותיות . לדעתו ,האות אלף בשלוש השפות, שמצויה במרכז המעגל מתכתבת עם הסיפור "אלף", של הסופר חורחה לואיס בורחס .בורחס מתאר את האות א' כמיקרוקוסמוס או כייצוג של המציאות בכללותה.[12]בורחס מתייחס אל האות א' באופן הבא:
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.בדף תבנית:ציטוט/style.css אין תוכן.
"שהרי בפינת המרתף יש אלף. הוא הבהיר שאלף היא נקודה במרחב שנכללות בה כל הנקודות האחרות. […] המקום שכל המקומות בתבל נמצאים בו ונראים מכל הזוויות. […] אתה שוכב על המרצפות וקובע את המבט במדרגה התשע-עשרה […] תוך כמה דקות אתה רואה את האלף, את המיקרוסוקמוס של האלכימאים ושל המקובלים".
— חורחה לואיס בורחאס, "האלף", תרגום: יורם ברונובסקי, הספרייה החדשה, תל אביב, 2000, עמ' 123-122.
מטרת הפסל היא לאפשר למבקרים לחוש את הפוטנציאל היצירתי שמצוי באותיות. המוטיב של "רואים את הקולות" בא לידי ביטוי באופן נוסף בפסל.הצללים של האותיות נמצאים לעיתים בתנועה מתמדת. הם מתארכים ומתקצרים באופן שדומה במובן מסויים לשפת דיבור.התארכות או התקצרות הצללים קשורה לשעות היום,ולצל שהשמש מטילה עליהם. כך ניתן לראות את האותיות לא רק כדוממות,כפי שהן מופיעות באבן,אלא גם כאותיות שנעות ומשתנות. תנועת האותיות יכולה להיות משל לתפקיד המרכזי שלהן בשפה הכתובה ובשפת הדיבור.באופן הזה ניתן לחוש את מרכזיותה של השפה העברית בפרט,ושל השפה האנושית בכלל.האותיות הראשונות של שלושת השפות שמופיעות בחדר התת קרקעי מייצגות את התרבויות הייחודיות של מדינת ישראל(התרבות היהודית ,והערבית),ואת התרבות האוניברסלית. אלו הן התרבויות שמיוצגות באוסף הספריה הלאומית.
הזיקה בין "אותיות של אור" לפסל "הספרייה הריקה".[עריכה]
הפסל "אותיות של אור" מתכתב עם יצירה אחרת שיצר מיכה אולמן,הספריה הריקה".הספרייה הריקה היא אנדטת זיכרון לאירוע שריפת הספרים, בגרמניה הנאצית, שתרחש בברלין בכיכר בבל,בעשירי למאי 1933. האנדרטה הוקמה בברלין ב1993,לציון שישים שנה לאירוע שרפת הספרים. לדברי דוד בלומברג,שהיה יושב ראש הדירקטוריון של הספריה הלאומית,הפסל "אותיות האור" הוא מענה חי העוצמתי והראוי דממת המוות שנקברה תחת הקרקע בליבה של ברלין."[13] בשתי היצירות,גם ב"אותיות של אור וגם ב"ספרייה הריקה" קיים חדר תת קרקעי. הגודל של החדר התת קרעי בשתי היצירות הוא בגודל זהה. בספרייה הריקה מדובר בחדר או ספרייה שיכולה להכיל עשרים אלף ספרים,כמות הספרים שנשרפו על ידי הנאצים במאי 1933.בנוסף לכך,על שני החדרים ניתן להשקיף בעזרת חלונות זכוכית. עם זאת, קיים ניגוד מובהק בין שני החדרים. החדר התת קרקעי בברלין הוא חדר קר וריק.הרִיק מתבטא בכך שהחדר,שבנוי כספרייה ריק מִסְּפָרִים,שהאותיות הן המרכיב מהותי בהם.לעומת זאת החדר התת קרקעי,ב"אותיות של אור" הוא חדר שיש בו חַיּוּת,והאותיות נוכחות בו באופן תמידי. זהו הבדל בין הספריה הריקה ברלין, שמסמלת חושך ומוות , לעומת "אותיות של אור " שנמצאת בספרייה הלאומית בירושלים. בהקשר הזה הספרייה הלאומית והפסל של מיכה אולמן מייצגים את החיים ואת היצירה.[12]
גלריה[עריכה]
-
הפסל אותיות של אור למרגלות הבניין החדש של הספרייה הלאומית
-
חלק מהפסל אותיות של אור
-
חלק מהפסל אותיות של אור
-
חלק מהפסל אותיות של אור
-
חלק מהפסל אותיות של אור
ראו גם[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
- סרטון שהפיקה הספרייה הלאומית על הפסל יצירות של אור
- הרצאה של מיכה אולמן בפקולטה לארכיטקטורה בטכניון 26.7.2022
- Between the Burning of a Language and Its Birth. 90 Years Since the Berlin Book Burning.Lecture by Yigal Zalmona and discussion with Micha Ullman 16.5.2023
- גדעון עפרת, אותיות האור בתוך: המחסן של גדעון עפרת 5.10.2023
הערות שוליים[עריכה]
This article "Gilbuzaglo/אותיות של אור" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:Gilbuzaglo/אותיות של אור. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.
- ↑ 1.0 1.1 1.2 הרצאה של מיכה אולמן בפקולטה לארכיטקטורה בטכניון 26.7.2022 דקה 47
- ↑ Between the Burning of a Language and Its Birth. 90 Years Since the Berlin Book Burning.Lecture by Yigal Zalmona and discussion with Micha Ullman 16.5.2023 mintute 34
- ↑ יוסף דן, "המשמעות הדתית של ספר יצירה",בתוך: מחקרי ירושלים במחשבת ישראל כרך יא. (ירושלים: האוניברסיטה העברית ,1993). עמ' 5
- ↑ האותיות שנהגות באמצעות הגרון
- ↑ האותיות שנהגות באמצעות השפתיים
- ↑ האותיות שנהגות באמצעות הלשון
- ↑ האותיות שנהגות באמצעות השיניים
- ↑ האותיות שנהגות באמצעות החיך
- ↑ ספר יצירה ,פרק ב' משנה ו'
- ↑ שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת. minute 1:04:00
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
יעל פרידסון, סטונהנג' פינת גבעת רם, באתר "ידיעות אחרונות", 14 בנובמבר 2019
- ↑ 12.0 12.1 12.2 12.3 12.4 גדעון עפרת, אותיות האור בתוך: המחסן של גדעון עפרת 5.10.2023
- ↑ 13.0 13.1 סרטון של הספריה הלאומית על הפסל אותיות של אור
- ↑ הרב איתמר אלדר,מבוא לעשר הספירות שיעור 26 - אין חכמה ואין תבונה ואין עצה לנגד ה''
