תרתי דסתרי

תַּרְתֵּי דְּסָתְרֵי הוא כינוי למקרה בו ישנה סתירה והתנגשות בין שתי הלכות, שכל אחת בפני עצמה נפסקה להלכה. במקרה של תרתי דסתרי אין לפסוק להקל כשתיהן, מאחר והדינים סותרים זה את זה.

לכתחילה יש להימנע מלהגיע למצבים שכאלו, או להחמיר ולאסור במקרה שכזה.

מקור[עריכה]

שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found. בתלמוד אין מקור מפורש לדין זה, אך בספרי הראשונים למדו כן, מסוגיית שני שבילין הנזכרת במסכת טהרות (ה' ה') :

שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.בדף תבנית:ציטוט/style.css אין תוכן.

שני שבילין, אחד טמא ואחד טהור, הלך באחד מהן ועשה טהרותה, ובא חבירו והלך בשני ועשה טהרות, רבי יהודה אומר, אם נשאלו זה בפני עצמו וזה בפני עצמו, טהורים. ואם נשאלו שניהם כאחד, טמאים.

מבואר במשנה שבמקרה ונשאלו שניהם כאחד, שניהם טמאים, על אף שכל אחד בפני עצמו היה ניתן לטהר, אך לא ניתן לטהר את שתיהם כאחד, מאחר והדבר 'תרתי דסתרי', דאם נניח שהראשון טהור, הטעם הוא משום שתולין שהטומאה היא בשביל השני, וכן להיפך, ומאחר ואי אפשר לטהר את שתיהם, יש לנו לטמאות את שתיהם.

דוגמאות[עריכה]

פלג המנחה[עריכה]

בתלמוד נחלקו רבי יהודה ורבנן בזמן תפילת המנחה, לדעת רבי יהודה זמנה של תפילת המנחה הוא עד פלג המנחה ולאחריו מתחיל זמנה של תפילת ערבית, אך לדעת חכמים זמנה של תפילת מנחה הוא עד הלילה, וזמנה של תפילת ערבית הוא רק מהלילה. בתלמוד לא נפסקה הלכה כדברי אחד מהם, וכך אמרו שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found."דעביד כמר עביד ודעביד כמר עביד", פירוש הדבר שכל אדם יכול לנהוג בדין זה כרצונו. אמנם כתבו בראשונים, שמכל מקום אי אפשר להתפלל מנחה ומעריב לאחר פלג קודם הלילה, מאחר והדברים הם תרתי דסתרי, דאם זמן זה הוא זמנה של תפילת המנחה אין להתפלל בו ערבית וכן להיפך.

בגדר הדבר נחלקו בראשונים, יש שכתבו שכל אדם יכול לנהוג, ביום אחד כדעת רבי יהודה וביום אחר כדעת רבנן, ורק באותו יום אין לנהוג כדעת שניהם משום 'תרתי דסתרי'. אמנם יש שכתבו שאף מיום ליום איש לנהוג באותה הדעה, ואם התפלל יום אחד מנחה לאחר פלג, שוב לעולם לא יוכל להתפלל בזמן זה ערבית, מדין תרתי דסתרי^[1].

רצה ויעלה ויבוא[עריכה]

דוגמא נוספת להכה זו נזכרה בפוסקים לענין ראש חודש שחל להיות במוצאי שבת, שלכתחילה יש להקפיד שלא תמשך הסעודה שלישית למוצאי שבת^[2], והטעם לזה, כדי שלא להתחייב בהזכרת 'יעלה ויבוא' שהרי יש לו להזכיר 'רצה' בברכת המזון כיון שהתחיל לאכול בשבת, ולא ניתן להזכיר רוצה ויעלה ויבוא ביחד, מאחר והדברים הם 'תרתי דסתרי', דאם מזכיר רצה נראה שהוא שבת, ואם מזכיר יעלה ויבוא נראה שהוא כבר מוצאי שבת. אמנם יש חולקים על זה וסבורים שמקרה זו אינו בכלל 'תרתי דסתרי'. אם בכל זאת נמשכה הסעודה אף בלילה, ישנם כמה דעות בפסוקים^[3].

ראו גם[עריכה]

אוקסימורון

קישורים חיצוניים[עריכה]

הרב רצון ערוסי - סעודה שלישית שנסתיימה במוצ"ש ערב ר"ח - האם חייב להוסיף "יעלה ויבוא" בברכת המזון? באתר נצח ישראל
רצה, יעלה ויבוא, או גם וגם? באתר הידברות

הערות שוליים[עריכה]

שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.

↑ ב' הדעות הובאו במאירי ברכות כו ב
↑ שלא יאכל כזית לחם לאחר השקיעה.
↑ ראו שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "ספרי קודש" אינה קיימת.שולחן ערוך, אורח חיים, סימן קפ"ח, סעיף י' ובמשנה ברורה שם.

This article "תרתי דסתרי" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:תרתי דסתרי. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.