תקיעת שופר במוצאי יום כיפור
תקיעת השופר בצאת יום הכיפורים היא מנהג קדום בקרב כל תפוצות ישראל, התקיעה מסמלת את צאת הצום ונחשבת – יחד עם מעמד קבלת עול מלכות שמים שנאמר לפניה – את אחד משיאיו של יום זה.
מקור המנהג[עריכה]
המנהג מוזכר לראשונה אצל הראשונים, הכלבו כותב שלפני תפילת ערבית של מוצאי הצום תוקעים בשופר, כך מביא גם הטור,
הקולות שתוקעים[עריכה]
ע"פ הכלבו תוקעים "קשר"ק", כך נפסק גם בשולחן ערוך, אם כי, המרדכי כותב שמכיוון שהתקיעה היא זכר ליובל, מספיק לתקוע תקיעה פשוטה אחת, במחזור ויטרי כתב שמנהג ארץ ישראל לתקוע תשר"ת, ומנהג הגולה לתקוע תקיעה אחת[1], כך גם פסק הרמ"א בהגהותיו. הסמ"ג, שטוען שסיבת התקיעה היא כדי לפרסם שליל צאת הצום גם הוא יום טוב, מסביר שזו הסיבה שתוקעים קשר"ק - מכיוון שזו תרועה שהיו מריעין במקדש בכל יום טוב.
סיבת התקיעה[עריכה]
הכלבו, הטור והמרדכי כותבים שתוקעים בשופר זכר לתקיעת השופר ביום הכיפורים של שנת היובל, שבו נאמר בתורה במפורש לתקוע. הסמ"ג כותב שטעם זה לא נכון, מכיוון שאם תקיעה זו היא זכר ליובל, היה ראוי לתקוע אותה בעיצומו של יום הכיפורים ולא בצאתו, עוד מוסיף הסמ"ג שאם באמת סיבת התקיעה הייתה זכר ליובל, היו תוקעים בשופר רק בזמן היובל. מפני תמיהות אלו, טוען הסמ"ג כי זמן התקיעה מכוון וכי סיבת התקיעה היא צאת הצום ולא הצום עצמו, כלומר - מכיוון שיש ליום למחרת יום הכיפורים דין של יום טוב, "מפני שאין יום טוב זה מפורסם, עשו בו תקנה לפרסמו", כדי שידעו העם שצריך לנהוג ביום זה מנהג יום טוב ולאכול ולשתות בו. תוספות כותבים שסיבת התקיעה היא להודיע שיצא הצום וכבר אפשר לאכול. הרמ"א והב"ח מביאים טעם נוסף ואומרים שהתקיעה היא סימן לסילוק השכינה. הלבוש מביא סיבה נוספת וכותב כי תקיעה זו היא סימן חירות, אות לכך שהנשמות שוחררו מהעוונות והגופים נפטרו מעונש. כעין זה כתב הרוקח, שהתקיעה היא תרועת ניצחון על השטן, קדמונים רבים כתבו שהטעם בתקיעה זו הוא "לערבב את השטן", ש'חוזר לעבודה' במוצאי יום הכיפורים, אחרי שלא קטרג כל היום. הערוך השולחן כותב שהתקיעה היא סימן לקבלת התפילות.
הרב אהרן ליכטנשטיין טען כי תקיעה זו היא תקיעה של ציפייה לשופרו של משיח[2].
התקיעה בהגות היהודית[עריכה]
בעל התניא מסביר את עניין השופר ביום הכיפורים כמקביל לעבודת השופר בראש השנה - בה השופר ממשיך השפעות מ"ממלא כל עלמין" ל"סובב כל עלמין", אולם לעתיד לבֹא, תהיה ההמשכה מעצמותו יתברך אל "ממלא כל עלמין", ולכן - והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול, ובים הכיפורים מאיר בחינת יובל - עלמא דחירו, היא בחינת התגלות והארה של שופר גדול.
הרב סולוויצ'יק פירש את תקיעת השופר כמעשה נואש של זעקה פנימית של האדם המתפלל, זעקה ללא מילים של תפילה פשוטה המבקשת להשיג התעלות רוחנית ולקחת מקדושת יום הכיפורים לכל השנה[3].
קישורים חיצוניים[עריכה]
- שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.הערך שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.תקיעת_שופר#תקיעת_שופר_בצאת_יום_הכיפורים תקיעת שופר בצאת יום הכיפורים, באתר ויקישיבה
- שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.מאמרים בנושא תקיעת שופר במוצאי יום כיפור, באתר ספריית אסיף
הערות שוליים[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שמחה בן שמואל, מויטרי, מחזור ויטרי, באתר HebrewBooks
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.מועדי הרב, עריכה: שלמה זאב פיק, עמ' 200
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק, ימי זיכרון, עמ' 140-141
This article "תקיעת שופר במוצאי יום כיפור" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:תקיעת שופר במוצאי יום כיפור. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.
