תענית צדיקים
תענית צדיקים הן כינוי לתעניות שנהגו לצום יחידים בעם ישראל בימים מסוימים בעקבות אסונות שאירעו במשך הדורות.
ימי צום אלו נזכרים לראשונה במגילת תענית בתרא, והובאו בספרי הלכה רבים, ביניהם הטור והשולחן ערוך.
במשך הדורות נוספו תעניות נוספות בעקבות גזירות ואסונות שאירעו בעם ישראל, .
מקור[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found. כאמור מקורם של ימי צום אלו, הוא במגילת תענית בתרא. רשימה זו נתחברה ככל הנראה במאה החמישית והשישית, והמקור הראשון המוכר לנו שמצטט אותה הוא בעל הלכות גדולות.
הרשימה הועתקה בכתבי יד שונים, וביניהם במרבית כתבי היד של מגילת תענית - בסוף המגילה, ולכן מכונה מגילת תענית בתרא או מגילת תענית פרק אחרון, אולם היא אינה חלק ממגילת תענית, וחלק מהמועדים שבה אף סותרים את מגלת תענית.
גדר הצום[עריכה]
כאמור, תעניות אלו הן אינן תעניות חובה, אך רבים נוהגים להתענות בימים אלה. תעניות אלו נחשבות לתענית יחיד והן מכונות בשם "תעניות צדיקים".
הנוסח המקורי[עריכה]
כאמור ימי צום אלו נזכרים במגילת תענית בתרא, בכולם מוזכרת הצרה שארעה באותו התאריך שבעקבותיה תיקנו את הצום, מלבד ביום ט' בטבת:
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
| הנוסח המופיע במגילת תענית בתרא |
|---|
ואלו הימים שמתענין בהם מן התורה וכל המתענה בהם לא יאכל ולא ישתה עד הערב.
ניסן
אייר
סיון
תמוז
אב
אלול
תשרי
חשון
כסלו
טבת
שבט
אדר
אלו ימי התענית שקבלו עליהם מן התורה |
ימי התעניות עם ביאור[עריכה]
כאמור, בחלק מימי התעניות נזכרת אף הסיבה לצום, ובקצתן שלא נזכרה הסיבה, כתבו האחרונים סיבות שונות לכך:
| תאריך | סיבה | ערך מורחב |
|---|---|---|
| א' בניסן | מתו שני בני אהרון, נדב ואביהוא, כאשר הקריבו ביום חנוכת המזבח, אש זרה על המזבח, ולא המתינו שתרד אש מהשמים. | נדב ואביהוא |
| י' בניסן | נפטרה מרים הנביאה, אחות משה ואהרן. בזכות מרים זכו בני ישראל לבאר שצלווה אותם כל שהותם במדבר. לאחר מיתת מרים נסתלקה הבאר. | |
| נפטר יהושע בן נון, תלמידו של משה רבינו. לאחר פטירת משה, המשיך יהושע להנהיג את העם. והוא זה שהכניסם לארץ ישראל.
הצום מצוין לראשונה במקורות המאוחרים בספר הלכות גדולות[1] בכ"ו באייר בתור התאריך בו נפטר יהושע. גם בסידור רש"י ובמחזור ויטרי הוא מוזכר באותו תאריך[2][3]. בספרי המנהגים האשכנזיים הכלבו והארחות חיים מופיע הצום בתאריך כ"ח באייר, ומופיעה שיטה לפיה הצום מצוין בכ"ט באייר[4][5]. להלכה פוסקים הטור והשולחן ערוך[6] את התאריך כ"ו בניסן, ובספר אליה רבה הוא נושא ונותן בנושא ומכריע לצום ביום כ"ו, בעקבות גרסתו במגילת תענית בתרא בה מצוין התאריך הזה[7], וכן מקובלת הפסיקה בין האחרונים[8]. במגילת תענית בתרא שבידינו הצום לא מוזכר. |
צום יהושע | |
| י' באייר | מת עלי הכהן ושני בניו וארון הברית נשבה על ידי פלשתים. על פי הכתוב במגילת תענית בתרא, יום פטירת עלי הכהן היה בי' באייר ב'תתע"א[9]. אבל, מסמך מהגניזה הקהירית מעיד שהיישוב הקדום בארץ ישראל נהג לציין את יום פטירת עלי הכהן בכ"ד בסיוון[10]. | |
| כ"ט באייר[11] | נפטר שמואל הנביא. | |
| כ"ג בסיוון | נפסקה הבאת הביכורים לירושלים בימי ירבעם בן נבט. | |
| כ"ה בסיוון | נהרגו רבן שמעון בן גמליאל הזקן, רבי ישמעאל ורבי חנינא סגן הכהנים (מעשרת הרוגי מלכות). | עשרת הרוגי מלכות |
| כ"ז בסיוון | נשרף רבי חנינא בן תרדיון מעשרת הרוגי מלכות, יחד עם ספר תורה. | עשרת הרוגי מלכות |
| א' באב | יום פטירת אהרן הכהן. | |
| ט' באב | ביום זה נגזר על דור המדבר שלא יכנסו לארץ בעקבות חטא המרגלים, וכן חרבו שתי בתי המקדש, נלכדה ביתר, ונחרשה העיר ירושלים. | |
| י"ח באב | כבה הנר המערבי בימי המלך אחז. | הנר המערבי |
| י"ז באלול | מתו עשרת המרגלים, מתוך שנים עשר המרגלים שנשלחו לרגל את הארץ על ידי משה. | חטא המרגלים |
| ג' בתשרי | נהרג גדליה בן אחיקם בן שפן, יחד עם יהודים נוספים. | צום גדליה |
| ה' בתשרי | נהרגו עשרים יהודים, וכן נתפס רבי עקיבא שלמד תורה על אף הגזירות שאסרו זאת, ומת. | |
| ז' בתשרי | נגזרה גזירה על אבותינו שימותו ברעב בחרב ובדבר בשל מעשה העגל. | חטא העגל |
| י' בתשרי | נתכפר לבני ישראל על חטא העגל. | חטא העגל |
| ז' בחשוון | עוורו את המלך צדקיהו והמיתו את בניו. | |
| כ"ח בכסלו[12] | שרף המלך יהויקים את המגילה שכתב ברוך בן נריה בשם ירמיהו. | |
| ח' בטבת | על פי בקשת המלך ינאי, תרגמו חכמי ישראל את התורה ליונית, למה שמוכר היום בשם תרגום השבעים. | תרגום התורה ליוונית |
| ט' בטבת | במקור לא נזכר טעם התענית. יש שכתבו שהוא מפני שהוא שנפטר בו עזרא הסופר ויש אומרים שנפטר בו נחמיה בן חכליה. | |
| ה' בשבט | מתו שבעים הזקנים שהיו בימי יהושע בן נון. | |
| כ"ג בשבט | המלחמה בין שבטי ישראל לשבט בנימין בעקבות מקרה 'פילגש בגבעה'. | פילגש בגבעה |
| ז' באדר | יום לידת ופטירת משה רבינו. | |
| ט' באדר | פרצה המחלוקת בין בית הלל לבית שמאי. | בית הלל ובית שמאי |
צום תשעה בטבת[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found. כאמור, בכל הימים מפורט האירוע שמחמתו תיקנו את הצום, מלבד ביום ט' בטבת שבו נאמר שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found."לא כתבו רבותינו על מה". השולחן ערוך אף הוא העיר בעקבות כך: שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found."לא נודע איזו היא הצרה שאירע בו". הרב דוד הלוי סגל מחבר פירוש הט"ז מעיר על כך שהדבר תמוה, שהרי בסליחות לעשרה בטבת נזכר שבתשעה בטבת מת עזרא הסופר, ואם כן התענית נתקנה על מיתתו. ואכן כך מובא בסליחה 'אזכרה מצוק' לעשרה בטבת שחוברה על ידי רבי יוסף טוב עלם:
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.בדף תבנית:ציטוט/style.css אין תוכן.
זֹעַמְתִּי בְּתִשְׁעָה בּוֹ בִּכְלִמָּה וָחֵפֶר / חָשַׂךְ מֵעָלַי מְעִיל הוֹד וָצֶפֶר / טָרֹף טֹרַף בּוֹ הַנּוֹתֵן אִמְרֵי שֶׁפֶר / הוּא עֶזְרָא הַסּוֹפֵר.
יש שהעירו שבסליחות הנוהגות אצל בני ספרד מופיע שעזרא הסופר מת בעשרה בטבת ולא בתשעה בו, ולכך הושלחן ערוך לא הזכיר טעם זה:
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.בדף תבנית:ציטוט/style.css אין תוכן.
יוֹם בּוֹ סֻמְּכוּ עַל אַרְמוֹן, נַחֲלַת צְבִי וָשֶׁפֶר / וּבוֹ הוּחַל הַנֶּגֶף בְּמַכְפִּישֵׁי בָאֵפֶר / וְגַם בּוֹ נֶאֱסַף, עֶזְרָא הַכֹּהֵן הַסּוֹפֵר.
בספר כלבו מובא טעם נוסף לתענית זו, לפיה ביום זה מת נחמיה בן חכליה הנביא.
לדעתו של אברהם אבן-דאוד יום תענית זה נקבע ברוח הקודש, ללא סיבה נראית לעין, אך כעבור החל ביום זה פרעות יהודי גרנדה, ואז נודע למפרע על מה תיקנו תענית ביום זה:
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.בדף תבנית:ציטוט/style.css אין תוכן.
ואבלו היה הולך בכל מדינה ומדינה ובכל עיר ועיר. ומימי רבותינו ז"ל הקדמונים שכתבו מגילת תענית וגזרו תענית בתשעה בטבת ולא ידעו על מה הוא, ומכאן ידענו שכוונו ברוח הקודש ליום זה
בספרות האחרונים, העלו השערות נוספות לקביעת יום זה בתענית:
- על מיתת ישו - יש שכתבו תאריך צליבת ישו, 25 בדצבמבר, יוצא בתאריך העברי ט בטבת. אחרים דחו את ההצעה מאחר ובאותה העת קידשו את החודש על פי הראיה כך שלא ניתן לחשב מהו התאריך העברי שהיה באותו זמן[13].
- על מיתת שמעון בר יונה (פטרוס) - יש הרואים במותו סיבה לקביעת צום תשעה בטבת[14]. במדרשים שונים, מתואר שמעון בר יונה, כשליח של חז"ל שיעודו לנתק את הנצרות מהיהדות. לפי אותם מדרשים, בראשית הנצרות ראו חז"ל צורך לנתק את היהדות מהנצרות ולשם כך גייסו את שמעון בר יונה. חכמי אותו דור לקחו אותו לבית המקדש ושם נשבעו לו שהם מקבלים עליהם את כל העוונות שהוא יעשה. לפי אותה מסורת, שמעון כיפא קיבל את השליחות ועמד בה בהצלחה: הוא הרחיק את הנצרות מן היהדות (למשל, העביר את יום המנוחה מיום שבת ליום ראשון), והציל יהודים מאלימות בקובעו שכאשר נוצרי מוכה על ידי יהודי - עליו להפנות את הלחי השנייה[13].
תעניות מאוחרות יותר[עריכה]
כ' בסיוון[עריכה]
עלילת הדם בבלואה - בעקבות עלילת הדם בבלואה שבצרפת בשנת ד'תתקל"א 1171 קבעו חכמי הדור את יום כ' בסיון לתענית, דומה לשאר 'תעניות צדיקים'.
גזירות ת"ח ת"ט - מלבד הטעם הנ"ל, בעקבות גזירות ת"ח ות"ט, שהחלו ביום זה, נקבע יום כ' בסיון ליום צום. רבי שבתי כהן (ה'ש"ך') חיבר סליחות ליום זה, בנוסף על מה שהיה מזמן הראשונים[15].
עד ערב מלחמת העולם השנייה הייתה תענית זו מקובלת ברחבי אירופה ככל התעניות הקבועות.
קישורים חיצוניים[עריכה]
- שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.ישראל שפירא, תענית הצדיקים: מדוע צמים בט' בטבת?, באתר כיכר השבת, 17 באוקטובר 2021
- שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.כל הצרות שבעולם - צריך עיון, צריך עיון, 1 בנובמבר 2018
- שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.מעיין כפיר, כ' סיון – התענית שהשתכחה, Hidabroot, במאי 2015
הערות שוליים[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
- ↑ הלכות גדולות, סימן י"ח הלכות תשעה באב.
- ↑ סידור רש"י סימן תקמ"א
- ↑ מחזור ויטרי סימן רע"א ד"ה אילו
- ↑ כלבו, סימן ס"ג ד"ה ניסן באחד
- ↑ אורחות חיים, חלק א', טעם לחמשה עשר באב אות כ"ד.
- ↑ שולחן ערוך, אורח חיים סימן תק"פ ס"ב.
- ↑ אליה רבה, תק"פ ג'.
- ↑ לדוג' - משנה ברורה תק"פ ס"ק ד.
- ↑ ע"פ מגילת תענית, ובעקבות הכתוב שם, כך נפסק גם בשולחן ערוך
- ↑ מרדכי מרגליות, הלכות ארץ ישראל מן הגניזה, הוצאת מוסד הרב קוק, תשל"ד-1973. עמוד קמ"א
- ↑ במגילת תענית מופיע כ"ט באייר, אך בשולחן ערוך גרס על פי המובא בהלכות גדולות 'כ"ט'שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.[דרושה הבהרה] באייר.
- ↑ נוסח הטור והשולחן ערוך (סימן תק"פ). נוסח הבה"ג ח' בכסלו, נוסח הכלבו ה' בכסלו. דעה מעניינת היא דעת רבי עובדיה הנביא (הגהת דר"ע) והגהת "סוד ישרים" (תנ"ך מהדורת "אגודת שמואל", אמסטרדם תנ"ט), שצוטט בדרשות החתם סופר חלק ב', שהיה זה בא' בכסלו שהוא מכוון כנגד יום כיפור.
- ↑ 13.0 13.1 שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.כל הצרות שבעולם - צריך עיון, צריך עיון, 1 בנובמבר 2018
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.רבי ברוך תאומים-פרנקל, הגהות מהגאון מוהר"ר ברוך פרענקיל ז"ל, מגיני ארץ, שולחן ערוך, או"ח, חלק שני, סימן' תק"פ, באתר HebrewBooks
- ↑ ראו כאן.
This article "תענית צדיקים" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:תענית צדיקים. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.
|
This page exists already on Wikipedia. |
