תסמונת אירלן
תסמונת אירלן היא תסמונת אשר גילתה הלן אירלן בשנת 1983 מתבטאת בקשיים בעיבוד חזותי ולהם תסמינים שונים- ביניהם סחרחורות, קושי בקריאה ובעיה בהתמצאות במרחב. השיטה שפיתחה הלן אירלן מתקנת את הבעיה בעזרת שימוש בשקפים צבעוניים כשלב ראשון ובהתאמת משקפים עם עדשות צבע בהתאמה אישית.
היסטוריה[עריכה]
בשנת 1980 תיארה אוליב מירס (Olive Meares) הפרעות אשר חווים אנשים שונים בזמן קריאה מדף לבן. בשנת 1983 הפסיכולוגית האמריקאית הלן אירלן (Helen Irlen) כתבה מאמר בנושא שימוש בשקפים צבעוניים כדי לשפר את יכולות הקריאה של אנשים - כל אחת לא מודעת לעבודתה של השנייה. אירלן - שהייתה הראשונה להגדיר את התסמונת הגדירה אותה בתור "רגישות סקוטופית" (scotopic sensetivity). במהלך השנים רבים העדיפו לקרוא לתסמונת: תסמונת מירס - אירלן. השיטה מוכרת גם בישראל ומובילת התחום וזו שהביאה אותו לישראל היא שולמית אלעד אשר עורכת אבחוני שקפים, התאמת משקפיים והסמכת מאבחנים ומאבחנות. ניתן למצוא מידע אודות התסמונת באתר אירלן ישראל.
מחקר[עריכה]
התסמונת נחקרה בכמה מכוני מחקר ובתוכם המחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת אסקס, המחלקה לפסיכולוגיה יישומית (לשעבר) באוניברסיטת קיימברידג' ובמקרה של תסמונת מירס - אירלן גם היחידה להפרעות ראייה באוניברסיטת גלסקאו. החל משנת 2012 הציעה יחידה זו אבחונים לא - מסחריים ושירותים תרפיוטים למטופלים והעניקה ייעוץ לשרותי הבריאות הלאומיים של סקוטלנד.
באוסטרליה תסמונת אירלן נחקרה על ידי פול וויטינג (Paul Whiting) באוניברסיטת סידני.
סימפטומים[עריכה]
תסמונת אירלן מתבטאת בעיקר בתופעות הבאות: בקושי קריאתי - קושי בקריאה על דף לבן, בקושי בהתמצאות במרחב כגון קושי בנהיגה, התקלות בחפצים וקושי בירידה במדרגות, בסחרחורות ובקושי בהסתכלות במסך.
טיפול[עריכה]
הטיפול בשיטת אירלן מבוסס על שימוש בשקפים צבעוניים. הטיפול כולל שלושה שלבים מרכזיים:
אבחון[עריכה]
חלק גדול מתוך האנשים אשר סובלים מאירלן מאובחנים כבעלי לקות ראייה רגילה, כבעלי דיסלקסיה, כאוטיסטים ועוד. האבחון הראשוני נעשה באמצעות שאלון באינטרנט או בכתב.
התאמת צבע[עריכה]
אם התוצאה היא שיש צורך באירלן אז נעשה אבחון במרכז אבחון רשמי ושם מוצאים את הגוון הייחודי של האדם.
התאמת משקפיים[עריכה]
אם לאחר תקופת ניסיון של בין שבועיים-חודש עם שקף צבעוני חל שיפור במצב והטיפול עוזר, מייצרים משקפיים מיוחדים עם עדשות בעלות צבע.
התייחסות המדע לתסמונת[עריכה]
קיימת ספקנות כלפי שיטת אירלן וזאת ממספר סיבות:
- האם מדובר במחלה מובחנת וניתנת לזיהוי, שיש לה הסבר פתופיזיולוגי הגיוני.
- האם יש תסמינים של מחלות אחרות שמוכנסות תחת אירלן.
- האם יש לה קשר מהותו או מקרי לדיסלקסיה, אוטיזם...
- האם שיטות הטיפול יעילות.
בשנת 2009 התפרסם דוח של האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים אשר קבע שהם אינם סבורים שיש עדות מדעית מוכחת שהשימוש בעדשות צבעוניות מקל על התסמונת. אם כי הם מודים כי קיימים מקרים נקודתיים שבהם המטופל דיווח על הצלחת הטיפול. בדיונים על בסיסו המדעי של הטיפול האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים טוענת ש:"השיטה שבה השתמשו לבחירת השקף או הצבע הייתה משתנה מאוד, בחירת הצבעים הראתה גם שונות ניכרת, והעקביות של הבדיקה החוזרת הייתה גרועה."
הקשר בין אירלן לדיסלקסיה הוקשה על ידי אופטמטריסטים רבים בקהילת האופטימטריסטים. יותר מזה, מקומות לימוד מיוחדים רבים הקשו על יעילות שיטת השימוש בשקפים צבעוניים.
קישורים חיצוניים[עריכה]
This article "תסמונת אירלן" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:תסמונת אירלן. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.
