תיקון ליל הושענא רבה
תיקון ליל הושענא רבה הוא כינוי לסדר לימוד ותפילות שנהוג בליל הושענא רבה, היום האחרון של חג הסוכות. לתיקון מספר נוסחאות, וברובן הוא כולל קריאת ספר דברים וספר התהילים. התיקון הנהוג בנוסח אשכנז נדפס לראשונה בשנת ה'תט"ו על ידי נתן שפירא, שד"ר ירושלמי, בסוף ספרו טוב הארץ בשבח האר"י.
מקור המנהג[עריכה]
מנהג נפוץ בקהילות ישראל להישאר ערים בליל הושענא רבה וללמוד תורה. כבר במאה ה-13 מספר רבי צדקיה בן אברהם בספרו שבלי הלקט על הנוהגים להישאר ערים כל הלילה, וקוראים את כל התורה מפרשת בראשית עד לפרשת וזאת הברכה[1]. האר"י כותב בספרו שער הכוונות כי יש להישאר ערים בלילה זה, ומסביר כי סיבת המנהג היא כיוון שבהושענא רבה נידונים כל הנבראים[2] ועיקר הדין הוא בחצי הראשון של הלילה[3]. כן פסקו לנהוג גם הפוסקים האחרונים, כגון כף החיים[4] והבן איש חי[5], וכן נכתב גם במשנה ברורה[6]. המנהג נפוץ במיוחד בקהילות יהדות ספרד.
כאמור, בספר שבלי הלקט נכתב כי בזמנו נהגו לקרוא את התורה כולה. גם הרב דוד אבודרהם שחי במאה ה-14 מתאר כי מקצת אנשים נהגו בזמנו לקרוא את התורה כולה בליל הושענא רבה שמא לא השלימו את הפרשה שנים מקרא ואחד תרגום עם הציבור במהלך השנה. האבודרהם טען כי אין בכך בכדי להועיל למפרע[7]. בספר סדר היום מוזכר מנהג לקרוא בלילה את ספר התהילים, כיוון שהספר נכתב בידי דוד המלך, שהוא האושפיז של אותו הלילה. וכיוון שדוד המלך לא היה ישן בלילה יותר משנת ארעי ואומר שירות ותשבחות[8], כך נוהגים להיות ערים בלילה ולקרוא בספר התהילים. בסדר היום מנמק גם את אמירת התהילים מחמת חיתום הדין שיש בהושענא רבה: שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found."ולהיות היום הזה נורא מאוד ובו נחתמים כל הספרים כולם.. צריך להרבות בו צדקה תפילה ותחנונים.. ויש שעומדים כל הלילה ואין ישנים כלל, מרבים בזמירות ותחינות וקורין ספר תהילים כולו[9]."
בספרים כף החיים וערוך השלחן כתוב כי יש נוהגים לקרוא את ספר דברים בליל הושענא רבה. הערוך השלחן מסביר שהסיבה למנהג כי שם עיקר אהבת ה' ויראתו.[10]
הרב ישעיהו הלוי הורביץ כותב בספרו שני לוחות הברית שבארץ ישראל נהגו לעשות תיקון בליל הושענא רבה כמו בליל שבועות, וקצת קהילות באירופה נהגו לומר הושענות ובקשות, ואמרו י"ג מידות ותקעו תשר"ת[11]. גם בכף החיים הוזכר מנהג אמירת סליחות לאחר חצות.
נוסח התיקון הנהוג כיום בקרב האשכנזים נדפס בונציה בשנת ה'תט"ו על ידי הרב נתן שפירא שד"ר עדת האשכנזים בירושלים. בסוף ספרו טוב הארץ שעסק בשבחי האר"י הוסיף כמה תיקונים כמנהג האר"י. תיקון חצות, תיקון ליל שבועות,תיקון היסוד וגם תיקון ליל הושענא רבה: שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found."סדר לילה הזאת הוא שבחצי לילה הראשונה תקרא ספר משנה תורה מן אלה דברים עד סוף פרשת וזאת הברכה בלבד. ואמנם אם תקראהו ותסיימהו קודם חצות אזי צריך לקרות בספר הזוהר פרשת האזינו באדרא זוטא ובספרי קבלה דווקא ולא בדבר אחר.. ולכן נוהגים לומר סליחות בליל הושענא רבה אחר חצות קודם אשמורת הבוקר. אך צריך להזהר מאוד שלא יאמר ויעבור ושום דבר כיוצא בו.."
הערות שוליים[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
- ↑ סימן שנה
- ↑ זאת לפי ספר הזוהר (פרשת צו לא:) שביום הושענא רבה נחתם האדם בחותם חיצוני, אחר שנחתם ביום כיפור בחותם פנימי
- ↑ דף קג ע"ד
- ↑ סימן תרסד, ג
- ↑ פרשת וזאת הברכה סימן ג
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.משנה ברורה, סימן תרס"ד
- ↑ אבודרהם, שער שלישי, סדר מצוות סוכה ופירושה
- ↑ על פי שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "ספרי קודש" אינה קיימת.תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ג', עמוד ב'
- ↑ סדר יום הושענא רבה ושמיני עצרת וש"ת
- ↑ ערוך השלחן, תרסד, יא
- ↑ עשרת הדברות, מסכת סוכה, נר מצוה
This article "תיקון ליל הושענא רבה" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:תיקון ליל הושענא רבה. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.
|
This page exists already on Wikipedia. |
