You can edit almost every page by Creating an account. Otherwise, see the FAQ.

תבנית:מלחמת חרבות ברזל - תקציר

מתוך EverybodyWiki Bios & Wiki
קפיצה אל:ניווט, חיפוש
לערוך את התקציר "תבנית:מלחמת חרבות ברזל - תקציר"
לערוך את התקציר "תבנית:מלחמת חרבות ברזל - תקציר"

שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.

ערכים מורחבים – טבח שבעה באוקטובר, מלחמת חרבות ברזל
בית מגורים שרוף בקיבוץ בארי לאחר מתקפת הפתע של חמאס והטבח שביצע בקיבוץ.
כוחות צה"ל פועלים בלב עזה, במסגרת התמרון הקרקעי ברצועת עזה כחלק ממלחמת חרבות ברזל.

בבוקר 7 באוקטובר 2023, יום שבת, שמחת תורה, כ"ב בתשרי ה'תשפ"ד, פתחו ארגוני הטרור חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני בטבח שבעה באוקטובר. בחסות שיגור כ-4,300 רקטות, חדרו כ-6,000 מחבלים מרצועת עזה לעשרות יישובים ישראליים ומתקנים צבאיים באזור עוטף עזה ובסביבתו, מ-119 פרצות שונות בגדר, תוך ניהול קרבות ירי נגד כוחות ביטחון מעטים. המחבלים ביצעו מעשי טבח ואונס, רצחו והרגו תבנית:אבדות במלחמת חרבות ברזל בני אדם, מתוכם טבחו ב-תבנית:אבדות במלחמת חרבות ברזל אזרחים, וחטפו לרצועת עזה כ-תבנית:אבדות במלחמת חרבות ברזל אנשים, ובהם גברים, נשים, קשישים ותינוקות. בשעות הראשונות נלחמו נגדם כיתות הכוננות, שוטרי משטרת ישראל, לוחמי הימ"מ וחיילי צה"ל, שהיו בנחיתות מספרית. בקרבות נהרגו כ-תבנית:אבדות במלחמת חרבות ברזל מחבלים בשטח ישראל, ובצד הישראלי נהרגו תבנית:אבדות במלחמת חרבות ברזל חיילים, תבנית:אבדות במלחמת חרבות ברזל שוטרים ו-תבנית:אבדות במלחמת חרבות ברזל אנשי שירות הביטחון הכללי.

בתגובה הכריזה ישראל על מלחמת חרבות ברזל נגד ארגוני הטרור הפלסטיניים, שכללה תקיפות אינטנסיביות מהאוויר ומהים ותמרון קרקעי, והובילה לעשרות אלפי הרוגים ולהרס ברצועת עזה. למעלה מ-360,000 ישראלים גויסו למילואים בצו 8. במקביל התפתחה לחימה בגבול ישראל–לבנון נגד חזבאללה וחמאס שהובילה לפינוי התושבים מהיישובים הישראליים שלאורך הגבול ולהרס באחדים מיישובים אלה. בנוסף, איראן ביצעה תקיפות נגד ישראל באמצעות ארגוני פרוקסי, כאשר העיקריים שבהם היו חזבאללה והחות'ים (האחרונים שיגרו טילים וכטב"מים לעבר ישראל ותקפו ספינות צי סוחר בים האדום). מערכת ה"חץ" ומיירטי חץ 2 וחץ 3 רשמו יירוטי בכורה מבצעיים של טילים בליסטיים ששיגרו החות'ים. כמו כן, נמשכה לחימה בעצימות נמוכה נגד טרור פלסטיני בזירת יהודה ושומרון. ב-12 בפברואר 2024 במבצע משותף של הימ"מ, שירות הביטחון הכללי וצה"ל חולצו שני חטופים מתוך רפיח במבצע יד זהב. באביב 2024 התמקד צה"ל בלחימה בח'אן יונס ופשיטות על מחנות המרכז ברצועה. במקביל, ביצע סיכולים ממוקדים במפקדים בכירים של חזבאללה. ב-11 במרץ חיסל צה"ל את מרואן עיסא, ממתכנני מתקפת הפתע ומספר 3 בחמאס עזה. ב-18 במרץ פשט צה"ל על בית החולים שיפא במסגרת מבצע ניתוח מקומי שבו הרגו הכוחות כ-200 מחבלים, עצרו למעלה מ-500 ותפסו אמל"ח וחומר מודיעיני. ב-6 במאי 2024 פתח צה"ל בתמרון קרקעי ברפיח במסגרתו השתלט מחדש על ציר פילדלפי והרג בקרבות למעלה מ-2,000 מחבלים. במקביל ביצע צה"ל שתי פשיטות ארוכות בג'באליה ושג'אעייה. ב-8 ביוני 2024 חילצו הימ"מ, שב"כ וצה"ל 4 חטופים שהוחזקו בנוסייראת במסגרת מבצע ארנון. ב-13 ביולי 2024 נהרג מוחמד דף בתקיפה אווירית של צה"ל. ב-16 באוקטובר 2024 נהרג מנהיג חמאס יחיא סינוואר בהתקלות עם כוחות צה"ל ברפיח. קרב ג'באליה השלישי (2024) החל בנובמבר 2024 ונהרגו בו כ-2,000 מחבלים.

באפריל 2024 פרץ עימות צבאי ישיר בין מדינת ישראל לבין איראן, בעקבות תקיפת ישראל על בכירים איראניים בסוריה ב-1 באפריל. בתגובה, איראן פתחה במתקפה אווירית נרחבת בלילה שבין 13 ל-14 באפריל, ששמה היה 'הבטחת האמת'. המתקפה כללה בין 110 ל-130 טילים בליסטיים, כ-185 כטב"מים ו-36 טילי שיוט, ושוגרה מאיראן ומשטח מדינות נוספות באזור. במסגרת מבצע ההגנה 'מגן ברזל', יירטו כוחות ההגנה של צה"ל וקואליציה צבאית בהובלת ארצות הברית 99 אחוז מהאיומים. ב-20 ביולי 2024, בתגובה לפיגוע כטב"ם חות'י תקף חיל האוויר הישראלי מטרות טרור, תשתיות ואנרגיה של החות'ים בעיר הנמל אל-חודיידה. הייתה זו התקיפה הישראלית הראשונה בתימן.

ב-20 בספטמבר 2024 פתח צה"ל במבצע חיצי הצפון - פעילות התקפית עצימה נגד חזבאללה שכללה תקיפות מהאוויר, השמדת משגרי רקטות, השמדת נשק אסטרטגי, הפצצות ברובע הדאחייה בביירות וסיכולים ממוקדים של הנהגת הארגון ושדרת הפיקוד הבכירה. ב-27 בספטמבר 2024 במבצע סדר חדש תקף חייל האוויר את מפקדת חזבאללה ברובע הדאחייה שבביירות והרג את המזכיר הכללי של חזבאללה חסן נסראללה, ומפקדים בכירים נוספים בחזבאללה. בלילה שבין 30 בספטמבר ל-1 באוקטובר 2024 פתח צה"ל בתמרון קרקעי בדרום לבנון. בתמרון הושמדו תשתיות חזבאללה רבות, כולל תשתיות תת-קרקעיות אסטרטגיות, עמדות צבאיות, משגרי רקטות ומחסני אמל"ח רבים בהם למעלה מ-80% מארסנל הרקטות והטילים, ו-70% ממלאי הכטב"מים של חזבאללה. למעלה מ-2,000 מחבלים נהרגו בתמרון (רבים מהם מכוח רדואן) וכפרים ב"קו הרכסים" ששימשו את חזבאללה נחרבו. בעקבות המכות הקשות שספג חזבאללה ולחץ אמריקאי, נחתם ב-26 בנובמבר הסכם הפסקת אש. במבצע חיצי הצפון נהרגו למעלה מ-3,000 מחבלים והוא הביא לסיום הלחימה בחזית הצפונית והפסקת שיגורי הרקטות והכטב"מים מלבנון.

ב-1 באוקטובר 2024 במהלך המתקפה האיראנית על ישראל (אוקטובר 2024) שיגרה איראן כ-180 טילים בליסטיים לעבר ישראל. בתגובה ערכה ישראל ב-26 באוקטובר תקיפה אווירית נרחבת באיראן.

מספר ההרוגים הכולל במלחמת חרבות ברזל מסתכם ב-תבנית:אבדות במלחמת חרבות ברזל אבידות בצד הישראלי, מתוכן תבנית:אבדות במלחמת חרבות ברזל חיילי צה"ל (כאשר תבנית:אבדות במלחמת חרבות ברזל מהם נהרגו במהלך התמרון הקרקעי ברצועת עזה). מנגד, אוכלוסיית ציר ההתנגדות ספגה תבנית:אבדות במלחמת חרבות ברזל אבידות. בין האבידות נמנים לפחות תבנית:אבדות במלחמת חרבות ברזל מחבלים שנהרגו ברצועת עזה, וכן תבנית:אבדות במלחמת חרבות ברזל מחבלי חזבאללה ו-תבנית:אבדות במלחמת חרבות ברזל בכירים במשמרות המהפכה האסלאמית, בהם גנרלים ומפקדים בכירים. כמו כן הציתה המלחמה שיח עולמי ער, הפגנות תמיכה והתנגדות, וגל אנטישמיות ברחבי העולם.