תאילנד במלחמת העולם השנייה
במהלך מלחמת העולם השנייה, אימצה תאילנד מדיניות של ניטרליות, עד ל-8 בדצמבר 1941, אז פתחה יפן במתקפה של חמש שעות נגד תאילנד. המתקפה הסתיימה בשביתת נשק ובחתימה על הסכם שיתוף פעולה בין יפן לתאילנד. בתחילת המלחמה באוקיינוס השקט, יפן לחצה על ממשלת תאילנד לאפשר מעבר חיילים כדי לפלוש למלאיה ולבורמה שבשליטת הבריטים. לאחר הפלישה היפנית, תאילנד ויתרה. ממשלת תאילנד בראשות פלק פיבונסונגרם (פיבון) ראתה את שיתוף הפעולה עם יפן כהזדמנות להשיב לה את השטחים בהודו סין שאבדו במהלך השתלטות צרפת על האזור. בעקבות הפצצות בעלות הברית בבנגקוק והגברת הלחץ, הכריזה תאילנד מלחמה על בריטניה וארצות הברית והחלה לספח שטחים במדינות השכנות, ואף יצרה גבול עם סין בקרבת קנגטונג[1].
לאחר שהפכה לבעלת ברית של יפן, תאילנד שמרה על עצמאותה ועל כוחות הצבא שלה. גם המדיניות היפנית כלפיה הייתה שונה. היא לא ראתה בה דומה למדינת הבובות מנצ'וקוו, אלא כבעלת ברית בדומה לגרמניה, בולגריה ורומניה[2]. עם זאת, יפן ובעלות הברית ראו בה "איטליה של המזרח" כלומר מעצמה משנית[1].
במהלך המלחמה צמחה התנועה לשחרור תאילנד, שתמכה בבעלות הברית, וכללה כ-90 אלף לוחמי גרילה. התנועה נתמכה על ידי אנשי ממשל מצד העוצר פרידי באנומיונג[3]. פעילות הלוחמים הורגשה היטב, והם העבירו מודיעין לבעלות הברית, ביצעו פעולות חבלה, ולקחו חלק בהפלת פיבון ב-1944. אחרי המלחמה, תאילנד החזירה את השטחים שסיפחה, וקיבלה עונש מצומצם על השתתפותה לצד יפן בתקופת פיבון.
מניין ההרוגים בתאילנד במהלך המלחמה עומד על 5,569, רובם ממחלות. אירועים מרכזיים בהם נהרגו לוחמים בקרב הם הפלישה היפנית הקצרה והמלחמה נגד צרפת.
היסטוריה[עריכה]
רקע[עריכה]
תאילנד, שנקראה קודם לכן סיאם, הייתה ערב המלחמה אחת מהמדינות העצמאיות הבודדות באסיה, והיא עשתה מאמצים לעבור מודרניזציה. תחת המונרכיה האבסולוטית במדינה, הממשלה הייתה מוגבלת. השירות הממשלתי לקה בחסר, שיעור העוני היה גבוה, ופקידי הממשל נתקלו בתקרת זכוכית[4]. לפי האמונה בתאילנד באותם ימים, המדינה הייתה שייכת למלך. המונרכיה האבסולוטית הוחלפה בחוקתית אחרי מהפכת 1932 בידי מפלגת העם, אחריה תאילנד המשיכה להיאבק בדרך למדינה מודרנית.
הממשלה החדשה שהוקמה נקלעה לעימותים מול גורמים שמרניים. מצב זה גרם לדמוקרטיה לסיים את ימיה במהירות. באפריל 1933, ראש הממשלה פריה מנופקורן ניתיט'אדה ערך הפיכה ופיזר את הפרלמנט. לאחר מכן, הממשלה בראשותו החלה לאמץ סממנים מלוכניים ושמרניים. בתקופה זו הועברה לראשונה חקיקה אנטי–קומוניסטית, ששימשה גם ממשלות נוספות להשתקת יריבים פוליטיים. ביוני נערכה הפיכה נגדית מצד הקצינים החברים במפלגת העם, והממשלה שהוקמה ניסתה לפעול בהתאם לחוקה ולערוך בחירות. תחת ממשלה זו נערכה גם מלחמת אזרחים קצרה בה נהרגו 17 מתומכיה ומספר לא ידוע של מורדים. בסוף הסכסוך, ראתה תאילנד את הצבא מאמץ את הדמוקרטיה, הפרלמנט זכה לנציגים הנבחרים הראשונים, החזיק מעמד במשך ארבע שנות כהונה מלאות והוחלף בידי פרלמנט נבחר נוסף. ראש הממשלה, פריה פהונפונפיוהסנה עזב את תפקידו ב-13 בדצמבר 1938, תוך שהוא מציין את בעיות הבריאות שלו ואת העובדה שהצבא לא יכול לנהל את המדינה. החליף אותו פיבון, ובתקופת שלטונו הוחלשה הדמוקרטיה.
שלטון צבאי[עריכה]
טרם עלייתו לשלטון של פיבון, כששימש כשר ההגנה, הצליחו הצבא והליברלים לשתף פעולה. לאחר שהתחלף השלטון, שיתוף הפעולה הזה הופסק, והצבא צבר כוח רב יותר במדינה. המשטר החדש מיהר לאמץ מאפיינים פאשיסטיים. בתחילת 1939, 40 מתנגדים פוליטיים, מונרכיסטים ודמוקרטים, נעצרו וכמה מהם הוצאו להורג, לראשונה בסיאם מזה מאה שנה. אחרים הוצאו לגלות. פיבון החל בקמפיין נגד אנשי העסקים הסינים והביא לסגירת בתי ספר ועיתונים סינים, כמו גם להעלאת מיסים על העסקים שבבעלותם.
פיבון ודובר הממשלה ייבאו לסיאם את צורת התעמולה ששימשה את היטלר ומוסוליני, וכללה האדרה של המנהיג (לדוגמה, בקולנוע הציגו את תמונתו בסוף כל סרט, והקהל נדרש להשתחוות). הם השתמשו במונופול של הממשלה על שידורי הרדיו, ופרסמו בו ובעיתונים סיסמאות קבועות בשבחם. תמונותיו של פיבון נראו בכל המרחב הציבורי, בשעה שנאסרה הפצת תמונות ראמה השביעי, שביקר את המשטר האוטוקרטי. במקביל, העביר פיבון חקיקה אוטוריטרית שהעניקה לממשלה כוח בלתי מוגבל במעצר ובצנזורה. במהלך המלחמה, הונחו כלי התקשורת להפיץ ניצחונות של מדינות הציר בלבד.
ב-23 ביוני 1939, שינה פיבון את שמה של סיאם לתאילנד ("מדינת החופשיים"). מטרת השינוי הייתה לפגוע במיעוטים ולהדגיש את רעיון הפאן–תאילנד, שמטרתו מיזוג עמים תאילנדים שונים כמו לאו ושאן ליצירת ממלכה אחת גדולה, בווייטנאם, בורמה ודרום סין.
פיבון קידם גם את המודרניזציה של תאילנד. בנוסף לחיוב התאילנדים להצדיע לדגל, לשיר את ההמנון ולדבר את השפה הלאומית, הוא עודד אותם לעבודה קשה, להתעדכן באירועים אקטואליים ולהתלבש בסגנון מערבי. החוקים שעברו גרמו לביטול הופעות, מוזיקה ומחול בסגנון תאילנדי מסורתי והתירו הופעות מערביות.
1940: הפלישה להודו–סין הצרפתית[עריכה]
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, העלה המשטר טענות ישנות לשטח, עורר את הסנטימנט האנטי–צרפתי ותמך בהחזרת השטחים בקמבודיה ובלאוס[5]. כמו כן, בהינתן ההססנות הבריטית וההתנגדות האמריקאית, הוא חיזק את הקשרים עם יפן. למרות שהייתה אחדות בתאילנד ביחס להחזרת השטחים האבודים, פיבון תמך ביפנים יותר מאשר פרידי באנומיונג, ולצידו שמרנים רבים שראו את הידוק היחסים עם יפן בחשש.
מלחמת תאילנד–צרפת[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found. באוקטובר 1940 פרצה מלחמה בין תאילנד לצרפת של וישי. המלחמה החלה בתקריות בין שתי המדינות בגבול המזרחי של תאילנד, והסלימה לפלישה ללאוס וקמבודיה בינואר 1941. צבא תאילנד רשם הצלחה בכיבוש מחדש של השטחים האבודים בהודו–סין, ומנגד צבא צרפת רשם הצלחה אחת בלבד בקרב קו צ'נג.
יפן, ששימשה כמתווכת בסכסוך, הפעילה לחץ על צרפת כדי למסור לתאילנד את השטחים שבמחלוקת. בסיום המלחמה הסכימה צרפת לוותר על 96 אלף קמ"ר. ההצלחה התאילנדית והניצחון על מעצמה אירופית הביא לעלייה בתמיכה בפיבון. עם זאת, המרוויחה העיקרית מהסכסוך הייתה יפן, שהצליחה להגביר את השפעתה הן בהודו–סין והן בתאילנד, ושהצליחה להפוך אותן לבסיסים שלה למלחמה העתידית בבורמה ובמלזיה.
מהצד התאילנדי, היא נאלצה לקבל בחזרה רק רבע מהשטחים שאיבדה במלחמה, וכן נאלצה לשלם שישה מיליון פיאסטרים לצרפת. עובדה זו גרמה למתיחות ביחסים בין תאילנד ויפן, וגרמה לפיבון לחפש שוב תמיכה בבריטניה ובארצות הברית, בתקווה להדוף את הפלישה היפנית הקרובה[6][7].
כמדינה ניטרלית[עריכה]
אחרי מלחמת צרפת–תאילנד, הגיעו פיבון ופרידי באנומיונג להסכמה על ניטרליות. פרידי עצמו קידם את הפקת הסרט "מלך הפיל הלבן", שכלל מסר אנטי–מלחמתי, וטען שתאילנד צריכה לפעול רק כדי להגן על עצמה מפני פולש זר.
המלחמה מגיעה לתאילנד[עריכה]
גם לאחר המלחמה עם צרפת, פיבון והממשלה המשיכו להתלבט האם להצטרף ליפנים או לבעלות הברית. ב-7 בדצמבר 1941 בשעה 23:00 הציבה יפן אולטימטום במטרה לאפשר לצבא היפני לעבור דרך תאילנד. מקץ השעתיים שניתנו לתאילנדים[8], הממשלה לא סיפקה תשובה.
ב-8 בדצמבר, ארבע שעות אחרי ההתקפה על פרל הארבור, יפן פלשה לתאילנד. אחרי כמה שעות של לחימה בין הצדדים, תאילנד הסכימה לקבל את הדרישה היפנית לאפשר לכוחותיה לעבור בדרך לבורמה ולמלזיה, והושגה הפסקת אש[9]. פיבון הצהיר כי הפעולה היפנית תוכננה מראש בתיאום עם ממשלת תאילנד האוהדת.
ב-25 בינואר 1942, תאילנד הכריזה מלחמה על ארצות הברית ובריטניה[10].
1941: ברית עם יפן[עריכה]
המלחמה במלאיה[עריכה]
צבא יפן עשה שימוש בתאילנד כבסיס לפלישה לחצי האי המלאי. המשטרה התאילנדית נלחמה בבריטניה בשעה שכוחותיה של האחרונה ניסו לפלוש לדרום תאילנד בדצמבר 1941 במסגרת מבצע קרוהקול. אחרי הפלישה ובתמורה לתמיכתה של תאילנד, היא קיבלה את ארבעת המדינות שהיו בעבר תחת שליטתה.
מסילת תאילנד–בורמה[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
ב-21 בדצמבר 1941, נחתמה בין תאילנד ליפן ברית הגנה–התקפה. ההסכם, שאושרר ב-30 בדצמבר, העניק ליפן גישה מלאה למצבורי הנשק, מסילות הרכבת, הכבישים, שדות התעופה, הנמלים, המחסנים, מערכות התקשורת ולצריפים. כדי לעודד את שיתוף הפעולה בין המדינות, פרידי באנומיונג הודח מהקבינט והוצע לו במקום זאת תפקיד פוליטי נטול השפעה במועצת העוצרות של ראמה השמיני הנעדר, תפקיד אותו הוא קיבל. במקביל, יפן הציבה 150 אלף חיילים בשטח תאילנד ובנתה את מסילת תאילנד–בורמה, תוך שימוש במאות אלפי עובדי כפייה, אשר רבים מהם מתו במהלך העבודות.
הפצצת תאילנד[עריכה]
מאחר ותאילנד שימשה כנקודת מעבר לכוחות יפניים בדרכם לתקוף את בעלות הברית, הן החלו להפציץ את בנגקוק. בתגובה ללחץ הגובר, פיבון הכריז מלחמה על בעלות הברית.
פערים בין יפן לתאילנד[עריכה]
ממשלת תאילנד הכריזה מלחמה על בעלות הברית ב-25 בינואר 1942. פיבון, שהתרשם מהכיבושים היפניים, האמין שאם יפן תנצח במלחמה, תאילנד תוכל לקבל שטחים נוספים, ואימץ את רעיון "ממלכת תאילנד הגדולה". עם זאת, היפנים תמכו ברעיון מרחב השגשוג המשותף של מזרח אסיה רבתי. התאים, שחששו שיפן תתייחס אליהם כמדינת חסות, בדומה למנצ'וקוו, התנגדו בתחילה, אך בסופו של דבר קיבלו את התכתיבים היפניים.
עם זאת, תאילנד המשיכה לתמוך במדיניות תאילנד הגדולה, ופיבון אף נעדר ב-1943 מוועידת מזרח אסיה רבתי.
בניגוד לשגריר תאילנד בלונדון שמסר את הכרזת המלחמה לממשלת בריטניה, שגריר תאילנד בוושינגטון, סני פרומאג', מיאן לעשות זאת, וכך ארצות הברית לא הכריזה מלחמה על תאילנד. בסיוע אמריקאי, סני, אריסטוקרט שמרני אנטי–יפני, הקים את התנועה לשחרור תאילנד, וגייס סטודנטים תאים לעבוד במשרד לשירותים אסטרטגיים בארצות הברית. הוא הצליח לעשות כן, מאחר וארצות הברית המשיכה להתייחס אליו כאל נציגה של תאילנד, מה שאפשר לו להשתמש בנכסים תאילנדים שהוקפאו על ידי ארצות הברית.
המלחמה בבורמה[עריכה]
ההצפות בבנגקוק[עריכה]
המתקפה בסין[עריכה]
שיתוף פעולה ימי[עריכה]
שטחים שסופחו[עריכה]
התקפות בעלות הברית[עריכה]
תנועות התנגדות[עריכה]
אחרי המלחמה[עריכה]
בתרבות[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
הערות שוליים[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
- ↑ 1.0 1.1 שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Ronald Bruce St. John, The Land Boundaries of Indochina: Cambodia, Laos and Vietnam, עמ' 20, שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.ISBN 9781897643327
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.E. Bruce Reynolds, Thailand and Japan's Southern Advance 1940–1945, St. Martin's, 1994, שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.ISBN 9780312104023
- ↑ שגיאת תסריט: היחידה "Citation/CS1" אינה קיימת.
- ↑ שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
- ↑ שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Charivat Santaputra, Thai Foreign Policy, 1932-1946, Thai Khadi Research Institute, 1985, שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.ISBN 9789743350917
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Judith A. Stowe., Siam becomes Thailand: A Story of Intrigue, אוניברסיטת הוואי, 1991, שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.ISBN 9781850650836
- ↑ שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
- ↑ שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
- ↑ שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
This article "תאילנד במלחמת העולם השנייה" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:תאילנד במלחמת העולם השנייה. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.
|
This page exists already on Wikipedia. |
