שלמה יחזקאל יהודה
רבי שלמה יחזקאל יהודה (ה'תקע"ט, 1819- כ"ב תשרי ה'תרל"ב, 1871) היה רב ספרדי יליד בגדאד, ממנהיגי הקהילה היהודית בירושלים במאה ה-19 וראש ישיבת חסד אל בירושלים. בן דודו הוא רבי יוסף חיים מבגדאד מחבר הספר "בן איש חי".
ביוגרפיה[עריכה]
רבי שלמה נולד בבגדאד שבעיראק (אז חלק מהאימפריה העות'מאנית) לאביו רבי יחזקאל יהודה, שהיה מעשירי בגדאד וממנהיגי הקהילה היהודית בעיר ולאמו רחל, ביתו של רבי משה חיים רב העיר בגדאד. דודי היו הרבנים רבי עבדאללה בן משה חיים ורבי אליהו בן משה חיים.
בשנת ה'תקפ"ד כשהוא היה רק בן 5 נפטרה אמו. והוא ואחיו גדלו בבית סבם, רבי משה חיים. בצעירותו למד רבי שלמה בישיבות העיר בגדאד ובעיקר אצל סבו, רבי משה חיים שהיה רב העיר. בשנת ה'תקצ"ה היגר אביו לעיר כלכולתה שבהודו, אבל בנו רבי שלמה נשאר בבגדאד אצל משפחת סבו ומשפחת אשתו, כדי להמשיך וללמוד בישיבות בגדאד.
בחודש סיוון ה'תרי"ד [1] החליט רבי שלמה לעלות עם אשתו וילדיו לירושלים. הם נסעו במשך 40 יום על גמלים דרך המדבר, עד לעיר חלב שבסוריה. מכיוון שרבי שלמה לא רצה לנסוע בשבת. הוא שילם למנהיג שיירת הגמלים עוד 140 פרנק על כל שבת (בנוסף לשכר הנסיעה הרגיל) ובעד תשלום זה עצרה כל השיירה בשבתות ורבי שלמה יכל לא לנסוע בשבת בלי להישאר לבדו במדבר. כשהגיעו לחלב הם נחו כמה ימים והמשיכו בשיירות אחרות עד שבחודש אלול הגיעו לירושלים.
עם בואו לירושלים החל לפקח על ישיבת כנסת יחזקאל שהוקמה במימון אביו ועל שמו, ובראשה עמד דודו, רבי עבדאללה בן משה חיים.
בשנת ה'תר"ך, נפטר אביו והוא ירש ממנו נכסים בהודו ובעיראק, שנוהלו בידי אחיו. ההכנסה שקיבל רבי שלמה מנכסיו הגיעה לשווי של עשרים וחמש אלף לירות שטרלינג, וכך הוא יכל לשבת בירושלים ולעסוק בתורה בנחת, בעושר ובכבוד, וגם לתרום ביד רחבה למוסדות תורה ולנזקקים. בשנה זו[2] קנה רבי שלמה בית ברחוב חב"ד ברובע היהודי בירושלים והקים בו את ישיבת "חסד אל" ועמד בראשה עד יום פטירתו. בישיבה זו עסקו בהלכה ובקבלה, ולמדו בה גדולי חכמי ירושלים. חכמי ותלמידי הישיבה אכלו וישנו כל השבוע במתחם הישיבה על חשבונו של ראש הישיבה, רבי שלמה. רק בשבתות חזרו חכמי ותלמידי הישיבה לבתיהם. רבי שלמה מימן את החזקת הישיבה בעיקר מכספו הפרטי אבל גם מתרומות שאסף מקרובי משפחתו בבגדאד ובהודו. רבי שלמה קנה ספרים רבים בסיסים ונדירים והעמידם באוצר הספרים של ישיבתו לתועלת יהודי ירושלים בכלל וחכמי ותלמידי ישיבתו בפרט.
בנוסף להקמת הישיבה, קנה רבי שלמה את קרקעות הכפר הערבי קאלוניה שממערב לירושלים, ובנה שם בתים בהם התישבו בניו רבי שאול ורבי בנימין וחתנו יהושוע ילין. על קרקעות אלה הוקמה לימים המושבה מוצא.
רבי שלמה פעל הרבה ליישוב המחלוקות והסכסוכים בין בני העדה הספרדית לבין בני העדה האשכנזית בירושלים, ותמך כספית בישיבות ומוסדות של בני כל העדות. למשל, הוא השתתף במימון בנייתו של בית הכנסת המרכזי לקהילת החסידים בירושלים, "בית הכנסת תפארת ישראל". בנוסף הוא עודד את צאצאיו לא להינשא דווקא לבני עדתם, ואכן כמה מילדיו נישאו לבני העדה האשכנזית, דבר שהיה חריג באותה תקופה. כמו כן, הוא הקים ישיבה במימונו בשם "כנסת ישראל" והעמיד בראשה את רבי יצחק פראג-אופלטקה שהיה נוהג במנהגי הספרדים למרות מוצאו האשכנזי והיותו יליד אוסטרו-הונגריה, תלמיד החתם סופר ואחד ממנהיגי כולל אונגרין.
רבי שלמה נהג לא לחלק את הכסף לעניים בעצמו, אלא הוא מינה אדם אחר שיחלק את הצדקה לעניים וכך העניים לא ידעו מי הנותן. בשנת ה'תרל"ב נקלעו עסקיו של רבי שלמה (שנוהלו על ידי אחיו) למשבר כלכלי והוא לא יכל לתרום לעניים כהרגלו. בערב חג הסוכות הגיעה הממונה על חלוקת נדבותיו של רבי שלמה כדי לקחת כספים ולחלקם לעניים. רבי שלמה נאלץ לספר לממונה על מצבו הכלכלי. הממונה חזר לעניים במפח נפש ואמר להם שהכסף שהם היו מקבלים היה מנדבתו של גביר מסוים והגביר הזה פשט את הרגל. העניים זעמו ודרשו לדעת מה שמו של הגביר. הממונה נאלץ לגלות לעניים את שמו של רבי שלמה. העניים הביאו את כל בני משפחותיהם והחלו לצעוק ולבכות. רבי שלמה ששמע את צעקות העניים יצא מביתו וישב בין העניים ואמר להם שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found."מעתה גם אנוכי לכם נדמתי" כלומר גם אני עני כמוכם. נכדו דוד ילין סיפר שרבי שלמה חלה בעקבות הצער על כך שאין ביכולותו לסייע לעניים[3].
לאחר שבוע של מחלה, בחג שמחת תורה, כ"ב תשרי ה'תרל"ב נפטר רבי שלמה יחזקאל יהודה, ולאחר החג נקבר בחלקת הנביאים שבבית הקברות היהודי בהר הזיתים. על מצבתו של רבי שלמה נכתב שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found."המקום המרחם הוא ירחם על נפש רוח ונשמה שלמה בן יחזקאל יאודה ז"ל שהיה מלומד ביסורין ורודף צדקה וחסד מחזיק ידי לומדי התורה נלקח לבית עולמו ביום כ"ב לחודש תשרי שנת ה'תרל"ב לפרט קטן. תהא נפשו צרורה בצרור החיים אמן."
משפחתו[עריכה]
בחודש ניסן ה'תקצ"ד, כשהוא בן 15 התחתן רבי שלמה עם רינה בת פרג' חיים. אשתו רינה הייתה אישה חכמה, שהייתה בקיאה בתנ"ך, זוהר ועין יעקב, ונהגה לקרוא בהתעניינות את עיתוני התקופה. אחותה של רינה, נשאה לדוד ששון, אבי משפחת האצולה היהודית-הודית משפחת ששון שזכתה לכינוי "הרוטשילדים של המזרח".
לרבי שלמה ורינה נולדו 4 בנים ו4 בנות.
- רבי שאול- נולד בשנת ה'ת"ר בבגדאד. נישא לעלקה, ביתו של רבי ישעיה ברדקי. היה תלמיד חכם, ולצד זה היה מראשוני הפועלים ליישוב הארץ. משנת ה'תר"ך פעל יחד עם גיסו יהושע ילין ואחיו רבי בנימין להקים ישוב יהודי במוצא, במימון כספי של אביו. בשל התנאים התברואתיים במוצא, הוא נדבק בקדחת ונפטר בכ"ב שבט ה'תרכ"ד כשהוא בן 24 בלבד[4].
- רבי בנימין- נולד בשנת ה'תר"ד בבגדאד. נישא לבכורה-רבקה ברגמן. משנת ה'תר"ך פעל יחד עם גיסו יהושע ילין ואחיו רבי שאול להקים ישוב יהודי במוצא, במימון כספי של אביו. עם פטירת אביו, התמנה במקומו לראש ישיבת חסד-אל, שימש בתפקיד זה עד לפטירתו בשנת ה'תרע"ב. בניו היו הפרופסורים אברהם שלום יחזקאל יהודה ויצחק יחזקאל יהודה.
- רבי פרג' חיים- היה אחד מחכמי ירושלים, חיבר את הספרים "ותתפלל חנה" ו"יערת הדבש". היה מומחה לענייני המקדש והמשכן ובנה דגם של המשכן וכליו. בשנות חייו האחרונות יצא כשד"ר להודו, וברכו עבר בבגדאד ומת שם בי"ז תשרי ה'תרנ"ז.
- רבי משה שמעון- נולד בשנת ה'תרי"ד. נישא לדבורה לבית לוי. נפטר בשנת ה'תרצ"ט. בנו היה המתורגמן יעקב צבי יחזקאל יהודה.
- שרח- בשנת ה'תרט"ז נשאה ליהושע ילין. בנה הוא הבלשן, המחנך והפעיל הציוני דוד ילין.
- מזל טוב- נשאה ליהושע ציון הלוי.
- רבקה- לא ידועים עליה פרטים.
- חנה כאתון- לא ידועים עליה פרטים.
לקריאה נוספת[עריכה]
- יהושע ילין, זיכרונות לבן ירושלים, ירושלים, ה'תרפ"ד.
קישורים חיצוניים[עריכה]
- שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.דוד תדהר (עורך), "שלמה יחזקאל יהודה", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ג (1949), עמ' 1172
- הרב אריה ליב פרומקין, "הרב החסיד הגביר שלמה יחזקאל לבית יהודה", תולדות חכמי ירושלים, ירושלים, ה'תר"צ, חלק שלישי, פרק ח, אות סה.
- כרטיס נפטר- שלמה יחזקאל יהודה, באתר הר הזיתים.
הערות שוליים[עריכה]
This article "שלמה יחזקאל יהודה" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:שלמה יחזקאל יהודה. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.
This page exists already on Wikipedia. |
- ↑ כך כתב דוד תדהר, אבל ציין שלפי דברי חתנו של רבי שלמה,יהושע ילין בספרו "זכרונות לבן ירושלים", עלה רבי שלמה יחזקאל יהודה רק בשנת ה'תרט"ז, וכך כתב גם הרב אריה ליב פרומקין בתולדות חכמי ירושלים
- ↑ כך כתוב בתולדות חכמי ירושלים, אומנם תדהר כתב שרבי שלמה קנה את הבית ברחוב חב"ד והקים את הישיבה בשנת ה'תר"ב, ויותר מסתבר שקנה בשנת ה'תר"ך ולא בשנת ה'תר"ב כי בשנת ה'תר"ב עוד לא היה רבי שלמה בירושלים.
- ↑ דוד ילין, הצבי, גיליון רכ"ז, "חכם בנימין יחזקאל יהודה ז"ל"
- ↑ זיכרון לחובבים הראשונים, חוברת ד, עמוד 60