שלום (מילה)

שָלוֹם היא מילה בשפה העברית שמשמעותה שלום, הרמוניה, שגשוג, רווחה ושלווה. המילה משמשת בתחילת מפגש עם אדם, וכן בפגישה מקרית או רגעית, נהוגה אמירת שלום הדדית כברכה נימוסית המופנית הן לרבים והן ליחיד.

אטימולוגיה[עריכה]

בתרגומים שונים של התנ"ך, שלום עשוי להיות מתורגם ל-shalom באנגלית, paz בספרדית ובפורטוגזית, paix בצרפתית, pace באיטלקית, או pax בלטינית.

בתנ"ך, שלום נאמר בתור שאלת התעניינות במצבם של אחרים (שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "ספרי קודש" אינה קיימת.ספר בראשית, פרק כ"ו, פסוק ו')

מבחינה תנ"כית, שלום נראה בהתייחסות לרווחתם של אחרים (בראשית ל"ג:27, שמות ד:18), להסכמים (מלכים א', יב), ובתפילה לרווחת ערים או עמים (תהילים 122: ו', ירמיהו כ"ט:7)

מקור הביטוי[עריכה]

מקור המנהג הוא בתלמוד הבבלי^[1] "אמר רבי יהושע בן לוי שלשה דברים עשו בית דין של מטה והסכימו בית דין של מעלה על ידם... ושאילת שלום בשם שכתוב (רות ב, ד) והנה בועז בא מבית לחם ויאמר לקוצרים ה' עמכם ויאמרו לו יברכך ה' ", וביארו הראשונים^[2] שזהו המקור לכך שחייב אדם לברך את חבירו בשם ה', וכתבו עוד שמכאן אנו שואלים זה את זה כשנפגשים ב'שלום' שהרי הוא שמו של ה'.

כל כך חשוב היחס הטוב והסברת הפנים בברכת 'שלום' בעת המפגש, עד שאמרו בתלמוד "אמר רבי חלבו אמר רב הונא כל שיודע בחברו שהוא רגיל ליתן לו שלום, יקדים לו שלום, שנאמר (תהלים לד, טו) בקש שלום ורדפהו"^[3].

ביטויים[עריכה]

שלום - נהוג לומר בתחילת מפגש עם אדם, וכן בפגישה מקרית או רגעית, נהוגה אמירת שלום הדדית כברכה נימוסית המופנית הן לרבים והן ליחיד.
מה שלוֹמךָ? - שאלה נימוסית שפירושה הבעת התעניינות במצבו של הנשאל, התשובה לשאלה זו היא שלומי טוב.
שבת שלום (ביידיש: גוט שבּת (מבטאים: שאַבּעס\shabes) - איחול הנאמר בשבת עצמה, וביום שישי לפני כניסת השבת. יש המשתמשים בו גם כברכת פרידה בסוף יום חמישי.
שלום עליכם - ברכה יהודית עברית מסורתית בעת מפגש בין אנשים, שפירושה: יהי שלום עליכם. התשובה לברכה זו היא עליכם שלום. הברכה מופנית הן לרבים והן ליחיד.
עליו השלום (ע"ה) - ביטוי יהודי המשמש לאזכור אדם שנפטר.

שימושים נוספים[עריכה]

שם אלוהים[עריכה]

ביהדות, אחד משמותיו של אלוהים המופיעים בחז"ל הוא 'שלום'^[4]. לדברי התלמוד בשם זה יש קדושה ואסור לאמרו בבית מרחץ. הרמ"א כתב שיש נזהרים לא לכתוב שלום באיגרת כדי שלא יבוא לידי בזיון^[5].

שם אדם[עריכה]

השם שלום נפוץ בעיקר במדינת ישראל ובקרב יהודי התפוצות הן בתור שם פרטי והן בתור שם משפחה. השימוש בו נפוץ כשם לבנים אך קיימים גם נשים הנושאות שם זה כדוגמתמזל שלום ושלום הארלו.

שמות בתי כנסת[עריכה]

השם שלום נפוץ גם כשמות של מבנים, בעיקר בקרב קהילות יהודיות ברחבי העולם בתור שם בית כנסת.

מקומות[עריכה]

בישראל, נקראו מספר מקומות בשם שלום, רובם על שמות אנשים בשם זה.

נווה שלום – כפר סמוך ללטרון השייך למועצה אזורית מטה יהודה.
קריית שלום – שכונה בדרום תל אביב.
חבל שלום – אזור בנגב הצפוני.
נווה שלום – שכונה בתל אביב.
שגב שלום – מועצה מקומית במחוז הדרום בישראל.
כלבו שלום – גורד השחקים הראשון של תל אביב.
קריית שלום – שכונה בדרום תל אביב.
כרם שלום – קיבוץ בחולות חלוצה.
סוכת שלום – שכונה במזרח שכונת נחלאות שבירושלים.
שלום פארק שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.(אנ') – אתר באורורה, קולורדו.

הערות שוליים[עריכה]

שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.

↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "ספרי קודש" אינה קיימת.תלמוד בבלי, מסכת מכות, דף כ"ג, עמוד ב'
↑ הריב"ן חתנו של רש"י
↑ כבר בתקופת המקרא מצאנו לברכת 'שלום' תקדימים נוספים, ראה למשל: בראשית מ"ג, כ"ז, וכן שמואל א' כ"ה ה'.
↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "ספרי קודש" אינה קיימת.תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף י', עמוד ב'
↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "ספרי קודש" אינה קיימת.שולחן ערוך, יורה דעה, סימן רע"ו, סעיף י"ג

This article "שלום (מילה)" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:שלום (מילה). Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.