שיר אמי והנחל
שיר אמי והנחל הוא שיר הנכתב של ידי אורי צבי גרינברג בסביבות 1951 המספר עליו מדמיין את אמו בצעירותה, בעלת השיער האדום, מוקפת באידיאליזציה ושמחה טהורה ולאחר מכן, בבית השלישי והאחרון; גרינברג מדמיין את אמו נרצחת על ידי גוי בשואה. השיר נמצא בתוך ספר העיגול.
שיר אמי והנחל
|
|---|
|
ואולי אל הנחל ההוא מימי הנערות השוטף פי סְדָנוֹ של העץ הכָּרוּת המְלַחֵך את גדרות הזרדים החומים של גני הפֵּרות שם, תבוא הנערה אדומת השיער, היא אמי.. דִמדומים. ותפשוט בגדיה ובכתונת משיה תרד שם בנחל, אראנה שוחה: אלוהית היא במים נאוה בְּכֹחָה! דומיה וניחוח פֵּרות מסביב. ואני עוד אינני ביקום ואבי עודו עלם בנוף בית אמו ואביו. והנה היא עולה מן הנחל.. אמי: הנערה הַבָּרָה אדומת השער בְּלִבְנַת הבתולים בכתונת מֶשְיָה ואין היא רואה את בנה המבוגר העומד ורואה את אמו בעולם ונערה היא בטרם-עת-אם, בְּאֵשְיָה נוגה, ראשה בערוב יום אל גדרות הזרדים החומים של גני הפֵּרות, שנוספה על מִתְקָם מתיקות דמדומים.. הָה הִכְסִיף זה הראש והשלג זה הראש עֲדֵי שֶנִכְפַּש בדמו בעפר שנשפך בידי גוי גרמני באכזר. והבן לא שילם ואת הבור לא חָפַר. |
תקציר[עריכה]
בשיר זה של גרינברג, הוא מספר על אמו בצעירותה, מתרחצת בנהר בשעות דמדומים לבושה בכתנת עשויה משי, מלווה באושר ושלווה טהורים. גרינברג נפלא מיופיה וחוזקתה ואף קורא לה, "אלוהית". על פי מילת הפתיחה, "אולי", אפשר להסיק שמראה זה קרה רק בדמיונו של גרינברג, כך שזה לא באמת העבר הידוע אליו. בבית השלישי, הקורה במהלך השואה, מדמיין גרינברג את אמו נרצחת בדם קר על ידי גוי שסביר שהיה נאצי. גרינברג לא נכח באף אחד משלושת הבתים, אך הוא כן איזכר את עצמו כה-"בן" שמתחרט על כך שלא קבר את אמו, הוא מרגיש אשם בכך.
פרשנויות[עריכה]
נמצאים פרשנויות רבות לשיר ניכר זה, רובן מתייחסות למבשרת של "מתיקות דמדומים..." המשפט הנגמר בסיום דרמטי זכה למחשבות מעמיקות שמייחסות את המשפט לסופה המר של אמו של גרינברג: "...דמו בעפר שנשפך בידי גוי גרמני אכזר". למרות ששני המילים, 'דמדומים' ו 'דמו' אינם באים ישירות מאותו שורש, זוהי נקודת התמקדות ניכרה במחקרים. בנוסף, שיערה של אמו של גרינברג משחק תפקיד חשוב, גם הוא. איך שהשיער האדום והחייתי הופך לשיער לבן כשלג הוא כמו מטאפורה ללקיחת חייה של האם עם לקיחת צבע שערה השובב והפרוע. הפריעות והשובבות נלקחה וכך גם חייה של האם שחפה מכל פשע. פרשנות ניכרת גם היא, אומרת שהעצים הכרותים, המפריעים לסביבה החביבה מסמלים את כריתת ראשה של האם, למרות שהבן אינו יודע לגמרי מה עלה בגורל אמו - כל שיר זה הוא ספקולציה.
יכול להיות שגרינברג אך ורק כתב את שתי הבתים הראשונים בשביל להפיק הקסמה אצל הקורא, ואת הפיכת האוטופיה לדיסטופיה במהירות רבה וקשה מאוד עבור הקורא.
ביבליוגרפיה[עריכה]
This article "שיר אמי והנחל" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:שיר אמי והנחל. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.
