שירת הנשים העברית בספרות העברית החדשה
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
 |
||
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
בשירה העברית החדשה, שבמשך שנים נוצרה בעיקר בידי גברים, חלה תמורה מופלגת כאשר הופיעו נשים משוררות, בעיקר לאחר מלחמת העולם הראשונה.
רקע[עריכה]
מבחינה היסטורית, כניסת השירה העברית לעידן המודרני התאפשרה בשל פעילותם של משוררים גברים בולטים כגון ביאליק, טשרניחובסקי ותלמידיהם. בתקופה זו משוררות עבריות נעדרו מהנוף הספרותי. במאה התשע-עשרה הפואטיקה הגברית הייתה דומיננטית ובלעדית. דבר זה התהווה והתאפשר במסגרת החינוך היהודי ״לגברים בלבד״.
הופעת המשוררות העבריות הראשונות[עריכה]
חוקר הספרות דן מירון קבע כי הופעתה של שירת נשים בעברית התאפשרה לראשונה רק לאחרי מלחמת העולם הראשונה בעקבות שלוש מהפכות: השנים הראשונות הן המהפכה החברתית הרוסית וזו הלאומית בארץ ישראל (זו - השנייה נקשרה אל השפה העברית המדוברת לראשונה, כמקור אותנטי מתחדש של השראה ספרותית)-; ואילו המהפכה השלישית הייתה זו הפואטית, אשר פינתה מקום לאופציות פואטיות מודרניות. משנות העשרים ואילך, עם העלייה ארצה והתחדשות השפה העברית, החלה להיווצר מסורת רצופה של יצירת נשים בעברית. המשוררות הבולטות הראשונות, שהופעתן הייתה בגדר חידוש של ממש, היו רחל בלובשטיין, אסתר ראב, אלישבע ז׳ירקובה-ביחובסקי ויוכבד בת-מרים. המשוררות הראשונות נבדלו מאוד בכתיבתן מעמיתיהן הגברים ויצרו סגנון חדש, שבמסגרתו זנחו את לשון המליצה והעדיפו לשון פשוטה ומינימליסטית. כתיבתן, להבדיל מזו הגברית, התמקדה ב״"אני"״, האישי, הפרטי.
בשנות השלושים התבססה שירת הנשים בעברית, בין השאר עם הופעת ראשוני שיריה הבשלים של לאה גולדברג (ספר שיריה הראשון, ״טבעות עשן״, ראה אור בשנת 1935).
גל חדש בשירת הנשים - בשנות החמישים והששים[עריכה]
בשנות החמישים והשישים הופיעו עשרות ספרי שירה מאת נשים ולראשונה מוכחותן בשירה העברית הייתה בעלת משקל שאיננו רק איכותי, אלא גם כמותי. חוקרת הספרות חמוטל צמיר מצאה שבעשור הראשון למדינה (1958-1948) ראו אור כחמישה עשר ספרי שירה מאת נשים, ואילו בעשור השני (1968-1958) התפרסמו לא פחות מתשעים ספרי שירה שכאלה - פי שישה (צמיר 2006, עמ׳ 9). ״גם אם נמקם את השפה הזה בהקשר רחב יותר״, כתבה, ״של פריחה והתחדשות תרבותית-ספרותית כוללת שאפיינה את מדינת ישראל הצעירה בשנות החמישים, עדיין נצטרך לתת דין וחשבון על המרכיב המגדרי הדומיננטי שלו, כלומר על כך שזו תופעה ספרותית-תרבותית של שירת נשים, שמאפייניה ההיסטוריים הספציפיים חוצים גיל, דור ספרותי או אסכולה - והיא ראויה לעיון ככזאת״ (שם, עמ׳ 10). בין פורצות הדרך בתקופה זו ראוי למנות את דליה רביקוביץ, ש׳ שפרה, נורית זרחי, רנה שני ואחרות.
בעשורים האחרונים[עריכה]
שירת הנשים העברית בעשורים האחרונים מתאפיינת במחאה, בהתרחקות ממלאכותיות ובחתירה לייחודיות, שאיפה לחשיפה אותנטית, וביסוס פואטיקת חיי היומיום כמרחב ביטוי לגיטימי. האירוניה הפכה כלי מרכזי שבאמצעותו מתמודדות משוררות עם הגבלת סטריאוטיפים שליליים המיוחסים להן.
לקריאה נוספת[עריכה]
- מיכאל גלוזמן, ״שירת נשים במודרניזם: לקראת היסטוריוגרפיה פמיניסטית״, בתוך: ׳אדרת לבנימין: ספר היובל לבנימין הרשב׳, הוצאת המכון הישראלי לפואטיקה וסמיוטיקה ע״ש פורטר והקיבוץ המאוחד, 2001.
- חמוטל צמיר, ׳בשם הנוף: לאומיות, סובייקטיביות ומגדר בשירת שנות החמישים והשישים׳, עריכה מדעית: אורלי לובין, עורך הסדרה: יגאל שוורץ, סדרת "מסה קריטית", מרכז ״הקשרים״ וכתר, 2006.
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "שירת הנשים העברית בספרות העברית החדשה".
This article "שירת הנשים העברית בספרות העברית החדשה" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:שירת הנשים העברית בספרות העברית החדשה. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.
