שיפוטי מתאם
שיפוטי מתאם (באנגלית: correlation / covariation Jugments) - הוא מושג מתחום הפסיכולוגיה הקוגניטיבית שעוסק בשאלה כיצד אנשים המקבלים נתונים על הקשר בין שני משתנים, מעריכים את חוזק הקשר בניהם.
שאלה זו חשובה והיא נחקרה רבות שכן קיום מתאם נחשב לאחד הקריטריונים העיקריים להיסק על קיום קשר סיבתי.[1] לנושא שיפוטי[hebrew 1] מתאם משמעויות ניכרות אף לחיי היומיום. לדוגמא, בתקשורת השיווקית אנשים נחשפים לעיתים קרובות לטעונים סיבתיים לפיהם צריכת מוצר מסוים גורמת לתוצאה רצויה[2]. למשל צרכנים עשויים להיחשף לפרסומת לפיה צריכת תוסף מזון צמחי (הסיבה) תוביל לריפוי אקנה (התוצאה או האפקט). לעיתים הצרכן אף נחשף לנתונים באשר למתאם או הקשר בין צריכת המוצר לבין התוצאה. דיוק אומדן המתאם אליו יגיע הצרכן עשוי להשפיע על החלטת הקניה שלו (למשל האם לרכוש את תוסף המזון הצמחי).
השאלה הנוגעת לשיפוטי מתאם אנושיים נחקרה כשהנתונים התייחסו לקשרים בין משתנים רציפים (למשל נתונים באשר לקשר בין מחיר מוצר לאיכותו) אך הרוב המכריע של המחקר התרכז בשיפוטי קשר בין שני משתנים דיכוטומיים (למשל, קשר בין נטילה/אי נטילה של טבליה להפגת חרדה לבין הפגה/אי הפגה של החרדה).
לוחות קשר בין שני משתנים דיכוטומיים[עריכה]
לוחות המסכמים מידע הנוגע לקשר בין שני משתנים דיכוטומיים קבלו את השם לוחות קשר של 2X2. הבסיס לחישוב המתאם בין שני משתנים דיכוטומיים הוא המידע המסכם המופיע בלוחות כאלה. נניח שמשווק טוען כי שתיית משקה אנרגיה 'בום' (הסיבה) גורמת להצלחה במבחני אינטליגנציה (התוצאה או האפקט). על מנת לחזק את טענתו הוא מביא נתונים לגבי מחקר שערך על 40 מתנדבים "20 מהם שתו את משקה האנרגיה 'בום' ו-20 שתו מים. אחר-כך ביצעו כל המשתתפים מבחן אינטליגנציה. הנתונים העלו כי הצליחו במבחן 15 מבין שותי ה'בום' ו-10 מבין שותי המים". הנתונים המספריים הללו מסוכמים בטבלת 2X2 שלמטה (האותיות המופיעות הם סימונים מקובלים[3][4][5] לתאי הלוח).
| אפקט (הצלחה במבחן IQ) | ||||
| הצליחו (ef) | לא הצליחו (ef-) | |||
| הסיבה (שתית ה'בום') | שתו 'בום' (ca) | 15 (תא a) | 5 (תא b) | 20 מתנדבים |
| לא שתו 'בום' (ca-) | 10 (תא c) | 10 (תא d) | 20 מתנדבים | |
| 35 מתנדבים | 15 מתנדבים | |||
תאים a ו-d הם תאים המאשרים את הטעון הסיבתי: מספר האנשים שצרכו את ה'בום' והצליחו במבחן (תא a), ומספר האנשים שלא צרכו את ה'בום' ולא הצליחו במבחן (תא d).
תאים b ו-c הם תאים המפריכים את הטעון הסיבתי: מספר האנשים שצרכו את ה'בום' ולא הצליחו במבחן (תא b), ומספר האנשים שלא צרכו את ה'בום' והצליחו במבחן (תא c).
מדד נורמטיבי לחישוב ערך המתאם בלוחות 2X2[עריכה]
המדד האובייקטיבי לחישוב ערך המתאם בין הסיבה (נוכחת ca/נעדרת ca-) לאפקט (התרחש ef/ לא התרחש ef-) נקרא מדד ה P∆ והוא מתקבל באמצעות חישוב הפער בין שתי הסתברויות מותנות:
-ההסתברות להתרחשות האפקט בנוכחות הסיבה (נקראת רמת המספיקות של הסיבה ביצירת האפקט): P(ef/ca). זו מחושבת באמצעות חלוקת מספר המקרים בתא a למספר המקרים בתאים (a + b),
-ההסתברות להתרחשות האפקט בהיעדר הסיבה (נקראת רמת ההכרחיות של הסיבה ביצירת האפקט): P (ef/-ca), זו מחושבת באמצעות חלוקת מספר המקרים בתא c למספר המקרים בתאים (c + d).
ערך ΔP הוא אפוא הוא הפער בין רמת המספיקות לבין רמת ההכרחיות: P (ef/ca) - P (ef/-ca) = [a/(a+b)] - [c/(c+d)]. כאשר 0=P∆, אין קשר בין שני המשתנים ולכן הסיבה לא גורמת לתוצאה, כאשר 0<ΔP מדובר על סיבה מקדמת או מקלה ליצירת האפקט וכאשר 0>ΔP מדובר על סיבה מונעת או מעכבת את יצירתו.[6]
מדד P∆ התקבל כהגדרה הפורמאלית וכמדד הנורמטיבי לחשוב עוצמת הקשר בין שני משתנים דיכוטומיים[5] [3] [7].
בדוגמא שלנו ערך ΔP הוא 0.25 [(10/20) - (15/20)], כלומר טענת המשווק נכונה, אכן שתיית ה'בום' בסמוך למבחן מעלה את הסיכוי להצליח במבחן אינטליגנציה.
שיפוטי קשר בלוחות 2X2 - תוצאות מחקרים[עריכה]
מרבית המחקר בשיפוטי קשר נעשה כשמדובר בקשר בין משתנים דיכוטומיים. בדרך כלל בניסויים אלה בשלב ראשון הנחקר מקבל מידע על שכיחות ארבע התאים או מסוכם בטבלת 2×2[4][7] או על בסיס של כל מקרה בנפרד[8] [9]. לאחר מכן הנחקר מתבקש לדרג את חוזק הקשר וכיוונו. תהליך זה נעשה מספר פעמים כל פעם על נתונים שמבטאים עוצמות וכיווני קשר שונים.
המחקרים העלו מספר ממצאים עיקריים:
א. המשקל הניתן לתאים השונים אינו זהה לזה שמתחייב מהמודל הנורמטיבי (מדד ΔP). אנשים נוטים לבצע מה שזכה לכינוי "הטיית מספיקות" (זו דוגמא להטיית אישור). כלומר הם נוטים להתחשב יותר (או רק) במידע המופיע בתא a, כלומר למידע הנוגע להתרחשות האפקט (הצלחה במבחן) בנוכחות הסיבה (שתיית 'בום'), ופחות להתייחס למידע מפריך, כלומר לזה הנוגע להתרחשות האפקט בהעדר הסיבה (הכרחיות P(e/-c) ] [10]).
ב. עם זאת, אנשים כן רגישים לגודלו של המתאם (ערכו של P∆), כך שככל שערך זה גדל במידע הניתן להם, כך המתאם נשפט כחזק יותר. כלומר, כללית אנשים נוטים לקחת בחשבון גם את המידע הנוגע להכרחיות: מה קורה להתרחשות התוצאה בהעדר הסיבה, גם אם לא במידה האופטימאלית.
ג. הטיית המספיקות קטנה, כלומר הנתונים בהם הסיבה נעדרת נלקחים יותר בחשבון, כשהתנאים מקלים על עיבוד המידע הנוגע לקשר, למשל כשהנתונים מסוכמים בטבלה[7] [11]או כשיש הסבר איך הסיבה גורמת לתוצאה.[12]
השפעת אמונות קודמות על שיפוטי מתאם[עריכה]
במחקרים נמצא כי אמונות קודמות לגבי הקשר בין המשתנים לעיתים משפיעה על שיפוט הקשר בנתונים שהנחקר קיבל. מרבית המחקרים מראים כי, אמונות קודמות יוצרות הטיה בעיבוד המידע, כך שעיבודו הוא סלקטיבי: ראיות המתיישבות עם אמונות קיימות מקבלות עדיפות בעיבוד, על חשבון התעלמות מראיות שאינן מתיישבות עמן.
בסדרת מחקרים שנעשו על פסיכולוגים קליניים, הקלינאים התבקשו לשפוט אם קיים מתאם בנתונים שהוצגו להם. הנתונים התייחסו למטופלים, וכללו צירופים שונים של מחלה שממנה סובל המטופל (למשל, יש/אין פרנויה) ושל תגובות המטופל למבחן כתמי הדיו של רורשאך (למשל, יש/אין תגובה של ראיית עיניים גדולות בכתמי הדיו). מן הממצאים עלה, כי כאשר לא היו אמונות קודמות על הקשר בין המחלה לבין תגובה מסוימת ברורשאך, אך ממחקרים ידוע כי יש קשר כזה (למשל, ממחקרים ידוע כי קיים קשר בין פרנויה וראיית חיות ברורשאך) גם כשהיה מתאם בנתונים שהוצגו, נטו המטפלים לדווח על אי-קיום קשר. הממצא הדרמטי יותר התייחס למצב שבו היו אמונות קודמות חזקות לגבי קיום קשר בין תגובה מסוימת ברורשאך לבין קיום המחלה (למשל, עיניים גדולות ופרנויה). במצבים כאלה, גם כשהנתונים שסופקו היו של היעדר מתאם, המטפלים נטו לדווח על קיום מתאם! תופעה זו זכתה לכינוי "אשליית התוקף" (באנגלית: Illusory Correlation) [13].
חוקרים אחרים מצאו שאמונה קודמת חלשה בקשר סיבתי ספציפי (למשל, בין חוסר ברזל וסרטן) צמצמה (אם כי לא ביטלה) את מידת השפעתו של נתון מתאמי, המעיד שיש קשר חזק בין שני המשתנים הללו, על האמונה בטיעון הסיבתי (דוגמה לנתון כזה: "מבין 10 אנשים שסבלו מחוסר ברזל, 9 חלו בסרטן, ואילו מבין 10 אנשים שלא סבלו מחוסר ברזל, רק אחד חלה בסרטן").[14]
מחקר נוסף בספרות השיווקית שעסק בעיבוד נתונים הראה אף הוא, כי אמונה קודמת הנוצרת באמצעות טיעון פרסומי גורמת לעיבוד סלקטיבי של מידע חדש. במחקר נמצא כי קיימת אינטראקציה בין פרסום לבין נתונים בהשפעתם על דירוגי אמינות שנותנים נבדקים. במחקר נבחנו דירוגי האמינות של נבדקים לגבי חברה מוכרת (פורד) עם חשיפה לפרסומת (למשל: "פורד היא מספר 1") וללא חשיפה כזאת. לאחר מכן נחשפו מחצית מהנבדקים לנתונים על האמינות של פורד, ומחציתם לא נחשפו לנתונים אלה. אחר-כך דירגו הנבדקים בשנית את אמינותה של פורד. החוקר מצא, כי החשיפה לפרסומת השפיעה על השינוי בדירוגי האמינות רק כאשר סופקו לנבדקים נתונים. במילים אחרות הנתונים עובדו באופן סלקטיבי בהשפעתם על דירוגי האמינות כשעובדה זו הייתה תלויה בשאלה האם הם נחשפו לפרסום או לא. יש לציין כי במחקר זה הנתונים שסופקו לנבדקים היו קשים לעיבוד (מידע מספרי רב ולא-מסודר על משתנים רבים)[15].
במחקרים אחדים הראו החוקרים כי צרכנים נוטים להערכת-יתר של הקשר בין איכות למחיר, כלומר מסתמכים מאוד על המחיר בהערכת האיכות[16][17]. הערכת-יתר זו הייתה חזקה בהרבה כאשר המידע הוצג בתנאים שעודדו עיבוד סלקטיבי (למשל: עומס מידע רב, פורמט הצגה לא-נוח ותנאי עיבוד המעודדים סגירות, כגון לחץ זמן או דרישה לדייק). מחקר אחר הראה כי ההשפעה של אמונות קודמות היא חיובית דווקא. במחקר נמצא כי קיום תיאוריה על הקשר בין מחיר לאיכות (במוצרים איכותיים המרכיבים טובים יותר ולכן הם עולים יותר) מאוד הועילה בשיפוטי מתאם, אפילו במקרים בהם הנתונים סתרו את התיאוריה. לטענתו, הסיבה היא שהציפיות האפריוריות מעודדות גישה אקטיבית של בדיקת השערות, המקלה את תפיסת המתאם[18].
ביאורים[עריכה]
הערות שוליים[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Hillel J. Einhorn, Robin M. Hogarth, Judging probable cause., Psychological Bulletin 99, 1986-01, עמ' 3–19 doi: 10.1037/0033-2909.99.1.3
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Kelly Saporta-Sorozon, Michael Bar-Eli, The effect of previous causal knowledge on the persuasive strength of confirming covariation data, Journal of Consumer Behaviour 17, 2018-01, עמ' e90–e100 doi: 10.1002/cb.1688
- ↑ 3.0 3.1 שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Patricia W. Cheng, Laura R. Novick, Covariation in natural causal induction., Psychological Review 99, 1992, עמ' 365–382 doi: 10.1037/0033-295X.99.2.365
- ↑ 4.0 4.1 שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Shaklee, H., & Tucker, D.., A rule analysis of judgments of covariation between events, 8,Memory & Cognition, 1980, עמ' 459-467
- ↑ 5.0 5.1 שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Ward, W. C., & Jenkins, H. M. (1965). 231–241., The display of information and the judgment of contingency., . Canadian Journal of Psychology / Revue canadienne de psychologie,
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Jonathan A. Fugelsang, Valerie A. Thompson, Kevin N. Dunbar, Examining the representation of causal knowledge, Thinking & Reasoning 12, 2006-02, עמ' 1–30 doi: 10.1080/13546780500145678
- ↑ 7.0 7.1 7.2 שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Shu-Fang Kao, Edward A. Wasserman, Assessment of an information integration account of contingency judgment with examination of subjective cell importance and method of information presentation., Journal of Experimental Psychology: Learning, Memory, and Cognition 19, 1993-11, עמ' 1363–1386 doi: 10.1037/0278-7393.19.6.1363
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Peter A. White, Causal judgment from contingency information: The interpretation of factors common to all instances., Journal of Experimental Psychology: Learning, Memory, and Cognition 26, 2000, עמ' 1083–1102 doi: 10.1037/0278-7393.26.5.1083
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Lorraine G. Allan, Herbert M. Jenkins, The judgment of contingency and the nature of the response alternatives., Canadian Journal of Psychology / Revue canadienne de psychologie 34, 1980-03, עמ' 1–11 doi: 10.1037/h0081013
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Jonathan A. Fugelsang, Valerie A. Thompson, Strategy selection in causal reasoning: When beliefs and covariation collide., Canadian Journal of Experimental Psychology / Revue canadienne de psychologie expérimentale 54, 2000-03, עמ' 15–32 doi: 10.1037/h0087327
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Harriet Shaklee, Michael Mims, Sources of error in judging event covariations: Effects of memory demands., Journal of Experimental Psychology: Learning, Memory, and Cognition 8, 1982-05, עמ' 208–224 doi: 10.1037/0278-7393.8.3.208
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Hal R. Arkes, Allan R. Harkness, Estimates of contingency between two dichotomous variables., Journal of Experimental Psychology: General 112, 1983-03, עמ' 117–135 doi: 10.1037/0096-3445.112.1.117
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Loren J. Chapman, Jean P. Chapman, Genesis of popular but erroneous psychodiagnostic observations., Journal of Abnormal Psychology 72, 1967-06, עמ' 193–204 doi: 10.1037/h0024670
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Fugelsang, J. A., & Thompson, V. A.., A dual process model of belief and evidence interactions in causal reasoning., Memory and Cognition, 31,, 2003, עמ' 800-815
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.John Deighton, The Interaction of Advertising and Evidence, Journal of Consumer Research 11, 1984-12, עמ' 763 doi: 10.1086/209012
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Cronley, M. L. et al, A selective hypothesis testing perspective on price-quality inference and inference-based choice., Journal of Consumer Psychology, 15(2), 2005, עמ' 159-169
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Kardes, F. R., et al.,, The role of selective information processing in price-quality inference, Journal of Consumer Research, 31(2),, 2004, עמ' 368-374
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Hans Baumgartner, On the Utility of Consumers' Theories in Judgments of Covariation, Journal of Consumer Research 21, 1995-03, עמ' 634 doi: 10.1086/209424
This article "שיפוטי מתאם" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:שיפוטי מתאם. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.
שגיאת ציטוט: קיימים תגי <ref> עבור קבוצה בשם "hebrew", אך לא נמצא תג <references group="hebrew"/> מתאים.
