שינויים בתפקוד המיני לאחר מחלה
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
 |
 | |
שינויים בתפקוד המיני לאחר מחלה מהווה מצוקה פסיכולוגית רבה בקרב אנשים המתמודדים עם שיקום לאחר מחלה או פציעה. השינויים בתפקוד המיני הם תוצאה ישירה ועקיפה של המחלה[1]. ועשויים להשפיע על האדם במישור הגופני, הנפשי והזוגי[2].
תגובה מינית[עריכה]
תגובה מינית היא התרחשות פסיכו-פיזיולוגית של עוררות מינית המתרחשת בתגובה לגירוי, ומתבטאת בעליית המתח הגופני והאמוציונאלי. התגובה המינית מושפעת מגישתו של האדם למיניות, מנטייתו המינית ומההתפתחות הפסיכו-סקסואלית שלו. מחזור התגובה המינית מתחיל בריגוש מיני בתגובה לגירוי מתמשך, ומגיע לשיאו בחוויית האורגזמה.[3] קיימים מגוון רחב של גירויים מיניים שמעוררים באופן שונה אנשים שונים. סוג הגירוי המיני, מביא לעוררות מינית וקשור קשר הדוק לפנטזיות מיניות ודרכן מתבטאת ההתנהגות המינית. ההתנהגות המינית יכולה להיות יחד עם שותף/מגוון שותפים לחוויה המינית, או באופן אינדיבידואלי באמצעות אוננות. עוד בתקופת הינקות, כחלק מגילוי התינוק את עצמו הגופני וכחלק מהחקירה של גופו מתעורר גירוי מיני. יחד עם זאת עוררות מינית גבוהה מגיעה לשיאה בדרך כלל בגיל ההתבגרות עקב עלייה בהורמוני המין ובדחפים המיניים מה שמהווה אבן דרך משמעותית בהגדרת הזהות המינית[4].
הפרעות מיניות[עריכה]
כפי שניתן לראות, מיניות האדם מורכבת ממספר היבטים המושפעים מגורמים ביולוגיים, סביבתיים וחברתיים. בהתאם, עשוי ליקוי בכל אחד מהיבטים אלו להביא להפרעה מינית.
הפרעות בתפקוד המיני
הפרעה ביכולת לקיים יחסי מין וקושי להתנהגות מינית כוללת בתוכה טווח רחב של סימפטומים: הפרעות הקשורות בכאב, הפרעות בתשוקה המינית, בריגוש המיני או ביכולת להגיע לאורגזמה, אין אונות (אצל גברים) או נרתיק יבש (אצל נשים). מחלה או נכות אינם משנים את העובדה שכל אדם הוא יצור מיני, המבטא את מיניותו בדרכים שונות. יש הבחנה בין "מיניות" לבין "מין" מיניות היא יותר מזקפה או אורגזמה, מכילה רגשות בקשת רחבה, משיכה, תחושת אהבה ונאהבות, תחושת הנאה ממגע וליטוף, יכולת ליהנות מפעילות אינטימית ומינית, חוויה של פוריות ושגשוג לצורך הבאת ילדים לעולם[5]
הפרעות בתפקוד המיני עקב מחלה/נכות
מחלות כרוניות ומצבים פיזיולוגיים אחרים עשויים להשפיע על חיי הזוגיות, ובפרט חיי מין בין בני הזוג ולעיתים מביאים להשלכות הרסניות. המצב הפיזיולוגי החדש של בן או בת הזוג מביא איתו אתגרים רבים שמערערים את השמירה על מערכת יחסים הדדית מאוזנת תוך לקיחת תפקידים של מטופל-מטפל. מחלה קשה של בן זוג או מוגבלות משפיעה בעוצמה על חוקי היחסים הזוגיים ועל הגבולות המקודשים. ההפרעה היא אורח לא רצוי שצריך לשלב בחייהם של בני הזוג. נכות חמורה כמו פגיעה בחוט השדרה פוגעת באופן ניכר בזוגיות ובמיניות. מצב הישנות, כמו מחלת דיסק, עושה זאת לסירוגין. סרטן בהפוגה אולי לא מחייב בעיות פרגמטיות יומיומיות, אבל התמה של אובדן גופני שמאיים לפגוע מווה השפעה על חייהם של זוגות רבים. אינטימיות מחייבת שכל אחד מבני הזוג יוכל לשמור על אוטונומיה, עם גבולות ברורים, ובמקביל, להביא את "העצמי" שלו למערכת היחסים. כל אחד מבני הזוג צריך להיות מסוגל להיכנס באופן זמני לתחומי סיפוק או עניין של האחר ולהשתתף ביצירת משמעויות ביחד[6]
השפעות במישור הפיזי, נפשי וזוגי[עריכה]
הצרכים המיניים וביטויי המיניות שלנו משתנים בעקבות שינויים חולי ונכות. קשיים בתפקוד מיני רווחים בכלל האוכלוסייה אך ידוע שבחולי ונכות יש עליה בליקויים בתפקוד מיני הן אצל גברים והן אצל נשים[7] חלק ניכר אצל בעלי חולי ונכות מדווחים על ליקוי בתפקוד המיני. ליקוי תפקודי נפוץ זה, שחיוניותו חשובה לנו מאוד, מאלץ חולים להתמודד איתו, מבלי שיבוא לידי ביטוי ועזרה, זאת בעיקר עקב חוסר ידע, בושה ומבוכה - הן בקרב הרופאים והן בקרב החולים המטופלים גם בני הזוג, בריאים וחולים כאחד, מתקשים לשוחח על השינויים בתפקוד המיני ובצרכים האינטימיים והמיניים עקב המחלה. החברה שמה דגש על מגע מיני ויחסי מין מלאים, כחלק מרכזי בהגדרת המהות הקיומית האישית והזוגית. יחד עם זאת, תפיסות חברתיות אלו לעיתים מביאות לקיבעון מחשבתי ולצמצום המיניות שפוגעים באופן ניכר על חווית המיניות באופן כללי ובפרט בקרב זוגות שאחד מבני הזוג בעל נכות או חולי שמקשה על התנהגויות מיניות מסוגים שונים.
במישור הגופני תיתכן ירידה בתחושה והרגישות באיברי המין ובאזורים שונים בגוף שמעוררים מינית. בנוסף, תגובות גופניות שאינן קשורות ישירות לאיברי המין משפיעות באופן עקיף על התפקוד המיני. כך, נוקשות וחולשת בשרירים, עייפות, בעיות וקושי בשליטה על הסוגרים ופגיעה בקשב ובריכוז, משפיעים על הנינוחות ויכולת התפקוד המיני[8]
במישור הנפשי מהלך המחלה והשלכותיה עלולים לפגוע בביטחון, בדימוי העצמי, בדימוי הגברי/נשי ובמצב הרוח. כמו כן תחושת אשמה וחוסר תקווה אופייניות אף הן להתמודדות עם חולי/נכות. לגורמים אלה ישנה השפעה ניכרת על האינטימיות, ומערכת היחסים המינית. כמו כן, ירידה במצב הרוח ואנרגיה ירודה, שלעיתים מתבטאת בחולשה ועייפות, עלולות לגרום להסתגרות ולהתבודדות ולירידה בחשק המיני. כל התופעות הנ"ל משפיעות על היחסים הזוגיים הקיימים, או על היכולת לפתח זוגיות חדשה[9]
במישור הזוגי השינויים הגופניים שאחד מבני הזוג עובר, עקב מחלה, נכות או אובדן של איבר בגופו מעמיד במבחן את המערכת הזוגית בכלל, ואת מערכת יחסי המין בפרט. לרוב, מתעורר אצל בן/בת הזוג קושי לראות את הצד השני שחווה אובדן גופני או חולי, כפרטנר מיני. פעמים רבות בן הזוג שמלווה, מהווה מטפל (פיזי ונפשי) לבן זוגו, והדבר מעורר קונפליקט בין טיפול פיזי במהלך היום, וחיבור מיני בלילה. כמו כן, משבר ההתמודדות במחלה או הנכות מקשה על בני הזוג לדבר בפתיחות על השינוי ועל השוני בצרכיהם האינטימיים והמיניים ולעיתים מביא לריחוק, בידוד, מצבי רוח משתנים ודיכאון[10] על אף שרק צד אחד מבני הזוג עובר את ההתמודדות עם השינויים הגופניים עקב מחלה או חולי, בהיבט המיני, הצד השני חווה לא פחות קושי, דכדוך, חרדה רבה סביב שאלות לגבי העתיד ותסכול רב מקשיים מיניים שמתעוררים אצל בן הזוג החולה שמשפיע על המיניות שלהם יחד ולחוד.
השפעות על התפקוד המיני ושיטות טיפול[עריכה]
ליקויים בתפקוד המיני של הגבר ושיטות לטיפולם עשויים לכלול
קשיים בזיקפה- תהליך הזיקפה הינו תולדה של גירויי, כתוצאה ממגע, ריח מראה או שמיעה המעורר את מערכת העצבים שכתוצאה מפעולתה נוצרת זרימת דם מוגברת לאיבר המין הגורמת להתקשותו וגדילתו. פגיעה במנגנונים אלו במחלה מביאה לליקוי של חוסר יכולת להגיע לזיקפה ולשמרה לאורך זמן המספיק לקיום מגע מיני מספק. ישנם מגוון רחב של טיפולים הנותנים מענה של כמעט מלא להפרעות בזיקפה. שנים האחרונות נכנסו טיפולים תרופתיים בכדורים כמו- Viagra Cialis Levitra יתרון משמעותי לסוג טיפול זה כאשר בדרך כלל השפעתה ניכרת לאחר כחצי שעה מנטילתה. תופעות לוואי אפשריות הינן בדרך כלל קלות וכוללות: כאבי ראש, הסמקה ותחושת חום בפנים, הפרעות בעיכול, שלשול, הפרעה בראיה, כאבי שרירים וכאבי גב. יש לזכור כי קיימת הגבלה לחולים הנוטלים תרופות נוספות המכילות ניטרטים, מחשש של ירידה מסוכנת בלחץ הדם. בנוסף קיימים טיפולים נוספים כמו: מכשיר ואקום-Vacuum Constriction Device והשתלת תותב- הינו בדרך כלל הקו האחרון של טיפול בליקוי בזיקפה לאחר שמוצו כל הטיפולים האחרים ללא מענה הולם. כיום אחוז קטן מאוד של הלוקים בזיקפה מופנה לניתוח זה של החדרת תותב לתוך איבר המין[11][12]
- בעיות נוספות אפשריות הינן שפיכה מוקדמת או מאוחרת וחוסר אורגזמה, שניתנות לטיפול במסגרת מרפאה סקסולוגית.
ליקויים בתפקוד מיני אצל האישה ושיטות לטיפולם עשויים לכלול
ליקוי באורגזמה - האורגזמה הנשית הינה למעשה רפלקס, אשר ממוקם בחלקו התחתון של חוט השדרה. מבחינה ביולוגית, זהו השלב הקצר ביותר במעגל התגובה המיני אצל האישה, שנמשך מספר שניות שבמהלכן יש בין 3-15 התכווצויות שריריות היוצרות תחושות גופניות עזות ולאחריהן הרפיה. אי הגעה באופן קבוע, או מצב חוזר ונשנה של עיכוב בפעולה זו, יוגדרו כליקוי באורגזמה. הפרעה זו יכולה להיגרם מבעיות כמו הפרעה בתחושה איבר המין, כאבים ואי נוחות עקב נוקשות וחולשת שרירים[13] ההימנעות של בני הזוג מלהיות מעורבים בהתנהגות מינית משוחררת ומתקשורת החולקת את הצרכים המיניים, וכן הבושה והחשש מדחייה או מכישלון ואי עמידה בציפיות בן זוג, מביאים לגירוי מיני שאינו מספיק ולהגעה לאורגזמה. המטרה בטיפול בבעיית אורגזמה היא הורדת שליטת היתר על רפלקס האורגזמה, תוך שימוש בטכניקות הרפיה, מיקוד האישה בתחושותיה וחוויותיה המיניות, ובנוסף עזרה למרכיבים הרגשיים שתורמים להתהוות הבעיה[14]
דימוי עצמי ירוד בעקבות המחלה[עריכה]
הדימוי הנשי והדימוי הגברי עוברים זעזוע קשה ונפגעים. אנשים שהיו מיניים ובעלי חשק מיני, מרגישים ירידה בחשק ובתשוקה המינית, כל זאת עקב פגיעה במהלך התקין והשגרתי בחיים ותחושת איבוד השליטה בהם. האדם החולה, חושש שלא יוכל להנות ממיניות ומחושניות עקב התמודדות עם השלכות המחלה, ופוחד שלא יוכל לספק את צרכיו האינטימיים והמיניים של בן/ת הזוג. בני הזוג עלולים לחוות ייאוש וכישלון אישי המלווים בחרדה לגבי מהלך המחלה והתפתחותה.
שיטה נוספת לטיפול מיני היא באמצעות קשיבות Mindfulness וטיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT)[עריכה]
טיפול קוגניטיבי -
התנהגותי מוכר והוכח כיעיל בטיפול בחרדות, דיכאון, במחשבות טורדניות בזמן התמודדות עם תסמינים לאחר מחלה. לדוגמה, ברגע שעולה מחשבה על המחלה או על המוות הקשיבות מלמדת את המטופל לזהות את המחשבה, ללא כעס ושיפוטיות, להכיר בזה שהאדם מכיר אותה. בהמשך התהליך, המטופל לומד לזהות את המחשבות והרגשות ולהבדיל ביניהם. כמו כן, הוא מזהה את ההרגשה ואת ההתנהגות שאליה היא גורמת. החזרתיות של התרגול מסייעת עם הזמן לנתב ולנהל את המחשבות והרגשות ביתר קלות, עד למצב שהמחשבות מפסיקות לבקר את האדם בצורה אוטומטית ולא מבוקרת[15]
כידוע, טיפול קוגניטיבי התנהגותי נמצא בשימוש רחב במסגרת טיפול רגשי. מיינדפולנס יכול להיות חלק מטיפול קונטיבי-התנהגותי או טכניקה טיפולית בפני עצמה. לחוות מיינדפולנס – זאת היכולת להיות בקשיבות עם מודעות למה שקורה ברגע מסוים; זהו דיבור מודע ישיר על מה שקורה עכשיו, ללא קשר לשאלה האם החוויה היא חיובית, שלילית או נייטרלית. שני מאפיינים מרכזיים יש למיינדפולנס: זיהוי וקבלה ללא שיפוטיות זאת טכניקה בודהיסטית וותיקה המבוססת על התמקדות ברגע הנוכחי ללא שיפוטיות[16]
הערות שוליים[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
- ↑ Davidson, J. M., Chen, J. J., Crapo, L., Gray, G. D., Greenleaf, W. J., & Catania, J. A. (1983). Hormonal changes and sexual function in aging men. The Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism, 57(1), 71-77.
- ↑ Scott, K. M., & Hastings, J. A. (2021). Sexual Dysfunction and disability. In Braddom's Physical Medicine and Rehabilitation (pp. 431-446). Elsevier.
- ↑ Lehmiller, J. J. (2017). The psychology of human sexuality. John Wiley & Sons.
- ↑ אליצור, ש.טיאנו, ח.מוניץ, מ.נוימן (1995), פרקים נבחרים בפסיכיאטריה. הוצאת פפירוס.
- ↑ Lewis, R. W., Fugl‐Meyer, K. S., Bosch, R., Fugl‐Meyer, A. R., Laumann, E. O., Lizza, E., & Martin‐Morales, A. (2004). Epidemiology/risk factors of sexual dysfunction. The journal of sexual medicine, 1(1), 35-39.
- ↑ Weingarten, K. (1991). The discourses of intimacy: Adding a social constructionist and feminist view. Family process, 30(3), 285-305.
- ↑ Morley, J. E., & Tariq, S. H. (2003). Sexuality and disease. Clinics in geriatric medicine, 19(3), 563-573
- ↑ Abdolmanafi, A., Nobre, P., Winter, S., Tilley, P. M., & Jahromi, R. G. (2018). Culture and sexuality: cognitive–emotional determinants of sexual dissatisfaction among Iranian and New Zealand women. The journal of sexual medicine, 15(5), 687-697.
- ↑ Basson, R. (2010). Sexual function of women with chronic illness and cancer. Women’s Health, 6(3), 407-429.
- ↑ Abdo, C. H. (2013). Sexuality and couple intimacy in dementia. Current Opinion in Psychiatry, 26(6), 593-598.
- ↑ Nusbaum, M. R., Hamilton, C., & Lenahan, P. (2003). Chronic illness and sexual functioning. American family physician, 67(2), 347-354.
- ↑ Bratus, D., & Bratus, T. (2020). Men with serious chronic illnesses and malignancies are less likely to seek treatment for erectile dysfunction. International journal of impotence research, 32(2), 180-185.
- ↑ Goldstein, I., & Komisaruk, B. R. (2018). Pathophysiology and medical management of female orgasm disorder. Textbook of Female Sexual Function and Dysfunction, 221.
- ↑ Knowles, S. R., Gass, C., & Macrae, F. (2013). Illness perceptions in IBD influence psychological status, sexual health and satisfaction, body image and relational functioning: A preliminary exploration using Structural Equation Modeling. Journal of Crohn's and Colitis, 7(9), e344-e350.
- ↑ Creswell, J. D., & Lindsay, E. K. (2014). How does mindfulness training affect health? A mindfulness stress buffering account. Current Directions in Psychological Science, 23(6), 401-407.
- ↑ Brotto, L. A., Basson, R., & Luria, M. (2008). A mindfulness-based group psychoeducational intervention targeting sexual arousal disorder in women. The journal of sexual medicine, 5(7), 1646-1659
This article "שינויים בתפקוד המיני לאחר מחלה" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:שינויים בתפקוד המיני לאחר מחלה. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.
