שימור מסורות כשרות בעלי חיים ביהדות
שימור מסורות כשרות בעלי חיים ביהדות היא פעילות, שמטרתה לשמר מסורות הלכתית עתיקות לגבי כשרות בעלי חיים.
מגוון בעלי החיים הטהורים הניתנים לאכילה מן התורה הם רבים. ואולם מסתבר שבדורות האחרונים הולכת ומשתכחת מסורות כשרותם של בעלי חיים רבים, שבעבר היו שכיחים על שולחנם של יהודים מכל קהילות ישראל. הסכנה למסורת הכשרות של בעלי חיים אלו, מקורה בהיעלמות כמעט גמורה של 'מסורת' האכילה הפעילה שלהם, שהיא תנאי הכרחי, לפי חלק מהאסכולות ההלכתיות, להיתר אכילתם בימינו הלכה למעשה. דרישה זו היא הכרחית לגבי עופות, ובדורות האחרונים החמירו כמה מהפוסקים האשכנזים (והבולט בהם החזון איש) גם לגבי חיה ובהמה.
מדובר במסורת הלכתית שהשתמרה במשך מאות בשנים, ושעברה בעבר בעל פה, אך בשל נסיבות שונות (היסטוריות, תרבותיות, המעבר לשחיטה תעשייתית מרוכזת, חוקי הגנת החי ושינויים במגמות הלכתיות) קיים חשש שהיא תאבד. אולם, דווקא בימינו קיימת אפשרות לתעד מסורות אלה על פי מדדים מדעיים מדויקים (הגדרה סיסטמטית וזיהוי גנטי), ולהנציחן באופן ויזואלי (הקלטה, צילום של תמונות ווידאו). אמצעים אלה עשויים להקל על שימור המסורת, וכך תתאפשר רציפות המסורת של כשרות בעלי החיים גם עבור הדורות הבאים.
אחת מהפעולות המאפשרות העברת מסורת היא "סעודת ההלכה", שנערכה בירושלים בשנת תשס"ב. בין הבולטים בדורנו, שעסקו בשימור מסורת כשרותם של בעלי החיים, הם: הרב י"מ לוינגר, הרב אמיתי בן דוד, פרופ' זהר עמר, ד"ר ארי גרינספן וד"ר ארי זיבוטפסקי.[1]
סעודת ההלכה[עריכה]
סעודת ההלכה היא התכנסות שמטרתה שימור מסורות כשרות בעלי חיים ביהדות, שקיים חשש מוחשי שמסורת כשרותם תאבד מהעולם. הכנס ההיסטורי התקיים בירושלים ביום ג' בתמוז תשס"ב (13 ביוני 2002), ומאז התקיימו סעודות נוספות בישראל ומחוצה לה. הכנס נערך בהשתתפות רבנים וחוקרים רבים וכלל שיעורי תורה שהתמקדו בסימני הטהרה של בהמות וחיות, עופות ו'שרץ העוף' (חגבים) והעברת מסורת כשרותם. במקביל הוגשו על שולחנם של המשתתפים סעודה מבעלי חיים שונים שמסורת כשרותם נמצאת בסכנת הכחדה.[2]
התפריט[עריכה]
התפריט כלל בשר משמונה עשר מינים של בעלי חיים טהורים שונים, ובהם: אייל, ג'מוס, פסיון, דרור, חוגלה, פנינייה, תור, יונה, שליו ומינים שונים ממשפחת הברווזים (ברווז, אווז, בּרברי ומולרד) וארבה המדבר. חלק מבעלי החיים נשחטו לצורך סעודה זו על ידי הרב שלמה מחפוד.[3]
לקריאה נוספת[עריכה]
- זהר עמר, מסורת העוף, תל אביב, תשס"ד
- זהר עמר, הארבה במסורת ישראל, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, רמת גן, תשס"ד
קישורים חיצוניים[עריכה]
- זהר עמר וארי זיבוטפסקי,פרויקט שימור מסורת בעלי החיים הטהורים, באתר דעת
- תפריט סעודת ההלכה
- שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
ברט: סעודת ההלכה - "עוף כשר אינו נאכל אלא על ידי מסורת", סרטון באתר יוטיוב - שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found. סרט: סעודת ההלכה - מסורת השלו, סרטון באתר יוטיוב
- זהר עמר, כשרות הטווס, שנה בשנה, תשס"ג
- שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found. סרט: סעודת ההלכה - מסורת הפניניה, סרטון באתר יוטיוב
- שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found. סרט: סעודת ההלכה - החגבים, סרטון באתר יוטיוב
- Halachic Adventures
הערות שוליים[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
קטגוריה:כשרות קטגוריה:בעלי חיים ביהדות
This article "שימור מסורות כשרות בעלי חיים ביהדות" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:שימור מסורות כשרות בעלי חיים ביהדות. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.
