שילוב הלכה ואגדה
ההלכה והאגדה הן קטגוריות נפרדות בספרות התלמודית. הוגים שונים ניסו ליצור שילוב בין ההלכה לאגדה. השילובים מתבטאים הן בהכנסת האגדה לתוך ההלכה, המתבטא במקרה-קיצון בקביעת הלכה על בסיס אגדה, והן בהתייחסות להלכה דרך הכלים האגדה, המדגישים את הרעיון ולא רק את המסקנה הסופית. לגישה זו אינה מוסכמת ופרשנים ופוסקים שונים התנגדו נחרצות לכל שילוב של האגדה בתוך תחומי ההלכה.
התלמוד[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
בספרות הגאונים[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
שאילתות דרב אחאי[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
בספרות הראשונים[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
הרמב"ם[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
בספרות האחרונים[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
הבן איש חי[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
עמדת הרבנים קוק[עריכה]
הרב אברהם יצחק הכהן קוק, תמך בחיבור הלכה ואגדה וקרא לעסוק בשילובם שכן לפי השקפתו, חיבור זה נובע ומתבקש משיקולים קבליים של אמונת היחוד, והוא קשור לדרכה הייחודית של תורת ארץ ישראל. לעומת זאת, הרב צבי יהודה הכהן קוק התנגד לשילוב זה, וכינה אותו כלאיים. הרצי"ה הסבירשגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.[דרוש מקור] שאביו דיבר על התפתחות בדרך שמרנית איטית שתביא לאיחוד עתידי ולא בקפיצה מהירה לגישה המאחדת את שתי הקטגוריות.
הלכה בראי האגדה[עריכה]
חלק משילוב ההלכה והאגדה נגע בכך שחשיבה "אגדית" המדגישה את הרעיון, חדרה לתוך הטקסטים ההלכתיים; כך כאשר הלומד ניגש לטקסט ההלכתי אין הוא שואף לדעת איך להתנהג ואת 'החוק היבש', אלא הוא מנתח את החוק בצורה מחשבתית אגדית. גישה זו מכילה גישות מסוימות מסוגיית טעמי מצוות לא רק לדיון במצווה עצמה, אלא אף לדיון התלמודי ולסברות הראשוניות המועלות. הגישה נהוגה למשל בישיבת מעלות יעקב ובשלוחותיה, ובישיבת אורות שאול. בישיבות אלו מדגישים כי זו גם המטרה המרכזית של הלימוד - להעמיק בהבנת הרעיון האגדי הטמון בסוגיא. זאת בניגוד לגישה השמה את פסיקת ההלכה אליבא דהלכתא כמטרה המרכזית של הלימוד. בסדרת הספרים של הרב אליעזר מלמד, פניני הלכה, במקומות רבים ההלכה מבוארת מתוך הרעיון הרוחני ועל פיו.
וכדברי הרב אברהם ישעיהו קרליץ:
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.בדף תבנית:ציטוט/style.css אין תוכן.
אלה שלא זכו לאור הגמרא בהלכה המה משוללים גם מאגדה באופייה האמיתית כי בהיותו חסר לב חכמה א"א לו לקנות מושגים שמימים אמתיים גם אינו מסוגל ללמודים ישרים ומה שהזכירו בגמרא בעלי האגדה היינו חכמים בהלכה שהוסיפו עיונם גם באגדה אבל לא ייתכן להיות ריק מהלכות ולהיות בעל אגדה... כיסוד ההלכה יסוד האגדה אין האגדה הגיון לב האגדה היא חלק התורה שקבלנו דור אחר דור אשר מסרה משה ליהושע ויהושע לזקנים כדתנן באבות
— אמונה וביטחון, השמטות, ג כח
האגדה כקובעת הלכה[עריכה]
הכנסת האגדות לתוך התחום של הדיון ההלכתי אינה כה פשוטה בתורה שבעל פה; כך כלל בסיסי בתורת הפסיקה במשפט העברי קובע ש-"אין למדין מן האגדות"[1]; כלל זה נוסח בצורות שונות[2], והתקבל על ידי הגאונים[3] והובא על ידי כותבי הכללים במשפט העברי (כגון בספר יד מלאכי). אולם למרות דברים אלו ניתן למצוא מקורות שונים בהן האגדה משמשת כבסיס לקביעת הלכה; כאשר הפוסקים מצטטים אגדות ומתבססים עליהן בקביעת ההלכה. אחד מהפוסקים האחרונים הנודעים בשיטת פסיקה זו היה הרוגאצ'ובר. לעיתים, קביעת הלכה מתוך האגדה - מובאת ללא צידוק כלשהו, ולעיתים מצורף לדיון ההלכתי טיעון כלשהו, כגון הטיעון שהאגדה המובאת אינה אגדה, אלא מעשה ממשי[4]. בעקבות דברים אלו הורחבה הכנסת האגדה לתוך תחומה של ההלכה, וקיימות דעות שכאשר הלימוד מהאגדה אינו עומד בסתירה לחלק ההלכתי ניתן ללמוד ממנו ולסמוך עליו[5] גישות קיצוניות יותר טענו ש-"סברא בלבד יכולים ללמוד מאגדות גם במקום שיש סתירה מחלק ההלכה..".
ראו גם[עריכה]
לקריאה נוספת[עריכה]
- אברהם יצחק הכהן קוק, אחוד ההלכה והאגדה בתוך: אורות הקודש חלק א עמוד כה הוצאת מוסד הרב קוק תשנ"ד.
- הרב יהושע ויצמן, ראש ישיבת ההסדר במעלות - "זהב הארץ"
- חיים נחמן ביאליק במאמרו "הלכה ואגדה" משנת 1917.
- המדרש כהלכה - הרב ישראל הלוי בארי (קלודנר), תש"ך (1960). - "הלכות מחודשות בתורת האדם למקום ולחבירו... וּבבעיות הכלל... נִדלוּ והועלו ממדרשי אגדה..." - מתוך הכותרת-משנֶה בַספר.
- הרב מרדכי פירון, בשערי האגדה, הוצאת "דון" תשל"ד (1974).
- אבינועם רוזנק, אגדה והלכה: הרהורים על מגמות בהגות ובמחקר הפילוסופיה של ההלכה בתוך: עמיחי ברהולץ (עורך), מסע אל ההלכה, הוצאת ידיעות אחרונות ובית מורשה, תל אביב 2003, עמ' 285–312
- אבינועם רוזנק, ההלכה הנבואית: הפילוסופיה של ההלכה במשנת הראי"ה קוק, מאגנס תשס"ז.
- שמואל ספראי, יחס האגדה להלכה, בתוך "דור לדור" קובץ לכבוד יהושע אפרון, בהוצ' מוסד ביאליק, תשנ"ה / 1995.
- אברהם ארזי, שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שילוב אגדה בהלכה במשנת רבי אליעזר בן הורקנוס, באתר "דעת"
קישורים חיצוניים[עריכה]
- שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.חיים זאב הירשברג, יחס האגדה להלכה, וינה, תרפ"ט, באתר HebrewBooks
הערות שוליים[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
- ↑ על-פי המובא בירושלמי, חגיגה (פרק א הלכה ח, דף ז ע"ב) "רב זעירה בשם שמואל אין מורין לא מן ההלכות ולא מן האגדות ולא מן התוספות אלא מן התלמוד..".
- ↑ "אין סומכין ואין מביאין ראיה מכל דברי אגדה ואין מקשין מדברי אגדה" (רס"ג ורב האי גאון, אוצר הגאונים, חגיגה עמוד 65 במילואים).
- ↑ ראו, ד"ר יהושע הורוביץ, יחס הגאונים לאגדה, מחניים, סיוון תשנ"ד (עמ' 122–129). באתר דעת.
- ↑ עיין לדוגמה בדבריו של הרב ברוך הלוי אפשטיין בתורה תמימה "ואפשר להביא קצת ראיה שמחויב בזה להכניס עצמו בספק סכנה מאגדה דברכות ל"ג.. ופשוט דלא שייך בזה אין למדין מן האגדות אחרי שזה מעשה שהיה" (ויקרא יט).
- ↑ אנציקלופדיה תלמודית, אגדה, כרך א, עמ' קלב.
This article "שילוב הלכה ואגדה" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:שילוב הלכה ואגדה. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.
