You can edit almost every page by Creating an account. Otherwise, see the FAQ.

שחיקת סממנים

מתוך EverybodyWiki Bios & Wiki
קפיצה אל:ניווט, חיפוש

אסרו חכמים לקחת בשבת תרופות, ואלו הותרו רק בחולי משמעותי, אם נפל למשכב מחמת החולי והצער

שחיקת סממנים היא אחת מגזירות חז"ל לפיה נאסר לאדם להשתמש בתרופות ודברי רפואה בשבת מחשש שמא מתוך כך 'ישחוק סממנים', ויעבור בכך על איסור מהתורה של מלאכת טוחן, אחד מל"ט מלאכות.

בעקבות איסור זה כל התרופות שאסורים בשימוש, אסורים אף בטלטול מחמת איסור מוקצה.

רקע ומקור האיסור[עריכה]

בעבר השימוש בתרופות נעשה בדרך כלל על ידי שחיקה של צמחי מרפא. עקב כך חששו חז"ל שאם נתיר לקחת תרופה בשבת, יבוא הדבר לידי איסור:

שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.בדף תבנית:ציטוט/style.css אין תוכן.

תא שמע: בהמה שאחזה דם - אין מעמידין אותה במים בשביל שתצטנן. אדם שאחזו דם - מעמידין אותו במים בשביל שיצטנן! - אמר עולא: גזירה משום שחיקת סממנין

שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "ספרי קודש" אינה קיימת.תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף נ"ג, עמוד ב'

וכתב ברש"י: שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found."גזירה משום שחיקת סממנים - במידי דרפואה גזור רבנן, דאי שרית שום רפואה אתי למישרי שחיקת סממנים, והוא איסורא דאורייתא דהוי טוחן". בספר אגלי טל ביאר, שחז"ל חששו שמא מי שיראה אדם שלוקח תרופה ביום טוב יחשוב שהדבר מותר, ומתוך כך יבוא לידי שחיקת סממנים[1].

כעין זה כתב שו"ת ציץ אליעזר חלק ח סימן טו - קונ' משיבת נפש פרק טו, והוסיף שלפי זה אפילו במקרה שאדם לוקח תרופה שאי אפשר לבוא בה לידי שחיקת סממנים, יש לאסור מחשש שהוראים יבוא להתיר גם בתרופות אחרות.

מאכל בריאים[עריכה]

בראשונים, נאמרו מספר מקרים בהם לא נאסרה לקיחת תרופה, דברים אלו אף נפסקו להלכה.

בתלמוד נאמר שמותר לתת קילורין תחת העיניים אף שיש בכך משום רפואה. לדעת רש"י ההיתר הוא משום... לדעת תוספות ההיתר הוא משום שהדבר נעשה לתענוג ואין בכך איסור:

שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.בדף תבנית:ציטוט/style.css אין תוכן.

הא דאמר בפרק שמונה שרצים "שורין קילורין מערב שבת ומניח תחת העין בשבת" ... מיירי באדם בריא, ואינו מניח בעין לרפואה, אלא תחת העין לתענוג, וליכא למיחש לשחיקת סממנים.

תוספות מסכת שבת דף יח עמוד א

מתוך דבריהם למדו האחרונים שכאשר מדובר בתרופה שאינה נלקחת מחמת חולי וכדומה, ואף בריאים רגילים לקחתה, היא אינה בכלל גזירת 'שחיקת סממנים. ולכן התירו לקחת תוספי מזון וטימינים שאף בני אדם בריאים רגילים להשתמש בהם.

סוגי החולי[עריכה]

חולה שיש בו סכנה - פיקוח נפש[עריכה]

שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found. איסור גזירת חז"ל נאמר רק בחולה שאין בו סכנה, אך בחולה שיש בו סכנה הותרו לו כלל האיסורים, אפילו איסור תורה, ולגביו לא נאמרה גזירה זו.

חולה שאין בו סכנה[עריכה]

כמו כן, אף חולה שאין בו סכנה, אבל הוא נפל למשכב מחמת החולי, או שחולה בכל גופו, הקילו האחרונים לקחת תרופה.

לדעת הרמ"א במקרה של מחלה רצינית אפילו שאין בה סכנת חיים מותר להשתמש בכל תרופה שהיא[2].

מקצת חולי ומיחוש[עריכה]

אדם שסובל מחולי קל או מרגיש מיחוש כלשהו, הוא בכלל גזירת חז"ל שלא לקחת תרופה 'גזירת סממנים'.

רפואה שלא על ידי סממנים[עריכה]

כאמור גזירת חז"ל שלא להתרפאות בשבת הייתה מחשש שחיקת סממנים, בעקבות כך פסק הרמב"ם שכל רפואה שלא נעשית על ידי סממנים, וממילא לא שייך שיבוא לידי שחיקת סממנים, לא נאסרה:

שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.בדף תבנית:ציטוט/style.css אין תוכן.

...שכל אלו וכיוצא בהן אין עושין אותן בסמנין כדי לחוש לשחיקה, ויש לו צער מהן.

שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "ספרי קודש" אינה קיימת.משנה תורה לרמב"ם, ספר שבת, הלכות כא, פרק ל"א

מכח היתר זה התירו הפוסקים תרופות שונות, בין היתר מנו חלק מהפוסקים הרחת טבק להקלה במערכת הנשימה, גמיעת ביצה לצחצוח הקול, מציצת סוכריות דבש לצרידות, שתית ערק לסובל מכאב קל בשיניו[3],וכן שימוש במד חום (כספית) ואכילת מלפפון כהקלה לצרבת, תרופות להרגעה[4]. כמו יש שהתירו לקחת כדורים למניעת הריון[5] ויאגרה[6], ריטלין[7].

בין התרופות שנאסרו לשימוש תרופה לשלשול, או הגורמת להקאה, שימוש בטיפות אף ועוד.
ישנם תרופות שנחלקו בהם הפוסקים אם הם בכלל הגזירה כמו השימוש באספירין[8]. אקמול[9], שימוש בוויטמינים[10] בכדורי שינה ומרץ. שימוש בסודה לשתייה מהולה במים למניעת צרבת[11] שימוש בנרות (פתילה)[12]. שימוש בבקבוק חם[13] או במריחת משחה על הגוף.

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

  • שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.הרב יוסף פרקש, דיני רפואה בשבת

הערות שוליים[עריכה]

שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.

  1. אגלי מלאכת טוחן ס"ק מו אות ב.
  2. הגהת הרמ"א על שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "ספרי קודש" אינה קיימת.שולחן ערוך, אורח חיים, סימן שכ"ח, סעיף ל"ז וברם ישנם ראשונים שחולקים על קביעה זו וראו בספר ביאור הלכה שם.
  3. בתנאי שלא ישהה אותם בגרונו
  4. ראו שו"ת ציץ אליעזר חלק ד' סימן נ', אות ה
  5. שו"ת אור לציון סימן ל"ו אות ט
  6. הרב יואל קטן, אסיא עג-עד, תשסד. עמוד 27
  7. שו"ת באוהלה של תורה סימן מד
  8. ילקוט יוסף חלק ד' עמוד קמב התיר, בשו"ת מנחת יצחק החמיר חלק ג', סימן לה)
  9. ילקוט יוסף חלק ד' עמוד קמג
  10. ילקוט יוסף חלק ד' עמוד קמה
  11. ילקוט יוסף חלק ד' עמוד קסד.
  12. בספר שש"כ מתיר. אולם בשו"ת ציץ אליעזר חלק ח', סימן טו, אות כ אוסר
  13. ראו שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.משנה ברורה, סימן שכ"ו, סעיף קטן י"ט


This article "שחיקת סממנים" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:שחיקת סממנים. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.



Read or create/edit this page in another language[עריכה]