שומרים על מי התהום
שומרים על מי התהום הוא מיזם הנועד לכנס רשויות מקומיות במזרח התיכון החולקות מקורות מים בכדי להפחית במקורות של זיהום מי תהום.
שומרים על מי התהום הוא מיזם שנוהל על ידי ארגון אקופיס מזרח תיכון בשיתוף עם מועצת מחוז מלגה (ספרד, אנדלוסיה) ובמימון תוכנית ENPI-CBCMED של האיחוד הארופאי. המיזם הוקם ב-2011 במטרה להעצים רשויות מקומיות במזרח התיכון, באמצעות הקניית מיומנויות טכניות ואדמיניסטרטיביות כדי להפחית מקורות של זיהום מי תהום בשטחיהן ולהעמיק את שיתוף הפעולה בין רשויות מקומיות באגן הים התיכון החיות מעל מי תהום פגיעים (רגשים לזיהומים, למשל אקווה[1] קרסטית), ועל מנת להגן על אתרי טבע ומורשת משותפים. כ-30 רשויות מקומיות מישראל, ירדן, הרשות הפלסטינית ומחוז מלגה בספרד משתתפות במיזם. הרשויות המקומיות הישראליות שלוקחות חלק בפרויקט הן: מועצה אזורית עמק הירדן, איגוד ערים לשמירת איכות הסביבה שרון-כרמל, עיריית בית שאן, מועצה אזורית הגלבוע, מועצה אזורית עמק חפר, מועצה אזורית מטה יהודה עיריית באקה אל גרביה, יחידה סביבתית שורק ומועצה אזורית תמר.
מי תהום בישראל[עריכה]
מי תהום הם המשאב החשוב ביותר של מים מתוקים בעולם ומהווים 96% ממאגרי המים המתוקים הזמינים של כדור הארץ. בחלקים רבים של המזרח התיכון משאב זה מתדלדל ומזדהם. אקוויפר ההר, הוא מאגר מי התהום הגדול והחשוב ביותר לישראל ולפלסטינים. אקוות ההר מספקות יחד כ-620 מיליון מ"ק בשנה שהם נפח המילוי החוזר הטבעי בממוצע רב שנתי. שמירה על מי תהום משמעה הקפדה על שאיבה במידה שאינה גורעת מ'אוגר ביטחון' שאיבה מעל למפלס הנקרא "הקוו האדום". שאיבת יתר עלולה לגרום גם לעליה במליחות שמשמעה פגיעה באיכות המים. במשך שנים רבות סך כל ניצול המים היה מעל למילוי החוזר הטבעי והדבר הוביל למפלסי מים נמוכים, ירידה בשפיעה של מעיינות (למשל במעיינות עמק בית שאן) ובמקרים מסוימים, עלייה במליחות המים.
מי תהום חוצי גבולות מדיניים[עריכה]
זיהום מי תהום היא בעיה משותפת לישראל, ירדן והרשות הפלסטינית. אקוות ההר הרגישה לסכנות זיהום מהווה את מקור המים החשוב ביותר לישראלים ולפלסטינים ומורכבת ממספר אקוות חוצות גבולות. בגלל הקרבה הגאוגרפית, הנזק ממפגעים סביבתיים כמו זיהום מי תהום משפיע על תושבים משני עברי הגבול וקיים אינטרס משותף לטיפול במפגעים למיגורם. בחלק גדול מהמקרים טיפול במפגע סביבתי מצד אחד של הגבול לא פותרת את הבעיה במלואה ורק התמודדות משותפת יכולה להביא להסרת מקרו הזיהום למי התהום .
יעדי המיזם[עריכה]
היעד הכולל של המיזם הוא לקדם ניהול בר- קיימא של משאבי המים באגן הים התיכון ולהפחית את זיהום מי-התהום. יעד זה כולל גם:
- מניעה והפחתה של הסכנות למי-תהום והסביבה ושיפור המורשת הטבעית המשותפת.
- שיפור מיומנויות טכניות ואדמיניסטרטיביות ברמה המוניציפלית להטמעת שיטות עבודה מומלצות לצמצום מפגעים סביבתיים והגנה על מי-התהום.
- בניית רשת של צוותים מוניציפליים בתמיכת הרשיות באגן הים התיכון, שיוכלו לחלוק ידע וניסיון לגבי מניעת מפגעים סביבתיים והגנה על משאבי מי-תהום טבעיים ומשותפים.
- יצירת מחויבות בקרב רשויות מקומיות לשיפור את הביצועים הסביבתיים (בתכנון, פיקוח ואכיפה) בשטחיהן באמצעות אימוץ הנחיות לצמצום המפגעים הסביבתיים שבסמכותם החוקית.
- קידום קמפיינים ושיתופי פעולה חוצי גבולות להגברת המודעות על האתגרים המשותפים לצמצום זיהום מי-תהום ברחבי אגן הים התיכון.
פעילויות מרכזיות[עריכה]
מספר פעילויות מרכזיות נעשו במסגרת המיזם לשמירה משותפת על מי התהום. פעילויות משותפות אלו מהוות את מכלול המאמצים להשגת יעדי המיזם. •חתימה על מזכר הבנות בין אקופיס מזרח תיכון ובין כל רשות המשתתפים בפרויקט המזכר מבטא את מחויבות הרשויות המקומיות לפעול למען הפחתה של מפגעים סביבתיים ושמירה על מי התהום. •פעילויות אזוריות- במסגרת הפעילויות האזוריות התקיימו שלושה סיורים ברשות הפלסטינית, בישראל ובמחוז מלגה בספרד במסגרתם נחשפו המשתתפים בפרויקט לבעיות הסביבתיות ולהשפעה של הפרויקט על טיפול במפגעים ברשויות השונות. כמו כן, התקיימו שני כנסים בירדן ובספרד. •פעילות בקהילה- בכל רשות מועסק רכז קהילה מקומי האחראי על פעילות קהילתית למען השגת מטרות משותפות. במסגרת המיזם, הפעילויות התרכזו בהעלאת מודעות לחשיבות מי התהום ומניעת זיהום, העלאת מודעות לשותפות הגורל עם קהילות שכנות והשתתפות פעילה של פעילים סביבתיים בניטור ומיפוי מפגעים סביבתיים. בכל הרשויות המשתתפות במיזן התקיימו מספר אירועים קהילתיים שהעלו את המודעות הציבורית לחשיבות מי התהום ולצעדים פעילים לשמירה על איכותם. •קורסים- הכשרת צוותי הרשויות המקומיות והמתנדבים למיזם במגוון נושאים: -שימוש ב- GIS (מערכות מידע גאוגרפי) -מניעת מפגעים על ידי אכיפה מקומית של חוקים סביבתיים ועל ידי יישום שיטות עבודה חדשניות של ניטור, מיפוי, תכנון ותעדוף על בסיס מידע גיאו-הידרולוגי (רגישות של מי-תהום) -טיפול במי שפכים -שימוש חוזר בטוח בקולחין מטוהרים והנחיות לחקלאות ידידותית לסביבה.
השפעות המיזם[עריכה]
המפגשים והתוכניות במסגרת המיזם הביאו בראש ובראשונה לכך שבכל הרשויות המקומיות המשתתפות בפרויקט חל שיפור ברמת הניהול הסביבתי וההתמודדות עם אתגר ההפחתה והמניעה של מפגעים סביבתיים בתחומן. והוכנה תוכנית גנרית להמשך מעקב וניהול אחר מפגעים סביבתיים בתחומם. בנוסף, במספר מקומות נוצרו מיזמים ושיתופי פעולה עם גופים נוספים, לדוגמה:
טיפול בגלישות שפכים בביתר עילית- שפכים מתחנות הסניקה ומקווי הביוב של העיר מציפים שדות מעובדים בשטחי הכפרים נחלין וואדי פוכין ומזהמים את המעיינות הסמוכים להם ומי התהום של אקוות ההר. בעיה זו דווחה כבר לפני מספר שנים אך הטיפול התעכב. בעקבות פעילויות המיזם המשרד להגנת הסביבה פתח מחדש את תיק החקירה כנגד עיריית ביתר עילית. בעקבות פניות אקופיס במסגרת המיזם, אגף איכות מים ברשות המים קידם תוכנית עם העירייה והמשרד להגנת הסביבה לפתרון התקלות והכשלים החוזרים מערכת הביוב של העיר.
תוכנית במימון הבנק העולמי לאיסוף שפכים סניטאריים של חמישה כפרים בדרום מערב בית לחם- אקופיס יזם ומקדם תוכנית זו בקרב כפרים שעדיין משתמשים בהם בבורות ספיגה.
תוכנית לאיסוף ה"עקר" (שפכי בתי הבד)- אקופיס בשיתוף המשרד להגנת הסביבה ומועצה אזורית עמק חפר מקדם תוכנית בנפת טול כרם ושכם לאיסוף שפכים מבתי בד בנפת טול כרם ושכם ופיזור מבוקר שלו בכרמי הזיתים בכדי למנוע זיהום של נחלים ומי תהום.
תוכנית אכיפה סביבתית בבקה אל גרביה - ועידת המועצה העבירה החלטה לאמץ תוכנית אכיפה סביבתית ברחבי העיר ותהליך ליישומה החל.
תוכנית אב לשמירה על מעיינות הרי יהודה - כחלק מהמיזם ובשיתוף עם היחידה הסביבתית שורק, רשות הטבע והגנים, מוא"ז מטה יהודה, קק"ל, המשרד להגנת הסביבה, החברה להגנת הטבע, ורשות העתיקות, הוקם פורום המעיינות בהרי יהודה, בהנחיית הפורום מכון דש"א ערך סקר רב-תחומי (נופי, אקולוגי, גיאלוגי וארכאולוגי) למעיינות באזור מוא"ז מטה יהודה, הכלל גם סקר מפורט ותוכנית רעיונית לשיקום 6 מעיינות: עין שריג, עין חנדק, עין ספיר, עין מסלע, עין יואל, ועין לאמור. את הסקר מלווה אפלקצית GIS הפתוחה לשימוש לציבור הרחב בה ניתן לחקור את השכבות השונות של המרחב הנופי, האקולוגי והתרבותי מסביב למעינות. כתוצאה מהסקר והתוכנית רט"ג החלה בהכשרה של מתנדבים המעוניינים לאמץ מעיינות, והחלו במימוש חלק מתוכניות שמירה על המעיינות הנ"ל. הציבור הרחב ה
סרטים[עריכה]
- שומרים על מי התהום מועצה אזורית עמק הירדן
- שומרים על מי תהום מועצה אזורית מטה יהודה
- שומרים על מי תהום מועצה אזורית תמר
- שומרים על מי תהום מועצה אזורית גלבוע
- שומרים על מי תהום איגוד ערים שרון- כרמל
- שומרים על מי תהום מועצה אזורית עמק חפר
- שומרים על מי תהום שורק
קישורים חיצוניים[עריכה]
- חוברת סיכום שומרים על מי התהום, מחברים: ד"ר יובל ארבל וד"ר עידו אביאני
- שומרים על מי תהום, באתר אקופיס מזרח תיכון
- שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found."הרשויות המקומיות יילחמו נגד זיהום מי תהום", באתר nrg, באתר מעריב
- "Israeli, Palestinian, Jordanian, Spanish towns implement plans to protect their groundwater", באתר The Jerusalem Post
- Project "PGW" supports 30 municipalities in monitoring and alleviating pollution of water resources, באתר ENPI CBCMED
- אפלקצית המעינות במטה יהודה - באפלקציה נפתחות מפות ושכבות מידע של 70 המעיינות במרחב מטה יהודה - מירושלים עד בית שמש, מאבו גוש ועד עמק האלה. סביב כל מעיין מסומנים נקודות מוקדי עניין, שבילים, ממצאי מורשת תרבות במעין וסביבתו: מדרגות (טרסות) בית השלחין, נקבות עמוקות וצוננות, וממצאי נוף וצומח ייחודיים בסביבת כל מעין; כמו כן מפורטת איכות המים ומפגעים שונים בקרבתו.
הערות שוליים[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
This article "שומרים על מי התהום" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:שומרים על מי התהום. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.
