שגיא אלבז
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "תבנית מידע/אישיות" אינה קיימת.
שגיא אלבז (נולד ב-26 באוגוסט 1974) הוא עיתונאי לשעבר, סופר, פובליציסט מומחה למדע המדינה ולתקשורת פוליטית, מרצה בבית הספר למדע המדינה, ממשל ויחסים בינלאומיים באוניברסיטת תל אביב, עמית מחקר במכון למחשבה ישראלית[1] ועורך כתב העת "מחשבה"[2]. אלבז חיבר, נכון ל-2024, שישה ספרי הגות ומחקר, שהוכנסו לתוכניות לימוד בכמה מוסדות אקדמיים, כותב למדור "הדעות" בעיתון "הארץ"[3] ומתראיין כמומחה לחברה ולפוליטיקה הישראלית ולתקשורת פוליטית באפיקים מקומיים ובינלאומיים. אלבז הוא מהקולות ומהחוקרים הבולטים בישראל הפועל להחלת משטר פדרלי בישראל ואף הקים פורום פעולה למען מטרה זו.
ביוגרפיה[עריכה]
אלבז גדל בגבעתיים, שירת בחיל התותחנים והשתחרר בשנת 1995. בשנת 2000 סיים תואר ראשון בחוג למדע המדינה באוניברסיטת תל אביב, ובשנת 2004 סיים תואר שני בחוג למדע המדינה באוניברסיטת תל אביב, עם התמחות בתקשורת פוליטית.
בין השנים 2000–2005 שימש כתב, עיתונאי ספורט ועורך בקבוצת ידיעות אחרונות[4][5][6] וכתב גם עבור ביטאון "במחנה" ומקומון "העיר". בין השנים 2011–2017 היה מנהל התוכן של קבוצת זאפ[7]. בשנת 2015 שימש כמרצה בבית הספר לממשל וחברה במכללה האקדמית תל אביב-יפו. משנת 2019 ואילך מרצה בבית הספר למדע המדינה, ממשל ויחסים בינלאומיים באוניברסיטת תל אביב[8].
מחקר והגות[עריכה]
בשנת 2012 השלים דוקטורט בחוג למדע המדינה באוניברסיטת תל אביב, בנושא "פרדוקס התקשורת הישראלית: מגמות של שימור על רקע שינויים פוליטיים". עבודת הדוקטורט זיכתה את אלבז בפרס הדוקטורט המצטיין במדע המדינה לשנת תשע"ג, מטעם האגודה הישראלית למדע המדינה[9]. בשנת 2016 השלים פוסט דוקטורט בבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב.
תחומי ההגות והמחקר העיקריים של אלבז עוסקים בייצוג אליטות וקבוצות מיעוט; דמוקרטיה, חילוניות ודת בחברה הישראלית; שיטות בחירה בישראל, צנזורה עצמית, עיתונות שלום ותרבות הקונפליקט במדיה.
פרסומים[עריכה]
ספריו[עריכה]
ספרים של אלבז הוכנסו לכמה תוכניות לימוד במוסדות אקדמיים בישראל, וזכו לשבחי הביקורת בעיתונות[10][11][12][13][14]. ספריו מתמקדים בחברה ובפוליטיקה הישראלית מדיסציפלינות שונות - ממדע המדינה וסוציולוגיה פוליטית ועד תקשורת והיסטוריה פוליטית:
- "ישראל חדשה. השבר והתיקון: משיטה יחסית לבחירות אזוריות" (בשותפות עם פרופ' אבנר בן זקן), המכון למחשבה ישראלית 2024[15][16]
- "יציאת חירום – משבטיות לפדרציה: הדרך לריפוי החברה הישראלית", כנרת, זמורה, דביר 2023.
- אליטות אסטרטגיות בישראל: חלוקת הכוח בחברה הישראלית, ירושלים: כרמל, 2018
- Rethinking Israeli Journalism: Core Values & Media Revolution - New York, Israel Academic Press, 2015
- נאמנות למקור: תקשורת, אידאולוגיה ותרבות פוליטית בישראל, הוצאת רסלינג 2014
- דעת מיעוט בעיתונות העברית: ייצוג האוכלוסייה הערבית במרחב ציבורי משתנה, הוצאת דיונון, 2013
ספרו "יציאת חירום – משבטיות לפדרציה: הדרך לריפוי החברה הישראלית", שיצא לאור במרץ 2023, הגיע אל רשימות רבי המכר של אתר "העברית" ושל "צומת ספרים.[17] הספר חזה את המחאה בישראל ב-2023 בעקבות ניסיונות ממשלת נתניהו לחולל שינויים משפטיים, והיה הראשון (מבין סדרה של ספרים ופרסומים) שעסק גם בניסיון למצוא פתרון מבני, משמעותי, לקיטוב בחברה הישראלית. הוצאת ספר זה לאור הובילה להשתתפותו של אלבז בכנסים רבים ובראיונות לתקשורת הישראלית והבינלאומית על אודות יתרונות החלת משטר פדרלי בישראל.[14][18][19]
מאמרים אקדמיים ופרקים בספרים[עריכה]
אלבז חיבר מאמרים אקדמיים שפורסמו בארץ ובעולם.[20]
מחקרים נבחרים:
- · Dissemination of culture of conflict in the Israeli mass media: The wars in Lebanon as a case study, The Communication Review Volume 19, Issue 1 (2016)
- · Voluntary silence: Israeli media self-censorship during the Second Lebanon War, conflict & communication online, Vol. 18, No. 2 (2019)[21]
- · קריסת תהליך השלום במבט תקשורתי: מסגור המדינה היהודית כפרקטיקה עיתונאית פרו־שלטונית[22], גילוי דעת, גיליון מספר 16 (2020)
- · Elites’ transformation and their Impact on Israel’s future, Israeli Affairs, Issue no. 75 (2019)[23]
- · רואים רחוק, רואים שקוף: הסכמי אוסלו בראי התקשורת הישראלית. מתוך: 25 שנה לתהליך אוסלו: ציון דרך בניסיונות ליישוב הסכסוך הישראלי-פלסטיני (עורכים: אפרים לביא, יעל רונן והנרי פישמן). ירושלים: הוצאת כרמל (2019)[24]
- · גילויי דה-לגיטימציה באתרי החדשות המקוונים בישראל: סיקור ״האחר״ לפני ״צוק איתן״ ובמהלכו, עמ' 55-80. המרחב הציבורי, גיליון מספר 12 (2017)[25]
- · העיתונות ושינויים כלכליים: סיקור תוכנית הייצוב והתכנית הכלכלית של נתניהו והפרשנות לה[26], קשר, גיליון מס' 51 (2018).
- · לבנות את ישראל מחדש, מתוך חינוך במלחמה (עורך: יורם הרפז). תל אביב: הוצאת רסלינג (2024).
- · להיות חילוני אידאולוגי בישראל – משמעויות ואתגרים, אלפיים ועוד, גיליון מס' 4 (2024).
- · Self-Censorship of Narratives of Political Violence in Media[27]. In D. Bar-Tal, R. Nets-Zehngut, & K. Sharvit, (Eds.), Self-censorship in Contexts of Conflict: Research. Cham, Switzerland: Springer.
- · Self-Censorship of Narratives of Political Violence: Four International Case Studies [28]. In D. Bar-Tal, R. Nets-Zehngut, & K. Sharvit (Eds.), Self-censorship in Contexts of Conflict: Theory and Research. Cham, Switzerland: Springer.
כתיבתו הפובליציסטית[עריכה]
אלבז כותב בקביעות ב"הארץ" על פוליטיקה, דמוקרטיה, חילוניות, דת ומדינה ועוד משנת 2019.[29] קודם לכן כתב מאמרי דעה גם בקבוצת "ידיעות אחרונות", "מעריב" ו"העין השביעית".
עמדותיו על החרדים והשתייכותם הפוליטית: על פי אלבז, נתונים ומחקרי עומק מראים שהציבור החרדי מבטא עמדות שמזוהות עם הימין, הרבה יותר ממצביעי הליכוד ומפלגות הימין. לדבריו, ההשתייכות של החרדים לצד הימני של המפה אינה נובעת רק ממניעים אלקטורליים, אלא במידה רבה ממניעים אידאולוגיים: העמדות של תומכי הרשימות החרדיות בשאלות חוץ וביטחון ניציות אף יותר מאלה של תומכי מפלגות ימין מובהקות.
בעקבות מאמר שכתב בנושא ופורסם באתר הארץ[30], התראיין אלבז לכלי תקשורת שונים[31] ומאמרו תורגם לגרמנית[32].
עמדותיו על החילוניות הישראלית:
לטענת אלבז, החילוניות הישראלית זקוקה לתרבות ואתוס חדשים. בטור שפורסם בנושא בעיתון הארץ, כתב:
"על התרבות החילונית המקומית לעשות מעשה ולקחת חלק פעיל בעיצובם של תרבות ואתוס ערכי חדשים, השואבים את השראתם ממקורות עבריים וישראליים. התרבות הזאת לא תתכחש ליהדות; היא תכיר בקיומה של האחרונה ואף תאמץ חלק מערכיה שעולים בקנה אחד עם עקרונות ההומניזם, החירות והשמירה על כבוד האדם. ואולם מעמדה של התרבות החילונית הוא עצמאי, והמאפיינים שלה מתפתחים ומשתנים. למעשה, התרבות העברית־הישראלית, ולא היהדות, היא זו שצריכה לעמוד במרכז ההוויה והיצירה של האדם התבוני והחופשי בערים החילוניות בישראל"[33].
עמדותיו בדבר אשליית האחדות של החברה הישראלית:
לדברי אלבז, ישנם שני יסודות שמלכדים את רוב אזרחי ישראל היהודים: מדינה יהודית ואתוס הביטחון. מלבדם, "כור ההיתוך לא הצליח להתיך את ריבוי הקבוצות בישראל לתרבות דומיננטית אחת. גם מודל הרב־תרבותיות לא צלח, בשל האיבה והעוינות בין יהודים לערבים, אשכנזים למזרחים, דתיים לחילונים ובין ימין לשמאל". לשיטתו, בשל כך המאמץ לכונן לאום ישראלי אחד המבוסס על אותם ערכי ליבה, נכשל בעבר ונידון לכישלון גם כיום[34].
עמדותיו לגבי הגדרת הזהות של מדינת ישראל:
אלבז עוסק רבות במחלוקת הרווחת בחברה הישראלית לגבי זהותה של מדינת ישראל. יש הגורסים כי מדינת ישראל אינה יכולה להיות גם יהודית וגם דמוקרטית, מכיוון שעל מדינה דמוקרטית להתייחס לכל אזרחיה בשוויון, ללא הבדל דת, גזע או לאום. קונפליקט זה גורם לכך שהמדינה היהודית-ציונית מדירה חמישית מאזרחיה הערבים מהמרחב הציבורי, הפוליטי והתרבותי בישראל. מנגד, לדבריו, "מודל מדינת כל אזרחיה, המזוהה עם הפוסט-ציוניים, מערער על זכותו של הרוב היהודי למדינה המגלמת את ייחודו ועושרו התרבותי. על כן, חשוב לייצר מודל נאו-ציוני חדש המגשר בין שתי תפישות מנוגדות"[35]. לטענתו, מודל זה יהפוך את ישראל למדינה בעלת זהות ישראלית (המוגדרת על פי הלאומיות ולא על פי השייכות הדתית שלה), ויבטיח שוויון מלא לכלל האזרחים. בעקבות מאמר שבו הציג את המודל, התראיין אלבז לתקשורת הפלסטינית[36].
עמדותיו בנושא מבנה ושיטת הבחירות בישראל:
לדברי אלבז, כדי למנוע את פירוק המדינה, יש לשנות את שיטת הבחירות וליצור זהות לאומית נייטרלית מבחינה דתית. הוא סבור כי "המעבר לשיטת בחירות אזורית אינו מהלך טכני אלא שינוי מהותי עמוק, מבני ביסודו, והוא נועד לבזר את הכוח. בשיטה זו יחולקו משאבי המדינה באופן פרופורציונלי בכל חלקי הארץ - לא על בסיס זהותי ולא מתוך תפישת עליונות יהודית או דתית, אלא על פי שיקולים לאומיים, כלל־ישראליים. זהו שינוי מבני ומושגי, והוא יאפשר הכרעה בשאלות היסוד ובהן כתיבת חוקה, קיבוע גבולות המדינה והבטחת קיום וחוסן של חברה מלוכדת ושוויונית יותר, גם אם לא אחידה"[37].
גישתו ביחס לאופיו הפדרלי של המשטר הדמוקרטי בישראל:
אלבז סבור שאם אנחנו, הישראלים, רוצים להמשיך לתפקד כחברה עלינו לכונן סדר ישראלי חדש. במסגרת סדר זה, המודל הדמוקרטי הנכון, לדעתו, לישראל הוא "המודל הפדרלי, המקנה לכל קבוצה אוטונומיה חלקית ושוויונית בענייני חינוך ותרבות, אך חותר לשיתוף פעולה בין הקבוצות בענייני ביטחון, וגם בתחומים דוגמת בריאות, דיור, תחבורה, תשתיות, איכות הסביבה ועוד"[38].
פעילות ציבורית[עריכה]
אלבז היה חבר בצוות הניהול וההיגוי של הפורום החילוני[39]. בשנים 2019–2020 יזם וערך בשיתוף עם ד"ר אבי גרפינקל מפגשים בין קבוצות בחברה הישראלית לבין בכירים ברשות הפלסטינית, שנועדו לקדם דיאלוג ולקרב בין העמים[40]. בשנת 2021 הקים וניהל במשך שלוש שנים את "הבית החילוני" – המרכז ההומניסטי לתרבות ולחברה, שמטרתו לחזק את הזהות והתודעה החילונית בישראל[41]. עם תחילת המחאה נגד כוונות ממשלת נתניהו השישית לחולל שינויים מרחיקי לכת במערכת המשפט, ראה אלבז במדיניות הממשלה ניסיון להפיכה משטרית והביע את דעתו הביקורתית כלפיה בנאומיו בהפגנות המוניות במוצאי שבת באשדוד[42], רמת גן, כפר סבא[43] ובמקומות נוספים ברחבי הארץ.
קישורים חיצוניים[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
[שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.http://www.sagielbaz.com/he אתר האינטרנט הרשמי] של שגיא אלבז (בשגיאת לואה ביחידה יחידה:wikidata בשורה 335: attempt to index field 'wikibase' (a nil value).)א
- ראיון לתוכנית "משכן לילה" בערוץ הכנסת על הקמפיינים הפוליטיים של המפלגות השונות, שבוע לפני הבחירות, 16.3.2021
- ראיון לספוטניק - סוכנות הידיעות הרוסית בשפה האנגלית - על יחס של הישראלים לתקשורת, 14.1.2021
- ראיון בכאן 11, "קלמן-סגל", בעקבות המאמר על "לא לאחדות, כן להכרה ושותפות" ב"הארץ"
- מעריב – ראיון בעקבות צאת הספר הראשון
- העין השביעית – ראיון בעקבות פרסום הספר "נאמן למקור"
- המצביעים המזרחים הם רציונליים לעילא
- הפוליטיקה החדשה – ידיעות אחרונות
הערות שוליים[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.עמיתי מחקר, המכון למחשבה ישראלית
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.עמיתי מחקר, המכון למחשבה ישראלית
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיא אלבז, פרסומים מאת שגיא אלבז, עיתון הארץ
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.ליגת העל: השקט שאחרי הסערה, ynet
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.האיש שהחזיר אותנו לאירופה, ynet, 2001-05-07
- ↑ שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.טל לוין עוזבת את "הארץ"; תשמש מנהלת התוכן של זאפ - וואלה ברנז'ה, וואלה, 2018-01-18
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.ד"ר שגיא אלבז, סילבוס הקורס מנהיגות, דמוקרטיה ופוליטיקה בעידן התקשורת הגלובאלית, אוניברסיטת תל אביב
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.ניסים ערקובי, הכנס השנתי של האגודה הישראלית למדע המדינה לשנת 2013
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.נדן פלדמן, קשר האליטות הישראלי, The Marker, 13 בספטמבר 2018
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.מבוא קריא ובהיר עבור המתעניינים במבנה החברתי, www.makorrishon.co.il
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.יצחק לאור, כיצד התקשורת מגדירה את הערבים כ"סטייה" פלילית, הארץ, 09 במאי 2013
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.ספר חדש מדגים את הכשל התפקודי של "ידיעות אחרונות" ו"הארץ" בסיקורם את ערביי ישראל, העין השביעית, 2013-05-07
- ↑ 14.0 14.1 שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.נועם שיזף, "יציאת חירום": האם הפתרון הוא לחלק את ישראל לשבטים?, הארץ, 19 ביולי 2023
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.ישראל חדשה, צומת ספרים
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.ישראל חדשה השבר והתיקון משיטה יחסית לבחירות אזורית - ספר מודפס או דיגיטלי | סטימצקי, www.steimatzky.co.il
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.רשימת רבי המכר, צומת ספרים
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.זמן הכרעות | הכנס השנתי של קרן ברל כצנלסון | יום חמישי | 02.05.2024 | בית ציוני אמריקה | ת"א, קרן ברל כצנלסון
- ↑ שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיא אלבז, מחקרים נבחרים, scholar.google.com
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיא אלבז, המאמר
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיא אלבז, תוכן המאמר
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיא אלבז, גיליון 75, מכון מדר
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.25 שנה לתהליך אוסלו; ציון דרך בניסיונות ליישוב הסכסוך הישראלי-פלסטיני, כרמל ספרים
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.גיליון מספר 12 - קיץ 2017, social-sciences.tau.ac.il
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיא אלבז, abraham/kesher/51/6 Elbaz.pdf תוכן המאמר
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Self-Censorship in Contexts of Conflict. (בEnglish)
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Self-Censorship in Contexts of Conflict. (בEnglish)
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיא אלבז, [1], באתר הארץ, 2 בינואר 2024
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיא אלבז, החרדים הם הימין החדש, הארץ, 06 באוגוסט 2019
- ↑ שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.16. August 2019, 19. Jahrgang, Ausgabe 33 | Tachles, www.tachles.ch, 2019-08-16 (בDeutsch)
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיא אלבז, החילוניות הישראלית זקוקה לתרבות ואתוס חדשים
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיא אלבז, האומה הישראלית היא פיקציה, הארץ, 13 בנובמבר 2019
- ↑ שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיא אלבז, הראיון באל משהד
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיא אלבז, צעד אחד לפני שנידרדר אל התהום — הפתרון: מעבר לשיטת בחירות אזורית, הארץ, 10 במרץ 2024
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיא אלבז, אם אנחנו רוצים להמשיך לתפקד כחברה עלינו לכונן סדר ישראלי חדש, הארץ, 17 בדצמבר 2023
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.הצוות - הפורום החילוני, www.hiloni.org.il
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.יונית נעמן, דיאלוג ישראלי-פלסטיני עכשיו | שגיא אלבז, העוקץ, 2019-07-15
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Facebook, www.facebook.com
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.עופר אשטוקר, כ-2,000 מפגינים נגד הרפורמה המשפטית הערב באשדוד, אשדוד נט, 25 בפברואר, 2023
- ↑ שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
קטגוריה:פובליציסטים ישראלים קטגוריה:פובליציסטים יהודים קטגוריה:הסכסוך הישראלי-פלסטיני קטגוריה:סופרים ישראלים קטגוריה:מדע המדינה קטגוריה:חוקרי מדע המדינה ישראלים קטגוריה:חוקרי יחסים בין-לאומיים ישראלים קטגוריה:בוגרי אוניברסיטת תל אביב
This article "שגיא אלבז" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:שגיא אלבז. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.
