רצח החקלאי דוד בר קפרא
רצח החקלאי דוד בר קפרא היה פיגוע שאירע ב-24 ביוני 2015 (ח' בתמוז תשע"ה) בכרם הסמוך למושב "כרמי יוסף" שבשפלה על ידי שני מחבלים פלסטינים שוהים בלתי חוקיים. בתחילה, סווג הרצח על ידי משטרת ישראל כאירוע פלילי וכשוד שהסתבך. אך ביום 29 בינואר 2019, לאור ממצאי הכרעות הדין במשפטם של המחבלים, מערכת הביטחון שינתה את דעתה וקבעה כי רצח החקלאי בוצע על רקע לאומני.
בדיעבד, היה זה לפיגוע הראשון בתוך תחומי הקו הירוק אשר החל את גל הטרור הפלסטיני שהתרחש בשנים 2015–2016 והיווה הסלמה בתקריות האלימות ופיגועי הטרור במסגרת הסכסוך הישראלי-פלסטיני.
רקע[עריכה]
שנת 2015 התאפיינה בעלייה ניכרת של פיגועי טרור פלסטיני נגד ישראלים שהתרחשו בערים מרכזיות במדינת ישראל וביהודה ושומרון. פיגועי הטרור הפלסטיני הלכו והסלימו אף יותר במהלך מהומות הר הבית בחודש ספטמבר 2015. הסלמה נוספת זו, כללה תקיפת יהודים בעיר העתיקה ופיגועי טרור רבים ביהודה ושומרון ושאר חלקי מדינת ישראל[1]. החל מחודש אוקטובר בשנה זו, ביצעו הפלסטינים פיגועי דקירה רבים בירושלים, יהודה ושומרון ובתוך הקו הירוק, לצד מהומות אלימות של ערביי ישראל. בחודש נובמבר גברו פיגועי הירי, רבים מהם בנשק מאולתר, לצד פיגועי הדקירה והדריסה. מוקדים ששימשו זירה לפיגועים רבים היו שער שכם וצומת גוש עציון.
במרץ 2016 נמסר כי 44% מהפיגועים שנעשו בתחומי הקו הירוק נעשו בידי שוהים בלתי חוקיים. פיגועים מעטים, ובהם פיגוע הירי ברחוב דיזנגוף, בוצעו בידי ערבים ישראלים[2].
מניתוח שערך שב"ס למחבלים אשר נעצרו בעקבות ביצוע הפיגועים בתקופה זו, ושאינם משתייכים לארגון טרור ידוע, עלה שרובם בעלי רקע אידאולוגי קלוש וידע היסטורי מועט, והחלטתם לביצוע פיגוע נעשתה במהירות וללא הכנות מקדימות ארוכות. בבתי הכלא נוצרו עימותים בין קבוצת מחבלים זו לבין מחבלים ותיקים בעלי השתייכות ארגונית, על רקע חוסר הסכמת קבוצה זו לקבל מרות[3].
חייו[עריכה]
משפחת קפרא עלתה לישראל בעליית "אעלה בתמר", עליית יהודי תימן, בשנת 1881. בשנת 1907 הגיעו העולים למושבה צעירה בשם "רחובות", בניהם משפחת קפרא. שם, הקימו העולים את בתיהם הראשונים, שלימים הפכו לשכונת שעריים (שכונת התימנים הגדולה בישראל), "שכונת התימנים" (הרחובות - מנשה קפרא, שבזי ושבתי) ו"כפר מרמורק" (כיום: שכונת מרמורק).
דוד בר קפרא, נולד ביום כ"א בטבת תש"ו (25 בדצמבר 1945) בשכונת שעריים שברחובות, לאביו מושי, רב הקהילה ולאמו דבורה. בשנת 1963, התגייס דוד לחיל השריון ולחם במלחמות - ששת הימים, ההתשה ויום הכיפורים. בעיצומה של מלחמת יום הכיפורים, ולאחר שמועד חתונתם נקבע קודם הלחימה, התיר צה"ל לדוד לחזור ליום אחד לביתו על מנת לשאת לאישה את אילנה לבית מזוז. יממה לאחר מכן, שב דוד להמשך הלחימה בתעלת סואץ. לימים נולדו לזוג חמישה ילדים - דניאל, מיכל, טליה, תהילה ואליה.
עם שחרור מצה"ל, החל דוד לעבוד כנהג בחברת ההסעה הציבורית – "אגד", ששימשה כעבודתו העיקרית מעל ל40 שנה. במקביל לעבודתו, בשנת 1995, רכש שטח אדמה סמוך ליישוב הקהילתי "כרמי יוסף" שממזרח לרחובות והפך לחקלאי. בתחילה גידל פירות שונים ובהמשך בחר להתמקצע בגידול ענבים עד להשגת תוצרת ענבים גדולה, משובחת ומתוקה. אט אט, שמו של דוד כמגדל ענבים הלך לפניו, והחלו לסחור עמו מהגליל העליון ועד למצפה רמון שבדרום[4].
הפיגוע[עריכה]
כשבוע לאחר תחילת חודש רמדאן, סמוך לשעה 12:00 בצהרי יום רביעי 24 ביוני 2015, הגיחו שני מחבלים, שוהים בלתי חוקיים מבית לקיא, שחדרו לישראל וארבו בין שורות הגפנים בכרמו של דוד. המחבלים, מוג'אהד ועלאא דאר עאצי הכו את דוד בעת שלמד תורה בכרם במכות נמרצות, ואף ניסו להשקותו בחומר הדברה. גם לאחר שהכניעו את דוד, המשיכו המחבלים להכותו באלות, סלעים ובכלי חקלאות חדים. בטרם נמלטו, ועל מנת להקשות על המאמצים לאתרו ולהצילו, כיסו המחבלים את דוד ושברו את הטלפון הנייד שהיה ברשותו[5].
כעבור מספר דקות, שני פועלים שעבדו בסמוך ושמעו את המתרחש מצאו את דוד והזעיקו עזרה. דוד הובהל לבית החולים "אסף הרופא" במצב אנוש ועם חבלות קשות. בשעה 20:13 באותו הערב, מת דוד מפצעיו לאחר שמשפחתו התאספה מסביב למיטתו.
בן 69 שנים היה דוד בהירצחו והובא למנוחות בבית העלמין שבשכונת שעריים, רחובות[6].
לאחר הפיגוע[עריכה]
כשלושה שבועות לאחר הרצח, פרסם שירות הביטחון הכללי הודעה לפיה כיומיים לאחר הרצח, נעצרו במבצע משולב של השב"כ, צה"ל ומשטרת ישראל, שני צעירים תושבי הכפר בית לקיא בחשד לרציחתו של דוד בר קפרא. בהתאם להודעה, נקבע כי השניים מוכרים כפעילי טרור עממי, שהיו מעורבים ביידוי אבנים לעבר כוחות צה"ל בכפרם. בחקירתם הודו השניים ברצח וטענו כי המניע למעשם הינו פלילי. כבר בהודעתו, סייג שירות הביטחון הכללי את קביעתו בדבר סיווג האירוע כפלילי וכשוד שהסתבך. בתוך כך, קבע שירות הביטחון הכללי כי אמנם הרצח האכזרי, בוצע לכאורה על רקע ניסיון שוד שהסתבך, אך עם זאת, יש להביא בחשבון גם את המעורבות הקודמת של הרוצחים בפעילות טרור עממי ואת צבר פיגועי האווירה במהלך הרמדאן באותה תקופה[7].
כמה ימים לאחר הודעת שירות הביטחון הכללי, הפגינו עשרות מפגינים מול משרד ראש הממשלה בירושלים, במחאה על סיווג האירוע כפלילי. בני משפחתו של דוד טענו כי מדובר בשני שוהים בלתי חוקיים, פעילי טרור המוכרים למערכות הביטחון, שחדרו לשטח ישראל, רצחו, לא גנבו דבר וברחו. עוד טענה המשפחה כי השאלות אשר הם הפנו לשירות הביטחון הכללי ביחס לחקירת הרצח נותרו ללא מענה[8].
הכרעת בית המשפט וההכרה ברצח כאירוע לאומני[עריכה]
כשלוש שנים לאחר אירוע הרצח, הוכרע דינם של שני המחבלים. לאחר שבית המשפט המחוזי בלוד הרשיע את אחד מהרוצחים (עלאא) בעבירת ההריגה בלבד, גזר בית המשפט ביום 29 ביולי 2018 את דינו ל-18 שנות מאסר[9]. כן, ביום 06 באוגוסט 2018, ולאחר שהורשע בעבירת הרצח, גזר בית המשפט המחוזי עונש של מאסר עולם לרוצחו הנוסף (מוג'אהד) של דוד ז"ל[10].
בהכרעת הדין, קבע בית המשפט המחוזי בלוד כי הנאשמים נקטו באלימות חריגה ואכזרית כלפי המנוח. השניים הכו אותו בידיהם, ברגליהם, במקל ובאבן בחלקי גופו השונים, הן בעת שעמד והן לאחר שנפל כתוצאה מהאלימות הקשה שהופעלה כלפיו. באשר למניע הרצח, קבע בית המשפט כי לא הוכח מעבר לכל ספק סביר שהנאשמים החליטו לשדוד את המנוח, וכי האלימות שהפעילו הייתה במטרה ליטול מהמנוח את כספו. חומרת מעשי האלימות וריבוים, כמו גם זניחת המנוח לאחר תקיפתו, באופן שיקשה עליו להמשיך ולנשום כראוי, אינם מותירים ספק כי השניים היו מודעים לכך שהמנוח ימות[11].
לאור האמור, ביום 29 בינואר 2019, החליטה הרשות המאשרת במשרד הביטחון להפוך את החלטתה ולקבוע כי יש להכיר בחקלאי דוד בר קפרא ז"ל כנפגע פעולות איבה. בהחלטתה, קבעה הרשות המאשרת במשרד הביטחון כי "משהובאו בפניי הכרעות הדין של הנאשמים, מהן עולה בבירור, בשתי הערכאות, כי הנאשמים נקטו באלימות חריגה ואכזרית כלפי המנוח ועוד בשלב בו שכב על הקרקע חסר אונים ונטול יכולת להתגונן, אלימות שאין בה צורך על מנת להשלים את השוד (שכן המנוח כבר לא היה יכול להתנגד)... הרי שיש יסוד סביר להנחה כי אלימות מיותרת ואכזרית זו מקורה, גם אם בתת–המודע, במטרה של פגיעה במנוח בשל השתייכותו למוצא היהודי וזאת על רקע הסכסוך היהודי-ערבי. יש לזכור, רק לאחר שהכו בו את מכות המוות, חיפשו בכיסיו ולא מצאו כסף. במקרה שבפניי, הוכח כי הפגיעה במנוח לא הייתה נחוצה לנטרולו ולשדידת רכוש. לו היו מפסיקים את האלימות כשהוא שוכב וחסר יכולת להתגונן, ייתכן שהיה מקום לקבוע שהאלימות הינה לצורך השוד. משקבעו בתי המשפט כי האלימות האכזרית והחריגה לא הייתה נחוצה לצורך מימוש ביצוע השוד, הרי שהוכח בפניי כי אלימות זו נובעת ממניע לאומני"[12].
הנצחה[עריכה]
בשנת 2020, הוקם בשכונת מקוב שברחובות בית כנסת על שמו של דוד בר קפרא. ביום 07 ביולי 2022, בהשתתפות מאות בני אדם ועשרות אישי ציבור ורבנים בכירים, הוכנס לבית הכנסת ספר תורה אשר נכתב לעילוי נשמתו של דוד ז"ל[13].
הערות שוליים[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
- ↑ שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.44% מהפיגועים בוצעו ע"י שוהים בלתי חוקיים, ערוץ 7, 2016-03-13
- ↑ שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.דוד בר קפרא זל, laad.btl.gov.il
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.לילך שובל, שינוי כיוון: רצח החקלאי בשפלה הוכר כפעולת איבה, ישראל היום, 29.01.2019
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.ישי כהן, הגר"י יוסף: "בר קפרא נרצח בגלל ה.., כיכר השבת, 2015-06-25
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.נעצרו שני צעירים תושבי הכפר בית לקיא בחשד לרציחתו של דוד בר קפרא ז"ל, www.shabak.gov.il
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.מנדי גרוזמן, "שוד שהסתבך זה לא מכות וחומצה על הפנים", NRG, 19.07.2015
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.N12 - 18 שנות מאסר להורג בר קפרא, N12, 2018-07-29
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שלומי דיאז, מאסר עולם לרוצח דוד בר קפרא, ישראל היום, 06.08.2018
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.הכרעת דין, תפ"ח (מרכז) 40481-07-15 מדינת ישראל נ' עלאא דאר עאצי, נבו, 16.04.2018
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.משרד הביטחון הכיר בדוד בר קפרא ז"ל כנפגע פעולות איבה, www.maariv.co.il
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.7 שנים לאחר שנרצח: ספר תורה לע"נ דוד בר קפרא, סרוגים
This article "רצח החקלאי דוד בר קפרא" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:רצח החקלאי דוד בר קפרא. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.
