רפואה צבאית

אבי הרפואה הצבאית, אמברואז פרה, מטפל בחייל קטוע רגל

רפואה צבאית (באנגלית: military medicine) היא תורת האבחון והטיפול בחיילים בשגרה ובחירום.

הרפואה הצבאית נבדלת מן הרפואה האזרחית הן בסוגי הפציעות והמחלות (לדוגמה, פציעות חודרות מכלי נשק כבד, ומחלות מידבקות המאפיינות מגורים משותפים), והן בצורך להכניס את השיקולים המערכתיים למכלול הנתונים באבחנה ובטיפול (לדוגמה, גריעת חייל ממצבת החיול, עלולה לגרום תגובת שרשרת שתשפיע על מעגלים רחבים).

במהלך השנים נצבר ניסיון רב אצל העוסקים ברפואה צבאית ופותחו מודלים לאבחנה וטיפול בשגרה ותורות לחימה למגוון מצבי חירום.

לפני עידן הדיגיטציה של מערכות הבריאות, היכולת של הרופא הצבאי לנהל רישום ומעקב אחרי קבוצות מוגדרות, עזרה לעיתים באפיון של מחלות ותסמונות.

היסטוריה

משחר ההיסטוריה מלחמות היו אחד הגורמים העיקריים לפציעות, נכות ומוות. ככל שכלי הנשק הלכו והשתכללו, כך גדלה רמת הפגיעות בהיקף ובאיכות. הצבאות אשר הלכו והתעצמו במהלך ההיסטוריה, ניסו להתמודד עם בעיית הנפגעים בשדה הקרב בעזרת ארגון רפואי-צבאי, הרפואה הצבאית ונציגיה בשדה הקרב, הרופאים והחובשים, עשו כל שהיה ביכולתם על מנת להציל חיים ולמנוע נכות וסבל, לעיתים קרובות תוך כדי סיכון חייהם.

תגליות ומחקרים פורצי דרך שנעשו במסגרת הרפואה הצבאית

הדרישות המקצועיות והארגוניות שניצבו בפני הרפואה הצבאית בשדות הקרב הרבים, הביאו לא אחת לפריצות דרך בתחומים רפואיים שונים.

• חקר הפיזיולוגיה של מערכת העיכול
  ביוני 1822 טיפל ד"ר ויליאם בומונט אז מפקד בית חולים צבאי, באלכסיס סן מרטין שנפגע מירייה בצד השמאלי של בטנו העליונה. בומונט טיפל בפצוע שמצבו אמנם הלך והשתפר, אולם כל ניסיונותיו לסגור את דופן הבטן כשלו, ונוצר מצב של פיסטולה בין חלל הקיבה החוצה דרך החור בדופן הבטן. סן מרטין עבר לגור בביתו של ד"ר בומונט, ועבד כשכיר בתפקידי אחזקה באחוזתו. כשלוש שנים לאחר הפציעה, הבין ד"ר בומונט כי הפיסטולה מאפשרת לו לבדוק כיצד מתרחש תהליך עיכול המזון בקיבת האדם. הוא צפה בסן מרטין אוכל סוגי מזון שונים, ובדק את תהליך העיכול ואת המתרחש בקיבה במצבים שונים על ידי מדידות של מיץ הקיבה במישרין באמצעות הכנסת מכשירים דרך דופן הבטן. ד"ר בומונט היה הראשון אשר הראה כי למיץ הקיבה יש תכונות של חומר ממס וחומצי.

רפואה צבאית בישראל

חיל הרפואה בצבא הגנה לישראל הוא האחראי לרפואה הצבאית בישראל, החיל עוסק בקביעת מדיניות הטיפול הרפואי ותורת הסיוע הרפואי לכל הדרגים. מתן טיפול רפואי מיטבי לחיילי צה"ל, במלחמה ובשגרה, בקידום הבריאות בצה"ל, ובקידום הרפואה הצבאית. בראש החיל עומד קצין הרפואה הראשי (קרפ"ר), ולו אחריות רב-זרועית בתחום מדיניות הריפוי והשירות הרפואי, תורות ותפיסות חר"פ, הכשרת כוח אדם רפואי ושיבוצו, השברת ציוד רפואי ועוד.

על פי חוק הבריאות הממלכתי, מוטלת על חיל הרפואה האחריות המלאה לבריאותו של כל חייל בשירות סדיר, וזאת במקום קופות החולים האזרחיות ששירתו כל חייל טרם גיוסו.

מטעם ההסתדרות הרפואית בישראל ובשיתוף חיל הרפואה יו"ל כתב עת רפואי ייעודי לרפואה צבאית הרפואה הצבאית.

הירארכיה

• חובש צבאי - החובשים מוצבים במרפאות ובמתקנים השונים של החיל. לעיתים פועלים החובשים לצד מטפלים בכירים (רופאים ופרמדיקים) ולעיתים יפעלו לבדם. לחובשים יש אפשרות להישאר במסלולי קבע שונים בעיקר כאחראי מרפאות. לא כל החובשים נחשבים לחלק מחר"פ. חובשים רבים נמצאים ביחידות הלוחמות ואמנם כפופים מקצועית לחר"פ אך מוצבים בחיל אחר. חובשים קרביים, מוכשרים לרוב כחובשים בנוסף לתפקידם העיקרי כלוחמים.
• פרמדיק - סמכויות הפרמדיק כוללות את כל סמכויות החובש הקרבי ועוד סמכויות הדומות ליכולת הרופא בשדה הקרב: פרוצדורות מתקדמות להצלת חיים, מתן תרופות החייאה, ביצוע פעולות החייאה וייצוב עד לפינוי לבית חולים.
  קורס פרמדיקים נמשך כ־58 שבועות (שנה וחודש) בשיתוף עם מד"א (בניגוד לקורס החובשים שבו אין הכרה הדדית של שני הארגונים). הקורס מתחיל בלימוד עיוני בבית הספר לרפואה צבאית, בהמשך גיוס וביצוע טירונות רובאי 03, הנמשכת 10 שבועות, תקופת השתלמות בבתי חולים הנמשכת כ־5 שבועות, השתלמות בניידות טיפול נמרץ במגן דוד אדום הנמשכת 19 שבועות ולבסוף השלמה צבאית לקראת שיבוץ ביחידות הנמשכת כ־6 שבועות.
• רופא צבאי - בשני מסלולי קידום העורפי והקדמי. המסלול העורפי דורש מקצין הרפואה לתפקד באופן דומה לרופא משפחה. לרוב התפקיד הראשון הוא רופא במרפאה עורפית או רופא מסתובב בגדודים וחטיבות, ותפקידי ההמשך הם תפקידי מטה. המסלול הקדמי מורכב יותר ודורש מיומנויות של קצין קרבי, ידע בבנית תוכנית רפואה למבצעים, ידע בפיקוד וניהול הרפואה בקרב, בפריסת ופיקוד על תחנת איסוף הנפגעים הגדודית תאג"ד ומיומנות רבה ברפואת חירום וברפואת שגרה.
  • אחים ואחיות - קצינים שלמדו תואר ראשון בסיעוד. הגיוס למערך מתבצע בעיקר דרך העתודה האקדמית במסלול פסגה. הלימודים במסלול נערכים בבית הספר למקצועות הבריאות של האוניברסיטה העברית בירושלים, אוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת חיפה, ובסיומם מוענקים לצוערים תואר ראשון בסיעוד (BA/BSc) ותעודת הסמכה (רישוי) מטעם משרד הבריאות לעסוק בסיעוד בישראל.
    האחים והאחיות משרתים בתפקידים מגוונים כגון, פקידים קליניים בגדודים ויחידות קדמיות, בבסיסי הדרכה ואימון חטיבתיים ומרפאות ראשוניות, תפקידים במרפאות רפואת מומחים ורפואה תעסוקתית, תפקידים ניהוליים בבתי חולים במערך ר"מ 2, תפקידי הדרכה ופיקוד בבית הספר לרפואה צבאית (בה"ד 10) ותפקידי מטה ניהוליים בחיל הרפואה, מרפאות ברחבי הארץ ופיקוד העורף.
    תפקיד האחיות והאחים הוא לתת מענה רפואי איכותי וזמין יותר לחיילים, הן באמצעות טיפול קליני לפי סמכויות רגילות או מורחבות לאחר ביצוע קורס על-בסיסי (הכשרות בסיעוד בישראל) או הכשרות נוספות והן באמצעות ניהול מרפאות והשתלבות בתפקידי מטה.
  • קצין בריאות נפש (קב"ן) - קצין שהכשרתו המקצועית היא פסיכולוג או עובד סוציאלי ולעיתים אף פסיכיאטר (שהוא רופא). קב"נים מטפלים בבעיות נפשיות של חיילים ומתגייסים. הטיפול יכול לכלול פגישות טיפוליות (בדומה לשיחה אצל פסיכולוג), טיפול תרופתי (במקרה ומדובר בפסיכיאטר) או בהמלצות למפקדים. פועל כחלק ממערך בריאות הנפש בצה"ל.
  • וטרינרים - קצינים שלמדו רפואה וטרינרית. משרתים בענף בריאות הצבא במגוון תפקידים, כקציני בריאות הצבא באוגדות והפיקודים או ראשי מדורים בענף.

מחקרים וניסויים בחיילים

בכמה מקרים נערכו ניסויים על חיילים אחת הפרשיות המפורסמות היא פרשת ניסוי האנתרקס.

לקריאה נוספת

• פרופסור ערן דולב, פרקים הרפואה הצבאית, 2001, הוצאת משרד הביטחון

הערות שוליים

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.

This article "רפואה צבאית" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:רפואה צבאית. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.

---

 Facebook Page

🐤 Twitter Follow us on Twitter !

Read or create/edit this page in another language

• רפואה צבאית in English