רענן אליעז
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "תבנית מידע/אישיות" אינה קיימת.
רענן אליעז (נולד בינואר 1975) הוא מנכ"ל ומייסד הרשת האירופית-ישראלית (Europe-Israel Network) ושותף בהקמת התנועה הפרו-ישראלית באירופה. הקים וניהל מתחילת דרכם ועד 2017 את ELNET והפורום לדיאלוג אסטרטגי, להעצמה פוליטית של ידידי ישראל ביבשת. קודם לכן כיהן במטה לביטחון לאומי בישראל, בארגון AIPAC בארצות הברית ובארגון ידידי ישראל באירופה (European Friends of Israel). בפעילותו מקדם אליעז חוסן לישראל ולעם היהודי, ומינוף אינטרסים משותפים לישראל, למדינות אירופה ולאיחוד האירופי.
ביוגרפיה[עריכה]
בן למשפחה שורשית וציונית, ספג את אהבת הארץ והעם היהודי מהוריו אשר התחנכו בתנועה הקיבוצית והשתתפו בהקמת קיבוצי שער הגולן, גשר הזיו ואלומות, ובבגרותם היו ממקימי ההתנחלות בית-חורון. בתום שירות צבאי כחובש קרבי ביחידת החילוץ של חיל האוויר 669 ובסיירת הנח"ל, השלים תואר ראשון במדעי המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים ותואר שני בממשל ומדיניות בינ"ל של האיחוד האירופי בKU לוון בלוון, בלגיה. אליעז מתמחה בתחום יחסי ישראל-אירופה ובשנת 2002 פרסם תזה בנושא תפקיד האיחוד האירופי בפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני.
פעילות פוליטית למען ישראל בבריסל ובוושינגטון[עריכה]
אליעז החל פעילותו להעצמת ידידי ישראל באירופה מיד עם סיום תוארו השני. הוא עבד בבריסל בצוות המייסד של ארגוני פורום אירופה המזרח הקרוב וידידי ישראל האירופיים. בשנת 2003 החל לעבוד בארגון איפא"ק AIPAC בוושינגטון הבירה, תחת הנהגתו של הווארד קור שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.(אנ'). משם המשיך כעמית מחקר במכון וושינגטון למדיניות המזרח הקרוב שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.(אנ') תחת הנהגתם של דניס רוס ורוברט סאטלוף. כמו כן, אליעז כיהן כמנהל מחקר ותכנון אסטרטגי במכון הדסון.
בשנים 2002-2005, גיבש אליעז את תפיסתו בנוגע לאקטיביזם הפוליטי למען ישראל באירופה, וכן ליתרונות הפעילות המדינית השקטה על פני פעילויות הסברה ושתדלנות, בכדי לקדם באופן אפקטיבי את ענייניה של ישראל.
גיבוש תפיסת הפעולה למען ישראל באירופה[עריכה]
לתפיסתו של אליעז, גורמים רבים המעוניינים לסייע לישראל נוטים לא אחת להעדיף את ההסברה והשתדלנות על פני פעילות מדינית ואקטיביזם פוליטי. ברם, ההסברה והשתדלנות הינם אזורי נוחות רבי תהודה המשרתים, על פי רוב, אינטרסים פוליטיים ומספקים צדקנות, אך הם מוגבלים מטבעם ביכולתם להשפיע על המציאות. לעומתן, הפעולה המדינית מחייבת תכנון אסטרטגי רב-שנים, יוזמה ונטילת סיכונים. היא נעשית לרוב בחשאי ותכליתה להביא את האחר לאמץ מדיניות או לנקוט במהלכים שישרתו את האינטרסים הישראליים.
החיבור של אליעז לרעיון המסדר שהביא להיווצרות אירופה בת-זמננו ולאיחוד האירופי נוצר כאשר למד ועבד בבלגיה, בשנים 2001-2003, שם גם חווה אנטישמיות בתקופת האינתיפאדה השנייה. הוא גיבש את תפיסתו לגבי יחסי ישראל-אירופה בעת שהותו בבריסל ובוושינגטון, וכן בעקבות ניסיונו בעבודה ממשלתית בישראל, בריכוז מדיניות חוץ במטה לביטחון לאומי, במשרד ראש הממשלה.
שירות במטה לביטחון לאומי[עריכה]
בשנים 2005-2007 שירת אליעז כמרכז בכיר למדיניות חוץ תחת היועץ לביטחון לאומי דאז, האלוף במיל' גיורא איילנד ותחת ראשי הממשלה אריאל שרון ז"ל ואהוד אולמרט. הנגישות למידע מסווג והחשיפה האינטימית לחשיבת מנהיגים בתחומי חוץ וביטחון, כמו גם היעדר תכנון אסטרטגי ארוך טווח ביחסה של ישראל לאירופה, אפשרו לאליעז להבחין בחוזקות ובמגבלות המערכת הממשלתית, ולאתר תחומים בהם קיים פער בין המצוי לרצוי.
אליעז סייע בהכנת היועץ לביטחון לאומי לקראת דיאלוגים אסטרטגיים מול ארצות הברית, רוסיה וסין. להפתעתו, לא היו לישראל דיאלוגים מדיניים סדורים עם ארצות אירופה או האיחוד האירופי. בהמשך, יקים אליעז את הפורום לדיאלוג אסטרטגי, שיקיים דיאלוגים כאלו בין ישראל ומדינות אירופה.
הקמת וניהול רשת ארגוני ELNET[עריכה]
אליעז הקים את ארגון ELNET ביוני 2007, תחילה בבריסל[1] ובהמשך בבירות אירופה נוספות- מדריד, ספרד (2008), פריז, צרפת (2010), ברלין, גרמניה (2013) וורשה, פולין (2015). כמו כן ייסד את ארגון ELNET בישראל (2010)[2] ואת הפורום לדיאלוג אסטרטגי (2013).[3]
בשנים 2007-2017 כיהן כמנכ"ל רשת ארגוני ELNET, הוביל את התכנון האסטרטגי וההוצאה לפועל של כלל הפעילויות, גייס והוביל את צוות העובדים, המתנדבים והתורמים. את ההקמה והפיתוח של רשת הארגונים ליווה היועץ האסטרטגי עופר בוזו. התפקיד המרכזי של ELNET היה עידוד ובנייה בפועל של אקטיביזם פוליטי אזרחי למען חיזוק קשרי אירופה עם ישראל.[4] תחת הנהגת אליעז התקיימו שיתופי פעולה יוצאי דופן עבור ארגון מסוגו של אלנט עם משרדי ההגנה והחוץ של גרמניה, צרפת, ספרד, פולין וכן ברית נאטו ושירות החוץ של האיחוד האירופי, EEAS. הוא גם מיצב את הארגון כשותף בכיר בפורומים וארגונים בינ"ל מובילים ובהם ,Brussels Forum of the German Marshall Fund Munich Security Conference , Chatham House וכנס הרצליה.
רתימת והנעת פעילים פוליטיים באירופה[עריכה]
בשנים 2008-2012 רתם אליעז אזרחים צרפתים ידידי ישראל, באופן חסר תקדים, למעורבות פוליטית למען חיזוק קשרי ארצם עם ישראל. תחילה לטובת נשיא צרפת דאז, ניקולא סרקוזי ובהמשך לחיזוק מעמדו של פרנסואה הולנד במרוץ לראשות המפלגה הסוציאליסטית ומשם לנשיאות צרפת. עם התערערות מעמדו של דומיניק סטראוס-קאהן כתוצאה מסקנדל בו היה מעורב[5], התחוור לאליעז שהמפלגה הסוציאליסטית, שהתעתדה לרשת את השלטון מידיו של הנשיא סרקוזי, עשויה ליפול בידיה של מרטין אוברי[6]. במיזם ראשון מסוגו נרתמו אזרחים צרפתים לקמפיין שמטרתו לסייע לפרנסואה הולנד לזכות במנהיגות המפלגה הסוציאליסטית[7]. משם, הדרך להיבחר לנשיא צרפת לא הייתה ארוכה.
פריצות דרך נוצרו במהלך ביקורים בארץ של פוליטיקאים ומנהיגים אירופאים רבים, סה"כ אירח אליעז בישראל כ-800 מבקרים אירופאים במעל 70 משלחות, בהם אורחים שלא פקדו את ישראל בעבר, לדוגמה: מפלגת הירוקים הצרפתית[8] ומפלגת השמאל הגרמנית די לינקה.[9]
מאבק בתנועת החרם נגד ישראל (תנועת ה-BDS) באירופה[עריכה]
גרמניה[עריכה]
פעילות רציפה של אליעז בקרב הדרגים הפוליטיים הבכירים בגרמניה הביאה לכך שגרמניה תאמץ מדיניות תקיפה נגד תנועת החרם נגד ישראל, ה- BDS, ואף תקבע בחוק כי פעילות החרם היא אנטישמית[10]. אפילו מפלגת השמאל הקיצוני הגרמנית די לינקה, השתכנעה להתנגד לתנועת החרם נגד ישראל[11], לראשונה באופן פומבי, זאת לאחר ביקורים בישראל ב- 2011 וב-2015.
ספרד[עריכה]
יוזמות שונות לרתום את ספרד לטובת תנועת החרם נגד ישראל הובסו בפעילות שיזם אליעז ברמה המוניציפלית והלאומית. למשל, באפריל 2011 בעיר גטפה הספרדית, חברו מפלגת השלטון (PP-Partido Popular) והאופוזיציה (PSOE Partido Socialista – Socialist Party) בכדי להפסיק קמפיין תמיכה רשמי במשט אנטי ישראלי שנשלח לחופי עזה[12]. במקרה אחר, באוגוסט 2015, נהדף ניסיון להניא את הזמר[13] היהודי-אמריקאי מתיסיהו מלהופיע בפסטיבל שנערך בולנסיה, ספרד.
עבודה מדינית באירופה[עריכה]
צרפת[עריכה]
פעילות עקבית ועיקשת של ארגונו של אליעז בשנים 2010-2014 מול דרגי העבודה במשרד ההגנה ובוועדה הצרפתית לאנרגיה אטומית, חיזקה את תמיכתה של צרפת במדיניות סנקציות תקיפה כלפי איראן והסרת איום הנשק להשמדה המונית. בעיני מומחים, עמדתה של צרפת בזמנו הייתה תקיפה אף יותר מזו האמריקאית, תחת הנשיא אובמה[14] [15].
בעת מלחמת האזרחים בסוריה, יצר אליעז בשנים 2014-2015 שיתוף פעולה ישראלי-צרפתי באשר למדיניות מתואמת כלפי פלגי המורדים בנשיא הסורי, בשאר אל-אסד[16] [17].
בריסל / איחוד אירופי[עריכה]
רצף פעילויות שהוביל בבריסל הביא לכך שהאיחוד האירופי ביצע לראשונה בידול בין קידום הקשר הבילטרלי עם ישראל וההתקדמות במשא ומתן בין ישראל לפלסטינים[18][19]. מר כריסטיאן ברגר, מנהל דאז בשירות החוץ האירופי את תחום יחסי האיחוד האירופי עם המזרח התיכון, הודה בדיאלוג האסטרטגי שנערך בין האיחוד וישראל, ב-5 בפברואר 2015, כי החיבור האוטומטי שעושה האיחוד בין השניים היה בעוכריו[20].
גרמניה[עריכה]
מתוך כוונה לבסס יחסים אמיצים בין גרמניה לישראל, רתם אליעז מנהיגים רבים מכלל הפלגים המרכזיים בעשייה המדינית בגרמניה, ובהם גרט ויסקירצ'ן, זילקה טמפל, כריסטיאן שמידט, פיליפ מיספלדר ורודריך קיסווטר בכדי לקדם מדיניות מתואמת בין גרמניה וישראל. הדגש היה להעז להביט אל העתיד, מעבר לראייה הצרה המאפיינת את קשרי ישראל עם גרמניה ומתמקדת בהקשר ההיסטורי של השואה והמחויבות ההיסטורית של גרמניה כלפי ישראל. אליעז קידם קו זה מתוך הבנה שהדור הצעיר בגרמניה פחות מחויב כלפי ישראל מקודמיו, ומוטב ליצור קשרים המבוססים על אינטרסים ממשיים ולא רק שותפות ערכית או מחויבות מוסרית.
הפורום לדיאלוג אסטרטגי[עריכה]
בשנת 2013 הקים אליעז את הפורום לדיאלוג אסטרטגי במטרה להוות גוף מחקרי שיקדם מחקר, חילופי רעיונות ומה שכינה, "תמיכה רכה" (soft advocacy) בישראל. המודל שהיווה השראה להקמת הפורום היה זה של ארגוני AIPAC ו- WINEP.
בשל היעדרם של דיאלוגים אסטרטגיים רשמיים בין ישראל ואירופה, הגה אליעז את מודל הדיאלוגים האסטרטגיים, תחילה במסגרת ארגון ELNET ואחר כך בחסות הפורום לדיאלוג אסטרטגי. הדיאלוג האסטרטגי הראשון נערך בין צרפת וישראל בשנת 2010, והשותפים המרכזיים בצד הצרפתי היו הגברת תרז דלפש והשגריר מישל מיריילה. במרוצת השנים כינס דיאלוגים נוספים עם גרמניה, בריטניה, פולין, האיחוד האירופי (EEAS) וברית נאט"ו (NATO).
מחקרים פורצי דרך[עריכה]
אליעז ערך ופרסם מספר מחקרים המתמקדים באקטיביזם פוליטי באירופה:
- A Special Study of European Political Arena and Contributions Laws - FRANCE, 2003
- A Special Study of European Political Arena and Contributions Laws - GERMANY, 2004 שני המחקרים בוצעו במסגרת פרטית, על מנת לתמוך בפעילות פוליטית בקרב ידידי ישראל באירופה. המחקרים פורסמו והופצו למספר מצומצם של מנהיגים בקהילה הפרו-ישראלית באירופה ובארה"ב בשנים 2003-2004. המחקרים כללו מיפוי ראשון מסוגו של השחקנים וההזדמנויות במערכת הפוליטית באותה העת, כולל חקיקה הקשורה במימון מפלגות ומועמדים.
- נשיא צרפת ניקולא סרקוזי ושורשיו היהודיים - מטרום מלחמת העולם השנייה ועד ימינו, 2007 המחקר שנעשה במסגרת פרטית, התחקה אחר שורשיו היהודים של נשיא צרפת ניקולא סרקוזי, מהתקופה שקדמה למלחמת העולם השנייה ועד לשנת פרסום המחקר. במסגרת עבודת המחקר ראיין אליעז את בני משפחתו בארצות הברית, אירופה וישראל, בסיומו, הוצג המחקר לנשיא באופן אישי. לאחר מכן גם ביקר[21] הנשיא בעיר מוצא משפחתו ביוון, סלוניקי. המחקר זכה לאזכורים[22] רבים בתקשורת.
תפקידים ציבוריים[עריכה]
אליעז משמש בהתנדבות במספר תפקידים ציבוריים:
- חבר מייסד, עמותת Europe-Israel Network
- חבר מייסד, MKNV – העמותה לקידום חינוך ותקשורת לא-אלימה בישראל
- חבר בחבר הנאמנים, המכללה האקדמית עמק יזרעאל
קישורים חיצוניים[עריכה]
- שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.רענן אליעז, ברשת החברתית LinkedIn
ראיונות[עריכה]
- רוב אשמן, Pouvoir Juif and French concerns over the nuclear deal, באתר Jewish Journal, ב- 4 דצמבר 2013
- נתן גוטמן, New European Pro-Israel Group Aims for Low Profile, באתר Forward, ב- 12 ביוני 2008
- אלינה דיין שרון, With U.S.-Israel ties aplenty, ELNET works to bolster Europe-Israel bonds, באתר JNS, ב- 12 בנובמבר 2015
- אלינה דיין שרון, Non-Partisan Network Works to Bolster Europe-Israel Bonds ,באתר JNS, ב- 17 נובמבר 2015
- ניצן הורוביץ - "משחק חוץ" (תוכנית 19), בערוץ הכנסת, 8 ביולי, 2019
מאמרים[עריכה]
- מי יציל את אירופה?, באתר Ynet, ב- 21 יוני 2005
- רגע האמת של האיחוד האירופי, באתר הארץ, 26 מאי 2005
- אירופה, החוקה ואנחנו, באתר Ynet, ב- 25 מאי 2005
- סרקוזי נשיא חדש לצרפת: עבר ועתיד באתר European Jewish Press, ב - 20 יוני 2007
- האם המקורות היהודיים של הנשיא סרקוזי ישפיעו על מדיניות צרפת? באתר Jewish Journal, ב- 11 מאי 2007
- 2014: שנת ההזדמנויות לחיזוק קשרי ישראל-אירופה, באתר The Times of Israel, ב- 13 ינואר 2014
- בנייה מחודשת של מכנה משותף לישראל ולגרמניה, באתר הארץ, 24 פברואר 2014
- ארה"ב, אירופה וישראל: חלוקת הנטל לצורך שיפור בביצועים , באתר The Times of Israel, ב- 21 באוגוסט 2015
- בחירות גורליות עבור קשרי ישראל-אירופה, באתר The Times of Israel, ב- 25 פברואר 2015
- התחזית: קרירות ביחסי ישראל-צרפת בעידן מקרון, באתר הארץ, 8 מאי 2017
- אתגר פוליטי גורלי עבור יהדות צרפת, באתר The Times of Israel ב- 4 מאי 2017
- משהו טוב קורה באירופה ולישראל כדאי לפעול, באתר The Times of Israel, ב- 11 יולי 2017
- מבחן אמת לברית הישראלית-גרמנית, באתר Jerusalem Post, ב-10 ספטמבר 2017
- תיאום ציפיות: יחסי ישראל אירופה בשנת 2018, באתר Jerusalem Post, ב-17 דצמבר 2017
- הזדמנויות לצד משבר ביחסי ישראל והאיחוד האירופי, באתר European Business Review, ב- 2 במרץ 2018
- יחסינו לאן, באתר דבר, 13 יוני 2018
- אורבן בירושלים: ימי מבחן ליחסי ישראל-אירופה, באתר Eurative, ב- 16 יולי 2018
- ישראלים נוהרים לקלפיות! בבחירות לפרלמנט האירופי, באתר The Times of Israel, ב-14 בפברואר 2019
- כיצד ישראל והקהילות היהודיות יכולים לסייע לאירופה להתמודד עם אתגר ההגירה, באתר The Algemeiner, ב- 23 יולי 2019
- על כל מועמד רציני בישראל להתחייב לשלום יהדות התפוצות, באתר The Times of Israel, ב - 26 באוגוסט 2019
- בחירות בישראל: איך זה משנה לאירופה?, באתר The Times of Israel, ב- 13 בפברואר 2020
- מדוע אירופה וישראל זקוקות זו לזו, באתר The Algemeiner, ב- 3 בפברואר 2020
- אירופה במבחן הקורונה, באתר The Brussels Times, ב- 7 במאי 2020
- ההזדמנות של ישראל לשפר יחסיה עם אירופה, באתר The Algemeiner, ב- 8 בדצמבר 2020
ספרים[עריכה]
- אין שיר שהוא לא שיר אהבה (2017), ספר שירים
הערות שוליים[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.מידע לציבור על רישום העמותה בבלגיה, באתר רשם העמותות הבלגי
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.מידע לציבור על רישום העמותה בישראל, באתר רשם העמותות
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.מידע לציבור על רישום עמותת הפורום לדיאלוג אסטרטגי, באתר רשם העמותות
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Eizenstat, Ambassador Stuart E., The Future of the Jews: How Global Forces are Impacting the Jewish People. Rowman, Rowman & Littlefield, 2012, עמ' 228, שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.ISBN 978-1442216280
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.מערכת וואלה! חדשות, טענה חדשה נגד שטראוס-קאהן: קשור לרשת זנות, באתר וואלה!, 16 אוקטובר 2011
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.מתיאס מלול, Les candidats socialistes et Israël: Aubry et Montebourg farouchement anti-israéliens., באתר Europe Israel News, 6 אוקטובר 2011
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Rob Eshman, Pouvoir Juif and French concerns over the nuclear deal, Jewish Journal, 4 דצמבר 2013
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.רפאל בסה ד'מוליירה, Le discret voyage en Israël des parlementaires écolos, באתר Le Monde, 6 יוני 2013
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.דר' רוני סטאובר ובריל בלסקי, DIE LINKE: BETWEEN ANTI-ZIONISM AND SOLIDARITY WITH ISRAEL, אוניברסיטת תל אביב
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Joseph Nasr, Riham Alkousaa, Germany designates BDS Israel boycott movement as anti-Semitic, באתר רויטרס, עדכון אחרון - 17 מאי 2019
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Palestinian BDS National Committee, Die Linke Protecting Israel’s Occupation and Apartheid?, באתר BDS Movement, 28 יוני 2011
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Presentation towards Gaza in Getafe, באתר Rumbo A Gaza
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Combatiendo el BDS en España, באתר ACOM, 29 אוגוסט 2015
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found..Robert P. Hager Jr, Iran and the Bomb: The Abdication of International Responsibility, Routledge Taylor & Francis Group, 2009
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.ג'ון וינוקור, Thérèse Delpech Talks Tough on Iran, באתר - The New York Times, 6 מרץ 2007
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.מייקל הרצוג, The Syrian Cauldron: A View from Israel, באתר The Washington Institute for Near East Policy, 8 דצמבר 2015
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Vladimir Frolov, Frederic C Hof, Michael Herzog, Hossein Derakhshan, Gencer Özcan, Pierre Haski, How to solve the Syrian crisis – the view from around the world, אתר - The Guardian, 20 נובמבר 2015
- ↑ נייר מדיניות מתוך כנס “The EU in International Affairs II”, בריסל, בלגיה, 22-24 אפריל 2010
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.טובה לזרוף, Czech envoy: Israel-EU upgrade stuck, not frozen, באתר The Jerusalem Post, 6 מאי 2009
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.כריסטיאן ברגר, Israel through my eyes: Christian Berger, EEAS, אתר המשלחת הישראלית לאיחוד האירופי ונאט"ו, 27 אוקטובר 2016
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.New Europe Brussels team, Sarkozy: “My roots are in Salonika”, באתר New Europe, 12 מאי 2007
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Marie-Antide Fort, Les origines ottomanes du président Sarkozy, אתר Nouve L'obs, 10 מרץ 2008
קטגוריה:בוגרי האוניברסיטה העברית בירושלים קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1975
This article "רענן אליעז" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:רענן אליעז. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.
