ריינהרד גנצל
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "תבנית מידע/אישיות" אינה קיימת.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
ריינהרד גנצל (בגרמנית: ʁaɪ̯nhaʁt ɡɛntsl̩; נולד ב- 24 במארס 1952) הוא אסטרופיזיקאי ואסטרונום גרמני, מנהל-שותף במכון מקס פלאנק לפיזיקה מחוץ לכדור הארץ, פרופסור באוניברסיטת מינכן ופרופסור אֶמֶרִיטוּס באוניברסיטת קליפורניה בברקלי. גנצל הוא חתן פרס נובל לפיזיקה לשנת 2020, יחד עם אנדריאה גז ורוג'ר פנרוז, עבור תרומתו לחקר התצפיות האסטרונומיות על החור השחור העל-מסיבי הממוקם במרכז גלקסיית שביל החלב.[1][2]
קורות חיים[עריכה]
נולד בעיר באד הומבורג במדינת הסן שבגרמניה, בנם של אווה-מריה ולודוויג גנצל, פרופסור לפיזיקה של מצב מוצק (פִיזִיקַת הַמַּצָּב הַמְּעֻבֶּה). הוא למד לתואר ראשון בפיזיקה באוניברסיטת פרייבורג ולתואר שני ולדוקטורט בפיזיקה באוניברסיטת בון. את הדוקטורט שלו קיבל בשנת 1978, עבור מחקרו בתחום הרדיו-אסטרונומיה אשר נערך במכון מקס פלאנק לרדיו-אסטרונומיה. עם סיום הדוקטורט, יצא גנצל ללימודי פוסט-דוקטורט בארצות הברית, במרכז הרווארד-סמיתסוניאן לאסטרופיזיקה שבמסצ'וסטס, ועסק באינטרפרומטריה (תצפית) אסטרונומית של גלי קרקע ארוכים מאוד ובחקר של קרינה תת-אדומה בינונית, באזורים בהם נוצרים כוכבים.
בין השנים 1980-1982 השתתף בתוכנית עמיתי המחקר של מילר, באוניברסיטת ברקלי, ובמסגרתה עסק בספקטרוסקופיה של קרינה תת-אדומה רחוקה. בשנת 1981 מונה לפרופסור חבר לפיזיקה ומחקר אסטרונומי במעבדה למדעי החלל שבאוניברסיטת ברקלי, ובשנת 1985 מונה לפרופסור מן המניין באוניברסיטה זו. בשנת 1986 שב לגרמניה והחל לנהל את מכון מקס פלאנק לפיזיקה מחוץ לכדור הארץ והתקבל כמדען-חבר באגודת מקס פלאנק. בין השנים 1987-1999, המשיך להרצות במחלקה ללימודי הפיזיקה באוניברסיטת ברקלי על תקן של פרופסור אורח, ובשנת 1999 מונה בה לפרופסור מן המניין. בשנת 1988 מונה לפרופסור של כבוד באוניברסיטת מינכן והחל להרצות בה עד לימים אלו. בשנת 2020 מונה גנץ ליושב ראש ועדת פרס שאו בתחום האסטרונומיה.
עבודתו[עריכה]
עיקר עבודתו של ריינהרד גנזל מתמקדת בחקר הקרינה התת-אדומה והגלים התת-מילימטריים. תחומי המחקר העיקריים של גנצל מתמקדים באסטרופיזיקה ניסיונית, ובפרט בתחום האופטיקה האדפטיבית. גנצל עומד בראש קבוצת מחקר בין-לאומית של אסטרונמים, מטעם מכון פלאנק, העוסקת בתצפית וחקר התפתחות הגלקסיות ומתמקדת בשאלת התקיימותם של כוכבים שחורים מסיביים במרכזי הגלקסיות.
גנצל ועמיתיו בקבוצת המחקר פיתחו מכישור תצפית חדשני, בעיקר בתחומי קרינה תת-אדומה וגלים תת-מילימטריים. הקבוצה פיתחה טלסקופים גדולי ממדים אשר חלקם מקובעים אל הקרקע וחלקם האחר משוגרים לחלל באמצעות לוויין. באמצעות מצפי כוכבים אלו, חוקרת הקבוצה את הקרינה התת-אדומה אשר נפלטת מתוך גלקסיות מרוחקות, ובכך חושפת את פעילות הגלקסיות ללא תלות בהשפעות מעכבות המדידה של "הסתרת אבק". כך, עשתה הקבוצה שימוש במכשיר תצפית חדש, GRAVITY, ובאמצעותו הצליחה לצפות בלב ליבו של הקוואזר 3c 273, ובגז אשר סובב את החור השחור. תוצאות התצפית המהפכנית התפרסמו בכתב העת היוקרתי Nature.[3]
ב-16 באוקטובר 2002 דיווח צוותו של גנצל לראשונה על ממצאיה של תצפית בת כעשר שנים אשר נערכה במצפה הכוכבים קק שבהוואי לשם חקירת קשת A* (סגיטריוס A*) שבמרכז שביל החלב.[4] באמצעות דימות קרינה תת-אדומה של המרכז הגלקטי הצליח גנזל ועמיתיו להתגבר על ענני אבק המסתירים את האור הנראה וליצור תמונות של מרכז שביל החלב, וכך לעקוב אחר מסלולי הכוכבים שסובבים את קשת A*. בדיקת מסלול ההקפה של הכוכב העלתה כי המסה של קשת A*, המיקום ממנו יוצא שידור רדיו חזק ומרוכז במיוחד במרכז גלקסיית שביל החלב, היא של כ-3.7 מיליון מסות שמש ברדיוס אשר אינו עולה על 6.25 שעות אור, או כ-4.2 מיליארד קילומטרים. לשם השוואה, הכוכב פלוטו מקיף את השמש ברדיוס של 5.51 שעות אור או כ-3.7 מיליארד קילומטרים. ראיות אלו תומכות בהשערה כי קשת A* הוא חור שחור על-מסיבי, כמו אלו הקיימים במרכז של מרבית הגלקסיות.[5]. ממצאים אלו הובילו את צוות המחקר למסקנה כי במרכז גלקסיית שביל החלב ממוקם חור שחור על-מסיבי. על תגליות אלו זכה גנצל בפרס נובל לפיזיקה לשנת 2020, יחד עם אנדריאה גזור ורוג'ר פנרוז.
הערות שוליים[עריכה]
This article "ריינהרד גנצל" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:ריינהרד גנצל. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.
|
This page exists already on Wikipedia. |
- ↑ שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
- ↑ שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
- ↑ Gravity Collaboration. (2018). "Spatially resolved rotation of the broad-line region of a quasar at sub-parsec scale". Nature. 563, (7733): 657-660. Bibcode: 2018Natur.563..657G. doi: 10.1038/s41586-018-0731-9
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.ד"ר אביב אופיר וד"ר נעמה חריט-יערי, פרס נובל לשנת 2020 ינתן לרוג'ר פנרוז, ריינהרד גנצל ואנדריאה גז על מחקריהם על חורים שחורים, באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 2020-10-06
- ↑ Gravity Collaboration. (2020). "Detection of the Schwarzschild precession in the orbit of the star S2 near the Galactic centre massive black hole". Astronomy & Astrophysics. 636. Bibcode: 2020A&A...636L...5G. doi: 10.1051/0004-6361/202037813
