רוז'ין
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 581: attempt to index field 'wikibase' (a nil value).שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found. רוז'ין (אוקראינית: Ружин; רוסית: Ружин; יידיש: רוזשין; פולנית: Rużyn) היא יישוב באוקראינה בחבל ווהלין, במרכז מחוז ז'יטומיר. העיר נודעה כמרכז יהודי מחשובים בעולם החל מן המאה ה-18.
היסטוריה[עריכה]
ימי קדם[עריכה]
הסקיתים הנוודים שלטו באזור בין 500-300 לפני הספירה, לאחריהם שלטו הסרמטים, שהתבססו בעיקר על גדות המערב של הדנייסטר. מאוחר יותר, אנשי תרבות אנטיבית הלניסטית בנו חומת הגנה ליד רוז'ין, והרחיבו בכך את טווח השטח הטריטוריאלי שלה לכל האזור שנמצא בין הנהרות דנייסטר ודנייפר. עקבות מתרבות זו נמצאו עם גילויים של מטבעות, כלי זכוכית וקרמיקה, המתוארכים למאה החמישית.
ימי הביניים עד התקופה המודרנית הקדומה[עריכה]
היצאותו של צלב המתוארך למאה ה-12-13 מעיד על בוא הנצרות לאזור כבר בתקופהזו . שרביב (כפי שכונה אז רוז'ין) היה ביתו של חאן מונגולי, יחד עם 13 עבדיו.
ההיסטוריה של רוז'ין כוללת את ההיסטוריה של אוקראינה כולה:
- הקמת קיוואן רוס בשנת 885 על ידי הרוזן אולג
- כיבוש על ידי הורד הזהב המונגולי באמצע המאה ה -13
- כיבוש על ידי אצילים ליטאים בשנים 1398–1449
- "מלחמת העצמאות" נגד פולין, בהנהגתו של בוגדן חמילניצקי בין השנים 1648–57, בו נרצחו עשרות אלפי יהודים
אצילים פולנים החלו להשפיע במערב אוקראינה. בשנת 1596, רוזן - בשם קיריק רוז'ינסקי - שינה את השם של העיר מן שרביב לשמה המוכר כיום רוזי'ן.
בשנת 1608 סייע אחיו של קיריק - אדם דמיטרי - לגייס אנשים לצבא שהורכב מאלף פרשים. על מנת לגייס את הכסף, הוא החכיר כמה מאדמותיו ושיעבד את העיר רוז'ין לידי קריסטוף קבליץ'. עם התבוסה של מרד דימיטרי על ידי הרומאנוב, נכסי רוז'ינסקי נבזזו לכל הבא ליד.
התקופה המודרנית[עריכה]
באמצע המאה ה -17, נבנתה קתדרלה בבלילובקה הסמוכה - והקוזקים של חמילניצקי צעדו דרך רוז'ין, לראשונה בדצמבר 1648. האדמה חולקה לאחר מכן והוענקה לקציני קוזאק. היערות פונו לחקלאות - והחיים נעשו שלווים.
עד שנת 1651, רוז'ין שגשגה. עם הסכם שלום שנחתם בין רוסיה אוקראינה ופולין בשנת 1667, אדמות כולל רוז'ין חזרו לשליטה פולנית. רוז'ין נשלטה זמן קצר לאחר מכן על ידי הרוזן ווישניובייצקי.
בשנת 1736 נהרג המנהל המקומי של פאבוליץ 'ורוז'ין 35 אזרחים יהודים, ונכסיהם, שהוערכו כ-180,000 זלוטי, הוחרמו. הקבורות הראשונות בבית העלמין היהודי של רוז'ין נחשבות עד 1776.
בתוך כך, הקתדרלה הקתולית נבנתה ברוז'ין, ובשנת 1845 נוסף לבית החולים בית חולים בן 6 מיטות. תעשיית הבדים, עם הקמתם של שני מפעלים, הפכה לאבן יסוד בתעשייה בעיירה. מפעל עור בבעלות אוגוסט וולף החל לפעול בשנת 1862. לאחר מכן, מפעלי לבנים, מזקקי משקאות, מפעלי עיבוד נפט וטחנות מונעות אדים צצו ברחבי רוז'ין; וכך גם סניף דואר, בית חולים אחר, כנסייה אורתודוקסית ובית כנסת.
עד שנת 1906 הייתה רוז'ין תערובת של אוקראינים, פולנים ויהודים והתעלה על 4,000 תושבים. כולל הפרבר של בלמוטיבקה היה מביא את הסכום למעל 6,000. האוקראינים התחנכו בבתי ספר המנוהלים על ידי המדינה; יהודים במקדרים ובישיבות; ופולנים בבתי ספר פולניים חשאיים (בבלמוטיבקה). העיר, בשנת 1908, הקימה תיאטרון, קולנוע, קתדרלה קתולית ותחנת כוח משלה.
מלחמת העולם הראשונה[עריכה]
עם תחילת מלחמת העולם הראשונה, גייס הצבא אזרחים רבים - ופרשים וסוסים נדרשו למאמץ המלחמתי. לאחר תקופה קצרה של עצמאות אוקראינה (1916-1818), הגרמנים צעדו לרוז'ין ב-27 בפברואר 1918. הם עזבו שבוע אחרי שביתת הנשק, ב-18 בנובמבר 1918.
בפוגרום משנת 1919 נשדדו והוכו יהודים, והוקצו מחווה גדולה מהקהילה.
ברית המועצות[עריכה]
לאורך שנות העשרים והשלושים של המאה הקודמת, הממשלה והכוחות הבולשביקים של ג'וזף סטלין קראו לאסורים מאוקראינה, "סל הלחם של אירופה". תחת "מדיניות כלכלית חדשה" זו, יבול תוצרת האיכרים, באמצעות מכסות חובה, אך ורק לצורך שליחתם למרכזי האוכלוסייה במוסקבה, סנט פטרסבורג וכו '. בתקופה הידועה כיום בשם הרעב האוקראיני בשנים 1932-33, בין 6-7 מיליון אוקראינים היו מורעבים למוות.
שביתות רבות נגד מדיניות זו הרעידו את רוז'ין. דוח סודי ביותר של ה-NKVD (מבשר לק.ג.ב.) שכותרתו "פעולות נגד מהפכניות במחוז רוז'ין" דיווח כי 70% מכלל 543 החקלאים של רוז'ין ובלמוטיבקה אוגדו לקולחוז (קולקטיב) וכי היה עלייה ניכרת של "בנדיטיזם", כשאנשים גנבו וסקרו כל דבר לאכול.
בתקופה זו ניתן היה לראות קניבליזם במקומות שונים ברחבי אוקראינה, ביניהם מחוז רוז'ין. עד 1939 ירדה הקהילה היהודית ל -1,108 איש.
היסטוריה יהודית[עריכה]
זה היה בזמן הזה, שרוז'ין הפכה לאחד המרכזים החשובים ביהדות החסידית. זה מפורסם ביותר בזכות נוכחותו והקמתו של "חצר המלוכה" של מנהיג חסידי חשוב ואגדי מאוד. הרב ישראל פרידמן. 1796-1850) היה נינו של המגיד ממזריטש, תלמידו הראשי של הבעש"ט, מייסד החסידות. הרב פרידמן, הידוע בדרך כלל - גם בימינו - בתור הרוז'ינר ("הקדוש"), הקים את רוז'ין כמקום עלייה לרגל לחיפוש אחר הבנה רוחנית עמוקה יותר. הוא היה מפורסם באורח חייו המפואר - שהוא דוגל בו בהכנעה היה כבוד לתפארת התורה.
רוז'ין הייתה לאחד המרכזים התורנים החשובים ביותר בעולם. הוא ייסד את אחד מבתי הכנסת החשובים ביותר הירושלים - שלימים נקרא על שמו, בית הכנסת תפארת ישראל. הכיפה המרשימה נתרמה על ידי הקיסר פרנץ-יוזף מאוסטריה, שביקר בבית הכנסת בדרכו לחנוכת תעלת סואץ.
בשנת 1838, בעקבות האשמות על כך שרצחו מלשינים, הוציא הצאר עצמו הוראות למעצרו של הרבי. הוא שהה 22 חודשים בצינוק בקייב, ולאחר מכן שישה חודשים נוספים בכלא בקמניץ. הוא שוחרר בשושן פורים, מבלי שהואשם או הועמד לדין מעולם. לאחר ששמע שהצאר הורה על מעצרו מחדש, הרבי נמלט לקישינב (מולדובה), אחר כך לאיסי (רומניה) אוסטריה, ואז התיישב מחדש בסדגורה (בוקובינה-אוקראינה), שם ייסד בית כנסת גדול וחדש הקים את בית הדין החסידי שלו. הוא נפטר עשר שנים לאחר מכן, והשאיר שישה בנים להמשיך בדרכו. כל אחד מהם הקים שושלות חסידיות בפני עצמם.
עד שנת 1863, אוכלוסיית העיירה מנתה 2,663, רובם יהודים. יקב הושכר ליענקל שפירו אחד בשנת 1880 ובניהולו של שיה קלצ'ני. חוזה השכירות עבר לבנו של יענקל, אברם, בשנת 1896 אשר גם חכר טחנת גריסט המונעת קיטור. מפעל הסוכר, בטופורך הסמוך, היה בבעלותו של משה איסייביץ 'גורוביץ ומנוהל על ידי מנהלו, יוסף פרנצוביץ' ליסל. נבנתה מבשלה, כמו גם בית חולים בן 72 מיטות, אשר התאים כמעט אך ורק לקהילה היהודית. סוחרי רוז'ין היו ידועים בסוסיהם המוערכים ביותר, והובאו לברדיצ'וב בימי שוק. בשנת 1890 ניהל רוז'ין על ידי אנטון אוסיפוביץ זלוטניצקי. בשנת 1897, מתוך אוכלוסייה כוללת של 5,016 נפש, מנתה הקהילה היהודית 3,599 איש.
בשנת 1905 נשמעו ברוז'ין הרעש הראשון של מה שיהפוך למהפכה הבולשביקית. צעירים יהודים צעירים ברוז'ין, הקשורים לבונד, בראשות ש 'אוסטרובסקי הפיצו פרסומים סוציאליסטים וקראו לשביתות. באוקטובר אותה שנה נעצרו כמה שובתים (ש. אוסטרובסקי, י. מוגילבסקי, ל. פבלוצקי, ש. טרושביץ 'ו' אורינובה-רבינוביץ ') ונשפטו למאסר בבית המלאך גוברניה בסיביר . עם קצת התנצחויות, הוריהם סידרו שיאפשרו להם לצאת לחו"ל למשך שלוש שנים; בפני תקופת מאסר חדשה אם עליהם לחזור לפני סיום הקדנציה. עם זאת, כאשר הצאר טען בפראות כי 90% מהמהפכנים הם יהודים, פוגרומים סחפו את האימפריה הרוסית - בעיקר באוקראינה ובסרביה ( מולדובה ). פוגרומים, בהובלת קוזקים - שנועדו מיד לאחר הפסחא האורתודוקסי - קרעו לקהילות היהודיות, הרגו ובזזו יהודים בעיירות וכפרים מפוזרים. ברוז'ין נכנסו קוזאקים אל העדר, והשליכו את התלמידים לרחוב.
הגרמנים שהפרו את האמנה שלהם עם ברית המועצות (הסכם ריבנטרופ–מולוטוב) פלשו לברית המועצות בשנת 1941. ב־17 ביולי תפס הצבא הגרמני את רוז'ין, מתוך כוונה לשמר את מערכת הקולחוז - רק הסיט את התוצרת שנאספה מיעדה המיועד במוסקבה למחסנים משלה. כל בעלי המלאכה צפויים לתרום לצבא גרמניה הנאצית . לא רק נדרשו הפרשות (חלב, מזון, בשר ובגדים חמים), אלא גם הוטל מס ראשוני שנתי של 200 רובל על העיר. ההתנגדות תיענש בחומרה.
הגרמנים והשוטר האוקראיני המקומי ("פוליזיי") הרגו את יהודי רוז'ין בשלבים אכזריים רבים. ביער בקרבת מקום נמצאים שלושה קברי אחים (הרצח התרחש ב־9/10/41), המסומנים היום על ידי גידור ולוח. יש קבר אחים אחד (שם התרחשו רצח ב־5/1/42) בפאתי העיירה. מצבה ולוח בצורת אובליסק מסמנים קבר אחים גדול זה. אנדרטה זו ואל היער הוקמה על ידי קבוצת רוז'ינרים לאחר המלחמה. כביכול, קיים קיים אחר - שמיקומו הוא עדיין תעלומה - אך עשוי להיות קרוב לשלושת קברי ההמונים, ביער.
הגרמנים ארגנו שוטרים מקומיים, שכונו "פוליזיי" לביצוע הריגת היהודים. קבוצה אחת, "האום" הונהגה על ידי קוסטו סטפן מיכלביץ'. את הקבוצה הגדולה ביותר של פוליזיי הוביל רודנקו. בעוד שחברים אחרים בחוליות ההרג הללו נתלו על ידי הסובייטים לאחר המלחמה, רודנקו נעצר רק בשנות השבעים ומת בכלא, ממתין למשפט. הצבא האדום החל לדחוף את הגרמנים מאזור רוז'ין ב־24 בדצמבר 1943.
מבחינת ההיסטוריה היהודית, קידוש קברי ההמונים של הקהילה היהודית ברוז'ין הוא הפרק האחרון.
אנשים מפוסרמים[עריכה]
- רבי ישראל פרידמן מרוז'ין, מייסד בית הכנסת תפארת ישראל בירושלים.
- ברל רפטור, חתום על הכרזת העצמאות הישראלית.
עיריות סמוכות[עריכה]
הערות שוליים[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
קטגוריה:עיירות יהודיות (שטעטלעך) קטגוריה:שושלת רוזין קטגוריה:דפים עם תרגומים שלא נסקרו
This article "רוז'ין" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:רוז'ין. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.