רב שר שלום גאון
רב שר שלום בן בועז גאון היה גאון ישיבת סורא למשך עשר שנים, בין השנים 853-848 בערך. תרם רבות לפרסומה ויוקרתה של ישיבת סורא.
חייו[עריכה]
ייחוסו המשפחתי אינו ברור. יש אומרים שהיה חתנו של ראש הגולה[1], ואף היה בעצמו מצאצאי ראש הגולה בוסתנאי בן חנינאי[2]. בשנת 848 בערך התמנה לגאון ישיבת סורא (תחת כהן צדק בן איבומאי גאון), וכיהן בתפקיד זה עשר שנים עד למותו. היה גאון פורה ביותר שהשיב תשובות רבות, בעיקר לקהילות ספרד, קירואן ורומא. כמו כן, עסק בתיעוד ושימור מנהגי התפילה בישיבת סורא, שרבים מהם שוקעו בסדר רב עמרם גאון, והתשמרו בזכותו.
דמותו זכתה לכבוד רב בין גאוני דורו והדורות שאחריו. רב נטרונאי גאון כתב: "ואין מן הדין להשיב על דבריו לאחר מיתה, שכך שנינו אין משיבין את הארי לאחר מיתה[3]; "רבינו שר שלום גאון יעקב אדרת ישראל והתורה"[4].
בשנת ה'תשכ"ב כינס הרב ד"ר שמואל רפאל וינברג את כל התשובות שזיהה כתשובותיו של רב שר שלום גאון, במסגרת עבודת הדוקטורט שלו. תשובות אלו יצאו כספר בשם תשובות רב שר שלום גאון (מוסד הרב קוק, ירושלים ה'תשל"ו). הרב צבי בנימין אוירבך מייחס לו את כתיבת הספר שימושא רבא[5], אך רבים מפקפקים בכך משום שהוא לא הביא ראיות לדבריו[6]
מפסקיו[עריכה]
נוסחי התפילה[עריכה]
רב שר שלום היה מהראשונים ומהחשובים שתיעד את מנהגי ישיבת סורא:
- בשחרית יש לומר בברכות קריאת שמע "אהבה רבה" ובערבית "אהבת עולם", כדי לפשר בין דעות האמוראים בזה
- בברכת גאל ישראל, אין להוסיף שום תוספת בין "ה' ימלוך לעולם ועד" לבין החתימה.
- אין צורך לעמוד בעת הוצאת ספר תורה, אלא מספיק לשתוק[7].
- התיר אמירת פיוטי קרובות בעת חזרת הש"ץ, בתנאי שהם "מעין הברכה", בניגוד לעמדה הרווחת אצל גאוני בבל המתנגדת להוספת פיוטים בתפילה.
- יש לומר "שמע ישראל" בקדושה של תפילת מוסף, בשל גזירות שמד.
- בשבוע שחל בו יום טוב אין אומרים "ויהי נועם" וקדושה דסידרא בתפילת ערבית של מוצאי שבת.
- בראש חודש או יום טוב שחל בשבת, יש לומר בברכת המזון גם "רצה והחליצנו" וגם "יעלה ויבוא", ולא להסתפק באמירת "יעלה ויבוא" ולהוסיף במשפט אחד את יום השבת.
- בתפילת מוסף של יום טוב, אין צריך לקרוא את פסוקי קרבנות המוסף, ומספיק לומר "כמו שכתבת עלינו בתורתך".
- בימים שאין גומרים בהם את ההלל, היחיד לא קורא את ההלל כלל. בימים שגומרים בהם את ההלל מברכים "לגמור את ההלל" (כמנהג הספרדים עד היום).
- בראש השנה יש לומר בתפילה "מועדים לשמחה, חגים וזמנים לששון" (בניגוד לדעת רב האי גאון, שהתקבלה).
שבת ומועד[עריכה]
- עיר שאין בה שישים ריבוא נפשות, או שהיא מוקפת חומה שדלתותיה ננעלות בלילה (אף אם יש בה מעל לשישים ריבוא תושבים), אינה נחשבת לרשות הרבים.
- נהג להוסיף לארבעת המינים 68 ענפי הדס, להגיע לגימטריה "לולב".
- יש לבטל את המנהג ליטול ידיים שלוש פעמים בליל הסדר (אחת לפני הכרפס, אחת לפני ברכת המוציא ואחת למים אחרונים), ולברך על הראשונה "על נטילת ידיים", על השנייה "על רחיצת ידיים" ועל השלישית "על שטיפת ידיים".
אחר[עריכה]
- כלה שראתה דם נידה לפני בעילת מצווה, סופרת שבעה נקיים וטובלת, ולאחר מכן נכנסת שוב לחופה חוזרת עם שבע ברכות (מצב זה מכונה על ידו "קידושין המרוחקים").
- מתיר לאפות עוגה עם בשר, מבלי לחשוש שיבואו לאכול את השאריות עם חלב.
- אסור לשתות חלב גוי, גם אם ידוע שבעדרו של הגוי אין בכלל בהמה טמאה[8].
לקריאה נוספת[עריכה]
- הרב ש"ר רפאל שמואל הכהן וינברג, מבוא ל"תשובות רב שר שלום גאון", ירושלים ה'תשל"ו, עמ' ז-נב.
קישורים חיצוניים[עריכה]
- תשובות רב שר שלום גאון, באתר "אוצר החכמה" (הצפייה מעמ' 40 ואילך למנויים בלבד).
- יוסף לייכטר, רב שר שלום גאון, בתוך "שבת בשבתו" גיליון 1511, פרשת תצוה, ח' באדר א' ה'תשע"ד
הערות שוליים[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
- ↑ כך מסיק וינברג מעדות על רב האי גאון (הובאה באגרת רב שרירא גאון נוסח צרפת (מהדרות לוין עמ' 115, הערה א)
- ↑ וינברג כותב (עמ' ט) , ש"בועז" האמור בהקשר לצאצאי בוסתנאי ואזדדואר, הוא בועז אביו של רב שר שלום. לעומת זאת, יעקב נחום אפשטיין וחיים טיקוצ'ינסקי כתבו שהיה זה ראש גולה קראי מהמאה ה-10 או ה-13 (חיים טיקוצ'ינסקי, בוסתנאי ראש הגולה, "דביר" שנה א', והערת פרופ' אפשטיין בעמ' 156), וגם רב שר שלום עצמו (תשובות הגאונים שערי צדק כח ב סי' מב) פסל את צאצאיהם של בוסתנאי ואיזדדואר, דבר המחליש את הסבירות שהוא בא מהם.
- ↑ שערי צדק ע א
- ↑ ליקוטי פרדס טד
- ↑ נחל אשכול על ספר האשכול חלק ב עמ' 84 סימן ב. ראו גם באגרת רב שרירא גאון מהדורת גולדברג בתשובות רב האי גאון בסוף האגרת.
- ↑ וינברג, עמ' לה-לו.
- ↑ דבריו הובאו בספר המנהיג הלכות שבת (עמ' קנח במהדורת מוסד הרב קוק) ובטור אורח חיים קמו
- ↑ ראו שערי דורא פב, שקהילת יהדות רומא חלקה על פסק זה.
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
{{קצרמר|אישים}} [[:קטגוריה:גאונים]] [[:קטגוריה:ראשי ישיבת סורא]] [[:קטגוריה:גאוני סורא]] [[:קטגוריה:נפטרים ב-853]]
This article "רב שר שלום גאון" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:רב שר שלום גאון. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.
