ראש השנה למלכים ולרגלים/הצעה לפיסקא ראש השנה למלכים

מתוך EverybodyWiki Bios & Wiki
קפיצה אל:ניווט, חיפוש

ראש השנה למלכים[עריכה]

קובץ:Stamp of Israel - Coins 1948 - 1000m.jpg
בול "דואר עברי" מתש"ח, עליו ציור של שקל כסף מהשנה הרביעית של המרד הגדול בשלהי תקופת בית שני

המשמעות ההלכתית של "ראש השנה למלכים"[עריכה]

כאמור, באחד בניסן מתחיל מניין שנות מלכותם של מלכי ישראל: שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found."ואפילו עמד בשבט או באדר, כלתה שנתו משהגיע ניסן, ויתחילו למנות לו שנה שנייה"[1][2][3]. המשמעות לתאריך זה נוגע לספירת שנותיהם של מלכי ישראל[4]: בתאריך זה מתחילים למנות שנה נוספת למלך, גם אם לא מלך שנה שלמה לפניה, והוא התאריך הקבוע לחילוף השנה הרשמית.

לדין זה ישנה משמעות במשפט העברי בכל הנוגע לכתיבת תאריכים בשטרות (חוזים), ושאר מסמכים ורישומים[5]. על מנת לאפשר כתיבת מסמכים מחייבים, על המסמך לשאת תאריך המציין את זמן חלותו של השטר. והכלל הוא שהיו מציינים בכל השטרות והמסמכים את השנה למלכות. הצורך ביום קבוע לחילוף מניין השנים, ללא תלות בתאריך ההכתרה, נובע גם מחשש שיום ההכתרה אינו ידוע לכותבי החוזה ואז עשויים לטעות בעת ניסוח החוזה, ולהתקשות להבדיל בין שטר (חוזה) מוקדם למאוחר.

המקור לקביעת א' בניסן כראש השנה למלכים[עריכה]

מצוות "החדש הזה לכם"=[עריכה]

א' ניסן הוא ראש השנה למלכים ומציין את ראשית סדרי הזמנים של עם ישראל.

שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.בדף תבנית:ציטוט/style.css אין תוכן.

וַיֹּאמֶר ה' אֶל-מֹשֶׁה וְאֶל-אַהֲרֹן בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר. הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים, רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה.

שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "ספרי קודש" אינה קיימת.ספר שמות, פרק י"ב, פסוקים א'-ב'

מרכזיותו של מנין החודשים מניסן על ידי עם ישראל במחשבת ישראל כה רבה, עד כדי כך שפירוש רש"י הראשון על המקרא שואל מדוע התורה לא התחילה במצווה זו.

שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.בדף תבנית:ציטוט/style.css אין תוכן.

בְּרֵאשִׁית – אמר רבי יצחק: לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מ"הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם".

פירוש רש"י לספר בראשית, פרק א' פסוק א'.

לעומת שיטת התלמוד הבבלי, ישנן שיטות לימוד נוספות לכך בתלמוד הירושלמי. שיטה אחת לומדת הדין מפורשות מהפסוק בתורה: "החודש הזה לכם..."[6] שיש להקפיד דווקא על חודש הזה - ניסן, כחודש המיוחד לסדרי הזמנים של עם ישראל במניין השנים למלכים ולרגלים. כלומר שבניגוד למלכי אומות העולם המונים בזמנים אחרים הרי שלעם ישראל יש זמן ייחודי נבדל משלו בניסן. בשונה מאופן הלימוד של התלמוד הבבלי לפיו ההלכה הינה בגדר תקנת חכמים הרי שלפי שיטה זו מנין השנים למלכים מניסן חיובו מדאורייתא[7].

שלמה המלך[עריכה]

את הדין של קביעת ראש השנה למלכים מניסן לומדים בתלמוד הבבלי[8] מהפסוקים שבספר מלכים על שלמה המלך. מאחר ובצורה הפשוטה היו צריכים לציין את שנות מלכותו כמו בדברי הימים: "וַיָּחֶל לִבְנוֹת בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי, בַּשֵּׁנִי, בִּשְׁנַת אַרְבַּע, לְמַלְכוּתוֹ."[9] אך המקרא נכתב במיוחד אחרת בכדי להקיש את מלכות המלך לזמן יציאת מצרים.

יציאת מצרים[עריכה]

הר"ן הסביר מדוע תקנו חכמים שמלכי ישראל ימנו את שנותיהם מחודש ניסן: שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.בדף תבנית:ציטוט/style.css אין תוכן.

...דכיון דיציאת מצרים היתה תחלת מלכותן של ישראל שאם לא כן היינו משועבדים, בדין הוא שכל מלך ממלכי ישראל יעשה במלכותו זכר ליציאת מצרים."

ר"ן על הרי"ף, שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.ראש השנה ב. (בדפי הרי"ף).

האמורא שמואל מציין במסכת ראש השנה שבתלמוד הירושלמי[10] שניתן למנות באומה מניין היסטורי בדרכים שונות ולא חייבים להסתמך דווקא על שנות המלכים. יש המבארים[11] שלפי שמואל מנין השנים מסור בידי חכמי הדור להחליט על בסיס המאורעות ההיסטוריים המרכזיים שבדורם. אלא שמאחר ואירעו בניסן אירועי יסוד בתולדות עם ישראל הרי שניסן נבחר לשמש לכך.[12][13].

שימוש בא' ניסן כתחילת שנה לאורך ההיסטוריה[עריכה]

דוגמה לציון אירועים היסטוריים בעם ישראל לפי ציר הזמן של מנין המלכים מניסן, אנו רואים למשל במקרא, בהתייחסות לזמן הקמת בית המקדש הראשון בימי שלמה המלך. למרות שבית המקדש הראשון הסתיים להיבנות בירח בול (חודש מר חשוון) ונחנך בירח האיתנים (חודש תשרי), המקרא מציין את האירוע בהתאם למנין השנים ליציאת מצרים בניסן ולשנות מלכות שלמה מניסן:

שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.בדף תבנית:ציטוט/style.css אין תוכן.

וַיְהִי בִשְׁמוֹנִים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בַּשָּׁנָה הָרְבִיעִית בְּחֹדֶשׁ זִו הוּא הַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי לִמְלֹךְ שְׁלֹמֹה עַל יִשְׂרָאֵל וַיִּבֶן הַבַּיִת לַה'.

שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "ספרי קודש" אינה קיימת.ספר מלכים א', פרק ו', פסוק א'

הגמרא מציינת מקרה חריג על מלך פרסי[14] בזמן שיבת ציון ובניית בית המקדש השני, שאף על פי שלא היה ממלכי ישראל, מנו במקרא את שנותיו מניסן, בשל הנסיבות של התקופה והקשרה לשיבת ציון[15]. ולמעשה גם תחילת ההיסטוריה של שיבת ציון השנייה מיוחסת במקרא לתאריך א' בניסן, כפי שנכתב בספר עזרא[16]:

שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.בדף תבנית:ציטוט/style.css אין תוכן.

כִּי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן הוּא יְסֻד הַמַּעֲלָה מִבָּבֶל...

שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "ספרי קודש" אינה קיימת.ספר עזרא, פרק ז', פסוק ט'

ככלל בתקופת השלטון הפרסי בארץ ישראל מנו למלכי האימפריה. לאחר שכבש אלכסנדר מוקדון את הארץ החלו להשתמש במניין השטרות[17] אשר שימש במשך מאות רבות של שנים עד שהתחלף בהדרגה במניין לבריאת העולם[18] אותו מונים מתשרי[19]. עם זאת בתקופת החשמונאים חזרו להשתמש גם במנין למלכי ישראל כפי שמוזכר למשל בספר חשמונאים בנוגע לשמעון המכבי: שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.בדף תבנית:ציטוט/style.css אין תוכן.

בשנת שבעים ומאה (למניין השטרות) הוסר עול הגויים מישראל, ויחל עם ישראל לכתוב בספרים ובשטרות בשנת אחת לשמעון הכהן הגדול ושר הצבא ונשיא היהודים.

חשמונאים יג, מא-מב

גם בתקופת החורבן מוצאים מאמץ לשמור את קביעת סדרי הזמנים על ידי היושבים בארץ ישראל, כבעל משמעות ממלכתית עבור האומה, כפי שמופיע למשל בתלמוד הבבלי במסכת ראש השנה, שם מסופר על רבי יהודה הנשיא[20] שהיה ראש הסנהדרין בציפורי, מספר דורות לאחר חורבן בית שני, ובזמן השלטון הרומאי, המבקש מרבי חייא לקדש את החודש בראייה ובעדות על מולד הלבנה, דווקא בחבל יהודה, ולאחר מכן לשלוח לו כסימן[21] לכך, את המשפט "דוד מלך ישראל חי וקיים".

שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.בדף תבנית:ציטוט/style.css אין תוכן.

אמר ליה רבי לרבי חייא, זיל (לך) לעין טב וקדשיה לירחא, ושלח לי סימנא, דוד מלך ישראל חי וקיים

שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "ספרי קודש" אינה קיימת.תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף כ"ה, עמוד א'

זאת מאחר שקידוש החודש ונתינת תוקף לזמני הלוח העברי, יכולים להיעשות רק על ידי בית דין שבארץ ישראל ואם אין בית דין אז על ידי היהודים היושבים בה כפי שכתב הרמב"ם: שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found."שורש גדול משרשי האמונה לא ידעהו ולא יתבונן במקומו אלא מי שדעתו עמוקה, וזה שהיותנו היום בחוצה לארץ מונים במלאכת העבור שבידינו ואומרים שזה היום ראש חדש וזה היום יום טוב, לא מפני חשבוננו נקבענו יום טוב בשום פנים אבל מפני שבית דין הגדול שבארץ ישראל כבר קבעוהו זה היום ראש חדש או יום טוב. ...ואני אוסיף לך באור, אילו הנחנו דרך משל שבני ארץ ישראל יעדרו מארץ ישראל... ולא יהיה שם בית דין... הנה חשבוננו זה לא יועילנו כלום בשום פנים, לפי שאין לנו לחשב חדשים ולעבר שנים בחוצה לארץ אלא בתנאים הנזכרים, כמו שביארנו כי מציון תצא תורה."[22], שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found."לפי שבני א"י הם הנקראים קהל והקב"ה קרא אותן כל הקהל ואפילו היו עשרה אנשים."[23][24].

עם קום מדינת ישראל, היו שטענו שגם את שנות המדינה יש למנות מאחד בניסן: שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.בדף תבנית:ציטוט/style.css אין תוכן.

אלה הנוהגים למנות בכתובות או בהזמנות לחתונות וכדומה, למניין השנים שמתחילת הקמת המדינה, שיש להם להתחיל השנה החדשה מראש חודש ניסן ולא מה' באייר, דראש השנה למלכי ישראל הוא באחד מניסן.

הרב צבי שכטר, בעקבי הצאן, עמוד ק"ו


לא ברור לי איך זה נכנס במבנה הפיסקא[עריכה]

על אף שאין מונים כיום לחנוכת המשכן במדבר את מניין השנים, הרי שבכל שנה מציינים בבתי הכנסת בקריאת התורה את חנוכת המשכן שהייתה בא' בניסן, וכזכר לכך, נוהגים לקרוא מא' בניסן במשך 12 יום את הפסוקים המתארים את קורבנות הנשיאים, לפי מי שהקריב באותו יום משבטי ישראל במהלך חנוכת המזבח. כך בחודש זה הצטרפו במהלך ההיסטוריה של עם ישראל אירועי יסוד מכוננים של התחלה, אשר נצרבו בתודעת האומה והשתמרו ביחסה אל חודש ניסן[25].


This article "ראש השנה למלכים ולרגלים/הצעה לפיסקא ראש השנה למלכים" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:ראש השנה למלכים ולרגלים/הצעה לפיסקא ראש השנה למלכים. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.

  1. מסכת ראש השנה דף ב' עמוד א', רש"י, ד"ה:"מתני' ארבעה ראשי שנים: למלכים".
  2. לצורך הענין פחות מחודש לא נספר כשנה.
  3. ע"פ התלמוד הבבלי יש לדבר תוקף של תקנת חכמים (דרבנן), ואילו לפי התלמוד הירושלמי יש למנין למלכים תוקף מדאורייתא.
  4. ואילו למלכי אומות העולם מונים את השנים מתשרי.
  5. כגון גיטין, לתאריך נתינת גט יש משמעויות שונות בדיני משפחה.
  6. שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "ספרי קודש" אינה קיימת.ספר שמות, פרק י"ב, פסוקים א'-ב'
  7. יש מבארים מכך שלא רק הלימוד למנות מחודש ניסן הוא מהתורה אלא גם שעצם מניין שנים למלכים הוא מהתורה.
  8. בבלי, מסכת ראש השנה ב, ב
  9. שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "ספרי קודש" אינה קיימת.ספר דברי הימים ב', פרק ג', פסוק ב'
  10. שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "ספרי קודש" אינה קיימת.תלמוד ירושלמי, מסכת ראש השנה, פרק א', הלכה א'
  11. הזמן המלכותי - בירור סוגיית הזמן הישראלי, יעקב יקיר, יאיר קרטמן, תשע"ה.
  12. לפי המסבירים שלשיטתו של שמואל, מה שקובע הוא המאורע ההיסטורי המרכזי, ולפיכך ייתכן שבתקופה אחרת, יהא תאריך אחר של חודש אחר משמש כתאריך התחלה ממנו יוכלו לקבוע את מניין השנים לדורות.
  13. דוגמה למניין שנים (ביוזמה פרטית אך בעלת צביון ציבורי) לאירועים היסטוריים ניתן לראות למשל במצבתו של אליעזר בן יהודה בבית הקברות שבהר הזיתים. על המצבה מופיע כיתוב המציין את תאריך פטירתו: ו' שנים להצהרת בלפור. דבר זה היה נהוג בישוב היהודי בהקשרים ציבוריים שונים בזמן המנדט הבריטי.
  14. דריווש או מלך דמה מהמלכים המוזכרים בדיון בגמרא
  15. שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "ספרי קודש" אינה קיימת.תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף ג', עמוד ב'.
  16. גם בספר נחמיה מוזכר חודש ניסן בהקשר דומה:"וַיְהִי בְּחֹדֶשׁ נִיסָן שְׁנַת עֶשְׂרִים לְאַרְתַּחְשַׁסְתְּא הַמֶּלֶךְ... וָאֹמַר לַמֶּלֶךְ אִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב וְאִם יִיטַב עַבְדְּךָ לְפָנֶיךָ אֲשֶׁר תִּשְׁלָחֵנִי אֶל יְהוּדָה אֶל עִיר קִבְרוֹת אֲבֹתַי וְאֶבְנֶנָּה. ...וְאִגֶּרֶת אֶל אָסָף שֹׁמֵר הַפַּרְדֵּס אֲשֶׁר לַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר יִתֶּן לִי עֵצִים לְקָרוֹת אֶת שַׁעֲרֵי הַבִּירָה אֲשֶׁר לַבַּיִת וּלְחוֹמַת הָעִיר וְלַבַּיִת אֲשֶׁר אָבוֹא אֵלָיו וַיִּתֶּן לִי הַמֶּלֶךְ כְּיַד אֱלֹהַי הַטּוֹבָה עָלָי..." (שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "ספרי קודש" אינה קיימת.ספר נחמיה, פרק ב', פסוקים א'-ט').
  17. יש הטוענים שמניין השטרות התחיל בשנת ג'תמ"ח מפני שזה בדיוק אלף שנה לאחר יציאת מצרים. כך למשל ב"תכלת לאברהם" מאת הרב אברהם קורמן בפרק מניין השטרות.
  18. מכונה גם בשם המניין ליצירה.
  19. בזמן השימוש במניין השטרות, לעיתים היו מציינים במקביל גם את התאריך לבריאת העולם או את התאריך לחורבן הבית
  20. רבי יהודה הנשיא היה מצאצאי דוד המלך דרך שושלתו של הלל הזקן, הלל וכל צאצאיו שימשו כנשיאי הסנהדרין מנהיגי האומה, במשך 15 דורות ברציפות.
  21. לפי אחד הפירושים של הריטב"א שם, הרומאים גזרו גזירת שמד שלא יקדשו את החודש.
  22. ספר המצוות לרמב"ם, מצוות עשה קנג'.
  23. פירוש המשנה לרמב"ם מסכת בכורות ד', ד'.
  24. על שיטת הרמב"ם כותב החתם סופר ב-שו"ת חתם סופר, חלק ב, יו"ד סימן רלד': "וסבירא ליה לרמב"ם דמה שחישבו הראשונים שנים וחדשים וקדשום, זה לא יועיל אלא כשעל כל פנים נשארו בארץ ישראל אפילו כורמים ויוגבים ישראל, אשר בהגיע זמן ועידן ההוא, ואז הכורמים יקבעו מועדים עפ"י חשבון הקדמונים ההמה לפי מה שרואה בלוח ההוא ובסדר העיבור של כל שנה, ועל ידי זה מתקדשים המועדים בכל העולם. ואי לאו, לא יועיל חשבון וקידוש הקדמונים, ושבטלה כל התורה חלילה ואין כאן אומה ישראלית ח"ו והיינו כליון אומה ח"ו. אלא שהבטחנו יוצרנו שלא יהיה זה".
  25. בהקשר לכך יש לציין את יום מעבר הירדן, בו נבקע נהר הירדן ונכנסו עם ישראל לראשונה לארץ ישראל בימי יהושע בן נון. ע"פ המקרא הוא התרחש ב-י' בניסן (שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "ספרי קודש" אינה קיימת.ספר יהושע, פרק ד', פסוק י"ט) והוא מוזכר בכל קריאת הלל בראשי חודשים, ברגלים, בחגים ובליל הסדר (שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "ספרי קודש" אינה קיימת.ספר תהילים, פרק קי"ד, פסוקים ה'-ז'). בשנת 2016 כשקבעה הכנסת, את יום העלייה כיום ציון שנתי לעלייה אל ארץ ישראל ולזכר מעבר הירדן בימי יהושע התכוונה בתחילה לקבוע אותו ב-י' בניסן.