ראפת חטאב
ראפת חטאב (יפו, 1981) הוא אמן, אקטיביסט, אמן מיצג ויוצר אינסטליישן, וידאו, פרפורמנס וצילום פלסטיני. חי ועובד בתל אביב-יפו.
קורות חיים[עריכה]
חטאב יליד 1981, בן למשפחה מוסלמית והוא ילד שלישי מבין חמישה אחים.
כשהיה ילד למד בביה״ס הצרפתי קולז׳ דה פרר יפו Collège des Frères de Jaffa, עד כיתה ז׳.
החל מכיתה ח׳ למד בבית הספר עירוני ז׳ ביפו, בי״ס יהודי עם אחוז קטן של תלמידים ערבים. שם סיים תיכון.
ב 2005- סיים את לימודי התואר הראשון - B.E.D.F.A במדרשה לאמנות בבית ברל', כפר סבא.
ב 2015- סיים את לימודי התואר השני - MFA בתוכנית ללימודי תואר שני בבצלאל, ירושלים.
חטאב הוא אחד האמנים שהקימו את הגלריה השיתופית ״אלפרד״ יחד עם עוד תשעה אמנים ואמניות אחרות.
עד שנת 2012 היה חבר בגלרי שיתופית "אלפרד" עם קבוצה של אמנים שהקימו את הגלריה והצגי בה לא מעט תערוכות. מאז פועל כאמן עצמאי. .
מזה כ 6- שנים עובד במחלקת החינוך וההדרכה במוזיאון תל אביב וחבר במרכז לשלום בין דתי דתי The Center of Inter-religious Peace מייסודה של דר. דורית קידר.
ראפת הוא אמן שתואר במונחים מערביים כ"אמן מגדרי״ מכיוון שהוא מסרב לזהות מינית או מיניות.
המונח הערבי המועדף עליו 'אהר אל-ג'ינס ', בתרגום חופשי 'מיניות משוחררת', משורש ׳הוריה׳ שמשמעותו 'חירות'. חטב מרחיב את הרעיון הזה של חופש התנועה בין המינים והמיניות על פני זהויותיו השונות, שבהן הוא מנסה תמיד ליישב עמדות זהות לימינליות.
דוגמה טובה לכך היא הווידאו שלו (Houria (2010 שפירושו "בתולת ים". הסרטון מורכב בעיקר מהיסטוריה משפחתית של דודתו מצד אביו, בין צילומים של חטאב, במסווה של "בתולת ים" המוטלת על החוף ביפו. הוא משתמש בדמותה של בתולת הים כדמות טיפוסית של מינים שונים, שגם היא עוברת על הגבולות היסודיים של האדמה והמים, ובפרשנות של חטאב, גבר ואשה. ההיסטוריה הנשית מנוגדת לאילמותה של בתולת הים, שהיוצר שלה מושרש בקשרים בין הקרקע לקרבה לפני הנכבה, בעוד שהאחרון הוא נושא העקורים הקיצוני ללא קול. הסרטון כולל גם קטעי חטאב המקועקעים על חזהו עם תסריט ערבי קלאסי משוכלל המתורגם כ" יפו, כלה של פלסטין" .
חטאב מזדהה מאוד עם יפו, שלעיתים קרובות מופיעה בשירה הפלסטינית כנקבה - כ'כלה של הים 'או' הכלה של פלסטין '- וזו ה'כלה' שמופיעה לעיתים קרובות בהופעותיו. הוא גם מחזיר בבירור את הדמות האלגורית המשותפת של פלשתינה כאישה באמנות, בשירה ובשירה עממית.
הרעיונות שלו בהקשר לזהות מאתגרים ברמות רבות ובדרכים שרק פלסטיני בתוך ישראל יכול לעלות. מלבד הזהויות המורכבות והדו-משמעיות שהן מורשת לכל הפלסטינים בהקשר זה, הוא גם בוחן את החללים התרבותיים "המוזרים" שנפתחו בתוך ישראל.
במובנים מסוימים, המורכבות של הזהות הפלסטינית בישראל היא בית גידול טבעי לחטאב - בחיפוש אישי אחר הסובייקטיביות הלימינלית - אך הוא אינו נרתע מהקשיים ומהכאב שהם מייצרים. ההפנמה של הסכסוך והפיצול המתמיד של הזהויות בהקשר גזעני היו הרבה יותר טראומטיות עבור אמנים אחרים.שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: Bashir Makhoul and Gordon Hon, 2013. The Origins of Palestinian Art Liverpool University Press וגם שמאל=כן.
העיר יפו וההיסטוריה שלה עומדים בלב יצירתו של ראפת לאורך שש שנים (2012-2006), בנה חטאב את הדמות של כלת פלסטין, כינויה של יפו עד 1948, דרכה הוא עוסק בנושאים של זהות לאומית ומגדרית. עבודתו של ראפת חטאב שברירית, חוצת גבולות, מיוסרת, משקפת בעצָמה את המציאות הממולכדת, המורכבת שחוותה האוכלוסייה הפלסטינית החיה בישראל. היא מצטרפת לפעילותו האקטיביסטית המהווה נדבך משמעותי בחייו ומלווה את עבודתו האמנותית. במיצג שהוצג בתערוכה שאצרה רונה סלע - ״תסיסה״ מנהל חטאב דיאלוג ביקורתי עם סדרת עבודותיו של נחום גוטמן על בתי הבושת ביפו משנות העשרים. בסדרה זו, עולה נושא הארוטיות, הסוד והאפלוליות, שמגלמים בתוכם החיים האוריינטליים, הערגה, הפנטזיה והתשוקות המודחקות על הרתיעה והחרדה מהן (צלמונה 1998, עפרת 2001). חאטב מבקש להחיות את אחד מרישומיו של גוטמן בית בושת ביפו משנות העשרים, בו נראות יצאניות ערביות על המרפסת, מרפסת הדומה מאוד לזו של מוזיאון גוטמן.
חטאב, המבקר את שתי נקודות המבט, המסורתית הפלסטינית, והיהודית האוריינטליסטית, מחזירן למרחב החיים הנורמאליים של יפו בראשיתה .[1]
תערוכה נוספת שכדאי לציין ״גברים בשמש״ שאצרו טל בן צבי וחנא פרח - שהוצגה במוזיאון לאמנות עכשווית הרצליה. התערוכה ״גברים בשמש״ עוסקת באמנות פלסטינית עכשווית שיוצריה חיים ועובדים בישראל. התערוכה ״גברים בשמש״ נסבה על שני צירי משמעות החוזרים ונשנים בעבודות. הציר האחד, "צל השתיקה", הציר האחר, "הזמניות כמרחב תודעה פלסטיני". בעבודת הווידאו שמציג רפאת חטאב בתערוכה זו ״ללא כותרת״, 2008, נראה האמן שואב מים בדלי ומשקה עץ זית כשברקע מתנגן השיר "חוּבּ" )אהבה (של הזמר הלבנוני אחמד כעאבור. לזמן מה נראה כי העבודה עוסקת בזיכרון, בדימוי עץ הזית כסימן לירי לאומי של הכפר הפלסטיני, אך מטפורה זו מתערערת במהירות שעה שמצלמת הווידאו מתרחקת ומגלה כי עץ הזית וחטאב נמצאים במרכזה של כיכר רבין. העבודה עוסקת בנירמול הזמניות כתנאי להמשכיות הקיום של הסובייקט ההיסטורי וכתנאי לתחושת המקומיות של האמן בעיר הגדולה.[2]
אוספים[עריכה]
- אוסף מוזיאון חיפה
- מוזיאון תל אביב לאמנות, האוסף הישראלי
- אוסף עמוס שוקן
- אוסף לונה ארט.
אוצרות[עריכה]
- 2011 : חודוד/גבולות, תערוכה קבוצתית במבואה של התיאטרון הערבי עברי ביפו.
- 2012 : ונוס, תערוכת יחיד של האמנית הדס רשף במוזיאון חיפה.
- 2013 : המֵעבֶר ש בפִנים, תערוכה קבוצתית בגלריה בית הגפן בחיפה.
- 2017 : מכפר באת ואל כפר תשוב, תערוכה קבוצתית במוזיאון ינקו-דאדא, עין הוד.
- 12Plus :2018 תערוכה קבוצתית בגלריה אום אל-פחם.
תערוכות יחיד[עריכה]
- 2010 : פרשי הלילה, תערוכת יחיד בגלריה אלפרד.
- 2012 : מה שנותר לכם 2013-, תערוכת יחיד בגלריה אלפרד.
- 2012 : מה שנותר לכם, תערוכת יחיד במוזיאון חיפה לאמנות.
תערוכות נבחרות בחו״ל[עריכה]
- 2014 : וידאו לילה לבן, פסטיבל וידאו ארט של לילה אחד, לונדון.
- 2018 : תוכנית מיוחדת של עבודות וידאו מישראל באוצרותה של הדס מאור, מוזיאון הציד והטבע, פריז, צרפת.
תערוכות קבוצתיות נבחרות[עריכה]
- 2014 : העץ הנדיב - סיפורו של עץ זית, תערוכה קבוצתית בגלריה לאמנות אום אל-פחם.
- 2014 : מזל וברכה - מיתוסים ואמונות טפלות באמנות ישראלית עכשווית, תערוכה קבוצתית, בית התפוצות - מוזיאון העם היהודי, תל אביב.
- 2018 : נדנדה-על איזונים ובלמים בשירתו של ח.נ. ביאליק, תערוכה קבוצתית, בית ביאליק, תל אביב.
- 2018 : צמחי מרפא, תערוכה זוגית עם האמנית אסתר כהן, מכללת דוד ילין לחינוך, ירושלים.
- 2018 : הגוף הלא מסומן, תערוכה קבוצתית, סדנאות האמנים ירושלים.
- 2018 : טריטוריות פרומות, תערוכה קבוצתית, בית האמנים ירושלים.
- 2018 : מקבץ עבודות וידאו בספוט, תערוכה קבוצתית, מוזיאון פתח תקווה לאמנות.
- 2019 : גיבורע, תערוכה קבוצתית, הגלריה החדשה סדנאות האמנים טדי, ירושלים.
הערות שוליים[עריכה]
This article "ראפת חטאב" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:ראפת חטאב. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.
![]() |
This page exists already on Wikipedia. |