ראובן וינדרבוים
ראובן וינדרבוים (כ"ח בטבת תרפ"א ינואר 1921 - ב' בתשרי תשס"ה ספטמבר 2004) היה מקים חסידות ראדזין בארץ ישראל (יחד עם אחיו פנחס)שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.[דרוש מקור], פרסם את תורתו על הש"ס של האדמו"ר הגדול רבי גרשון חנוך הניך ליינר, ניהל מטעם אדמור"י גור את קופת הגמ"ח "עזר נישואין", חבר הנהלה וגזבר של "קרן השביעית". יקיר העיר רמת גן. מנכ"ל חברת "תובל".
ילדותו[עריכה]
ראובן נולד בכ"ח בטבת תרפ"א לגרשון חנוך (הניך) שהיה מחשובי חסידות ראדזין ומנוחה בלודז', פולין שם התגורר עם אחיו פנחס ואחותו רחל (לאה) בבנין בית החולים "לינת החולים" ברחוב פולודניובה 19 שאותו ניהל אביו. למד בתלמוד תורה "יסודי התורה". לאחר 8 שנות לימוד בתלמוד התורה למד ושקד על התורה בשטיבלך החסידים של גור ואמשינוב. בילדותו נערך בביתו כינוס ראשוני והיסטורי של "פרחי אגודת ישראל" שאביו היה אחד ממקימי התנועה. אביו אמו ואחותו נלקחו לאושוויץ, אביו נשלח לצד החיים על ידי הפושע מנגלה לאחר שאמר שהוא בן 42 והצליח לשרוד במחנה בעיר דרנאו עד 10 ימים לפני תום המלחמה ונפטר לאחר שחלה בדיזנטריה, לפני שנפטר עוד הספיק למסור את משקפיו לאחד העובדים ואמר לו שאם ימצא את אחד מילדיו ימסור לו את יום מותו ואכן מסרו שנים מהשרידים שיום מותו היה ביד אייר תש"ה, אמו ואחותו נספו באושוויץ.
בתקופת המלחמה[עריכה]
בשלב הראשון של המלחמה ראובן עבד כל יום כ9 שעות במטבח בגיטו לודז', העבודה במטבח נתנה לו יתרון- עוד מנת מרק ביום. בעודו נער צעיר בגיטו הגיד 3 פעמים בשבוע שיעור תורה בגמרא.
בספר זיכרון אהרון מסופר עליו שיום אחד הוא הלך לחלק מרק לאדם חולה בשם נחמן יעקב זיכר ובבואו לשם ראה ראובן הצעיר שזיכר נפטר, ראובן שהיה רעב מאוד חשב לאכול את המרק אך פתאום נזכר שיש דין ירושה והאוכל מגיע ליורשים, העלם הצעיר המורעב מיהר בריצה להביא את האוכל לבנו של הנפטר.
במרץ 1944 הגרמנים חפשו אנשים לעבודה. התייצבו כ-1500 איש. הם לקחו את ראובן ואחיו פנחס כי חפשו בעיקר צעירים, אך לאחר הפצרותיו של אביו שחררו את פנחס. משם הובלו לצרניצקגה משהו כעין בית סוהר שם שהו כשבוע ימים ושם ראובן עבד וקרא שם בפורים ממגילה שאביו טמן בכיסו טרם יצא למחנות. משם נלקח למחנה עבודה סקרז'ייסקו שם עבד כשבועיים עד שהובהל למחנה צ'נסטוכוב ששם עבד ביצור אמל"ח ושם עבד עד סוף המלחמה.
בתקופת המלחמה שמר על דתו ואמונתו ביתר עוז ושאת והשתדל ללמוד תורה ולקיים מצוות עם הקרבה ענקית ותוך סיכון חייו ממש.
לאחר המלחמה נסע חזרה לעיר לודז' ללא ידיעה מה עלה בגורל משפחתו. לאחר שלא מצא אותם או איזה שהוא מידע אודותם נסע לעיר לובלין, ושם להפתעתו פגש את אחיו פנחס שחיפש אותו לאחר שמישהו אמר לו שאחיו ראובן חי.
ב-1946 עבר למחנה העקורים באשווגה בגרמניה שם נולדה בתו אסתר ושם התמנה להיות יו"ר המועצה הדתית וחבר בוועד המחנה.
- בסוכות עשה סוכה של 7 על 7 טפחים בעומק 10 טפחים רק כדי לברך על כזית לחם ברכת "לשב בסוכה", ביום כיפור הוא צם, ובפסח החליף את פרוסת הלחם במרק כדי לא לאכול חלילה חמץ גמור. כל אלה עשה תוך סיכון חייו.
עשייתו בארץ ישראל[עריכה]
עלה ארצה עם רעייתו רוזה (לבית שימנסקי) ילידת וילנא וקבע את מושבו ברמת גן שם נולד לו בנו (גרשון) חנוך, לאחר פטירת אשתו הראשונה נשא לאשה את ציפורה לבית יזראלביץ.
- ראובן היה מנכ"ל חברת "תובל" (נשר)שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.[דרוש מקור] שעסקה במלט והייתה אחת מחברות "החברה המרכזית, קונצרן כלל" וניהל אותה בהצלחה רבה וגם לאחר שהפסיק לעבוד בה נשאר להיות יועץ החברה.
- פעולתיו הרבות למען כלל תושבי העיר רמת גן ולמען פיתוחה ושישוגה (ממניחי היסודות לחינוך התורני בעיר כגון ת"ת "חורב") הובילו אותו לקבלת תואר "יקיר העיר".
- כבר בתחילת דרכו בארץ החל ראובן את עשייתו הענפה והקים את השטיבל "בית ראם" ברמת גן ומונה על ידי האדמו"ר מגור ה"בית ישראל", להיות גבאי וכך שימש כגבאי וכמוסר שיעור דף יומי כיובל שנים וסיים את השס כמגיד שיעור כמעט 5 פעמים. היה בעל תפילה דגול שהתפלל בימים נוראים לפי נוסח שקיבל בילדותו מהרב ישראל סבינר שראובן היה במקהלה בשטיבל שבו התפלל. ניהל את גמ"ח "עזר נישואין קרן בית ישראל" ע"פ בקשת האדמו"ר מגור הלב שמחה.
- ראובן הקים וביסס את חסידות ראדזין בארץ ישראל ואת מוסדותיה ביחד עם אחיו פנחס. הקשר העמוק לחסידות ראדזין המריץ אותו להוציא את הספר "חידושי החנוכי" על תורתו של האדמו"ר מראדזין "בעל התכלת".
היה מיחדי הסגולה אשר ישבו במסירות ובאחריות על המדוכה לפיענוח המירשמים העתיקים של דרך עשיית התכלת ובזכותו ממשיכה מסורת זו של בית ראדזין.
- היה גזבר "קרן השמיטה" שנוסדה על ידי הרב מנדלסון, קרן שסייעה לחקלאים שומרי שמיטה.
פטירתו[עריכה]
נפטר בליל ב של ראש השנה תשס"ה לאחר שעוד באותו הבוקר הספיק להתפלל תפילת שחרית של ראש השנה לפני העמוד. בהלוויתו שהייתה במוצאי שבת שהייתה צמודה לראש השנה השתתפו אנשים רבים מהם אנשי ציבור, עסקנים ורבנים חשובים מכל החוגים כדי לחלוק לו כבוד אחרון.
לקריאה נוספת[עריכה]
- רב פעלים ותושיה- לדמותו המזהירה של רבי ראובן וינדרבוים, יצחק אלפסי (עורך) - חוברת הנצחה בהוצאת המשפחה
2016 04 קטגוריה:איזביצה קטגוריה:יקירי רמת גן קטגוריה:ניצולי השואה קטגוריה:ישראלים שנפטרו ב-2004 קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1921
This article "ראובן וינדרבוים" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:ראובן וינדרבוים. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.
