קרב טולביאק
קרב טולביאק נערך בין הפרנקים, שלחמו תחת כלוביס הראשון, לבין האלמאנים, שמנהיגם אינו ידוע. תאריך הקרב ניתן באופן מסורתי כ-496, אם כי דיווחים אחרים מראים שהקרב נערך מוקדם יותר, בשנות ה-80 או בשנות ה-90 המוקדמות של המאה ה-5, או מאוחר יותר, ב-506. האתר של "טולביאק", או "טולביאקום", נמצא בנורדריין-וסטפאליה, בערך 60 ק"מ מזרחית למה שהוא כיום הגבול הגרמני–בלגי. בעקבות קרב טולביאק הצליחו הפרנקים לבסס את השליטה שלהם על האלמאנים.
רקע כללי[עריכה]
הפרנקים היו שני עמים שכנים ובני ברית: הפרנקים הסאלים, שמלכם היה כלוביס, והפרנקים הריפוארים שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.(אנ'), שבירתם הייתה קלן ומלכם היה סיגוברט הצולע שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.(אנ'). על גבול ממלכתו של סיגברט היו האלמנים, קונפדרציה של שבטים גרמניים. תקריות גבול, ביזה ופשיטות ענישה התרבו בין הפרנקים האלמנים והריפוארים, אך בשנת 496 סבל סיגברט מפלישה של ממש וקרא לכלוביס לעזרה. כלוביס הגיב בחיוב לבעל בריתו והקים צבא. מקובלת בדרך כלל ההנחה שבהגנה על טולביאק סבלו סיגברט וצבאו אבדות כבדות. ייתכן שהיו שני קרבות בטולביאק.
הקרב[עריכה]
מעט ידוע על הקרב, פרט לכך שהפרנקים הריפוארים נחלשו מאד לאחר הקרב הראשון, כך שלא ניתן היה להיעזר בהם או להסתמך עליהם. על פי ההיסטוריון גרגוריוס מטור (המאה ה-6), כלוביס הרגיש שהקרב יוצא משליטה עקב קצב התמותה המהיר, ובזמן בכי, הוא פנה לישו, אשר אשתו קלוטילדה הפצירה בו להכיר בו מאז נישואיהם בשנת 493, וביקש את עזרתו. תפילתו של כלוביס מופיעה בפרק ב' של ספרו של גרגוריוס, "תולדות הפרנקים" ("עשרת ספרי ההיסטוריה"):
- "ישו כריסטוס, אתה שכלוטילדה טוענת כי בן אלוהים חיים אתה, המואיל לעזור לסובלים ולהעניק ניצחון למי ששמים בך את מבטחם, מתחנן אני בחסידות לזכות בתהילת סיועך. אם תיתן לי ניצחון על האויבים האלה, ואם אחוש בסגולה זו שהעמים העובדים אותך הכירוה, אאמין בך ואטבל בשמך. שהרי קראתי לאלילי, אך הרגשתי כי רחוקים הם מלהצילני. על כן מאמין אני עתה שאין להם הכוח אשר יוחס להם, מכיוון שאינם באים לעזרת מאמיניהם. אני קורא עכשיו לך, ורוצה להאמין בך, למען איחלץ מאויבי".[1]
למשמע הדברים הללו החלו האלמאנים לברוח, שכן מנהיגם נהרג בגרזן. הפרנקים הכניעו והרגו את האלמאנים שנותרו.
אזכור אצל גרגוריוס מטור[עריכה]
גרגוריוס מטור היה הראשון שהזכיר את האלמנט שעיצב את הפרשנויות הבאות לקרב טולביאק כנקודת שיא בהיסטוריה האירופית: אומרים כי כלוביס ייחס את הצלחתו לנדר שנדר: אם ינצח בקרב, הוא ימיר את דתו לזו של האל הנוצרי שסייע לו. הוא התנצר בטקס בריימס בחג המולד 496. [2]
התאריך המסורתי של קרב טולביאק נקבע כדי להתאים לתאריך הטבילה המאושר בתוקף, על ידי קבלת האזכור של גרגוריוס. מכתב ששרד מאביטוס מוינה, המברך את קלוביס על טבילתו, אינו מזכיר את ההתנצרות כביכול בשדה הקרב. [3]
השלכות הקרב[עריכה]
האלמנים נטשו את הריין התחתון והשאירו את הפרנקים הריפוארים לבדם. כלוביס, שהרוויח רק מעט, איפשר לבעל בריתו לשמור על השטח.
מאוחר יותר, כלוביס נעזר בסיגברט במהלך כיבוש החלק הצפוני של הממלכה הוויזיגותית.
תוצאה נוספת הייתה הפיכתו של כלוביס לקתולי כיוון שהוטבל על ידי הבישוף רמיגיוס מריימס, שכתב לו מכתב בעניין המרתו. זה הביא לו את תמיכתם של נוצרים שכנים, יחד עם זו של הכמורה המשפיעה. בנוסף, היא איפשרה לכלוביס לבצע כיבושים ומסעות צלב כדי להמיר לנצרות את הטריטוריות החדשות שלו או למחוק את האריאניזם, שנחשב ככפירה על ידי אנשי הדת.
מקורות היסטוריים[עריכה]
המקורות ההיסטוריים מתייחסים רק לקרב שלישי אפשרי בין האלמנים לפרנקים. מכתב מאת תיאודריך הגדול המתוארך לשנת 506/7 שנשלח למלך המרובינגי, כלוביס הראשון, מדבר על קרבות של כלוביס באלמאנים. במכתב זה קורא תיאודריך לגיסו למתן את כעסו על האלמנים, להעניש רק את אלה שלא היו נאמנים ולהפסיק להילחם בשאר האלמנים. תיאודריך העמיד את האלמנים תחת חסותו האישית.[4]
רקע היסטורי[עריכה]
בקרב טולביאק בשנת 496 לספירה ספגו האלמנים תבוסה קשה מידי כלוביס. כתוצאה מכך, נראה שחלק מהאלמנים הפכו לבני חסות של המרובינגים. ממכתבו של תיאודריך ניתן לשער שהאלמנים הללו הפרו לאחר מכן את החוזה שלהם עם כלוביס ומסיבה זו הם נרדפו והיו קרבות נוספים בין כלוביס לאלמאנים. מספר חוקרים סבורים שבשנת 506 לספירה התחולל קרב שלישי בין האלמאנים לפרנקים.[5][6][7] סביר להניח שבין השנים 496 ל-506 היו עימותים נוספים. מיקום הקרב אינו מוזכר בשום מקום .זה שהוא היה ממש ליד שטרסבורג, נותר רק בתיאוריה של מספר חוקרים. כתוצאה מניצחונו של כלוביס, החצי הצפוני של אדמות אלמאניה עברו לפרנקים בעוד החצי הדרומי נותר תחת הגנת תאודריך. [8] [9]
תוצאה[עריכה]
אובדן טריטוריה[עריכה]
בסיום הסכסוך, בין השנים 496 ל-506, השטח שיושב על ידי האלמנים הצפוניים, עבר לידי השלטון הפרני.[6]
בריחה לתיאודריך[עריכה]
חלק מהאלמנים ברחו ככל הנראה דרומה לרייטיה והציבו את עצמם תחת חסותו של מלך האוסטרוגותים, תיאודריך.[6] תיאודריך הלך אל גיסו, כלוביס הראשון והתערב למען האלמנים, אך הכיר בכעסו של כלוביס כמוצדק. לכן הוא ביקש להעניש את מנהיגיהם בלבד, תוך המלצה על חנינה בגזר הדין. תיאודריך הבטיח כי ידאג לכך שגם האלמנים, שהיו ברייטיה, לא ייפגעו ולא יוטלו עליהם עונשים. ניתן היה להבין מתוך דבריו של תיאודריך, כי למרות בקשותיו אלו הוא יתבע לקבל עליונות על רייטיה, למרות היותה אזור שנוי במחלוקת בין הפרנקים הסאלים, שמלכם היה כלוביס ובין האוסטרוגותים, שמלכם היה תיאודריך. יתרה מכך, תיאודריך אף הודיע כי ישתמש באלמאנים (שהפכו לבני חסותו), כאמצעי להפעלת לחץ נגד כלוביס הראשון אם זה לא יכיר בעליונותו שם.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.[דרושה הבהרה][10]
ביבליוגרפיה[עריכה]
- Magnus Aurelius Cassiodorus, סנטור, Variae epistolae (537), מסמכי המדינה של תיאודריק. Edition princeps מאת M. Accurius (1533). תרגומים לאנגלית מאת תומאס הודג'קין מכתבי קסיודורוס (1886); SJB Barnish Cassiodorus: Variae (ליברפול: University Press, 1992)שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.ISBN 0-85323-436-1
- Julius Cramer, Die Geschichte der Alamannen als Gaugeschichte, Breslau: M&H Marcus, 1899.
- יוגן יוג. Die Merowinger und das Frankenreich, מהדורה 5 מעודכנת, שטוטגרט: Kohlhammer Verlag, 2006.
- Michael Fertig, Ennodius und seine Zeit, 1855-1860.
- גאוניך, דיטר. "כלודוויגס אלמננשלכט (אן) אנד טאופה", עמ'. 423–37. ב-D. Geuenich, ed., Die Franken und die Alemannen bis zur "Schlacht bei Zülpich" (496/497) . ברלין: דה גרויטר, 1998.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.ISBN 3-11-015826-4ISBN 3-11-015826-4 .
- חישוקים, יוהנס. Reallexikon der Germanischen Altertumskunde, Vol. 9, ברלין: דה גרויטר, 1995.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.ISBN 3-11-014642-8ISBN 3-11-014642-8 .
- Hessisches Jahrbuch für Landesgeschichte, כרכים 44–45, מדינת הסה: 1994.
- Karl J. Trübner, Grundriss der germanischen Philologie, כרך 3, חלק 4, הרמן פול: 1900.
- איאן ווד (עורך ), פרנקס ואלמני בתקופה המרובינגית: פרספקטיבה אתנוגרפית, וודברידג': בוידל, 1988.
- André van de Vyver, "La victoire contre les Alamans et la conversion de Clovis", Revue belge de philologie et d'histoire, Vol. 15, מס' 3 (1936), עמ'. 859–914.
- אנדרה ואן דה ויבר, "La victoire contre les Alamans et la conversion de Ciovis (סוויטה)", Revue belge de philologie et d'histoire, Vol. 16, מס' 1 (1937), עמ'. 35–94.
- André van de Vyver, "L'unique victoire contre les Alamans et la conversion de Clovis en 506", Revue belge de philologie et d'histoire, Vol. 17, מס' 3 (1938), עמ'. 793–813.
קישורים חיצוניים[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
הערות שוליים[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
- ↑ גרגוריוס מטור, עשרת ספרי ההיסטוריה, פרק 30, בתוך: ראשיתה של אירופה, האוניברסיטה הפתוחה, כרך ב: ממלכת הפרנקים, יחידה 3 (כתבה: אורה לימור), עמ' 26.
- ↑ Joseph H Lynch, Christianizing Kinship: Ritual Sponsorship in Anglo-Saxon England, (Cornell University Press, 1998), 39. "The most famous baptism in Frankish history was that of King Clovis (481-511), and its date has given rise to a great deal of scholarly dispute. A letter of Bishop Avitus of Vienne to Clovis indicated that the latter was baptized at Christmas, but opinion is split over which Christmas between 496 and 506."
- ↑ See Daly 1994:640 and note.
- ↑ Cassiodorus Variae 2, 41
- ↑ Geuenich (1998), p. 429
- ↑ 6.0 6.1 6.2 Ewig (2006), pp. 24-25.
- ↑ Hoops (1995), p. 372.
- ↑ Trübner, p. 917.
- ↑ Wood, pp. 25, 216
- ↑ Cramer, p. 220
קטגוריה:496 קטגוריה:העת העתיקה: קרבות קטגוריה:דפים עם נקודות ציון בוויקינתונים קטגוריה:ווסטפליה קטגוריה:אלזס קטגוריה:נורדריין-וסטפאליה
This article "קרב טולביאק" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:קרב טולביאק. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.