קמפנו
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 581: attempt to index field 'wikibase' (a nil value).שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found. קמפנו (בפולנית: Kępno. בגרמנית: Kempen. ביידיש: קעמפנא) היא עיר בפרובינציית פולין גדול במערב פולין, שבה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.
היסטוריה[עריכה]
האזכור הראשון של קמפנו הוא משנת 1282 כמקום חתימתו של הסכם קמפנו שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.(אנ') בין מלך פומרניה מסטווין השני שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.(אנ') ומלך פולין, פשמישל השני שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.(אנ') משושלת פיאסט, שבו הועברו שטחי פומרניה לשליטתה של ממלכת פולין. שנה לאחר מכן הוכרזה כעיר, והיתה נחלתם של מלכי פולין, עד שהוענקה לאביר מקומי בידי המלך קז'ימייז' השלישי בשנת 1325.
במהלך המאה ה-17, החלו להגיע לקמפנו פרוטסטנטים ויהודים משלזיה הסמוכה.
ב-1793, בחלוקת פולין השנייה, סופח האזור לפרוסיה. בין השנים 1807 ל-1815 היתה קמפנו חלק מדוכסות ורשה שהקים נפוליאון בונפרטה.
יהודי קמפנו[עריכה]
יהודים ראשונים הגיעו לקמפנו במהלך המאה ה-17, בעיקר משלזיה ומורשה. בשנת 1674 הוענקה להם פריווילגיה, והם הקימו את הרובע היהודי, הכולל בית כנסת, חדר, מקווה טהרה, בית קברות ובתים לרב ולחזן.
במאות ה-17 וה-18 נשלחו נציגים מטעם יהודי קמפנו לועידות ועד ארבע ארצות, ובאותה התקופה עלה מספרם של יהודי העיר על מספרם של הנוצרים. מבחינה כלכלית מצבה של הקהילה היה טוב: אחוז גבוה מבעלי המלאכה בעיר היו יהודים, וכן פעלו בעיר מפעל לייצור סבון ופונדק אירוח לסוחרים בבעלות יהודית. מעמדם הכלכלי של היהודים נשאר יציב למרות חילופי השלטון שעברה העיר תכופות.
ב-1765 מנתה הקהילה 727 חברים, ובשנת 1794 כבר מנתה הקהילה 1141 יהודים, שהיו כ-51% מכלל האוכלוסייה.
בשנת 1816 הוחלף בית הכנסת הישן העשוי מעץ, שעבר כמה שרפות, בבית כנסת חדש ומפואר מאבן[1].
במהלך המאה ה-19 החלה הגירה של יהודים מקמפנו, בעיקר לארצות הברית ואמריקה הלטינית (גואטמלה ואל סלבדור), וכן לאנגליה וגרמניה. ההגירה התעצמה לאחר עצמאות פולין, שכן היהודים שחיו שנים רבות תחת שלטון פרוסי, התרגלו ונטמעו בתרבות הגרמנית ובחרו להגר לתוככי גרמניה. על פי הרישומים משנת 1921, בעיר היו כ-150 יהודים, שהיוו 2.5% מתושבי העיר. עם זאת, בין מלחמות העולם התקיימה בעיר מפלגה יהודית בשם Jidisze Socjalistisze Demokratisze Arbeter Partej Poalej Syjon in Pojlen (פועלי ציון: מפלגת הפועלים היהודית הסוציאל דמוקרטית בפולין). בראשות עורך הדין ד"ר יוסף טרצ'בסקי.
בין ילידי העיר היה שמואל הולדהיים.
בשואה ולאחריה[עריכה]
בשל קרבתה לגבול הגרמני, נכבשה קמפנו ביום פלישת גרמניה הנאצית לפולין, 1 בספטמבר 1939. הנאצים הרסו את בית הקברות היהודי, ובמצבותיו נעשה שימוש משני לריצוף. בית הכנסת נשרף ביום הכיבוש[2]. בהמשך שימש כמחסן, עד ששריפות שפרצו בו הוציאו אותו מכל שימוש, אך לא פגעו בו מבחוץ, והוא עומד כיום על עומדו, חרב ונטוש.
היהודים הועברו תחילה לויירושוב הסמוכה, שהיתה תחת הגנרלגוברנמן ומשם לגטו לודז', ורובם נשלחו להשמדה במחנה חלמנו. לאחר המלחמה שבו לקמפנו 8 יהודים בלבד, אך הם נפוצו מהרה וכיום לא נותרו יהודים בעיירה.
. בנובמבר 2007 נערכו שיפוצים בכיכר, ושרידי המצבות הועברו במרוכז לכיכר שעל יד בית הכנסת.
רבני העיר[עריכה]
- רבי משה דרשן אשכנזי, בנו ועורך ספרו של רבי הלל בן נפתלי הירץ ותלמידו של רבי אברהם אבלי הלוי גומבינר. בסביבות שנת ה'ת"ן נבחר לכהן כרבה של קמפנו, עד שנת ה'ת"ף לערך. לאחר מכן אב בית דין בוילנא, ולאחר מכן באלטונא, בה נפטר בה'תפ"ו.
- רבי חיים, כיהן סביב שנת ה'תק"ה. לאחר מכן מו"צ בוונדסבק[3].
- הרב יאקב - תקי"א (הסמכה לברכת אברהם זולקווא) תקכ"ג (מוזכר בספר "אמרי בינה" פרשת שמיני).
- הרב ישראל יונה לנדא - בעל "מעון הברכות" ועוד, כיהן בין השנים ה'תקמ"ח - ה'תקפ"ד.
- ר' משה מאניס כיהן סביב שנת ה'תק"ס (1800)[4].
- הרב אברהם יוסף שמואל לנדא בעל "גרן האטד" ו"כור הבחינה". כיהן בין השנים ה'תקפ"ד - ה'תקצ"ז. מחותנו של החתם סופר. חלק מעסקני הקהילה לא רצו שיירש את כסא אביו, ורק לאחר שרבי עקיבא איגר התערב לטובתו, והושגה פשרה לפיה הוא יכהן כרב וראש ישיבה והדיין הרב דוד מוגדן יכהן כאב"ד[5] . אולי אחרי פטירתו כתב רעק"א את האגרת בסימן נ.
- הרב דוד מוגדן - בעל (בעל מגן דוד בתוך לקט מנחם) היה דיין ומורה צדק בקמפנו, התמנה לאב בית דין לאחר פטירת ר' ישראל יונה לנדא, כפשרה במחלוקת בינו לבין הרב יוסף שמואל לנדא (תקל"ח-תקפ"ח?).
- הרב יעקב שמחה רפיש- תלמיד רבי עקיבא איגר, מחבר שו"ת "שערי שמחה", ודרוש. כיהן עד 1807.
- הרב מרדכי זאב אשכנזי, בנו של הרב משולם זלמן אשכנזי מלובלין וחתנו של הרב ישראל יונה לנדא, כיהן סביב שנת ה'ת"ר[6].
- המלבי"ם כיהן כרב בעיר משנת ה'תר"א או ה'תר"ה ועד שנת ה'תרי"ז. בקמפנו הוא כתב את רוב פירושו למקרא.
- הרב אליעזר מינץ בעל "גט מסודר" כיהן משנת ה'תרל"ח (או ה'תר"ל) עד שנת ה'תרס"ח בערך.
- עד שנת 1920 הרב ד"ר יהודה (לואיס) לוין לאחר מכן כיהן כרב בקטוביץ, ובסוף חייו חי בבני ברק[7]. פרסם מאמרים העוסקים בתולדות היהודים באזור פולין גדול ושלזיה[8].
- הרב מרדכי הלברשטאם (מצאצאי רבי חיים הלברשטאם) כיהן כרב העיר עד השואה. במלחמת העולם השיניה לחם בצבא אנדרס. לאחר השואה עבר לניו יורק.
- הרב משולם זלמן הכהן (מהרז"ך) בעל "בגדי כהונה" כיהן כאב"ד וראש ישיבה.
לקריאה נוספת[עריכה]
- שירים ורננות: לחנכת בית הכנסת החדשה אשר בנו עדת ישורון פה ק"ק קעמפנא, ברסלאו ה'תקע"ו.
- דניאל לוין, Rabbi Jacob Simchah Rehfisch and the Jewish community of Kempen (Posen),מונטריאול, 1962.
- ספר וירושוב - ספר קהילה
קישורים חיצוניים[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "Sister project links" אינה קיימת.
- קמפנו באתר מרכז מורשת יהדות פולין.
- קמפנו באתר השטעטל הוירטואלי (באנגלית).
- רשימת תורמים מקפמנו, אתר "ויקיגניה".
הערות שוליים[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
- ↑ ראו ספר "שירות ותשבחות" ה'תקע"ו.
- ↑ עמנואל רינגלבלום, כתבים פון געטא חלק א עמ' 34.
- ↑ אוצר הרבנים 5835.
- ↑ הרב נתן צבי פרידמן, אוצר הרבנים 15555.
- ↑ אגרות רבי עקיבא איגר סימן לו
- ↑ הרב נתן צבי פרידמן, אוצר הרבנים 14120.
- ↑ [1]
- ↑ רשימת מאמריו, גליון קרית ספר
This article "קמפנו" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:קמפנו. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.
|
This page exists already on Wikipedia. |
