קהילת יהודי אולד מנצור

מתוך EverybodyWiki Bios & Wiki
קפיצה אל:ניווט, חיפוש

בכפר אולד מנצור (בערבית: أولاد مـنـصـور) שבצפון רכס האטלס הגבוה במרוקו התקיימה קהילה יהודית ותיקה עד העלייה ההמונית של יהודי מרוקו לישראל.

תולדות יהודי אולד מנצור[עריכה]

על פי המסורת המקומית, לאחר חורבן בית ראשון הגיעו לאזור שבו קיים היום הכפר עשרה כהנים שברחו מהחורבן ורצו להתבודד ולהתאבל על החורבן במדבר. סביב מערת קבר עתיקה, אשר בה נטמנו על פי המסורת עשרת הכהנים, התבססה קהילה יהודית קטנה. בית הקברות שבו מצויה "מערת הכהנים" מכונה "אל כוהנייה", והמקום נחשב לאתר עלייה לרגל ליהודי הסביבה, שייחסו לו מופתים וסגולות.

יהודי המקום היו קשורים בקשרים הדוקים, כלכליים ורוחניים, לקהילת יהודי מרקש הסמוכה. מרבית יהודה אולד מנצור עסקו בחקלאות: חלקם בשותפות עם ערבים, חלקם בקרקעות חכורות ומעיטם רכשו אדמות חקלאיות. ענפי החקלאות העיקריים היו גידול דגנים, ירקות, זיתים, תאנים, בקר, צאן ודייג בנהר תסאות. בשנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20 הגיעה הקהילה לשיא גודלה, אז מנתה כמה עשרות משפחות. הקהילה הלכה והידלדלה בשנים שלאחר מלחמת העולם השנייה בשל הגירה לערים (בעיקר לקזבלנקה)[1].

בכפר פעל כותאב, שבו למדו תלמידים צעירים ובוגרים מפי רבני הכפר. בשלב מזוים, פרשה רשת ,אוצר התורה" את חסותה עליו[2]. תלמידים מבוגרים שהמשיכו את מסלול לימודם התורני עברו ללמוד בישיבות במרקש.

עלייה לישראל[עריכה]

בשנת 1955 ביקר בכפר ראש מחלקת הקליטה של הסוכנות היהודית יהודה ברגינסקי. את הכפר מתאר ברגינסקי כך: שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.בדף תבנית:ציטוט/style.css אין תוכן.

הגענו. תחילה לא הבחנו בכפר. רק על אחת מגבשושיות העפר עמד בית עץ... יתר התושבים גרו בתוך האדמה, במערות שחפרו ושלא ניכרו על פני השטח

[3]

ברגינסקי עסק, לצד שליח הסוכנות יהודה גרינקר, בהכנת רשימות היהודים לקראת העלייה ובמיונם בהתאם למדיניות העלייה הסלקטיבית שנהגה באותה העת. על פי סקר שנערכו באותה העת עבור הג'וינט, מנתה הקהילה 148 נפש.

שליח תנועת המושבים להרי האטלס, יהודה גרינקר, הגיע לכפר לאחר שרבים מתושביו כבר עברו לקזבלנקה, ומצא בו 27 משפחות שמנו כ-132 נפש.

יהודי אולד-מנצור השתכנו בין השאר בחצור הגלילית, בית שאן, תירוש, תלמי יחיאל, זיתן ועוד.

רבנים[עריכה]

  • מהמאה ה-19 ידועים לנו שני אחים, הרב יצחק והרב רפאל ועקנין, שחלקו יחד את הסמכויות הרוחניות של הקהילה. לאחר עלייתו של הרב רפאל ארצה (נפטר בשנת ה'תרס"ז), המשיך הרב יצחק לשאת בתפקיד, עד לפטירתו.
  • בנו של הרב יצחק ועקנין, הרב משה ועקנין (תלמיד הרב דוד שלוש) כיהן כרב הכפר לאחר פטירתו, כנראה בשנת ה'תש"ו[4].
  • הרב כליפה אלמליח, כיהן כרב הכפר למעלה משמונים שנה, החל משנת ה'תרכ"ז (1896), במקביל לרב משה ועקנין, ועד לשנת ה'תש"י (1950). נפטר בקזבלנקה בשנת ה'תשי"ד.
  • הרב דוד סוויסה (אחיינו של הרב משה ועקנין), בעל "מתוק מדבש" על התנ"ך, הש"ס ודרשות, כיהן כרב הכפר משנת ה'תש"י ועד להעלייה ההמונית. לאחר עלייתו ארצה שימש כר בית כנסת "אלכוהנייה" וכשוחט בחצור הגלילית. נפטר בשנת ה'תשנ"ג (1993)[5].

מיוצאי הכפר[עריכה]

  • הרב משה אלמליח, רב היישוב עתלית
  • הרב יעקב אלמליח - רב מושב תלמי יחיאל
  • הרב משה סבאג - רב מושב ישרש

לקריאה נוספת[עריכה]

  • יהודה גרינקר, עלייתם של יהודי האטלס, הוצאת ברית יהודי מרוקו, ה'תשל"ג.
  • יהודה ברגינסקי, גולה במצוקתה, הוצאת הקיבוץ המאוחד ומשק יגור, 1978.

קישורים חיצוניים[עריכה]

תמונות שצולמו בכפר בשנת 1950, אתר בית התפוצות

הערות שוליים[עריכה]

שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.

  1. יורם בילו, שושביני הקדושים עמ' 119
  2. בית האוצר א, קזבלנקה ה'תש"ז, עמ' 36
  3. יהודה בראגינסקי, גולה במצוקתה, הוצאת הקיבוץ המאוחד ומשק יגור, 1978
  4. ראו אודותיו כאן)
  5. ראו אודותיו כאן


This article "קהילת יהודי אולד מנצור" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:קהילת יהודי אולד מנצור. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.